שידורים מן הבועה

איך קורה שכמעט כל עיתונאי ישראל מחזיקים באותה דעה, ההפוכה לחלוטין מזו של כמעט כל אזרחי המדינה?
הניתוק בין מדינת ישראל לחלקים גדולים בעיתונות שלה מעולם לא היה גדול יותר. חיילי צה"ל מוכנים למסור את נפשם על הגנת המולדת, תושבי הדרום מוכנים להמתין בממ"דים ובלבד שצה"ל ימשיך להכות בחמאס, בסקרים יש תמיכה גורפת בהליכה עד הסוף, אבל ל-50 עיתונאים שמנהלים את המדינה מתל אביב זה לא מסתדר עם התוכניות. להם הספיק. תודה.
קלמן ליבסקינד היום במעריב :
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/840/362.html?hp=0&loc=203&tmp=9703

הלאמת כלי תקשורת בזמנים של מבצע או מלחמה.
חרם ציבורי על כלי התקשורת.

ולכן תכתוב דברים שיכולים להתסיס את דעת הקהל, במיוחד במדינת ישראל - פרובקוציה עדיפה על דרך נעימה לאוזן. אח"כ הם טוענים שהציבור מטומטם. וכמובן, צריך לשאול אותם עם יד על הלב מה הם היו מצפים ממשלת ישראל אם ינחתו טילים על מדינת ת"א. הרי ברור שלא היו מחכים 8 שנים לתגובה ולא היו מגיעים להסכם עם ארגון טרור, אבל התקשורת מנהלת דיונים סביב רחוב קרליבך ובתי הקפה שבו אז מה להם ולציבור?