19-11-2008, 07:51
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
גנגסטרים, פירטים, מחבלים ופטריוטים - המדינות, הטרור והפשע
ראשית כל, אני חייב לציין שזה לא רעיון מקורי שלי, אלא מבוסס על משהו שמופיע בספר של ד"ר עודד לוונהיים, ששווה לקרוא באופן כללי:
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ecx.images-amazon.com/images/I/51eWHQGnt4L._SL500_AA240_.jpg]
לכאורה, גם פושעים וגם מחבלים גורמים לנזק ואבידות בנפש וברכוש. אבל כפי שכל מי שקורא חדשות יוכל לשים לב, כשגנגסטרים מפוצצים מכונית בלב העיר או כשפירטים חוטפים מיכלית, זה זוכה להתייחסות אחרת לגמרי מאשר כשפעולה זהה מתבצעת ע"י מי שמוגדרים כמחבלים.
מדוע?
לפי הטענה המוצגת בספר, ההבדל הוא באופן שבו הפעולה נתפסת ביחס לריבונות - המחבלים הם גורם "טורפני" המאיים על הריבונות (של מדינה מסויימת או של כולן) וקורא עליה תיגר, בעוד שהפושע הוא "טפיל" שמעוניין בהשגת רווח אישי ולא מאתגר את הריבונות באופן ישיר ולעיתים אף מתקיים עמה בסימביוזה.
אלא שלא לעולם חוסן - הפירטים של המאה ה17 שנתפסו כגורם טפילי וכבעייה אישית של בעלי אוניות ותושבי חוף, ואף קיבלו בתקופות מלחמה רשיון לעסוק בפירטיות כנגד ספינות אויב, גילו בוקר בהיר אחד שהממשלות רואות בהם איום על סמכותן, זכו לכינוי "אויבי המין האנושי" ובמהלך המאה ה19 נמחקו ביעילות ברוטאלית.
אם תשימו לב, גם השימוש בתקשורת במונחים כמו "פיגוע פלילי" נועד ליצור הילה טרוריסטית למעשי פשע ולהציבם באותה קטגוריה כמו טרור. למה? כי מחבל הוא אויב ואיום, בעוד שעבריין יכול להיות גם איש נחמד עם כובע מצחיה שזוכה להלוויה ממלכתית-כמעט ולהספדים בעיתונות היומית.
לדעתי, על הקו המפריד הזה בין פושעים למחבלים מתקיימים עוד כמה משחקים מעניינים. אם מחבל של מישהו אחד הוא לוחם חופש של מישהו אחר, גנגסטרים ועבריינים יכולים "להלבין" את עצמם אם יציגו את פעילותם כטרור/גרילה בעיני סביבה תומכת, ולוחמי גרילה/מחבלים יכולים להרשות לעצמם לעסוק בפעילות פלילית שתיסלח להם בעיני הצד שלהם. הדוגמאות רבות - שודד הבקר פנצ'ו וילה שהפך לגיבור לאומי, זכריה זביידי "לוחם החופש" שבימי שלום בודאי היה נחשב לסתם גנגסטר, שוד הבנקים שביצע הלח"י, עסקי הסמים של החיזבאללה והטליבאן, מעורבותם של גנגסטרים חמולתיים מעזה בלחימה נגד ישראל ונסיונו של מאיר לנסקי לזכות בלגיטימציה.
מהומה של בריונים פליליים מקבלת הילה אחרת לגמרי תחת מעטפת "הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל" - התפרעויות של ערבים בפריפריה או בערים מעורבות למשל: יהודים יכולים לטעון שמדובר בהתפרעויות על רקע לאומני-פלסטיני, מה מהופך אותן לגורם מאיים בהרבה מאשר סתם התפרעויות דומות של ערסים בני דת משה מבחינת התייחסות המדינה, ואילו המתפרעים הערבים עצמם יכולים להמצא במצב שבו יהיה כדאי להם להציג את עצמם כפלסטינים מדוכאים המתקוממים נגד קיפוח, ולפעמים דווקא להיפך. לכל צד יכול להיות אינטרס אחר לנסות ולראות את המצב כעניין הנוגע לביטחון לאומי או לחילופין כסתם משהו שקשור לשמירת והפרת חוק וסדר.
וכולנו מכירים את אנחת הרווחה כאשר מתברר שהרקע לרצח מסויים הוא פלילי ולא לאומני - מבחינת ההרוג(ים) זה לא משנה, אבל מבחינת כל השאר זה הבדל שמיים וארץ.
זאת ועוד - ארגוני פשיעה וארגוני טרור לעיתים מזינים זה את זה. באמצעי לחימה, ערוצי הברחה, הגנה ומקורות מימון. סוחרי סמים לבנוניים מסייעים לחיזבאללה שמסייע להם, ועבריינים אירים מארה"ב ציידו את הצבא האירי הרפובליקני ברובי ארמאלייט (הבן-דוד של הM-16) שהיו טובים יותר מהרומ"ט שהצבא הבריטי השתמש בו באותה תקופה.
על רקע זה, מוזר לפעמים לראות שבמצבים בהם ישנו איום על הביטחון הלאומי ישנה סלחנות מסויימת כלפי גורמים פליליים. מצד שני, הם "רק" גנבו דברים, הם לא מאיימים על הריבונות ועל ביטחון האומה או משהו, ולכן ממקדים בהם פחות מאמצים ואפילו משתפים איתם פעולה (החזרת מכוניות גנובות בתיווך עבריינים, וכולנו זוכרים איזו נציגה עם הילה פלילית בכנסת, למשל).
כל עוד הגנגסטר מצליח להישאר רק טפיל או להראות ש"ליבו נמצא בצד הנכון" מצבו טוב בהרבה משל המחבל. אבל אם "הצד הנכון" משתנה פתאום או נראה לא נכון ואף מאיים למישהו חזק מספיק, הגנגסטר עלול למצוא את עצמו נרדף כאחרון המפגעים - כל עוד פירטים חוטפים מיכליות בשביל כופר מחברת הביטוח, הם ימשיכו לחטוף בנחת. אבל אם פירטים יחטפו ספינת נשק בשביל אלקעידה או משהו, הכותרות בעיתונים יראו אחרת לגמרי...
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists
|