היה מגדל ואיננו עוד..

אני מניח שבכך לא אחדש לרבים מכם...



פינת הגאון:

מגדלי השעון בארץ ישראל נבנו לציון 25 שנה לשלטון הסולטן העותמני עבדול חמיד השני, שחל בשנת 1900. לרגל האירוע נבנו למעלה מ-100 מגדלי שעון ברחבי האימפריה העותמאנית.

בהקמת מגדלי השעון ביקש הסולטן להטביע חותם אישי, וכנראה להעביר מסר של דייקנות וקידמה, מעין אות לכניסת תורכיה לעידן המודרני האירופאי.

בתחומי ארץ ישראל שבעה מגדלי שעון: בצפת, עכו, חיפה, ירושלים, יפו, שכם ובנצרת.

לגבי זה של נצרת – יש שמביעים ספק אם הוא חלק מה"סרייה" הזו – ואשמח לתובנות גם בנושא זה..





ונחזור למגדל בשער יפו ..

לא מצאתי מספיק מידע על נסיבות היעלמותו



ד"ר אביגיל אורן מציינת במאמר בנושא שער יפו כי מושל ירושלים הבריטי החליט שמגדל השעון אינו תואם את סגנון סביבתו והעתיק את מקומו מערבה, לכיכר שבמעלה רחוב יפו.

ב- 1948 נעלם מגדל השעון.

כך כתוב..

יש מקור שמדבר שהמגדל הוסר לראשונה ב-1917 ויש אחר שמדבר על 1922





בלב כיכר אלנבי, רוממה – ירושלים שוכנת אנדרטה שנחנכה בשנת 1920 .

בערך כיכר אלנבי בויקי מצוין כך:

העיתונאי וחוקר ירושלים, דב גנחובסקי, טוען כי אבני האנדרטה נלקחו ממגדל השעון שהתנוסס עד ראשית תקופת המנדט על שער יפו. לטענתו, הבריטים פירקו את המגדל, שנבנה כאות לשלטונו של הסולטן הטורקי האחרון עבד אל ח'מיד השני, והבליטו את ניצחונם על ידי הסבת אבניו לאנדרטת זיכרון בריטית.





אז עולות אצלי השאלות הבאות:



מתי פורק המגדל משער יפו?

האם אכן הוקם מחדש מעט מערבה משם?

אם כן מתי פורק שוב? מה זה "נעלם" ב-1948" רוצה תמונה של ההיעלמות!



כל מידע מעניין נוסף על מגדל זה ושאר מגדלי השעון – יתקבל בברכה,





אגב , מה השעה?



להתראות



יואב אבניאון


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/hlhgid4l.jpg]

והמגדלים נבנו ב1906 לציון 30 שנה לשלטונו ולא חצי יובל.
הוא עלה לשלטון ב1876, אחרי ששני סלטאנים התחלפו באותה שנה (היא כונתה שנת שלושת הסלטאנים,
בדיוק בגלל סיבה זו).

לגבי הסיבות להסרתם, אני לא יכול לסייע. המגדל בחיפה, למי שמתעניין, נמצא בסמוך לכיכר פריז בעיר
התחתית, אבל נדמה לי שהשעון עצמו הוצא ממנו...

הם לא הוקמו בהכרח ב-1906. הרעיון הכללי של הסולטן היה לחגוג את שלטונו ע"י הקמת מגדלים, שסימלו את הקידמה. כל עיר הקימה את מגדלה על חשבונה, ובזמנה החופשי. הם הוקמו במנעד של עשור, בכל רחבי האימפריה. גם אלה בארץ לא נבנו כולם באותה שנה.

מוזר לחשוב על הקשר הבלתי-ניתן-לניתוק בין הרכבת לבין השעונים: רק הרכבת איפשרה סינכרון בין שעונים בערים שונות.

יש לי תמונות של כולם (אעלה אותם מאוחר יותר) למעט שכם. תמונת המגדל בצפת לא טובה, ואני צריך לחזור לשם. סיפרו לי שיש שם גם עמדות.

האם מישהו ראה תמונה של המגדל בשכם?

ולמה כשהוציאו סדרת בולים על המגדלים, הם כללו רק את עכו, ירושלים, חיפה וצפת?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2060.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2061.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2062.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2063.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelphilately.org.il/images/stamps/2064.jpg]

מסתבר שהיה חסר לי את הבול של יפו.
או קיי, אז למה נצרת איננה (בהנחה ששכם היא חו"ל)? בגלל הסוגייה הקשורה בהקמתו?

זאת בשל השוני הארכיטקטוני. [לא מבין בזה, מכיר מישהו שיכול להשוות כמו שצריך? ]

אבל הנצרתים עומדים על כבודם: "ישנם חוקרים המטילים ספק כי זהו מגדל שעון בשל היותו שונה מיתר מגדלי השעון המוכרים בארץ, אולם מיקומו וצורתו הכללית מוכיחים בעליל כי זהו אכן מגדל שעון."

[אחפש אח"כ]


http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E4%F9%F2%E5%EF

סטורס שלח את המברק הנ"ל מהמברקה שהוקמה ב1921 מה שתוחם את זמן הריסת השעון:
http://216.239.59.104/search?q=cach...clnk&cd=3&gl=il
בדצמבר 1921 נפתחה מברקה בירושלים. רשת-הטלפונים הורחבה, ומרכזת
ירושלים לא יכלה לעמוד בקצב הבקשות./7 וכך סיכם סטורס עצמו את פעילות
האגודה:




השלמנו את שיקום החומות - - - והמצודה; תיקנו את שער שכם, שער הורדוס ושער ציון וסילקנו את מגדל השעון הגועלי משער יפו. פרסמנו צו תכנון עירוני שנתן תוקף להוראותי הראשונות, השרירותיות, ובעזרתו שמרנו על הסגנון האדרכלי של העיר העתיקה על-ידי שימור גגותיה השטוחים, קימוריה, כיפותיה, קשתות רחובותיה ובסיסיהן, מתמכיה ואומנותיה, וכן מכוח איסור השימוש בלוחות אסבסט ובלוחות פח גלי ורעפי יבוא ממארסיי. הצבנו את תעשיית הקיראמיקה על בסיס כלכלי איתן, ארגנו שש תערוכות אמנות ופרסמנו אוסף תצלומים ארכיטקטוניים./8

עוד לגבי השעון הנעלם - נכתב ע"י אהרנסון ואפשטיין:

"כיכר צה"ל – כיכר אלנבי – בריטים בונים מבנה מסחרי עם מגדל שעון שמחליף השעון שהיה מעל לשער יפו של התורכים. המבנה מפורק בשנות ה-30 כדי להקל על עומס תחבורתי."

http://216.239.59.104/search?q=cach...lnk&cd=11&gl=il

"למי צלצלו השעונים" של יהודה לבנוני על מגדלי השעון.
לתמונת המגדלים בחיפה ויפו ועוד
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=361274

בהחלט הובהרו דברים רבים

איזו חוצפה בריטית..אמנם הסגנון האדריכלי של המגדל בשער יפו לא היה עובר את מהנדס העיר היום..אבל אווירת הנצחון ההסטורי כנראה גברה...
בכל זאת הייתי שמח לשים יד על תמונת ההריסה...

והנה המגדל בשכם מויקי..
כשעברתי על ידו בג'יפ... במאה הקודמת..כל רצוני היה להסתלק משם ..ומהר..
יואב


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/f8rech28.jpg]

ויקי... איך לא חשבתי על זה.
הנה המגדל של נצרת:



ועכשיו פרשנות שלי (על בסיס מראה עיניים בלבד): המגדל נראה בעליל כתוספת, וסגנונו הארכיטקטוני תואם לחלוטין את התקופה והאסתטיקה של שאר מגדלי השעון. למיטב הבנתי - אכן מדובר כאן בתוספת של מגדל שעון על מבנה קיים, כמו בירושלים ובעכו.השעון היה משובץ, כנראה, בחלונות העגולים.

במקרה צילמתי היום, לפני שראיתי שיש שרשור על מגדלי השעון.

והכניסה לסראיה [נגיד שזה קשור]:

עמ' 51: (וזה בכלל ספר מומלץ ביותר על תולדות ירושלים במאה ה19),

"ב 1902 מספר לונץ, כי לרגל מלאת מחצית יובל שנים לשלטונו של עבד אל חמיד, הוקמו בשער יפו, מגדל שעון ומזרקה (סביל). ..."

"בשנת 1904 מספר העיתון 'ההשקפה' כי הפחה קאזים ביי הורה לעיריית ירושלים ליפות את המרכז העירוני ליד שער יפו ולבנות שם מגדל שיהיה בו שעון עירוני גדול" .

"בשנת 1907 מוסר אותו עיתון כי מגדל השעון, שגובהו 13 מטרים נחנך. הוא מציין כי השעון הוא מצרפת".

"לונץ מספר אף הוא כי מועצת העיר יזמה להקים מעל שער יפו מגדל בגובה של 14 מטרים ובו שעון גדול שיראה ושישמע ממרחק רב. כל תושבי ירושלים נידבו להוצאה זו יותר מעשרים אלף פרנק. את האבנים למגדל חצבו במערת צידקיהו.

"מדריך ה"בדקר" מספר כי ב 1907 נסתיימה בניית מגדל שעון בסגנון ערבי מודרני על קצה המגדל שבשער הישן".

מכל האמור לעיל עולה כי ההחלטה על הקמת המגדל שגובהו כ 13 - 14 מטרים באה ב 1902. בשנת 1904 החלו לבנותו ולשם כך חצבו במערת צידקיהו אבנים. הבניה נסתיימה בשנת 1907 בקביעת שעון שהובא מצרפת. עלות הפרוייקט - 20 אלף פרנק שהיו אז כ 800 לירות שטרלינג.

שלום לכלם
רק עכשיו הגעתי להודעה ורציתי לספר שבעקבות התחקיר שאני עושה בימים
אלה לספר "סיפורי ותיקי עכו" גילתי שגם בעכו נלקח השעון לתיקון
בתחילת שנות ה-50 לאנגליה ו"שכח" לחזור משם...
לכן לפני מספר שנים בעקבות יוזמה של אפרת סרברו
מנהלת הגן המוסיקאלי בעכו, שיזמה מבצע התרמה בכל גני הילדים בעכו ובסיוע תורמים נוספים, חזרו למגדל 4 שעונים חדשים המוצגים בגאווה על המגדל בימים אלו
לפרטים:
ert222@walla.com

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/x1ygca16.jpg]

שלום חברים..
נתקלתי בתמונה המצורפת (אוסף מטסון) ובה נראה מבנה מיוחד סמוך לשער יפו
יתכן סביל
שנת הצילום לא ידועה (מוגדר כמחצית ראשונה של המאה ה-20 )
ברחבת השער היה בתחילת המאה ה-20 שוק וזה בהחלט מקום ראוי להציב בו סביל
האם משהו יוכל להרחיב

בתקווה לימים שקטים יותר..
יואב

מצאתי עוד אחת
כנראה הלך מבנה זה בדרכו של המגדל
סליחה, נשפך קפה על הצלולויד...
יואב

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/l1wwqq9i.jpg]

מדובר בסביל שנחנך ב1902 לרגל 25 שנה לשלטון עבדול חאמיד. הוסר ע"י הבריטים יחד עם מגדל השעון בתחילת המנדט, בנימוק שהם פוגעים באופי ההסטורי של המקום

ניקיתי את התמונה ...

הוא כותב שם אפילו בנימה די מזלזלת
"בשנת 1922 השלמנו את המלאכת התיקון והניקוי של חומת העיר ומגדליה
התפטרנו מן הכיעור של אותו מגדל שעון שהיקימו התורכים לכבודו של איזה יובל ..."

בידי נמצא הספר למען האמת 3 כרכים בהוצאת" מצפה " (כמדומני שעברה מן העולם )
בשנת תר"צה

באשר לסיפרו של לבנוני
עיינתי בו כרגע
הוא מצטט במדויק את סטורס
ממליץ לכם לקרוא את הכרכים הללו המון סיפורים על מערכת יחסי העדות והזרמים הנוצרים -היהודים -המוסלמים
שלא כ"כ ידועים בכל רחבי הארץ ובמיוחד בירושלים

[font='Arial','sans-serif']אֶאוּרֶקָה ![/font]

[font='Arial','sans-serif']חלונות הזמן שהתפנו לי לאור המצב הביאו אותי להתעמק גם בנושא החביב של מגדלי השעון.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']כזכור פתחתי את השירשור בדבריה של ד"ר אביגיל אורן כי מושל ירושלים הבריטי החליט שמגדל השעון אינו תואם את סגנון סביבתו והעתיק את מקומו מערבה, לכיכר שבמעלה רחוב יפו. היא ציינה כי ב- 1948 נעלם מגדל השעון ה"חדש".[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']"ישראלה" ושמרל האירו את נושא הפירוק במצוות מושל ירושלם רונלד סטורס אך העדר התמונה של השעון "החדש" במעלה רחוב יפו לא נתן לי מנוח..[/font]

[font='Arial','sans-serif']אז ..שוב : אֶאוּרֶקָה[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/nktanchz.jpg]
[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']והנה התמונה ואחריה.. הסיפור:[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/9dh1n5ov.jpg]
[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']מקור: אוסף מטסון[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']וסיכום האירועים סביב המגדל בשער יפו:[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']היה זה מקובל באימפריה העותמנית להקים מגדלי שעון ציבוריים . הראשון שבהם נבנה מעץ בשנת 1839 ליד מסגד באיסטנבול. עבדול חמיד השני הורה בשנת 1894 להחליפו במגדל אבן. פרנסי כל עיר ברחבי האמפריה חשו שחובתם לבנות גם כן מגדל שכזה – בדרך כלל ליד מוסדות העיריה וכיכרות. סגנון הבניה היה מעורב ושילב מוטיבים אירופאים ומזרחיים.[/font]

[font='Arial','sans-serif'] מגדל השעון בשער יפו הוקם בשנת 1906 כחלק משבעה מגדלי שעון (אם נחשיב גם את הנצרתי) שהוקמו בתחילת המאה ה-20 לכבוד 25 שנות שלטונו של עבדול חמיד השני.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']כשצעד אלנבי בשער יפו ניבט מעליו המגדל כסמל ל- 400 שנות שליטה עות'מנית. [/font]

[font='Arial','sans-serif']גם סגנונו המתיימר להיות אירופאי לא נשא חן בעיני האנגלים. [/font]

[font='Arial','sans-serif']לפיכך בעידודם של אדוני הארץ החדשים השיגה בשנת 1922 "האגודה למען ירושלים" סכום של 500 לירות שטרלינג לצורך פירוק המגדל. אגודה זו הייתה מעין מועצה עירונית לצד הממשל הצבאי וחברו בה נציגים מכל הזרמים והדתות כולל מיודענו – אליעזר בן יהודה.[/font]

[font='Arial','sans-serif']כשנודעה כוונת פירוק המגדל פנו רבים למושל סטורס בבקשה להציל את המבנה שהוקם בעמל וממון רב רק 16 שנה קודם לכן. סטורס הבטיח כי המגדל יוקם מחדש במקום אחר.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']הואיל והקבלן המפרק לא יכל לשמור על אבני המגדל בשלמותן – והואיל והאנגלים בחלו בסגנון המגדל המקורי - מונה לתכנון מגדל חדש האדריכל הראשי של מחלקת עבודות ציבוריות הבריטית - אוסטן הולידי - וזה הציג בינואר 1924 מודל למגדל החדש. [/font]

[font='Arial','sans-serif']המקום שנבחר הוא כיכר אלנבי – היא כיכר צה"ל כיום (כיכר אלנבי "נוספת" וחדשה יותר היא זו שברוממה. האנדרטה שבה על פי דב גנחובסקי נבנתה מאבני המגדל שפורק בשער יפו...)[/font]

[font='Arial','sans-serif']עד סוף שנת 1924 שנה הושלמה בנית מגדל השעון החדש.[/font]

[font='Arial','sans-serif']היה זה מעין קניון קטן..מבנה בצורת ריש כשמקודקודו מתנשא המגדל. הסגנון תאם לדעת המתכננים את אופי העיר – לחנויות שערים מקומרים וגגות בעלות כיפות מזרחיות. המגדל עצמו פשוט ובעל קווים נקיים ..במקום בסגנון עותמני-ויקטוריאני..סגנון בריטי-מזרחי...[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']אך בירושלים.. מגדלי שעון לא נועדו לשרוד זמן רב...אם כי המבנה עם שעון השמש שממול שוק מחנה יהודה שורד בגלגולים שונים כבר 101 שנה...[/font]

[font='Arial','sans-serif']עשר שנים לאחר הקמתו הוסר מגדל השעון החדש (בשנת 1934) כדי להקל על זרימת התנועה.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']מקורות: הספר [/font][font='Arial','sans-serif']Hybrid Urbanism [/font][font='Arial','sans-serif'] בעריכת נאזר אל סעיד. פרק על ארכיטקטורה בריטית בירושלים: רון פוקס וגילברט הרברט.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']ואם כבר מדקדקים..לגבי הסיביל בשער יפו:[/font]

[font='Arial','sans-serif']זה הוקם כנראה בשנת 1901 וסולק מייד אחרי הכיבוש הבריטי (סוף 1917 או 1918).[/font]

[font='Arial','sans-serif']הראיה לגבי מועד סילוקו היא תמונה מאוסף צרפתי שאודותיו פורסם ביום שישי האחרון בעיתון "הארץ " ( [/font][font='Arial','sans-serif']http://www.culture.gouv.fr/ לחפש לפי [/font][font='Arial','sans-serif']Palestine[/font][font='Arial','sans-serif'])[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']בתמונה משנת 1918 – המופיעה מטה – נראה המגדל במלא הדרו – אך ללא הסביל וללא המבנה עם הגג המשופע שהיה צמוד לשער יפו.[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]
[font='Arial','sans-serif']
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/bi61g5i1.jpg]
[/font]
[font='Arial','sans-serif'][/font]
[font='Arial','sans-serif'][/font]
[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']עד כאן.. ורק בשמחות[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif']יואב אבניאון[/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font][font='Arial','sans-serif'][/font]

[font='Arial','sans-serif'][/font]

בהעתקה מוורד התחרב משהו..נסיון נוסף..

אֶאוּרֶקָה !
חלונות הזמן שהתפנו לי לאור המצב הביאו אותי להתעמק גם בנושא החביב של מגדלי השעון.
כזכור פתחתי את השירשור בדבריה של ד"ר אביגיל אורן כי מושל ירושלים הבריטי החליט שמגדל השעון אינו תואם את סגנון סביבתו והעתיק את מקומו מערבה, לכיכר שבמעלה רחוב יפו. היא ציינה כי ב- 1948 נעלם מגדל השעון ה"חדש".
ישראלה" ושמרל האירו את נושא הפירוק במצוות מושל ירושלם רונלד סטורס אך העדר התמונה של השעון "החדש" במעלה רחוב יפו לא נתן לי מנוח..
אז ..שוב : אֶאוּרֶקָה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/nktanchz.jpg]


והנה התמונה ואחריה.. הסיפור:



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/9dh1n5ov.jpg]



מקור: אוסף מטסון

וסיכום האירועים סביב המגדל בשער יפו:
היה זה מקובל באימפריה העותמנית להקים מגדלי שעון ציבוריים . הראשון שבהם נבנה מעץ בשנת 1839 ליד מסגד באיסטנבול. עבדול חמיד השני הורה בשנת 1894 להחליפו במגדל אבן. פרנסי כל עיר ברחבי האמפריה חשו שחובתם לבנות גם כן מגדל שכזה – בדרך כלל ליד מוסדות העיריה וכיכרות. סגנון הבניה היה מעורב ושילב מוטיבים אירופאים ומזרחיים.
מגדל השעון בשער יפו הוקם בשנת 1906 כחלק משבעה מגדלי שעון (אם נחשיב גם את הנצרתי) שהוקמו בתחילת המאה ה-20 לכבוד 25 שנות שלטונו של עבדול חמיד השני. כשצעד אלנבי בשער יפו ניבט מעליו המגדל כסמל ל- 400 שנות שליטה עות'מנית. גם סגנונו המתיימר להיות אירופאי לא נשא חן בעיני האנגלים.
לפיכך בעידודם של אדוני הארץ החדשים השיגה בשנת 1922 "האגודה למען ירושלים" סכום של 500 לירות שטרלינג לצורך פירוק המגדל. אגודה זו הייתה מעין מועצה עירונית לצד הממשל הצבאי וחברו בה נציגים מכל הזרמים והדתות כולל מיודענו – אליעזר בן יהודה.
כשנודעה כוונת פירוק המגדל פנו רבים למושל סטורס בבקשה להציל את המבנה שהוקם בעמל וממון רב רק 16 שנה קודם לכן. סטורס הבטיח כי המגדל יוקם מחדש במקום אחר.
הואיל והקבלן המפרק לא יכל לשמור על אבני המגדל בשלמותן – והואיל והאנגלים בחלו בסגנון המגדל המקורי - מונה לתכנון מגדל חדש האדריכל הראשי של מחלקת עבודות ציבוריות הבריטית - אוסטן הולידי - וזה הציג בינואר 1924 מודל למגדל החדש.
המקום שנבחר הוא כיכר אלנבי – היא כיכר צה"ל כיום (כיכר אלנבי "נוספת" וחדשה יותר היא זו שברוממה. האנדרטה שבה על פי דב גנחובסקי נבנתה מאבני המגדל שפורק בשער יפו...)
עד סוף שנת 1924 שנה הושלמה בנית מגדל השעון החדש.
היה זה מעין קניון קטן..מבנה בצורת ריש כשמקודקודו מתנשא המגדל. הסגנון תאם לדעת המתכננים את אופי העיר – לחנויות שערים מקומרים וגגות בעלות כיפות מזרחיות. המגדל עצמו פשוט ובעל קווים נקיים ..במקום בסגנון עותמני-ויקטוריאני..סגנון בריטי-מזרחי...

אך בירושלים.. מגדלי שעון לא נועדו לשרוד זמן רב...אם כי המבנה עם שעון השמש שממול שוק מחנה יהודה שורד בגלגולים שונים כבר 101 שנה...
עשר שנים לאחר הקמתו הוסר מגדל השעון החדש (בשנת 1934) כדי להקל על זרימת התנועה.

מקורות: הספר Hybrid Urbanism בעריכת נאזר אל סעיד. פרק על ארכיטקטורה בריטית בירושלים: רון פוקס וגילברט הרברט.

ואם כבר מדקדקים..לגבי הסיביל בשער יפו:
זה הוקם כנראה בשנת 1901 וסולק מייד אחרי הכיבוש הבריטי.
הראיה לגבי מועד סילוקו היא תמונה מאוסף צרפתי שאודותיו פורסם ביום שישי האחרון בעיתון הארץ http://www.culture.gouv.fr/ לחפש לפי Palestine

בתמונה משנת 1918 – המופיעה מטה – נראה המגדל במלא הדרו – אך ללא הסביל וללא המבנה עם הגג המשופע שהיה צמוד לשער יפו.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/bi61g5i1.jpg]

עד כאן.. ורק בשמחות

יואב אבניאון

הסיפור על השעון שנעלם מהמגדל בחאן אל עומדאן והושב למקומו בסיוע ילדי עכו

מוקדש ליואב אספן סיפורי השעונים...

(לך הזכות לבחור את הכותרת שמצאה חן בעיניך)

סיפור "המגדל בלי העין" או... המגדל ש"נאלם ונעלם" או מגדל ה"פיוס"

השעון בחאן אל עומדאן בעכו העתיקה הוצב בראש המגדל בשנת 1906, לכבודו של עבדול חמיד, הסולטאן האחרון של האימפריה העותמאנית שביקר בארץ . לימים התקלקל ונאלם השעון ובאמצע שנות ה-50 הוחלט בעיריית עכו לשולחו לתיקון. בדרך מסתורית השעון נעלם ולא שב למקומו והמגדל עמד יתום כיובל שנים. מזלו של המגדל האיר לו פנים בשנת 2000, הנושא המרכז בגני הילדים בעכו באותה שנה היה "עכו עירי". אפרת סרברו מנהלת הגן המוסיקאלי בנתה תוכנית שנתית שהוקדשה לשעוני החוצות שבעיר עכו . המגדל העצוב שבחאן העתיק על חלליו הריקים כונה ע"י יד אחד מילדי הגן "המגדל בלי העין", דבר שהצית את דמיונם של הילדים, שביקשו להחזיר את השעון למקומו במגדל ולשמחו.

הילדים בעזרת הגננת העלו רעיונות שונים להשבת השעון למקומו ולבסוף הוחלט שילדי כל הגנים בעכו ישתתפו בפרויקט "השבת השעון למגדל היתום". במסגרת הפרויקט ילדי הגנים היו אמורים לעצב ולבנות דגמים שונים, לארבע פתחי המגדל העגולים, לבצע תחרות עירונית והדגם הזוכה יוצע להתקנה במגדל היתום. הפרויקט נמשך לאורך כל שנת הלימודים והתקיים בכל הגנים בעיר יהודים וערבים. בחלקם הייתה זו פעילות משותפת להורים ולילדים. לבסוף, לאחר קיום תחרות עיצוב , נבחר דגם שעוצב ע"י גיא פורת מגן הילדים "פרפר נחמד". הדגם הציג רעיון של סובלנות ודו קיום, כאשר כל צד בשעון מייצג מגזר אחר בישוב: בצד א' היה כתוב שלום, בצד ב' סלאם בערבית בצד ג'PEACE ובצד הרביעי סמל עיריית עכו המסמל את כלל ילדי הישוב .(צריך לזכור שהפרויקט התקיים לאחר אירועי אוקטובר 2000 ונועד גם לצרכי פיוס בין העמים)

לביצוע ומימוש הפרויקט הלכה למעשה, הצליחה אפרת סרברו לגייס שיתופי פעולה של עיריית עכו והחברה לפיתוח עכו העתיקה. ההורים תרמו "שקל חינוכי" אחד לטובת הפרויקט ועיריית עכו הצליחה לגייס 40.000 שקל מספונסר- חברת "כור נכסים-עלית".

רשות העתיקות, הכירה אף היא בחשיבות הפרויקט והסכימה לאשר את דגם הילדים בשינוי מסוים הנובע מהנחיצות להיצמד כמה שיותר לדגם המקורי . לבסוף לאחר התלבטויות רבות הוחלט שהשעון יבטא את המגזרים השונים בעכו בעזרת ספרות ואותיות. בכל אחת מפאות המגדל עוצב שעון שונה: האחד עם -אותיות עבריות, השני עם- אותיות ערביות, השלישי עם ספרות רומיות והרביעי עם ספרות רגילות.

בטקס חגיגי שנערך באמצע חודש מאי 2001 נחנך מגדל השעון המחודש ובנוכחות של כ-1500 מוזמנים מהארץ ומחו"ל.

פתגם יידי אומר: "את ההיסטוריה כותב מי שמחזיק בעט"

וגבריאל גרסייה אמר: "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".

האמת שלי משלבת את שניהם...

תודה בני
בחרתי - "המגדל בלי העין רואה ומראה שוב..."
ולסיכום (זמני) ולטובת המתענינים - ריכוז מידע ותמונות בנושא:
http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE...object&sn=2_513
להתראות
יואב

"פעם באה ציונה אצל דוקטור טיכו. ככה הייתה יושבת אצלו בחדר המתנה ומשפשפת את העין ופי-ת-אום נכנס בחדר המתנה מגדל. לא, לא זה מהחברת ביטוח. אני מתכוון מגדל אמיתי. הייתה ציונה שואלת את המגדל מאיפה אתה והוא שותק. לא. לא שותק בגלל שהוא עיוור אלא בגלל שהוא מגדל. אתה שואל למה שתק? איפה ראית מגדל מדבר יא עוואר?. וככה הייתה ציונה שואלת והמגדל שותק ועוצם את העין שלו חזק שכולם ידעו שהוא מקרה עין יותר גדול מציונה. ככה היא הייתה שואלת ומשפשפת והוא שותק ועוצם את העין עד שבא דוקטור טיכו ואמר לו יכנס בבקשה כבוד מגדל השעון מעכו וככה ידעה ציונה באיזה מגדל מדובר".

יש לך יופי טופי של אתר ובו יופי טופי של נושאים שנשמח לשמוע עליהם בפורום מגן מנשה ועד להר כרכום... [על הלוחם בנחל כזיב כבר דיברנו ].

איני רוצה לקלקל הפתעות ששמרת להרצאות אבל אולי ברמז תוכל לגלות איזה דברים ידונו ב'דברים שרואים משם' ומה רואה הלווין שלא רואה בארצנו העין מהקרקע? [לא העין של המגדל כמובן...]

הי ישראלה

תודה. שמח שמצאת עניין..המשך יבוא..

לגבי ההרצאה "דברים שרואים משם": אני פותח באיקרוס ודדאלוס ומתוודה שהחלום הכי שכיח אצלי הוא שאני עף...לאחר סקירת קורות התעופה והצילום האווירי אני מציג דוגמאות רבות של צילומי אויר ולווין . הנושאים כוללים טבע, אדריכלות ארכיאולוגיה ועוד. אין ספק שמלמעלה הדברים נראים אחרת.
כמה דוגמאות:
כך נראה האתר מהקרקע:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/2dovsgzw.jpg]


מזהים?
מכאן קשה להבין את מבנה האתר ועוצמתו



אך כשמטפסים מעלה בעזרתו האדיבה של "גוגל ארט" מתגלהה התמונה הבאה:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/b7as20i2.jpg]



עכשיו אפשר להסביר לתהות להשוות לקוי הנאסקה בדרום אמריקה ועוד

ועוד: קו הגבול בין ישראל למצרים שנראה בתצלום לווין. מדוע?

מצדה - רק כשאתה מביט מגבוה ורואה את כל מחנות המצור סביב ההר אתה יכול לחוש קצת יותר טוב איך הרגישו הקנאים הנצורים בפסגת ההר בחורף 73/4 ..ועוד ועוד..

יואב

שמעתי שנהרגו לנו כ40 לוחמים במלחמת השחרור מאש צלפים מהמגדל הזה אך לבסוף למרות האבדות הכבדות הוא נכבש על ידי כוחותינו והיום הוא אתר היסטורי שניתן לבקר בו.
מישהו יכול לחדד תפרטים כי זה כל מה שאני זוכר בערך מהביקור בו...