פארק ניצנים היום.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לפני שנים רבות בטרם ידעתי כי החוק אוסר על כך - הובלתי בהתנדבות טיול משפחות של כיתת בתי הבכורה למקום. שלושה טיולים מכינים ערכתי למקום. הכנתי לוחות עיקוב אחר בע"ח,חידוני צמחים, שירי שקמים ומעפילים ומשחקי תפקידים בספור הקרב על ניצנים. פי נאלם דום כששלושה רבעים מן ההורים סברו כי הילדים מופקדים במשפחתון ותפקידם הם לעמוד בצל, לרטון על החום ולדון בכובד ראש על 'האם יש מקדונלד בעד הלום'. את סיפור נפילת ניצנים הם קיבלו בהבנה ובסלחנות כי זה היה בצל והם ישבו. את קו הדיונות שרד אחוז קטן יותר מהכח וגם שם נשמעו שאלות בעניני מנגל. הזוחלים שבחולות גילו יותר ענין ושיתוף פעולה מחלק מהנוכחים. ויתרתי על לוחות העיקוב ועל הליכה למחצבות ולים אפילו לא העזתי לחשוב. לפחות נהנתי מטיולי ההכנה
מששמעתי על קיומו של חוק המתיר רק למורי דרך מורשים להדריך - מיד הבנתי כי מדובר בחוק בטיחותי ממדרגה ראשונה שנועד להגן על אזרחים פשוטים כמוני מפני טראומות כמתואר. קשה עם עם ישראל, קשה. משה, יואב, שמרל ושולי - חיזקו ואימצו, העם מאחריכם!! [רק שחלקו עם כריך מקדונלד ביד ]

http://www.parkholot.info/parkholot.html

אחד הדברים הצורמים הם כניסה של כל אותם הרועשים לתוך השמורה. אין כמעט דקה של שקט במקום המקסים הזה. טרקטורונים עושים שם תחרויות וכמעט "עלו" עלינו. כבר לא מדבר על הנזק הנגרם לשמורה ועל הדיונות מסביב. יש גם כניסה של הג'יפאים המנסים להיות "קרביים". פשוט לא ייאומן אך אנשים חסרי אחריות מנסים לרדת ולעלות עם המשפחות שלהם בפנים ובכלל לא מודעים לסכנת ההתהפכות. על הלכלוך אין מה להוסיף מילים. האם נשאר לפנות רק לריבונו של עולם שישמור עלינו מעצמנו?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו