אם למישהו יש פרטים על כישלון ההתקפה של אוגדת ברן ב-8.11.73, אשמח לקבל.

שבת שלום

מידע כללי לא חסר. נסה למשל אצל אלישיב שמשי, "בכח התחבולה", יש לו פרק על ההתקפה הזו בדיוק.
כמובן שגם אצל ברן ב"על שתי גדות הסואץ" יש לו מה לומר.

טוב , אני מניח שאתה מתכוון ל 8/10 , ולא ל8/11 ..

ובכן , זוהי הייתה אמורה להיות הראשונה במתקתפת הנגד ברמה פיקודית .
מטרת המתקפה - ניתוק ושבירת ראשי הגשר .
התוכנית - השתתפות של שני אוגדות (143 ,162 ) אוגדה שלישית(252) בעתודה פיקודית .

גבולות גזרה
אוגדה 162 - גזרה צפונית , עיקר מאמץ באיזור מעוז "חזיון" , גשר פירדאן .
אוגדה 143 - מאמץ עיקרי באזור מצמד .

התוכנית הייתה שאוגדת שרון תהווה גב מסייע לאוגדת ברן , ובמקרה ראשון של הצלחה , ירידה דרומה למצמד ותבקיע שם .

המתקפה פיסית התחילה בסביבות 08:00 , שני גדודים מאוגדת ברן ("כח ששון " , גדוד עייני , גדוד 198 ) נעו לאט תוך חיפוי הדדי לכיוון הפירדאן בהתקפת מצח, בשלב זה הכל הלך חלק והושמדו כלים מצריים רבים .
בערך בשעה 10:00 דיווח ברן שמצבו מצויין והוא מגיע לאט לקו המים , הוא אפילו ביקש אישור חצייה על גשר מצרי מגורודיש ....

בפיקוד דרום באותו רגע , וגם בבור פיקוד העליון (שהאזין לרשתות הקשר) החלה חגיגה .
גורודיש הורה לשרון לנוע בהתאם לתכנית דרומה לכיוון מצמד , שרון השאיר את גדוד הסיור בנקודה שולטת באיזור טלוויזיה , והחל בתנועה דרומה לכיוון ציר עכביש - טרטור במטרה להיערך מול מצמד .


הבעיה החלה כאשר גדוד עייני הגיע לסביבות מוצב חזיון ,גדוד 198 , שחיפה עליו מטווח רחוק , לא התקדם יחד איתו . טנקי הגדוד החלו להפגע , גם מהגדה המערבית , בשיא המתקפה היה חוד הגדוד מרחק של כ 150 מטר מקו המים .. והיה אפילו שלב שבו נשברו המצרים והחלו לברוח . וכל זאת ממתקפה של גדוד אחד . אבל אז החלו לדבר " נושאי המזוודות " המצריים , וטנקים נפגעו מטילי נ"ט , הקרב הפך בן רגע לקרב חילוץ , כאשר גדוד עייני מתחנן על נפשו ואף אחד לא בא לעזרתו .

בסביבות 14:00 מבינים בפיקוד שלא הכל הלך חלק (הם לא יודעים בשפועל משתתף רק גדוד אחד בקרב) , ומורים לשרון לחזור אל גזרתו בדחיפות , שכן המצרים החלו במתקפת פריצה לכיוון טלוויזיה .
שרון עוצר ומחל בתנועה צפונה , אוגדת שרון עוברת ביום זה 180 ק"מ , ללא קרב .
גדוד הסיור בנתיים , בולם את המתקפה המצרית .

בנתיים בגזרת חזיון מכניס אדן גדוד נוסף (גדוד יגורי) , הגדוד מגיע לסביבות המעוז , אבל נפגע קשות גם הוא , צוות המג"ד נופל בשבי .

כושר פיקוד לקוי ביותר של אדן הפך את ההזדמנות הראשונה של צה"ל לסיום המלחמה לכשלון טוטאלי . חשוב להדגיש כאן שצליחת כוחות הרצינית החלה רק ב 8 לאוקטובר אחר הצהריים .

יכול להיות שאם המתקפה הייתה מנוהלת בצורה אוגדתית , ולא כגדודית , מלחמת יום הכיפורים הייתה נראית אחרת לגמרי ...
גם חלקו של הפיקוד העליון בכשלון , רב . שכן ב"בור" האזינו לקשר , אבל העדיפו את דיווחיו של גורודיש , ודדו צעק בחדווה כל פעם שהוא נדרש לאשר חצייה על גשר מצרי ..

אוגדה 143 , לא נוצלה כראוי ובטרטור שלה דרומה וצפונה , אבדו שטחים שולטים שנכבשו ע"י המצרים , חוץ מגזרת גדוד הסיור .

אבידות שני הגדודים (עייני ויגורי) , כבדות ביותר , ובעצם חדלו גדודים אלו מלהתקיים .

גדס"ר 87 נשאר ברכס חמדיה