24-03-2005, 03:36
|
|
|
חבר מתאריך: 02.11.01
הודעות: 5,463
|
|
מה זה תיארוך פחמן 14, ואיך זה עובד?
אחד מכלי העזר הארכיאולוגים המודרניים החשובים הוא תיארוך הפחמן. התיארוך מאפשר לקבל בקירוב גילו של חומר שהיה בעבר חי (או צומח), ומכך להסיק על גיל המקום שאותו בודקים. אבל איך זה עובד?
Vicky S
העיקרון שבבסיסו של התיארוך, באופן כללי, הוא מדידת כמויות חומר רדיואקטיבי כלשהו בפריט שבודקים.
ידוע כיום כי חומרים רדיואקטיביים שונים מתפרקים במהירויות מסויימות (ידועות) והופכים לאחרים. אם יודעים כמה חומר רדיואקטיבי מסוג מסויים היה קיים בפריט כלשהו בזמן שנוצר, עפ"י כמות החומר שעדיין נמצא בו כיום, ניתן להסיק את גילו.
אבל איך נדע מה היתה כמות החומר בעבר, אם החומר כל הזמן מתפרק וכמותו יורדת?
מתברר שיש חומרים שהספיקו להגיע לשיווי משקל, ונוצרים באותה מהירות שמתפרקים. אחד מאלו הוא הפחמן 14.
הפחמן 14 נוצר באטמוספירה כתוצאה מפגיעה של קרניים קוסמיות באטומי חנקן. הפגיעה "מעיפה" פרוטון אחד מאטום החנקן, ובכך הופכת את האטום לאטום פחמן 14 הרדיואקטיבי. המהירות שבה הפחמן 14 יוצא מהאטמוספירה, אם ע"י פירוק או בדרכים אחרות, דומה למהירות שבה הוא נוצר, כך שריכוז הפחמן 14 באויר נשאר קבוע.
הפחמן 14, יחד עם הפחמן ה"רגיל" (12), משמשים בבניית התאים בחי ובצומח (נספגים מהאויר בתור פחמן דו-חמצני). היחס הקבוע בין שני החומרים באויר, הוא אותו יחס בין החומרים בחי ובצומח (אם כי היחס הזה השתנה במשך השנים, ויש להתחשב בכך). כך שבעצם ניתן לדעת כמה פחמן 14 היה בעבר בצמחים, פשוט ע"י מדידת כמות הפחמן 12.
עכשיו כל מה שנשאר זה למדוד את הכמויות כיום, להשוות בין כמויות הפחמן 14 שקיים כיום בפריט שאותו בודקים לבין הכמות שהיתה כשהוא נוצר, ולחשב כמה זמן עבר.
נערך לאחרונה ע"י ג_ב בתאריך 24-03-2005 בשעה 03:57.
סיבה: תיקון קישור
|