ערב טוב חברים יקרים, אני חוזר לכתוב על הבעייה שלי, ועל השינוי שחל בה....
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מדוכא שמתחילה ב "מאוהב או לא? וגם אם כן, מה אני יכול לעשות? מתוסכל ומדוכא...."
{אני אתחיל את ההודעה בהמשך ישיר מההודעה האחרונה שלי מלפני חודשיים..מצטער מראש על אורך ההודעה, באמת שניסיתי לקצר כמה שיותר..}
יום אחרי שכתבתי פה את ההודעה האחרונה שלי {לפני חודשיים}, בתשיעי לדצמבר, החלטתי לעשות מעשה {שיתקן את הרושם הרע שחבר שלי יצר עליי באותה שיחה איתה, וגם כי נשבר לי ללכת סחור-סחור..}.....זה היה יום לפני הגיוס שלה והיומולדת שלי. התקשרתי אליה {זה היה בצהריים} ואמרתי לה "בואי החוצה, אני רוצה לדבר איתך.."
היא לא הבינה על מה ולמה ושאלה "מה קרה, יש משהו?"
"לא ..אני רק רוצה לדבר איתך"....
"אבל תראה, אני עסוקה, מארגנת את הדברים וכו'.."
"טוב, אז כשתוכלי לדבר, תתקשרי, ונדבר" {וניתקתי}
שעה אחרי זה היא מתקשרת ועדיין מתעקשת "אי אפשר לדבר בפלאפון? תראה איזה עננים יש בחוץ, אני חושבת שיתחיל לרדת גשם"..
"לא נורא, זה שיחה בדיוק של 5 דקות, אני גם ככה בדרך לאינשהו"..
"טוב..אני יוצאת..."
חיכיתי לה בחוץ , והיא באה מאוד לחוצה, אני חושב שעברו לה בראש תסריטים שבהם אני שופך בפניה את הלב וקופץ עליה בנשיקות..
אז..זהו...שלא.... באותה תקופה {שנמשכת גם עכשיו} הייתי בעיצומה של קריאת ספרים בנושא חיזור/אהבה וכו', מי שראה את הסרט היצ', יבין על מה מדובר......לכן, כל הגישה שלי לגבי איך לנסות ולכבוש אותה, השתנתה לגמרי......אחרי שראיתי שבדרך של מחמאות ודיבור יפה זה לא הולך, החלטתי להוריד אותה לקרקע, וכך, ב-ד-י-ו-ק, התנהלה השיחה בינינו:
"תראי....שמתי לב שבזמן האחרון את מתרחקת ממני ולא זורמת איתי בשיחות {ואני חושב שזה באמת היה נכון...או שפשוט האובססיה שלי אליה קצת העבירה אותי על הדעת...}, ואני באמת לא מבין למה....אז שאלתי את רומן {החבר הטוב שלי, זה שדיבר איתה ואמר לה את מה שהוא אמר..} אם הוא יודע מה הסיבה, כי הוא מכיר אותך טוב.....ואז הוא סיפר לי על השיחה של שניכם לפני יותר מחודש {אז היא כבר התחילה להסמיק טיפה...}...אז תראי, אני לא רוצה אותך, אני לא נמשך אלייך, אני רק רוצה להיות ידיד שלך.....מה שהוא אמר לך עליי באותה שיחה, זה שטויות, וכנראה שהוא לא מכיר אותי טוב כמו שחשבתי......אני מדבר אלייך במחמאות כי את חכמה, יפה ומתוקה ואני נהנה להחמיא לך, ולכל בחורה אני מדבר בסגנון אחר.....מפריעות לך המחמאות? אין בעייה...אני אפסיק להחמיא לך......אבל בשורה התחתונה, אני רוצה להיות ידיד שלך, כי יש לנו הרבה נושאי שיחה משותפים....."
היא הייתה פשוט בהלם: "ואוו..הממ....תראה......אני.....אני לא יודעת..תראה..אני לא חשבתי על זה בצורה הזאת, ובאמת, שגם אם היית מנסה להשיג אותי, זה לא היה פסול".....
"חח טוב..תראי....זה מה שאני רוצה שתעשי..מחר אחרי התהליכי קליטה בבקו"ם, את מתקשרת אליי ואומרת לי מזל טוב, אומרת לי לאן שובצת, ואומרת לי אם את יוצאת השבת הזאת הבייתה, ואם כן, את באה איתנו לפאב כדי לחגוג לי יומולדת"....
מה שניסיתי ליצור פה זה שינוי תודעתי בחשיבה שלה כלפיי....שהיא תחשוב לעצמה "רגע....מצד אחד הוא מחמיא לי כל הזמן, ומצד השני הוא לא רוצה אותי? למה הוא לא רוצה אותי?"......
יום אחרי זה היא התקשרה בערב, ואמרה לי בדיוק את מה שאמרתי לה לומר, בין היתר, שהיא יוצאת השבת, והיא תבוא לפאב...
יום למחרת, בפאב, קרה משהו מוזר, היא הגיעה, נתנה נשיקה, חיבוק, מזל טוב, והלכה להתיישב בצד השני של השולחן {היינו 20 איש בערך..} ולא החליפה איתי מילה כל הערב....לא באה אליי, לא הסתכלה, כלום.....
יום אחרי זה {יום שבת} התקשרתי אליה בצהריים, והיא לא ענתה.....
ואז היא חזרה לצבא ביום ראשון....היא עכשיו קורסיסטית, אז היא עושה חצאים {12 יום בבסיס, 2 יום בבית}...אז עכשיו המצב בעייתי, אין לנו איך לדבר.....הייתה איזו שבת שהתקשרתי אליה ודיברנו כמה דקות והיא אמרה "תבוא לבקר בבסיס" וכו'...
אני חשבתי שאין לה שעות ת"ש וכו', ושהפלאפון שלה פתוח כל היום, אז התקשרתי אליה לפני יותר משבועיים,כמה ימים אחרי שדיברנו בפלאפון,והיא לא ענתה {היה צליל..הוא לא היה סגור}, ולא חזרה, אז התעצבנתי......שבוע לאחר מכן, היא חזרה הבייתה ואז עשיתי טעות... כתבתי לה באייסי "היי"...היא ענתה בהתלהבות "היי, היי!!! מה שלומך?"..ואני עניתי "כשאת רואה שיחה שלא נענתה, לא יהרוג אותך אם תחזירי צלצול לבנאדם שחיפש אותך"...
ואז היא התחילה להתעצבן וכתבה שהיא לא יכולה לדבר עם אף אחד, חוץ מאימא שלה 10 דקות ביום, ושהיא לא עונה לי, לא כי היא לא רוצה לדבר איתי וכו'........
סגרתי את הוויכוח ב: "תירגעי היה משהו חשוב, עכשיו זה כבר לא רלוונטי, הסברת את עצמך, ופה זה נגמר".....המשכנו לשוחח באייסי על היציאות שלה וכו', ואז היא כתבה לי שהיא לא יודעת אם בכלל אפשר אפילו בשבת לבוא לבקר אותה..אז כתבתי לה "אז הבקשה שלך כבר לא רלוונטית"..והיא ענתה : "איזו בקשה? לא ביקשתי שתבוא לבקר....רק הצעתי"....הבנתי שהיא עצבנית, וכתבתי לה את זה, ו"נדבר אח"כ..ביי"..באותו ערב יצאנו כולנו לפאב, וחוץ ממילה פה, מילה שם, לא החלפנו מבטים ומילים כל הערב, כי היא הייתה עסוקה בלהאכיל ידיד שלה {שהוא גם ידיד שלי} בצ'יפס....כן, כן, בדיוק כמו שאתם מדמיינים את זה...
היא חזרה לצבא, ואני המשכתי לקרוא ספר חדש בנושא, שפתח קצת את עיניי לגבי כל עניין החיזור וחיפוש אחרי אהבה באומרו " להתקבע על בחורה אחרת, כשיש כ"כ הרבה אפשרויות, זה דבר מיותר שיכול לגרום לנזק עצמי".....ופתאום, נפתחו עיניי, והבנתי שהאובססיה אחריה הייתה מיותרת, ואחרי שניתחתי מא' עד ת', את כל מה שהתרחש מהרגע שהכרתי אותה {בפאן הישיר איתה, ובאופן כללי..} הבנתי שהיא בחורת מאוד ילדותית {ואת זה אמרו לי כמה חברים שלי שמכירים אותה...}, ושתכלס אני יכול להשיג מישהי יותר טובה ממנה..{ולהשיג אותה בעזרת ספרים לא יילך, כי הספרים נועדו להשיג בחורות עם מנטליות קצת יותר בוגרת מהמנטליות הילדותית שיש לה...דוגמה? בחורה אוהבת תשומת לב, אבל היא ספציפית, מתה על תשומת לב..יש כ"כ הרבה גברים שהיא מדברת ומתנהגת איתם בצורה אינטימית, לא כי היא רוצה אותם, אלא כי היא לא יודעת איפה לשים את הגבולות, בניגוד לחברות שלה...}...
אז, סופסוף, האובססיה נעלמה.....אבל עדיין, המשיכה אליה נשארה.....
ואז...
לפני קצת יותר משבוע, הגיע מקרה ששינה את כל העניין....
היא סגרה שבת, אז כהרגלי, התקשרתי אליה לראות מה קורה איתה...התחלנו לדבר, ואחרי 10 דקות של שיחה, היא אמרה לי שמישהו מתקשר אליה והיא שמה אותי על ממתינה...אחרי שעברה יותר מדקה, עדיין הייתי על ממתינה, אז ניתקתי { וככה היה עושה כל בנאדם עם טיפת כבוד עצמי}....
היא לא חזרה אליי, לא בצלצול, ולא בהודעת SMS...
ובאותו רגע, ירד לי ממנה........הבנתי שלמרות שאני נמשך אליה, היא לא שווה אותי, כי היא לא מכבדת אותי כבנאדם...... הרגשתי שאבן ירדה לי מהלב, ואחרי הרבה זמן וסבל נפשי רב, אני סופסוף חופשי.......
עבר שבוע, והיא חזרה השבת הזאת הבייתה, לא החלפתי איתה מילה כל השבת, לא באיסיי ולא בפלאפון......
אתמול בלילה, חלמתי עליה חלום, וכשהתעוררתי הבנתי שאני עדיין רוצה אותה, עדיין נמשך אליה....
מה אני עכשיו עושה?!?!
האם להקשיב לראש שאומר לא לנסות להשיג מישהי שלא מכבדת אותי אפילו בתור ידיד ובנאדם,
או להקשיב ללב שאומר לי לקחת את הבחורה שאני רוצה כ"כ הרבה זמן?
בנוסף, האם השיחה שלי איתה יום לפני הגיוס שלה, הייתה מועילה? צעד נכון? {כל החברים שלי אומרים לי שכן, וש"יצאתי גבר", חוץ מאחד שאומר, שהוא לא מבין למה זה הועיל, כי "עכשיו אמרת לה בבירור שאתה רוצה להיות ידיד שלה, למרות שאתה לא רוצה..."}
האם יש סיבה מסויימת לכך שביומולדת שלי היא לא החליפה איתי מילה?
האם ה"מיני-מריבה" שהייתה לי איתה, השפיעה לרעה ?
"ובאמת, שגם אם היית מנסה להשיג אותי, זה לא היה פסול"....." האם היא אמרה לי את זה כי היא באמת התכוונה לכך ורצתה אותי בתור מחזר שלה, או שהיא פשוט לא רצתה להביך אותי?
ולבסוף- האם אני לוקח יותר מדי ברצינות את "אירוע השיחת ממתינה" שהתרחש לפני שבוע וחצי?
מה אני עושה מפה? ממשיך לחזר אחריה? מתנק איתה את הקשר?
אני מודה לכל מי שקרא עד לכאן, אשמח מכל הלב לתגובות, ביקורות ועצות
תודה!
|