לראשונה בתולדותיו גייס אתמול (ב') צה"ל חמישה חיילים הסובלים מפיגור שכלי, במסגרת פרויקט משותף של אכ"א, משרד הרווחה, יחידת "שר-אל" וארגון אקי"ם • אחד המתגייסים הטריים: "מאז גיל 18 אני חולם על הגיוס, ועכשיו החלום שלי מתגשם"

עבור חמשת הצעירים שהגיעו אתמול אחר הצהריים אל בסיס הקליטה והמיון (בקו"ם) בתל השומר, אחוזי התרגשות וגאווה, כדי להתגייס לצה"ל, הגיוס היה התגשמות חלום. עבור הצבא והחברה הישראלית, גיוסם היה לא פחות מאירוע היסטורי. לראשונה מאז הקמתו, הצטרפו אתמול לשורות צה"ל חמישה חיילים הסובלים מפיגור שכלי, במסגרת פרויקט משותף של אגף כוח האדם (אכ"א), משרד הרווחה, יחידת "שר-אל" וארגון אקי"ם. במהלך הפרויקט אותרו חמשת החיילים הטריים - דוד דגמי, רועי הלל, שמרית קרויטורו, גלעד רוזדיאל ואורן חסון, כולם בשנות העשרים לחייהם, אשר נמצאו מתאימים לשירות הצבאי. החיילים עברו חניכה על-ידי משרד הרווחה והיחידות הקולטות ובשנה האחרונה התנדבו בצה"ל מטעם יחידת המתנדבים "שר-אל", השייכת לחיל הלוגיסטיקה. במהלך השנה התנדבו רועי ואורן במרכז ציוד הלחימה והחלפים (מצל"ח), דוד וגלעד התנדבו במרכז הציוד הרפואי (מצר"פ) ושמרית השתלבה במשרד הת"ש של בסיס הקריה.

להמשך קריאה לחץ כאן

לא נכון.
זכורה לי פרסומת ב"במחנה", על גיוסים נוספים שצה"ל כאלו שצה"ל עורך.

אני מכירה גיוסים של תסמונת דאון ואוכלוסיות אחרות במצוקה, אבל לא זכור לי גיוס של חבר'ה עם פיגור שכלי, בוודאי שלא גיוס של חמישה בו זמנית (אם אכן כך היה)

אני לא מבין את זה.. בשביל להגשים את החלום של נער מסויים, הצבא מסכים לקחת על עצמו משימה לא פשוטה. הוא צריך לשמרטף, לדאוג לאוכל בשבילם, לקחת אותם לשירותים, וכו'
והכל בשביל לשמח את הנער שלמזלו הרע נולד כפי שנולד.

אני מכיר הרבה אנשים שהחלום שלהם זה שייטת, אבל בגלל איזה מספר נמוך בעיניים זה נגנז. למה הצבא לא עושה להם ג'סטה? ברור לכולנו שצה"ל לא יכול "להגשים לאנשים חלומות".

מישהו מוכן להסביר לי את האינטרס של צה"ל?

לצה"ל, כמערכת קרה אין שום אינטרס בדבר. לחיילים עצמם, לעומת זאת, יש את כל האינטרסים והרצון בעולם להתגייס לצה"ל, מאחר וגיוס עדיין נחשב כסוג של "משהו שכולם צריכים לעשות" (או לפחות, הפראיירים מבינינו) ונחשב כאבן דרך בחייהם של ישראלים רבים; לכן, כדי להיכנס לחברה, הם רואים בצה"ל כפתח.

כך למשל יחידות צה"ל מתנדבות לקהילה בצורות שונות. כך גם צה"ל מגייס אוכלוסיות מגוונות שבמקרים "נורמלים" לא היו מתגייסים.
פעילויות אלו תורמות גם לחיילים עצמם ולערכיות בה הם רואים את השרות.
גיוס של מישהו ש"מת להיות בשייטת" יתרום רק לו עצמו. לעומת זאת גיוס של חייל בעל פגיעה כלשהי יתרום ערכית גם לסובבים אותו ביחידה, הרבה מעבר לתחושה של האדם עצמו שירגיש שלמרות המגבלות הוא תורם את חלקו.
אני יכול לספר לך על בחור מוגבל שמשרת ביחידה שלי. התרומה שלו ליחידה היא זניחה למדי במישור החומרי - אבל אין לי ספק שתרומתו במישור הערכי - לחיילים, במיוחד הצעירים שבהם - היא גדולה. בחור שאוהבים אותו ושמחים לעזור לו. יש חשיבות רבה לחשיפה של החיילים לשונה מהם.

צה"ל הוא צבא העם, לא צבא הגדודים והסיירות.

לעולם אשא דגלך בגאווה

קשה שלא לחשוב על כל האחרים בעלי המוגבלויות שצה"ל מעדיף להפטר מהם , אבל זה צעד בכיוון הנכון .מה גם שזו תרומה עקיפה(או ישירה) למדינה כי אותם אלו שישתלבו בצבא יוכלו להשתלב יותר טוב אחרי זה בחברה .
לזה שכתב על השייטת...
אם למי שחולם להיות בשייטת חשוב עצם השירות ולא האופי שלו , הוא יתגייס גם להיות אחרון הג'ובניקים בקרייה .
האנשים האלה מתגייסים כדי לתרום וכדי להיות חלק מהחברה הישראלית , שצה"ל הוא ללא ספק כור ההיתוך שלה ...

זה יפה שהצבא נותן לאנשים בעלי מוגבלויות לשרת,אמנם לא בתפקיד משמעותי ככול הנראה,אבל הוא מגשים את חלומם ורצונם לתרום למדינה,ואין נעלה מלתת לאדם אפשרות לחיות ולהגשים את חלומו...