הודעה זו מתפרסמת ע"פ בקשתו של גולש שביקש להשאר אנונימי.

את תגובותיו אכתוב אני, במידה ויבחר להגיב.


שלום לכולם,
בעוד כשבוע וחצי יש לי גיבוש טיס. טיס זה החלום שלי הרבה זמן, ולגיבוש הזה ציפיתי לא מעט זמן. אך כשהגיבוש בא ומתקרב אני חושש מכישלון. לדעתי זה טבעי לפחד מכישלון, כולנו בני אדם כאלה שאוהבים לנצח ולהיות הכי טובים ואין מה לעשות. למה אני חושש אבל? אני בכושר מצויין, יש לי יכולת מנהיגות טובה מאוד, הייתי במועצת התלמידים שנים טובות, ואני גם יודע להיות מעריץ של אחרים עם רעיונות טובים. אז ממה אני בעצם חושש? מאנשים צבועים בקבוצה שיקחו את היוזמה כל פעם ולא יהיה לי הזדמנות לדבר. מה אם כל פעם שיש לי רעיון מישהו יגיד אותו לפני? אולי אני יגיד את שלי בסופו של דבר אך בכל זאת לא אבלוט כי כולם קופצים ומרימים את היד. למה שאני יעבור ולא הזה שלידי, כולנו עברנו צוות אוויר, ואת הירפ''אות, אז איך בעצם אפשר לבלות בגיבוש, שבעצם כל מי שמשחק אותה מנהיג וכל מי שצובע את עצמו לשבוע יכול לעבור....אני יודע שאני מגזים קצת, אבל אני בטוח שאתם מבינים מה שאני מנסה להגיד בגדול, כל עצה תתקבל בכבוד!

שלום רב,
קודם כל, הלחץ שלפני הגיבוש הוא מובן, אני חושב שרב מי שמגיע לגיבוש לחוץ, גם כי הוא רוצה להתקבל לטייס וגם כי לעשות גיבוש זה משהו שהוא חדש לרוב אנשים.
שני דברים אני יכול להגיד כדי לנסות להרגיע אותך,
דבר ראשון, תסמוך על המפקדים שם שהם מזהים די טוב מי מחרטט ומי באמת מתנהג כמו שהוא.
דבר שני הוא לספר על הגיבוש שלי,
איתי בצוות בגיבוש היו מן הסתם המון סוגים של אנשים, אחד האנשים היה אחד כזה זכל פעם ליד המפקדים התנהג בדרך אחת, וליד שאר הצוות אחרת, וכל פעם שהמפקדים שאלו שאלה הוא היה הראשון להצביע ולחרטט, אחרי בערך יומיים כאלה,הצוות כבר בקושי נתן לו לדבר, ובקושי הקשיבו לדעה שלו, בסוף הגיבוש הוא לא עבר, לפחות אצלי בצוות אני מרגיש שמי שעבר הגיע לו לעבור ומי שלא - לא, זה לא כל כך פשוט לצבוע את עצמך לשבוע(בכל זאת, הגיבוש זה לא שבוע קל), ואמנם לא זה מה שרצית לשמוע, אבל גם אם, במקרה הכי גרוע, לא תעבור גיבוש טיס, לא סוף העולם, יש המון תפקידים תורמים ומשמעותיים בצבא,
בהצלחה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

צבע יורד במים, תכניס את זה טוב לראש -
כל הצבועים מתגלים בסופו של דבר, תאמין בעצמך ואתה תראה שתעבור בזכות עצמך בסופו של דבר.

לגבי הלחץ, אין לי ממש עצות איך להעלים אותו- אני מזדהה איתך לגמרי,
כשהתגבשתי לחובלים התחלתי כשבכל רגע נתון בערך ביום הראשון אחז אותי לחץ היסטרי מכשלון, וחששתי
שזה ישפיע לי על התפקוד.
בסופו של דבר נכנסתי לעניינים ושכחתי מזה לגמרי (אתה תראה שגם לך זה יקרה, זה קורה הרבה יותר מהר ממה שאתה מדמיין).
מביטחון נמוך שהיה לי בניצני היום הראשון של הגיבוש (שנגרם כתוצאה מהחשש הכבד מהכישלון), סיימתי את הגיבוש עם ביטחון גבוה מאוד- שהגיע לשיא בראיון מסכם עם המפקדים: לא חששתי בכלל מהדמויות שישבו מולי-
דיברתי אליהם בגובה העיניים, ובדיעבד - הם התרשמו לטובה.
פשוט תסמוך על עצמך- זה יעבוד, אני מבטיח!

אתה לחוץ מאוד וזה משגע אותך-אני מכיר את ההגשה. אתהבטח כל היום מריץ בראש סיטואציות שעלולות להיות בגיבוש וחושב מה תעשה, אתה בטח כל היום אוכל סרטים על זה שלא תסתדר מבחינה חברתית. אני לפני הגיבוש שלי אכלתי אותם סרטים כמוך ואני יכול להגיד לך שברגע שיתחיל הגיבוש הכל יעלם לך. אין חוכמות-מי שטוב, כנה ושפיץ עובר. כולם שם מבינים מי צבוע ומי לא ודבר אחד שהבנתי בגיבוש היא שאף אחד לא שם *** על הצעקנים למיניהם שמשחקים אותה מנהיגים-מנהיגים אמיתיים מתבלטים תחת לחץ ובגיבוש רואים מי מנהיג.

ומובל על ידי סטריאוטיפים נפוצים ושאינם נכונים. זה לא ששואלים לרעיונות ומי שלא מדבר לא מתייחסים אליו. את הגיבוש מובילים טייסים צעירים שאך לפני שנים לא רבות היו הם עצמם בגיבוש. קשה "לעבוד" עליהם והם מכירים את השטיקים הנפוצים. הם גם יודעים מה הם מחפשים - ולרוב מוצאים.
אתה צריך להתמקד במהלך הגיבוש במטרה שלך - להיות אתה עצמך ולהוציא את המיטב. להינעל על המטרה ולהתמיד. לא תוכל לשנות את אלה שמסביבך ויהיו שם מכל הסוגים. אבל תוכל לעבוד על עצמך שאתה יכול לעבור ולתת את הכל (כמובן, שזה לא מבטיח מעבר - כי כולם רוצים לעבור ועובדתית - אחוז גדול לא עובר).
כנס לאתר חיל האוויר - קרא קצת היסטוריה על טייסים והתנהגותם באוויר, חשוב מה הם היו עושים בגיבוש -חתירה ליעדים, מצוינות, אמונה עצמית, התמדה, עומק, חשיבה קדימה, הבנה של הפקודות וההוראות, ביצוע מלא וכן - גם קצת צניעות וענווה לא יזיקו.
בהצלחה.