שני טייסי חיל האוויר נהרגו אמש (שני) כתוצאה מהתרסקות מסוק ימי מסוג "עטלף", במסגרת טיסת אימונים סמוך לחופי חיפה. קצין סיור מוסק נפצע בינוני.

ההרוגים הם סא״ל ארז שחייני ז"ל, סגן מפקד בסיס חיל האוויר ברמת דוד, בן 38, נשוי ואב לשלושה ממחנה יהודית.
ורס״ן חן פוגל ז"ל טייס מסוקים בטייסת 'מגיני המערב' (193), בן 27 מחיפה. רס״ן חן פוגל הועלה מדרגת סרן לדרגת רס״ן לאחר מותו.
https://www.idf.il/%D7%9E%D7%90%D7%...A7%D7%95%D7%AA/

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

מסוק של צה"ל התרסק מול חופי חיפה, כוחות הצלה רבים בזירה
שלושת אנשי הצוות חולצו • פצוע אחד פונה לבית החולים רמב"ם במצב קל-בינוני, מצבם של השניים הנוספים בבדיקה • עד ראייה: "ראיתי מלא חתיכות ואש" • מפרטים ראשוניים עולה כי צוות המסוק שב מגיחת אימונים כשמסיבה לא ברורה החל לצלול והתרסק

מסוק של צה"ל מסוג "עטלף" התרסק הערב (שני) בים
שלושת אנשי הצוות חולצו - פצוע אחד פונה במצב קל-בינוני לבית החולים רמב"ם.
שני אנשי הצוות הנוספים חולצו מכלי הטיס - אך מצבם לא ברור עדיין.

מתיעודים ראשונים מהזירה נראו אורות בלב ים, ובאחד הצילומים אף נראה רגע ההתרסקות של המסוק

דובר צה"ל: מסוק ימי מסוג "עטלף" פגע במים אמש (ב׳ ) במסגרת טיסת אימונים, סמוך לחופי חיפה. על המסוק היו שלושה אנשי צוות, קצין סיור מוסק ושני טייסים.

אנשי צוות המסוק חולצו על ידי לוחמי ילת"ם, לוחמי שייטת 13, לוחמי 669 וכוחות שיטור ימי שהעניקו לטייסים טיפול ראשוני. קצין הסיור נפצע ופונה לבית החולים. לאחר מאמצי החייאה נקבע מותם של שני הטייסים.

הודעה נמסרה למשפחות, צה"ל משתתף בצערן וימשיך ללוותן.

מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, הורה על קרקוע מערך ה"עטלף" וכן הורה על עצירת טיסות אימונים בחיל האוויר. בנוסף, מינה מפקד חיל האוויר צוות חקירה בראשות אלוף משנה ט'. ההרוגים בהתרסקות המסוק הם קצינים בדרגת סא"ל וסרן. קצין נוסף בדרגת סרן שהיה על המסוק חולץ במצב בינוני.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לפי Ynet קצין הסיור שניצל אמש (שני) מהתרסקות המסוק מול חופי חיפה, הספיק להעביר דיווח ראשוני לבסיס היחידה שלו באמצעות הפלאפון, וסיפק עדכון על האירוע כדי להקפיץ כוחות לאזור ולכוון אותם לזירה. כך עולה מפרטי החקירה שמנסה להתחקות אחר השתלשלות האירועים שקדמו לאסון, שבו נהרגו סגן-אלוף ארז שחייני ורב-סרן חן פוגל.

הקצין הצליח לעדכן את הצבא, ועשה זאת במקביל לחילוץ העצמי שלו מהמסוק עד שחבר, בשחייה, אל כוח השיטור הימי שהעביר אותו לאמבולנס בחוף. מצבו השתפר משמעותית מאז שנכנס לטיפול במחלקה לרפואה דחופה ברמב"ם, כך לפי בית החולים.

בשעות הבוקר המשיכו החיילים לחפש שברים נוספים מהמסוק, כדי להצליח להרכיב את התמונה המלאה של התקרית שבה נהרגו שני הטייסים. במסגרת הסריקות, עשרות חיילים נעים על רצועת החוף. במהלך הלילה, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין, חתם על צו שמונע כניסת אזרחים למרחב החוף בחיפה שבו התרסק המסוק.

https://www.ynet.co.il/news/article/bk00wfqw3k

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

א. הוא התקשר מהמסוק או לאחר שהמסוק התרסק? הפלאפון עובד במים?

לפי מה שהבנתי חילץ את עצמו מהמסוק ואז התקשר.
מקווה מאוד שהקצינים מתו מההתרסקות עצמה ולא ממחסור בחמצן. מוות נוראי. יהי זכרם ברוך.

הוא קפץ למים מגובה של לפחות 8-10 מטר - לא הגיוני שהוא פצוע -שוחה - ומצליח להתקשר מטלפון שלמרבה הפלא , לא ניזוק במים.
משהו כאן לא ברור גם לגבי העשן בתא המסוק - המנועים נמצאים בחוץ בעטלף , לא?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי helpy4 הוא קפץ למים מגובה של לפחות 8-10 מטר - לא הגיוני שהוא פצוע -שוחה - ומצליח להתקשר מטלפון שלמרבה הפלא , לא ניזוק במים. משהו כאן לא ברור גם לגבי העשן בתא המסוק - המנועים נמצאים בחוץ בעטלף , לא?

לגבי הטלפון, מאוד אפשרי..
הם קרובים לחוף, מרבית הפלאפונים היום הם בתקן שעמיד במים
מספיק שהוא גם היה בתוך פאוצ' מוגן מים פשוט\שקית ומאוד סביר שהוא מתפקד.
לגבי שחייה, זה כבר דיון אחר שתלוי בפציעה שהוא סובל ממנה.

וככה מתחילים קונספרציות.
קודם כל הוא לא קפץ מגבה 8 מטר אלה אחרי שמסוק "נחת" , הוא כנראה היה חגור בחגורת הצלה והטלפון היה כנראה בחלק העליון לכן לא נפגע ממים (זה היה אייפון אגב לא שזה משנה).

כשמסוק נופל למים (ובניגוד למטוס לדוגמה) הוא מתהפך כי המנוע יותר כבד ואז יש קושי באוריינטציה לצאת מהמסוק עצמו, יש ממש שניות ספורות לצאת מהמסוק עד שנגמר האויר.

הבנתי מהכתבה בווינט שלמסוק היו מיכלי ציפה ושהטייסים הספיקו להפעיל אותם. זה היה אמור להחזיק את המסוק יציב במים, לא?

צוותי מסוקים ימיים בכל העולם מצויידים במיכל אויר אישי HEED (ר"ת Helicopter Emergency Egress Device), שנותן כמה נשימות זהב לרגעים הקריטיים שלאחר התרסקות. האמצעי פותח בשנות ה-80 מאמצעי מסחרי דומה לצוללים, לאחר שמחקרים הראו שלאחר התרסקות במים כמה נשימות בודדות של אויר שמסדרות את הראש ומרגיעות את הלחץ המיידי יכולות להיות ההבדל בין חיים למוות. בסרט "הסערה מושלמת" יש קטע קצר בו נראה טייס מסוק החילוץ משתמש בו לאחר ההתרסקות לתוך הים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ומה הסיכוי שבחושך, אחרי התרסקות במים הם הצליחו להגיע לבקבוקון הזה?
בנוסף לפי מה שאני קורא, זה מספיק ל2 דקות חמצן שזה ממש כלום. בהנחה שלא נפגעת פיסית, אתה יכול לשחרר חגורה לפתוח את אחת הדלתות ולעלות מעל המים. יפה כנראה רק בתיאוריה.

להבנתי, בחילות ים מערביים יש הכשרה מסודרת בנושא מילוט מהכלי לאחר נחיתת אונס בים.
יש מתקן שנקרא helo dunker- כלוב גדול שנופל לבריכה ומתהפך, וממנו צריך להיחלץ.

לא יודע מה המצב בטייסת 193.

לצי האמריקאי יש מתקן אימוני הישרדות שנקרא Aviation Survival Training Center
חלק מהאימונים נקרא Aviation Water Survival
https://www.netc.navy.mil/Commands/...val-Department/

כך זה נראה במציאות


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

וכך בסרטים, אבל אותו רעיון


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

גם פה אפשר לראות את האימונים


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

(ובלי קשר, לבחור הזה יש אחלה ערוץ)

ברעיון עם אמו של הקצין שהצליח להחלץ היא אמרה שהוא נשלח לארצות הברית לתרגל חילוץ ממסוק אז ייתכן מאוד שכולם עברו את האימון הזה.

הסיכוי לטייס להגיע בעיניים עצומות, בחושך, בסערה לבקבוק הזה זהה בערך לסיכוי שכבאי ירוץ לתוך בית בוער כדי להציל אדם ממוות: אחרי שמתאמנים בזה מספיק פעמים (שזה אומר "המון") וכשהתובנה העיקרית היא שזה יציל את החיים, אז הסיכוי לא רע בכלל.

אגב, לא רק טייסים - צוות של כוח דלתא במהלך אימון או פעילות "עם רגליים רטובות":

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שום זילזול. תהייה + הכרות ארוכה עם חוליים של המערכת.
לא יודע אם צפית בכתבה שFANG הביא, אפילו באימון בבריכה מוארת המשימה קשה מאוד. אני מניח שבצהל שולחים לאימונים בארהב השאלה אם זהו אימון חד פעמי או שגרתי. ומה הסיכוי שטייס בדרגה בכירה ישמור על הכשירות הזאת 18 שנים אחרי קורס טייס או קאם, אלא אם כן יש מתקן דומה בארץ.
בוא נחכה לוועדה חקירה, אני מניח שהנושא לא יחמוק מתחת לראדר.
אתה כנראה מכיר מערכת אחרת אם אתה כל כך בטוח שהתאמנו מאות פעמים על התסריט הזה.מקווה שאתה צודק ואני טועה.

שאלה כללית - מותר לצוות במטוס/מסוק להביא איתם טלפון נייד פרטי בטיסות מבצעיות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי milumnik שאלה כללית - מותר לצוות במטוס/מסוק להביא איתם טלפון נייד פרטי בטיסות מבצעיות?

השאלה לא רלוונטית, האם מותר או לא. כל דבר לגופו, תצא מנקודת הנחה כי לפעילויות מבצעיות לא יוצאים עם טלפונים ניידים.

לגבי האירוע. מדובר בטיסת אימון.

חיה ותן לחיות

https://news.walla.co.il/item/3481169
מהכתבה הזו עולות מספר שאלות
למה הקצין סיור השתמש בפלאפון שלו כדי לתקשר ולא במכשיר קשר אישי או בורד הרים? וגם כדי לסמן את עצמו, מה קרה למשרוקית ונצנץ יחד עם החליפת הצלה?
היה מסוק שהגיע ישירות וזה מעולה, אבל למה לקח יותר מחצי שעה לכוח של חיל הים להגיע למקום, אין סירות מהירות בכל המרחב של חיפה? בנוסף תקשורת לקויה בין המשטרה לצבא כמובן.
גם במדינה קטנה כמו שלנו אני לא מצפה שיגיעו בפחות מ-10 דקות, שזה הזמן הרלוונטי להציל אדם טובע, אבל מה לגבי כוח של 669 בשילוב שייט או צוללן, אם זה קיים בכלל למקרים דומים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jack Heart https://news.walla.co.il/item/3481169 מהכתבה הזו עולות מספר שאלות למה הקצין סיור השתמש בפלאפון שלו כדי לתקשר ולא במכשיר קשר אישי או בורד הרים? וגם כדי לסמן את עצמו, מה קרה למשרוקית ונצנץ יחד עם החליפת הצלה? היה מסוק שהגיע ישירות וזה מעולה, אבל למה לקח יותר מחצי שעה לכוח של חיל הים להגיע למקום, אין סירות מהירות בכל המרחב של חיפה? בנוסף תקשורת לקויה בין המשטרה לצבא כמובן. גם במדינה קטנה כמו שלנו אני לא מצפה שיגיעו בפחות מ-10 דקות, שזה הזמן הרלוונטי להציל אדם טובע, אבל מה לגבי כוח של 669 בשילוב שייט או צוללן, אם זה קיים בכלל למקרים דומים.

להערכתי - הקצין לא היה כלל עם חגורת ההצלה המשמשת למקריי חירום (בהנחה והתיאורים בכתבות עד כה נכונים) ואסביר:

לא יודע איפה כתוב שתקשר במכשיר הפלאפון שלו - לפחות בכתבה הזו. אבל הסלולאריים הצבאיים זהים מבחינת הנראות שלהם לסלולאר אזרחי. יכול להיות שהשתמש במכשיר אישי ומי שדיבר בכתבה לא מכיר\ יודע את ההבדלים.
מצד שני, יכול להיות שמתוך אינסטינקט במצב לחץ שלח יד לכיס כתגובה ראשונית והוציא את הנייד הפרטי שלו (למרות שזה מאוד יפתיע אם סלולארי לא מוקשח ישרוד כזו פגיעה והצפה).

בכתבה מצויין שהבחינו בו בעזרת הפלאפון ואז בנצנוץ ממצוף אדום. ייתכן והכוונה בנצנוץ אדום לנצנץ על חגורת ההצלה והמתאר בכתבה התבלבל, או שאותו העד בכתבה פשוט לא שם לב כיוון שהיו לו כבר מספיק סימונים ולא טרח לחפש עוד.


לדעתי, הקצין לבש חגורת ציפה לבישה "רגילה" שלמיטב זיכרוני אינה בעלת נצנץ או משרוקית ולא השתמש בחגורת החירום ובכך בעצם כל האלמנטים האלו לא היו רלוונטיים.
חשוב לזכור שישנן 2 סוגים של חגורות, האחת חגורת ציפה שכולנו מכירים מהתחום הימי האזרחי, האדומות\ כתומות (יש עוד צבעים כמובן) שמתלבשות כמו אפודה ונסגרות ברוכסן.
החגורה של לוחמי חיל הים - אותו פאוץ' כחול גדול שכולנו רואים בצילומים מכלי שייט של ח"י שבתוכו חגורה מתנפחת בצבע צהוב בדומה לחגורות הצלה במטוסי ובנוסף, נצנץ, משרוקית ואקדח זיקוקים.
חגורה מסוג זה אמורה להתנפח בשבריר שנייה ע"י מיכל CO2 וכמובן פייה לניפוח עם הפה כגיבוי.
מאחר ואין בכתבה תיאור לא של משרוקית, נצנץ או שימוש באקדח זיקוקים - לדעתי לא נעשה בכלל שימוש בחגורה זו. ייתכן והקצין יישב לכל אורך הטיסה עם חגורת ציפה רגילה או, שלבש אותה ברגע שהתחילו להופיע התקלות במסוק ובכך בעצם לא הרגיש צורך בחגורה הצבאית על אף יתרונותייה.

לגביי הגעת הכוחות,
למיטב זיכרוני, בדיווחים הראשונים דיווחו ששוטרים ראו את ההתרסקות מהחוף והיו הראשונים להגיב וכך הגיעו למקום במהרה. מה שנשמע מאוד סביר. אבל הבדל של חצי שעה בהגעת כלי שייט של חיל הים נשמע לי הרבה מדיי.
יצא לי להיות באירועי חיפוש נעדרים\ אירועים אחרים שדרשו הקפצה מיידית ואעלה מספר נקודות שצריך לזכור:
בהנחה ומשטרת ישראל קיבלה דיווח ראשון בעקבות השוטרים שראו את ההתרסקות מהחוף - או אפילו קיבלה דיווח במקביל לצבא - חשוב לזכור שכליי השייט של משטרת ישראל הרבה יותר קטנים, הרבה יותר מהירים והרבה יותר זריזים. כמו כן, מהירות התגובה והאישורים במשטרת ישראל מהירה יותר. כך שאין "תחרות" בין היכולות.

הצבא מחוייב לשמור X כלים מסוג דבורה וסטי"ל 24/7 בכוננות של דקות יציאה לים. אותו נוהל קיים בחיל האוויר מין הסתם, ועדיין, מדובר על מספר של דקות שבו צריך להוציא את הכלי שייט לים.
להניע דבור (או סטי"ל) זה לא כמו להניע סירת גומי. בנוסף, לאחר יציאת הכלי שייט, סביבת המפרץ מלאה בכלי שייט גדולים וקטנים כך שיכולות התימרון מגבילות ויש לקחת בחשבון את משך ההפלגה ולאחר מכן את משך פעולת האיתור, זיהוי הנקודה וכו'.

כמו כן, דובר על כך שהיה אימון. ייתכן ובאימון היו משולבים כוחות של חיל הים שהיוו חלק מאותה הכוננות ועקב פערי המהירות בין המסוק לכלי השייט בחזרה מהסודר ליבשה - נבעו ההבדלי זמנים ומשך הזמן הגעה של הדבורה.

ישנה יחידת 'סנפיר' שלה כלים מהירים קטנים וזריזים (בדומה לכלים המשטרתיים) שנקראים 'צרעה' ומפתיע אותי שהם לא מוזכרים בכתבה כיוון שיכולות המענה והתמרון שלהם במרחב הימי הצפוף גדולים יותר (אלא אם לא הוזכרו כיוון שישנם פרטים שפשוט לא עלו בכתבה). יכול להיות שהיו בשטח וכבר סרקו בעזרת זרקורים. בצילומים מהשידור החי מאותו הערב, הן נראות בעבודה.

לגביי שילוב כוחות - ל669 יכולות צלילה וכן יכולות התמודדות עם פעולות מורכבות כמו חילוץ וכו'.
זה אמור לענות על הצרכים. להרים מסוק ולנחות בבסיס חיפה או עתלית כדי לאסוף שייט\ צוללן זו פעולה שתיקח הרבה מאוד זמן יקר. להחזיק צוות של ש13 או צוללנים בבסיס ח"א רק למקרה ספציפי וייחודי מסוג זה, יהיה בזבוז כוח אדם. ההכשרה של 669 אמורה להיות מספקת.
בנוסף, למיטב הבנתי יצאו צוותים של ש13 וילת"מ לסייע נוכח המרחק הקצר מהחוף.

".......אבל למה לקח יותר מחצי שעה לכוח של חיל הים להגיע למקום, ...."

בסירטי הפעולה של פעם, עם רמבו וצ'ק נוריס, תמיד כיתת הכוננות של הרעים פורצת מחדרה באפס זמן כשכולה מצוחצחת/מגולחת/משופצרת/חמושה עם נעלים רכוסותעם גומיות במכנסיים, איפודים רכוסים כומתות יושבות בצורה תיקנית על הראש- ומיד יורה אש תופת ללא הגבלת תחמושת.

הסתכלות בגוגל, תגלה שכלי שייט של חיל הים, זקוק לאי אילו דקות לצאת ולנוע לאורך הנמל, עד היציאה לים הפתוח (מה קוראין בעיברית "לב ים").

ואם אני לא טועה, גם מטוס במיידי- זקוק לכך וכך זמן להגיב.

יש סרטים, ויש מציאות.

ועדיין, חצי שעה - אם באמת מדובר בחצי שעה - הוא זמן לא סביר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גדי2012 ".......אבל למה לקח יותר מחצי שעה לכוח של חיל הים להגיע למקום, ...." בסירטי הפעולה של פעם, עם רמבו וצ'ק נוריס, תמיד כיתת הכוננות של הרעים פורצת מחדרה באפס זמן כשכולה מצוחצחת/מגולחת/משופצרת/חמושה עם נעלים רכוסותעם גומיות במכנסיים, איפודים רכוסים כומתות יושבות בצורה תיקנית על הראש- ומיד יורה אש תופת ללא הגבלת תחמושת. הסתכלות בגוגל, תגלה שכלי שייט של חיל הים, זקוק לאי אילו דקות לצאת ולנוע לאורך הנמל, עד היציאה לים הפתוח (מה קוראין בעיברית "לב ים"). ואם אני לא טועה, גם מטוס במיידי- זקוק לכך וכך זמן להגיב. יש סרטים, ויש מציאות.

במחי מקש הרסת לי את כל גיבורי ילדותי

חוץ מסטיב אוסטין (עליו לא תלעג) שהיה בוודאי מצליח להוציא את המסוק עם הצליל הידוע (אאה אה אה א ה ..)

הקס"מ הוא איש צוות במסוק הימי, אני מניח שכמו צע"א (צוות עזר אוויר). הוא לובש סרבל טיסה כמו כל אנשי הצוות, וסביר להניח שישב עליו עם החגור הסטנדרטי שלובשים אנשי צ"א/צע"א, כאשר חגורת הציפה היא ירוקה זית עם שרשרת צהובה. לא סביר בעיני שבמצב חירום הוא לבש משהו אחר תו"כ זה שהמסוק מנמיך במהירות למים, וגם לא הגיוני בצורת הפעולה שאנשי הצוות שמים עליהם ציוד נוסף במצב חירום. זה רלוונטי רק לאנשי צוות במטוסי תובלה, לא לאנשי צוות במערך המסוקים (וכמובן שלא למערך הקרב).

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

דובר צה"ל: אתמול (ד'), הוצגו ממצאי דו"ח הביניים הראשון של צוות המומחים שהוקם בעקבות תאונת מסוק "עטלף", למפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, על ידי ראש צוות המומחים, אלוף-משנה ט'.

התאונה התרחשה ביום 3 בינואר 2022, א' בשבט תשפ"ב, במהלך טיסת אימונים מעל הים, מול חופי חיפה, בטיסה חזרה לבסיס חיל האוויר על שם עזר ויצמן ז"ל ברמת דוד. בתאונה נהרגו סגן-אלוף ארז שחייני ז"ל ורב-סרן חן פוגל ז"ל וניצל סרן רון בירמן, קצין סיור מוסק מזרוע הים.

סגן-אלוף ארז שחייני ז"ל, סגן מפקד בסיס רמת דוד ורב-סרן חן פוגל ז"ל, סגן מפקד טייסת 'מגיני המערב' (193), שניהם טייסים ומפקדים בכירים בחיל, מנוסים ומקצועיים אשר ביצעו אימונים ופעילויות מבצעיות רבות וצברו אלפי שעות טיסה, מילאו תפקידי פיקוד ולחימה ותרמו רבות לביטחון מדינת ישראל.

מתוך ממצאי דו"ח הביניים, לא ניתן לקבוע את הגורמים לתקלה הטכנית ואת סיבת מותם של שני לוחמי צוות האוויר בשלב זה.

על פי דו"ח הביניים, צוות המסוק חווה אירוע חירום עצים ומורכב, שהתפתח בקצב מהיר בתנאי חושך, בגובה של כ-700-800 מטרים מעל פני הים, כתוצאה מתקלת מנוע. בהמשך לכך, התפתחה אש במנוע השמאלי של המסוק, שהובילה לכניסת עשן לתא ולאחר מכן התפשטה גם למנוע הימני. בנוסף לממצאי השריפה במנוע השמאלי, צוות החקירה גילה גם נזקים במנוע הימני. מרגע זיהוי התקלה והכרזת 'מצב חירום' ועד לרגע הפגיעה במים, עברו פחות משתי דקות, במהלכן הצוות הספיק לתפעל את התקלה בקור רוח ולבצע פעולות חירום מהירות בהתאם לנהלים ובניהן: אבחון התקלה, הפעלת מערכות כיבוי אש למנוע, כיבוי חלק מהמערכות החשמליות גם על מנת למנוע את התפשטות האש והפעלת מערכות הציפה בחירום.*

בדו"ח צוין כי לא קיימת עדות לניסיון היחלצות של הטייסים מהמסוק, זאת להערכתנו בשל מצבם הרפואי. עוד עולה כי הפגיעה במים הייתה מאוזנת יחסית ותרמה להצלתו של סרן רון בירמן. לצד זאת, בתנאי תאונה זו נראה כי לא ניתן היה להציל את הלוחמים על ידי כוחות החילוץ. בנוסף, לא נמצאו ממצאים המעידים על היפגעות המסוק באוויר מציפורים, מכלי טיס אחר או כתוצאה מפעילות עוינת. כמו כן, עד כה לא נמצאו סימנים להימצאות אש בתוך המסוק.

חיל האוויר ממשיך לחקור את התאונה, בשיתוף פעולה מלא עם חברות אזרחיות של מסוק העטלף, אשר נציגיה הגיעו השבוע מצרפת. כחלק מכך, מנועי המסוק יועברו להמשך בדיקה וחקירה בצרפת. במקביל, בוצע שחזור חלקי ממערכת ההקלטה של המסוק.*

מכיוון שטרם ידועה הסיבה להתלקחות האש, מערך מסוקי העטלף עדיין מקורקע.*

מפקד חיל האוויר קיבל את ממצאי דו"ח הביניים ואמר: "מדובר בתאונה קשה ומצערת שהתרחשה בגיחת אימונים, במסגרתה איבדנו שני לוחמים, אנשי משפחה וחברים לנשק. נוכחותו של סרן רון בירמן איתנו היום, מחזקת ומשמחת אותנו. לאורך כל האירוע פעלו יחד הטייסים וקצין הסיור המוסק, בקור רוח ובשיתוף פעולה מלא, במטרה למנוע את התרסקות המסוק לים. מדובר בדו"ח שנכתב כשבוע ושלושה ימים בלבד לאחר האירוע, דו"ח ראשוני המשקף את הידוע לנו עד כה. עדיין נותרו שאלות רבות פתוחות, אשר יתבררו בהמשך החקירה".
מפקד חיל האוויר הוסיף כי: "כל תאונה הינה ברת מניעה. נמשיך 'להפוך כל אבן' כדי להגיע לחקר האמת במקצועיות ותוך שימוש בכלל המשאבים הנדרשים, על מנת להבין את הסיבה בגינה נגרמה התאונה".

צה"ל משתתף בצער המשפחות וימשיך ללוותן.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ביום ד׳, 9 בפברואר 2022, ח' באדר א' התשפ"ב, הוצגו ממצאי דו"ח הביניים השני של צוות המומחים שהוקם בעקבות תאונת מסוק "עטלף", למפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, על-ידי ראש הצוות, אלוף-משנה ט׳. הדו"ח הוצג למשפחות השכולות ולטייסת "מגיני המערב" (193)

מממצאי הביניים עולה כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב, במשך כשתי דקות עד לפגיעה במים. האירוע התרחש בשל כשל פנימי במנוע שמאל, שגרם בהמשך להידלקות אש ולחדירת עשן לתא הצוות. התפשטות האש גרמה לפגיעות גם במנוע ימין. כתוצאה מהיפגעות שני המנועים, המסוק הנמיך במהירות ופגע במים בעוצמה. עוצמת הפגיעה במים הותירה את הטייסים מחוסרי הכרה או תפקוד, ולא זוהו פעולות המעידות על ניסיון היחלצותם. ניתן לקבוע כי הטייסים טבעו.

מבדיקת מנוע המסוק על-ידי היצרן עולה כי הכשל הטכני במנוע שמאל נבע מקורוזיה חמה ברכיב פנימי, שהובילה ליצירת סדק התעייפות בלהב טורבינה במנוע, שהתפתח בטיסה וגרם לבסוף לאש שהתפתחה באופן חריג. יצוין כי המנוע נבדק לאחרונה על-ידי היצרן בשנת 2017, בהתאם לנהלים הקובעים כי נדרש לעשות זאת מדי 1650 שעות מנוע. מאז הביקורת האחרונה שעבר מנוע זה ועד לתאונה, חלפו פחות מ-1400 שעות. בנוסף, לפני כשנה עבר המסוק ביקורת מקיפה בארץ ונמצא תקין. נדגיש שעל פי היצרן, כשל זה הינו הראשון מסוגו בעולם. הסיבה להיווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי במנוע עודנה בבחינה. בדיקה ותיקון הרכיבים הפנימיים במנוע, נעשים רק על-ידי היצרן.

צוות החקירה מצא כי הלוחמים תפעלו את האירוע בקור רוח, בעבודת צוות רציפה, באבחנה מהירה ותוך ניסיונות תגובה לשינויים. עוד נמצא כי הטייסים לא כיבו את המנוע לפני הפעלת מיכלי כיבוי האש ובכך קטנה יעילות מערכות הכיבוי.

הצוות המשיך להטיס את המסוק עד לרגע הפגיעה במים, ובכך תרם להצלתו של סרן רון בירמן. המסוק התהפך שניות בודדות לאחר מכן. הצוות הפעיל את מערכות הציפה, אך מערכות אלו אינן מיועדות להתמודדות עם פגיעה בעוצמה שכזו ועל כן המצוף הימני התפוצץ. מכלול הזנב נשבר, הדלת של קצין הסיור הימי נפתחה והמסוק החל לשקוע.

בתוך שמונה דקות מרגע איבוד הקשר עם המסוק, החלו פעולות חילוץ והצלה והוזנקו כוחות מחיל האוויר, חיל הים ומשטרת ישראל. בתנאי תאונה זו, לא ניתן היה להציל את הטייסים. סרן בירמן חולץ בחיים.


https://www.iaf.org.il/9209-55093-he/IAF.aspx

https://www.mako.co.il/news-n12_mag...b48a2f71027.htm

הטלפון של רס"ן חן פוגל ז"ל, שנהרג בהתרסקות מסוק העטלף, נמצא אחרי מותו בסרבל הטיס שלו, אבל אחרי יותר משעה במי הים נראה היה שכל המידע שהיה עליו אבוד • למרות שהניסיונות להפעיל את המכשיר כשלו, אביו של חן, ירון - לא ויתר • הוא מצא מומחה שהצליח לשחזר את הטלפון, ויחד הם צופים לראשונה בתמונות שאף אחד לא האמין שיראו אור אי פעם

לאחר כחצי שנה של חקירה, עם שורה של ממצאים ודוחות ביניים, צה"ל פרסם היום (ראשון) את הדוח המסכם על תאונת מסוק העטלף, שבה נהרגו סגן-אלוף ארז שחייני ז"ל ורב-סרן חן פוגל ז"ל. ממצאים הדוח עולה כי "הצוות תפעל אירוע חירום מורכב במשך דקה ו-57 שניות עד לפגיעה במים".

"האירוע התרחש בשל כשל פנימי שהתפתח במנוע שמאל, שגרם בהמשך להידלקות אש, לחדירת עשן לתא הצוות ולהתפשטות האש גם במנוע ימין", קובעים בצה"ל. עקב כך, המסוק הנמיך גובה במהירות ופגע במים בעוצמה. כתוצאה מעוצמת הפגיעה במים הטייסים נותרו מחוסרי הכרה וטבעו.

ממצאי הדוח עולה כי "הכשל נבע מתקלה טכנית שאינה מוכרת ליצרן ולחיל האוויר. התקלה הופיעה לראשונה במנועים אלו כתוצאה ממתאר נדיר של נזקי קורוזיה חמה ברכיב פנימי במנוע (סטטור)". לטענתם, הכשל הוביל לשבירת להב בטורבינה בהמשך להתלקחות המטוס. "על פי היצרן, שבירת להב טורבינה במנגנון זה הינו המקרה היחיד בעולם בסוג ובסדרת מנועים זו", מדגישים בצבא.

עוד הם מסבירים כי "נזקי הקורוזיה החמה נגרמו בראש ובראשונה משחיקה בציפוי מגן ברכיב פנימי מנוע של המסוק, שהיה משופץ, ומבקרת איכות לקויה של רכיב זה". עם גילוי הממצא, הוחלט בחיל האוויר על שימוש ברכיבים חדשים בלבד עד לסיום התחקיר מול היצרן.

N12

https://idfanc.activetrail.biz/ANC0207221

מספר נקודות מתוך המאמר, הנוגעות לעיקרי הכשלים:

ממצאי הדו"ח המסכם עולה כי, הכשל נבע מתקלה טכנית, אשר איננה מוכרת ליצרן ולחיל האוויר, והופיעה לראשונה במנועים אלו כתוצאה ממתאר נדיר של נזקי קורוזיה חמה ברכיב פנימי במנוע (סטטור). הדבר הוביל לשבירת להב בטורבינה ולאש שהתפתחה במהירות. על פי היצרן, שבירת להב טורבינה במנגנון זה, הינו המקרה היחיד בעולם בסוג ובסדרת מנועים זו.

נזקי הקורוזיה החמה נגרמו בראש ובראשונה משחיקה בציפוי מגן בסטטור במנוע של מסוק התאונה, שהיה משופץ, ומבקרת איכות לקויה של רכיב זה ע"י היצרן הצרפתי. המנוע ובתוכו רכיב זה, מטופלים על ידי היצרן בצרפת ורכיב הסטטור במנוע מגיע לארץ לאחר טיפול, כאשר המנוע סגור ומוכן לשימוש. עם גילוי הממצא, הוחלט בחיל האוויר על שימוש ברכיבים חדשים בלבד עד לסיום החקירה מול היצרן.

חיל האוויר מתבסס על הנחיות היצרן באחזקת המסוק. מהתחקיר עלה כי אי הגדרת היצרן את ממצאי הקורוזיה שהתגלו לאורך השנים בסטטור מסוקי העטלף כבעלי פוטנציאל בטיחותי, הייתה הגורם המשמעותי לאי סימון הסוגיה ככזו בחיל האוויר, ולכך שהחיל לא פנה ליצרן לבירור ולהערכת הסיכון הבטיחותי.

בנוסף, נמצא כי בשל קרבת המסוקים לים כחלק מתפיסת ההפעלה שלהם, הייתה חשיפה יתרה לסביבה בעלת פוטנציאל להיווצרות קורוזיה. הדבר השפיע גם על היווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי של מנוע שמאל. לפיכך, המליץ הצוות על בחינת דרכים לצמצום חשיפת המסוק לסביבה מעודדת קורוזיה במהלך ההפלגות ותיקופן בספרות חיל האוויר.

עוד מצא הצוות כי זיקוק מי השטיפה ותהליכי השטיפה של המנועים, שהתקיימו למניעת קורוזיה, לא היו מיטביים, ולא בוצעו במדויק על פי הוראות היצרן, דבר שתרם בין השאר להיווצרות הקורוזיה החמה. לאור כך, המליץ הצוות על ריענון הוראות האחזקה לשטיפות מנועים בהתאם להוראת היצרן.

באשר לסיבות להתפשטות האש בין המנועים, נמצא כי במנוע היו רכיבים שאינם חסינים מפני אש בטמפרטורה הנדרשת על-ידי היצרן כדוגמת אלומיניום, מה שתרם לאי הכלת האש במנוע שמאל והתפתחותה למנוע ימין. דבר זה נובע מבעיית תכנון של המסוק על-ידי היצרן. בעקבות כך, יצרן המסוק עתיד לפרסם מידע בטיחותי בנוגע לרכיבי האלומיניום במנוע.

הצוות מצא שלמרות שהטייסים פרקו את בקבוקי כיבוי האש, לא בוצע כיבוי מנוע כנדרש. הדבר אפשר את התפשטות האש ויניקתה על-ידי מנוע ימין, שנפגע גם כן ולא סיפק כוח אפקטיבי למסוק. פעולה זו נבעה בין השאר מתדירות ואופי אימון שאינם תואמים לתרחישי חירום מסוג זה. על כן, המליץ צוות המומחים על הגדלת תדירות לביצוע מאמנים והוספת תרחישי חירום נוספים בתרגול לצוותי האוויר ובעלי תפקידים נוספים במסוק. בתהליכי עדכון הבדיקות החיוניות לאורך השנים, מתוך רצון לצמצם ולהקל על תפעולי חרום, נוצרו הנחיות תפעול לא מיטביות ולא מדויקות, אשר השפיעו על פעולות הצוות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מה משמעות המונח "קורוזיה חמה"?

האם יש הבדל בין סוגי קורוזיות (חמה / קרה, בוויקיפידיה אינני מוצא את המינוחים הללו).

הכרתי את תופעות ה"קורוזיה" אבל לדאבוני אינני מכיר את המינוח " קורוזיה חמה"

תודה על הסבר כלשהו.

https://en.wikipedia.org/wiki/High-...ature_corrosion


בנוסף, בלינק הבא ישנה עריכת השוואה והסבר לגבי ההבדלים בין קורוזיה "חמה" לבין קורוזיה "קרה":
https://amarineblog.com/2017/06/20/...in-main-engine/

https://www.ynet.co.il/news/article/syavpceqj

סרן רון בירמן הוא היחיד שיכול לספר מה קרה באותו לילה בינואר, כשהמסוק של טייסת "מגיני המערב" התרסק מול חיפה ושני טייסיו נהרגו. בריאיון שיתפרסם מחר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" הוא מדבר על הרגעים שלפני ההתרסקות, הכוחות שנדרשו להישרדות וההבנה שלא יצליח להציל את חבריו