שמשמעותם "היה תלמיד של" - התאבק בעפר רגליו, התבטל בפניו, יצק מים על ידיו
למה יש בביטויים אלו מוטיב חוזר שהתלמיד משפיל עצמו מול מי שהוא אמור להיות תלמידו?

אלו לא ביטויי השפלה של התלמיד אלא מתן כבוד למורה
כן, בעבר היה דבר כזה כבוד למורה (שלא כמו היום.... )
בדיוק כמו לקוד קידה בפני מלך או אדם אחר רב מעלה


לגבי "התאבק בעפר רגליו", המקור הוא בפרקי אבות:
"יוסי בן יועזר איש צרדה אומר:
יהי ביתך בית ועד לחכמים, והווי מתאבק בעפר רגליהם, והווי שותה בצמא את דבריהם." (מס' אבות, פרק א')
הפירוש הפשוט (לפי ר' עובדיה מברטנורא) הוא שבתקופתם היו נוהגים שהרב היה יושב על הספסל והתלמידים יושבים לרגליו על גבי הקרקע

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.