במהלך השבת קראתי בספר זיכרון שהוצא עי ועד עובדי חברת החשמל של מחוז חיפה, לזכר העובדים שנפלו במלחמת השיחרור. שם הספר: חברינו שנפלו. והוא הוצא לאור בשנת 1951. מזג האויר הקודר תאם היטב לחומר הקריאה. כאשר הגעתי לפרשת חייו של החלל ראובן ארליך אחיעז, קראתי כך:ראובן נכלא בלטרון ביחד עם בן דודו אברהם. שניהם הואשמו במעצרו הבלתי חוקי של אחד בשם פפנק שהיה חשוד כמעורב בחיפוש הנשק ביגור... שם, עמ 212. הדבר עורר את סקרנותי, מאחר והעובדה שהסליק של יגור נחשף עקב הלשנה היתה ברורה לי כמצוות אנשים מלומדה. ובכן, גם בויקיפדיה נכתב שהיתה הלשנה, וכך גם בעשרות איזכורים של האירוע . מה ידוע לחברים המלומדים על כך.?

http://www.hrc.utexas.edu/exhibitio.../islam/460.html
הצלם: דויד דוגלאס דונקאן David Douglas Duncan

לשאלת הסגרת הסליק: מצאתי מאמר מאת אריה יצחקי ,עי חיפוש בגוגל: הסליק ביגור, כי נעצרו שני עולים חדשים בחשד כשהלשינו וחשפו את המיקום. לדברי יצחקי, אחד מהם ברח מן הארץ והשני יצא מדעתו, אך הם היו חפים מאשם, מאחר והסליק נתגלה במקרה. אז מה היה שם באמת?

קשה לי לקבל את אריה יצחקי כמקור מהימן או כהיסטוריון בר סמכא. הייתי בודק שוב את מה שהוא כתב מתוך מחשבה מה היה האינטרס שלו ואת מי הוא משרת באותו מאמר / מחקר

האיוורור של הסליק היה צינור גדול שהוסווה כעמוד לתלית כביסה. הדיספרופורציה של המתקן עוררה חשדנות והצינור נבדק ואז נימצא שהוא פתח איוורור.

וכך כנראה אכן קרה. צריך להודיע לויקיפדיה...איך מוצאים מידע אודות שני החשודים בהלשנה, שלכאורה היו חפים מפשע?

שוחחתי בטלפון עם האלוף(מיל') ארוין דורון שהיה במקום בשבת השחורה. הפרשה של "המלשינים" ידועה לו היטב. הסיפור הוא שאכן נחשדו עולים מצכיה פפנק ופרוינד במסירת מקום הסליק לבריטים, (לפפנק היה אח שהיה ביגור) אך לדעתו אין זה נכון. הראיות לדעתו: השניים נעצרו ע"י הש"י (שרות הידיעות של ההגנה) בחיפה, נחקרו ושוחררו. פפנק ירד לצ'כיה והתחתן וכעבור שנים רבות חזר ארצה והמשיך לגור בארץ ואף אחד לא עצר או חקר אותו יותר.
לדעת ארוין דורון (זה מוזכר בשרשור כאן) הבריטים פשוט חיפשו היטב ובדקו בכל מקום כולל שפיכת מים לתוך צנורות ובדיקה לאן המים נעלמים. כך שנראה לי שזה "סוגר" את הפרשה. ביגור חבר מבוגר מאוד אברהם שפירא (95), שמדריך ביקורים בסליק ויש לו ידע רב בנושא. כנראה שדעתו כדעת ארוין דורון.

אם כך, כנראה, עוד מיתוס התפוגג.

באותו ענין: החיפוש בכפר הנוער בן שמן היה - ללא ספק - הלשנה. לבריטים היה מידע מדוייק, והם ניגשו ישר לסליקים.
כל הסיפור על החיפוש, על מעצרו של ד"ר זיגפריד להמן, מנהל הכפר ומקימו (וממייסדי ברית שלום) ועל שחרורו - ראוי להרחבה. הנשק שנאגר בכפר היה לחלוטין לצרכי הגנה, לאחר שפניותיו של להמן להצבת שוטרים שם נענו ריקם.
הבריטים הגיעו, כאמור, עם מידע מדוייק לחלוטין - מצאו וחשפו את הנשק והתחמושת - ועצרו את ראשי הכפר. ד"ר להמן נידון לשנות מאסר ארוכות. מעצרו של האיש, שהיה מחנך אגדי ואיש שלום מובהק, היה כל כך בוטה באי-הצדק שלו, שהעולם כולו התגייס לטובתו. הופעל לחץ על הבריטים מכל הכיוונים, ולבסוף הוא שוחרר לאחר חודשים בודדים. גם עונשיהם של מרבית האסורים בפרשה זו הומתקו.

סיפור מעניין שלא הכרתי, באיזו שנה אירע, והאם ידוע מי הלשין?.

בספר 1948 בין הספירות, מתארת המחברת נתיבה בן יהודה כיצד נתפס מרגל יהודי בקיבוץ דפנה . הוא ניסה לאסוף מידע אודות הכשרת הפלמח במשק.

תריץ את זיגפריד להמן בגוגל, ותמצא שפע של מידע.
קניתי בשבוע שעבר ספר שלו שנכתב זמן קצר לפני המעצר, ויצא לאור בזמן שהוא ישב בכלא. הספר קצת פתטי - יונה מובהקת, לאחר המרד הערבי, מנסה עדיין להיאחז בכל שביב תקווה.
בכלל, מעניין מה קרה לחבורה הנכבדה (ברצינות. מאד נכבדה) של ברית שלום לאחר שהברית התפרקה ב-1930. אני מוצא יותר ויותר ספרים שהם כתבו בשנות הארבעים, שמוכיחים שהם היו עדיין איתנים בעמדותיהם, אך לא מאורגנים בשום צורה.
עכשיו, כשהשמאל נמס, אפשר לעסוק בנוסטלגיה...