30-01-2009, 22:30
|
|
|
חבר מתאריך: 30.12.06
הודעות: 1,917
|
|
המציאות
לפני שנים התנוססה במשך שבועות הכתובת 'מוות לערבים' עם אותיות בגודל מטר,על קיר בית תנועת נוער, בסמוך מאד לבית כנסת, במרכז העיר פרדס חנה,
פניתי למשטרה, עיריה,ראשי תנועת הנוער ועוד....,והכתובת נשארה,אחרי זמן רב, עיתונאי שפניתי אליו ניצל קשריו בעיריה, והביא למחיקת הכתובת,
כמובן שהייתי גם יכול לקחת צבע ולמחוק,
אך מה שעשיתי היה קשור לאובססיה שלי להכיר את עצמנו והמציאות פה.
מסקנתי ארוכת השנים היא: גם עם תופעה כזו אין לנו קושי לחיות.
אך נחטא לאמת אם נגדיר את העם היושב בציון כאטום לכתובות לא נחמדות,
זוהי הרי תופעת קצה של התיחסות אנשים למציאות,ואם לא נפחד מהאמת , יש לומר:הרגלי חשיבה.
הרגלי חשיבה [ונעזוב את הגנים] הם המיחדים את האנשים המתגוררים פה,
הרגלי חשיבה הם המקשים עלינו להבין המציאות,להכיר את עצמנו, לזהות את בעיותנו...,
כתובות כאילו לא מפריעות לנו,זוהי עובדה שקשה לנו לקבל,
אין לנו האומץ היושר והחכמה, להגדיר עצמנו, והקורה פה,
כשמצלמה מצלמת רוכב אופנוע מוטל על הכביש, ואנשים חולפים לידו בלי לעזור,
מתראינים אנשים בתקשורת ואומרים כי זה איום,והם לא מבינים זאת,הם היו נוהגים אחרת, המציאות שהמצלמה הראתה זה דבר אחד, והתיחסות המרואינים עולם אחר.
האם יש לנו האומץ להשיר מבט למראה?
יש לי תשובה,אבל גם הרגשה של התפרצות לדלת סגורה, ולכן אקצר, שבת שלום.
|