11-02-2009, 14:27
|
|
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
מפת דרכים
כפתור אחד פתוח
מותיר חור הצצה, שביל לא מסומן
על שום מפת דרכים.
צוואר מושך להניח צמד שפתיים כמהות
ולהעביר את הלשון לאורך
כמו לרוחב.
את פנויה עכשיו?
את פנויה בכלל?
אני רוצה להלביש אותך ברגעים אינטימיים. אפשר?
אפשר שניפגש לבירה בפאב השכונתי.
אומר לך שם מה הצוואר שלך עשה לי, כשהציץ מבעד הכפתור הפתוח.
אפשר שנקנח בסושי אוריינטאלי.
אפשר גם בפיתה עם פלאפל נוטף טחינה עממית.
נשמע מוסיקה חכמה במערכת משודרגת, וניכנס איתה למיטה.
אם אגיד לך כאן במיטה ברגע היסטרי, כשמילים תאבדנה משמעות,
שאני נורא אוהבת אותך מזה יממה, תאמיני?
הן, הכול החל שם מבעד כפתור פתוח וחור להצצה.
על שביל לא מסומן-על שום מפת דרכים.
אוהבת אותך עם סושי ועם פלאפל (נוטף טחינה עממית) ובירה תוססת.
בואי נתחתן וניכנס למיטה עם איש אחד, שרק יעביר את הזרע
ואנחנו נמצא בינתיים אושר גדול זו עם זו, וזו עם בטנה של זו.
ונמנה ילדים עם שחר, ונגדל אותם אחד לאחד. שתי אימהות וזרע נדיב.
והם ישחקו בין מתקני השעשועים בלונה-פארק הירוק, וינופפו לנו לשלום
מבעד גלגל ענק.
וכשיתגייסו לצבא כאיש אחד, הצבא יחפש מטלות מטופשות לחייליו.
יחפש ויחפש כי לא תהיינה מלחמות באופק. ילדינו האהובים ייפלו בשבי
על ידי ארגוני בני מינם הכמהים לאהבה. ולא ירצו להשתחרר לחופשי כלל.
אבל אנחנו לא נצא לעצרות בכיכרות, ניתן להם את החופש להחליט.
במקום זה, נתכנס אצל עצמינו נוטפות אהבה וחשק מיני מתעורר, ונוציא לחופשי
את כל שדי הלילה המתהפכים מצד לצד.
ובערוב הימים, ובערוב הלילות
נחייך, אהובתי, כשנבין,
מיצינו עצמינו עד-כלות.
ואז אזכיר לך את אותו הכפתור הפתוח בחולצתך, שהביאני לחשוק בך הרבה.
ונתפלש בערימות החול והפרחים, ונאהב.
_____________________________________
|