אשמח לקבל תשובה לגבי שאלה שמעניינת אותי.
למה בעצם אנו מוסיפים אותיות שלא שומעים אותן למילים או שמות? ומדוע אותיות אחרות נשמטות?
בנוסף, מדוע יש מילים שנשמעות אותו דבר, אך נכתבות בצורה שונה וכמובן שמשמעותן שונה?

דוגמאות לשאלותי:

למשל השם "גיא". למה מופיעה בשם האות א'? ולפי ההגייה, אם כבר הייתה א', אז מדוע לא רושמים "גאי"? ובאותו הקשר, ואם פועלים לפי אותו היגיון בשם "גיא", מדוע השם "חגי" לא נרשם כ-"חגיא"?
הרי אנו מוסיפים רק ח' לשם, וההגייה של ה"גיא" היא אותה הגייה, אז מדוע הא' נשמטת?

דוגמה נוספת - המילה "בוא". המילה "בוא" והמילה "בו" נאמרות באותה צורה, אך נכתבות בצורה שונה. מה ההגיון בכך?

כמובן שלא חסרות דוגמאות נוספות, אך אלו הדוגמאות שעלו בראשי כרגע.

תודה רבה לעונים

שלום,

מותר לכתוב גם גַּי. בספר מיכה אנו מוצאים: "וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ" (מיכה א ו).
אם כך, מדוע הושמה האלף שבסוף התבה?
הסבה היא, ככל הנראה, שהאלף שיקפה את ההגייה באותם ימים (דומני שכאן תפקידה קיצור התנועה; הרי שזו אלף נָחָה).
כך גם מוצאים חֵט: "אַל תִּקְשֹׁר לִשְׁנוֹת חֵט, כִּי בְאַחַת לֹא תִנָּקֶה" (בן סירא ז ח).

בדרך כלל א' נֶאֱלֶמֶת מציינת עצור מקורי שנהגה בעבר, לדוגמה: קָרָא (בערבית קַרַאַ - قَرَأَ ) או בָּא (בערבית בַּאַ ).

אברהם אבן שושן כותב:
"ארבע אותיות אלו נקבעו כאמות הקריאה לא במקרה. מתחילה בוטאו גם הן תמיד ובכל
מקום כהגאים ממש. את המלים שרשמנו כאן לדוגמה בטאו בימי הקדם בערך כך: קָרַאְ או קָרַאַ
(כן גם בערבית!), קָנַהְ או קָנַהּ, יַוְם, בַּיְת וכדומה, ולפיכך כתבון כך, אלא שבמשך הדורות נטשטש
ונתכווץ המבטא של א' וה', מבטאה של ו (שבטאוה כבני עדות־המזרח בימינו וכערבים - כמו w
האנגלית) נתקרב ל־u או ל־o, וכן נתקרב המבטא של י ל־i; וכך נשארו האותיות אהו"י בכתיבן של
המלים הללו כשריד של המבטא הקדום בלבד, ובמשך הדורות התחילו לראותן כסימנים לתנועות, ואחר
הנהיגו את השימוש של אותיות אלו כסימני תנועות גם במלים אחרות..."
(לשון וכתב, אברהם אבן שושן 165)

לעיון נוסף, צפה בפרקי "הגיע זמן לשון" (אבשלום קור) העוסקים בתופעות הללו:
מוזניים ומאזניים (

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.)

סימון מקור (

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.)

הבלעת עין (

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.)

טפל ותפל (

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.)

שבוע טוב,
אור

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

תודה רבה על ההסבר המפורט והמלומד . החכמתי.

שיהיה לכולנו שבוע מצוין.

א' בסוף מילה בדר"כ נובעת מהשרש, כך במילים "גיא", "בוא" שציינת
לעומת זאת, שרש השם "חגי" הוא ככל הנראה ח-ג-ג (ועל כן בא דגש חזק משלים ב-ג')

כמובן שלא תמיד הא' השרשית באה לידי ביטוי, כמו המילה "גיא" שאור כבר כתב שנכתבת גם כ"גי" (בעיקר בסמיכות)
כתבתי פעם בפורום שיש שסוברים שאף המקור האטימולוגי של המילה "שי" היא בשורש קדום "שיא"

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.