 |
16-10-2009, 03:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 19.08.05
הודעות: 251
|
|
כנגד למה שערד ניר אמר
מאמר מ2007-8
ישראל-תורכיה: תמונת מצב אופטימית מאז כוננה תורכיה יחסים דיפלומטיים עם ישראל בשנת 1949, המדינה המוסלמית הראשונה שעשתה זאת, ידעו היחסים בין שני העמים עליות ומורדות, אך תמיד נשמרה מידה משמעותית של הערכה הדדית שמנעה הקצנה.
תורכיה היא דמוקרטיה חילונית-מערבית עם כלכלה חופשית הנהנת מזרם הולך וגואה של השקעות זרות. סך ההשקעות בתורכיה בשלוש השנים האחרונות הגיע ל- 33 מיליארד דולר! המפלגה השלטת בתורכיה מאז 2002, מפלגת הצדק והפיתוח, משכילה לשלב את עקרונות הדת עם הדמוקרטיה ואת תורכיה עם אירופה. יתר על כן, ראש הממשלה התורכי ארדואן הניף אל מול 70 מיליון האזרחים במדינה את דגל צירופה של תורכיה כחברה מלאה באיחוד האירופאי כמטרת-העל של מדיניות הפנים והחוץ של תורכיה. למעשה, מאז הגעת מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון צומחת הכלכלה התורכית בקצב ממוצע של 7% לשנה והמדינה מובילה בתנופה מוגברת רפורמות והפרטות בסקטורים רבים במשק התורכי.
הדחף האדיר של התורכים להצליח על במת הכלכלה העולמית ניכר היטב בהלכי הרוח היזמית השורה במדינה, הן ברובד הממשלתי-ציבורי והן בקרב אנשי העסקים עימם מוצאים ישראלים רבים שפה משותפת .
השקעות ישראליות בתורכיה
השנה פעל ראש ממשלת תורכיה נמרצות להקמת סוכנות לאומית לקידום השקעות זרות במדינה, invest.gov.tr, הפועלת באמצעות נציגים קבועים במדינות עולם הנחשבות שותפות עסקיות של תורכיה, כולל נציג קבוע בישראל.
נשיא הסוכנות, אלפסלן קורקמאז, הבהיר כי הם מעוניינים בידע שמצוי בישראל ובהשתתפות חברות ישראליות במכרזים ממשלתיים. לדברי קורקמאז, שערך כאן סמינר בשנת 2007, החברות עימן נפגש בישראל התעניינו, בין השאר, בהפרטה ובמכרזים בנושאי תחבורה, אנרגיה, פטרוכימיה, ייצור והפצת חשמל, הפעלת שדות תעופה, דרכים וגשרים. בתחום האנרגיה לבדו מתוכננים בתורכיה מכרזים שנאמדים ב- 130 מיליארד דולר. בין החברות שנציגיהן נפגשו עם נשיא הסוכנות היו אפריקה ישראל, בזק בינלאומי, האחים עופר, אורמת, נטפים, פועלים שוקי-הון, קומברס, שטראוס ותהל.
מערכת היחסים הכלכלית בין ישראל לתורכיה הגיעה לשיא בשנת 1997, בעת ששתי המדינות חתמו על הסכם סחר חופשי שהציב את כלכלת שתי המדינות במסלול קבוע של שיתופי פעולה. תורכיה מדורגת כיום כשותפת סחר מספר 8 של ישראל, עם היקף סחר אזרחי של למעלה משני מיליארד דולר. לכך יש להוסיף עסקאות ביטחוניות בקנה מידה מרשים.
כימיקלים הוא ענף הייצוא הישראלי העיקרי לתורכיה ומהווה כ-45% מסך הייצוא הכולל. בעקבות הכימיקלים מדורגים המתכות, המכונות והציוד החשמלי כענפי הייצוא העיקריים לתורכיה.
המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת מייחס חשיבות גדלה והולכת לכלכלה התורכית וב- 2008 נקבעו מספר ענפי יעד שסביבם תתבצע פעילות שיווקית נקודתית ובהם: מים ואגרו-חקלאות, ציוד רפואי ותקשורת. יוזמה חדשה של שתי המדינות קוראת לחברות ישראליות ותורכיות עתירות ידע להצטרף לתוכנית מחקר משותפת לישראל ותורכיה בשיתוף עם חברת אריקסון הבין-לאומית.
עושים עסקים
חברת ליפמן הנדסת אלקטרוניקה הייתה אחת הראשונות שזיהתה את הפוטנציאל הגדול הטמון בשוק התורכי ובשנת 2004 תפסה תורכיה 26% בתמהיל הגיאוגרפי של מכירות החברה והיוותה בכך את השוק השלישי בגודלו, לאחר ארה"ב ודרום אמריקה. ליפמן, שנמכרה בינתיים לחברת וריפון האמריקנית, הייתה החברה הזרה הראשונה בתורכיה שמכרה מסופים אלחוטיים למוסדות פיננסיים בשוק התורכי. הסקטור הפיננסי בתורכיה מגלה מחויבות בולטת בהטמעת הפתרונות המקיפים ביותר בתחום סליקת הכספים ולעיתים קרובות הוא מהראשונים לאמץ טכנולוגיות חדשות.
חברה נוספת שהשכילה לחדור לשוק הבנקאי התורכי בשנת 2007 היא חברת און טראק אינוביישנס (OTI) מראש פינה, שנבחרה לספק לבנק התורכי גאראנטי (Bank Garanti) מערכות אוטומטיות לתשלומים באמצעות כרטיסים ללא מגע. בשלב הראשון קיבלה OTI הזמנות בהיקף של כ-750 אלף דולר, ולדברי החברה לבנק התורכי תוכנית נרחבת להטמיע בצורה נרחבת את כרטיסי התשלום החכמים בקרב לקוחותיו.
חוגלה קימברלי, חברת הבת של קימברלי קלארק ומפעלי נייר חדרה, רכשה בשנת 2004 אחזקות בחברה התורכית Ovisan שמשווקת בתורכיה את מוצרי הנייר והחיתולים החד-פעמיים של מותגי "קלינקס" ו"האגיס". קימברלי קלארק ונייר חדרה רואים בתורכיה - שוק צריכה ענק של 70 מיליון איש - יעד אסטרטגי, אולם בשלב זה נראה שחברת הבת התורכית מתקשה לעמוד ביעדים השיווקיים שהציבה לעצמה בעיקר כתוצאה ממלחמת מחירים קשה עם חברת פרוקטר אנד גמבל המובילה את קטגוריית החיתולים בשוק התורכי ענק המימדים.
חברת טבע השלימה בשנת 2007 את רכישת החברה התורכית Med Ilac בעסקה שעל פי ההערכות היקפה כמה עשרות מיליוני דולר. החברה התורכית עוסקת בשיווק מוצריה של טבע בעיקר לשוק האונקולוגי וכן בשיווק מוצרי חברה גרמנית בתחום. בראיון עיתונאי העריך מנכ"ל טבע, שלמה ינאי, שהמכירות של השוק הגנרי בתורכיה מגיעות למיליארד דולר בשנה. שוק הציוד הרפואי בתורכיה נמצא בתנופה גדולה לאור תוכניות אסטרטגיות לבניית בתי חולים חדשים. במרץ 2008 מתוכננת להגיע לישראל משלחת של קניינים תורכיים המיועדת להיפגש עם יצרנים ישראלים בתחום הציוד הרפואי.
בנק הפועלים השלים בשנת 2007 את רכישת הבנק התורכי פוזיטיף(Pozitif) ׂהפועל כיום בעיקר בתחום האשראי העסקי. לפי התוכנית האסטרטגית יקים בנק הפועלים באמצעות הזרוע התורכית שלו 200 סניפים ושלוחות בתורכיה ואמור לגייס באמצעותם כ- 600 אלף לקוחות קמעונאים. בעת שהותם של ראשי בנק הפועלים בתורכיה בנובמבר 2006 נפגשו המנכ"ל, צבי זיו, והיו"ר דאז, שלמה נחמה, עם ראש ממשלת תורכיה ושרי הביטחון והאוצר של המדינה, עובדה המלמדת על החשיבות הרבה שבה רואים התורכים את השתלבותן של חברות זרות בכלכלה התורכית.
במפגש עם מאות מראשי המגזר העסקי בתורכיה שנערך לאחרונה אמר דני דנקנר, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, כי "עברה שנה מאז החלה הפעילות בתורכיה ונרשמו הישגים מרשימים העולים מעל ומעבר למה שתוכנן. באותה השנה, סך הנכסים של הבנק הוכפל וכך גם ההלוואות. הצעדים הבאים קשורים לפיתוח בנקאות קמעונית בתורכיה".
בתחום הקמעונאות, בולטת חברת אייס רשתות, שבבעלות בני גאון וקבוצת זביידה, שפרסמה את כוונותיה להקים חנויות של הרשת ושל אוטו דיפו בתורכיה. הנהלת אייס ציינה שהבחירה בתורכיה נובעת מהקירבה הגיאוגרפית לישראל, שהופכת את תורכיה לטריטוריה נוחה לניהול ובעלת פוטנציאל גידול ניכר.
בתחום התקשורת, ראוי להזכיר כי חברת ראד פעילה בתורכיה שנים רבות ומספקת ציוד גישה לספקי תקשורת בתחומי דיבור ונתונים ללקוחות עסקיים. בימים אלה מגייסת ראד שותפים תורכיים בכירים במטרה להרחיב את פעילותה בשוק הטלקום התורכי התוסס.
גם חברות ישראליות קטנות ובינוניות הצטרפו בשנים האחרונות למעגל העסקים בתורכיה. כך למשל, זרעים גדרה, השייכת כיום לקרן מרקסטון, פעילה בשיווק תשומות לחקלאות באמצעות חברה משותפת לה ולגורם תורכי ומתבססת על היותה של תורכיה אחת מצרכניות הירקות הגדולות בעולם. דוגמא אחרת היא של חברת בית אלפא טכנולוגיות, שזכתה במכרז של משטרת תורכיה להספקת כלי רכב לפיזור הפגנות וצינורות המזרח, שבשליטת גאון אגרו תעשיה, שאמורה לקחת חלק בפרויקט הולכה יבשתי של גז טבעי במשותף עם חברה טורקית.
רשימת החברות הישראליות שנכנסות למעגל העסקים עם תורכיה גדלה והולכת, אך לצד ההצלחות בולטים גם הכישלונות של חברות ישראליות ובראשם עלית, פולגת ושטיחי כרמל, שנטשו את השוק התורכי לאחר השקעות משמעותיות בהקמת מפעלים ושותפויות עם גורמים מקומיים.
פרוייקטי אנרגיה ותשתית
במהלך חודש אוקטובר 2007 נפגש שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, עם שר האנרגיה ומשאבי הטבע של תורכיה, חילמי גולר, לדון בפרוייקט מסדרון התשתיות בין תורכיה וישראל (Med Stream). במסגרת בדיקת ההיתכנות לפרויקט נבחנה האפשרות להניח מסדרון תשתיות בין נמל ג'ייהאן, הממוקם במפרץ איסקנדרון בדרום מזרח תורכיה, לאזור חיפה, מרחק של כ-460 ק"מ. לפי שעה, נבחנת האפשרות להניח חמישה צינורות תת-מימיים שיחברו בין שתי המדינות ואשר יועברו בהם נפט גולמי, גז טבעי, חשמל, מים ותקשורת (סעיף חדש שנבחן והועלה לראשונה).
במסגרת הסקר המקדים התקיימה סדרת פגישות ודיונים עם כמה מחברות התכנון והביצוע המובילות בעולם בתחומי הנפט, הגז הטבעי, החשמל והמים. המסקנה המרכזית של צוות הבדיקה הייתה, כי הפרוייקט כדאי מבחינה כלכלית.
עלויות הפרויקט נעות בין 2 – 4.5 מיליארד דולר, בהתאם למספר הצינורות שיונחו והיקף המוצרים שיסופקו.
אגב תחום המים, הרי לדברי דורון אברהמי, הנספח המסחרי של ישראל באיסטנבול, המצב הקשה אליו נקלע משק המים התורכי בשנה האחרונה, מהווה מקור להזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות. כך למשל, בעקבות משבר המים החליט ראש עיריית איסטנבול, קאדיר טופאש, על אישור תוכניות לבניית מתקן התפלה בעיר, שיספק מים מותפלים בהיקף של כ- 350,000 מ"ק ביום. למכרז להקמת מתקן ההתפלה יוזמנו גם חברות מישראל.
הכותב משמש כסגן נשיא מועצת העסקים ישראל-תורכיה (www.israel-turkey.org). להערות ותגובות daniel@zimet.co.il |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
