31-01-2009, 17:58
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
על אף העובדה שישראלה תמיד צודק
ואכן, גם הפעם יש לו סברה הגיונית מאד, שלא ניתן להפריכה - הרי שאני יכול להעיד שאנשי כרם בן שמן מאמינים בכל ליבם שהם הם מושב העובדים הראשון. בשיחות איתם הם טוענים שהם הקדימו את נהלל.
ושתי אנקדוטות:
א.
שם מושב העובדים איננו "בן שמן" אלא כרם בן שמן. כך ניתן להבחין בין בית הספר הקרוי בן שמן, המושב הקרוי בן שמן, והמושב שעליו אנחנו מדברים - הקרוי כרם בן שמן. מדובר על קבוצת בתים קטנטנה (5 במקור, שהתרבו לכדי כ-20 כיום) הנמצאים כולם בתוך הגדרות של בית הספר. הם באמת הוקמו ב-1909 (פלוס מינוס 3 שנים) כמושבת אמנים תימניים, ע"י בוריס שץ. בצלאל הפסיקה את התמיכה בתימנים לאחר שנים ספורות, והבתים נותרו נטושים. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישבו בבתים הנטושים עובדים של בית הספר, והכריזו על עצמם כמושב עובדים. כאן נכנסת לתמונה הסברה ההגיונית של ישראלה.
הישוב פונה מתושביו במלחמת השחרור, ומגיני בית הספר - שהיו נצורים ומבודדים - אכלו את כל בעלי החיים שמתישבי המושב השאירו אחריהם. כששבו התושבים לבתיהם, לאחר המלחמה, מצאום הרוסים ובזוזים, והחליטו לחפש את עתידם במקום אחר. מדינת ישראל מסרה את קרקעותיהם החקלאיות למושבים החדשים שהוקמו בסביבה, לרבות המושב החדש בן שמן, שהוקם מעבר לכביש 443. את הבתים עצמם, ללא זכויות חקלאיות, העמידה המדינה למכרז, והם נמכרו במחירים זולים מאד. כך שהנה עוד זכות ראשונים - הם גם היו הישוב הקהילתי הראשון בארץ. כפר לא חקלאי.
הפקיד האחראי במשרד הפנים קרא לישוב "בן שמן תעשיה", בדומה ל"הרצליה פיתוח". איש לא מבין למה. בכל מקרה - זה היה שמו של הישוב, עד לפני שנים ספורות. בני הישוב (יש שם עדיין 2 משפחות מבני מושב העובדים, ההוא של 1920) דרשו לשנות את שמו, והציעו "קרן בן שמן",על סמך הפסוק "בית היה לידידי בקרן בן שמן", וכן בשל העובדה שהם בפינת (פינה=קרן) השטח של ביה"ס. שוב התעוררה טפשותו של הפקיד במשרד הפנים, אני מניח שפקיד אחר, והוא קבע שהשם יהיה כרם ולא קרן.
ב.
יש אדריכלית שעושה את התזה שלה, לקבלת תואר שני בשימור ארכיטקטוני בטכניון, על כרם בן שמן. טלפנתי אליה כדי שתספר לי קצת סיפורים. היא סירבה, וטענה שהמועצה לשימור אתרי התיישבות אוסרת עליה לספר. נדהמתי. כתבתי למועצה, ושאלתי אם "לגלות לציבור" זו לא בדיוק הסיבה לקיומם. הם הפנו אותי לתמר טוכלר, מרכזת השימור במחוז מרכז, שנמצאת בחופשת לידה. תמר טענה כי הסטודנטית צודקת, ובזה היא מסיימת את החופשה מהחופשה, ושבה להיות אם. כלומר - היא סיימה את הדיון באופן מוחלט. שתיהן - הסטודנטית ותמר - מבטיחות שיום יבוא והכל יפורסם. לא נותר לנו אלא להמתין.
|