29-12-2008, 20:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.08.03
הודעות: 4,642
|
|
|
אוטבוסים מפורקים, חלקי גופות,
רקטות, בתים הרוסים, אנשים פצועים,
זה חלק משגרת החיים בישראל.
המים זורמים לאיטם, נחלים חצי שקופים של תכול,
עשבים מבצבצים, גשם קל מטפטף,
הם מנסים לחדור ולהתפוצץ בתוכנו,
הם משגרים עלינו רקטות,
אך ביום שאנחנו קמים ואומרים 'לא עוד', ונלחמים חזרה,
ולגיטימי, בסך הכל נלחמים על קיומנו,
העולם צועק 'דיי למלחמות, דיי להרג, דיי לרקטות, דיי לתקיפת עזה המסכנה'.
הגשם מתחזק, הכל הופך אפור של גשם,
הבוץ עולה והופך לעיסה טובענית,
וכל דרך אפר מתמלאת בשלולית של מים.
מסכנים? אני רואה את הישראלים המסכנים, שישנים בהרגשה שלא יודעים איך יסתיים הלילה,
איך יתחיל היום. רואה חיילים אשקלונים שלא יודעים אם יחזרו לבית מהריסות,
או לשכנים שכולים.
מטוסי קרב נראים בתוך האפור, זעקות הפלשטינאים תחתיהם,
מחבל עובר במנהרה,
אלו יוצאים ממטוסיהם, ואלו ממנהרותיהם,
ושניהם דורכים במרחקים של קילומטרים האחד מהשני,
בשלוליות של מים.
מים שצבועים בדם, מים שצבעם הוא אדום.
_____________________________________
|