דבר ה'ארדיכל' שמאחרי הפרוייקט:

"מצ"ב קובץ אקסל של כל הביצורים שתיעדנו, כמעט 250.




כמו כן - צרפתי קובץ קמ"ז של גוגל ארץ, למראה מקום של כל אותם ביצורים. בצהוב - כאלה שראיתי במו עיני, ולפיכך המיקום שלהם מדוייק; ובתכלת - כאלה שלא ראיתי, והמיקום הוא משוער ומקורב בלבד.
בקובץ האקסל ניתן לשנות את סידור הביצורים, ולעשות חיתוכים עפ"י שם ישוב, או אזור בארץ (למתכנני טיולים), או סוג הביצור, או תיארוך."

בהצלחה

טבלה חדשה: https://2008-uploaded.fresh.co.il/2008/10/15/31141986.xls

מפת סיכות גוגל חדשה פרי עמלו של ארדיכלנו:
https://2008-uploaded.fresh.co.il/2008/10/19/64295596.kmz

ומועברת בקשה לארדיכלים או לבעלי יכולת מפתית אחרת להעלות תרשימים של קווי תפר בת"א ובערים מעורבות. יתכן וסיורים רגליים לאורך קווי תפר אלו יניבו עמדות 'חדשות'.


מה עוד בקשנו מארדיכל לכבוד חג הפסח? עדכון קובצי האקסל והגוגל-ארץ ואם אפשר גם רשימה קטנה של מקומות חשודים הזקוקים לבקור...

והנה הקובץ החדש שהעלה מלווה בהערותיו:

"למי שכבר פתח את אחד מקבצי הקמ"צ הקודמים שלי - אני מציע קודם למחוק אותם, ורק אחר כך להכנס לנוכחי. אחרת תקבלו כל סיכה פעמיים.

למאותגרים שבינינו: מדובר על קובץ סיכות של גוגל ארץ. כאשר מקישים עליו פעמיים, הוא שותל את הסיכות ופותח אבטומטית את גוגל ארץ, ומראה לכם את הסיכות. לנוחותכם והנאתכם.

כל סיכה היא עמדה. הצהובות הן עמדות שראיתי וצילמתי, ולפיכך אני ערב למיקומה המדוייק של הסיכה (5 מטר לכאן או לכאן). הסיכות התכולות הן סיכות שמישהו דיווח על קיומן, אך טרם וידאתי זאת. המיקום יכול להיות עד 50 מטר מהעמדה.

אנא דווחו על הצלחה ועל אי הצלחה בפתיחת הקובץ. אנא דווחו על סיכות שגויות. אנא דווחו על עמדות שטרם נדקרו בסיכה."

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2009/04/20/57688062.kmz

בחרתי להתחיל את האשכול הזה בתמונות שעבורי הן מאוד מאוד עצובות !
אמנם לא בדיוק ביצור או עמדה מהסוג בו אנחנו עוסקים אבל בכל זאת....

ניצלתי אשכול שנפתח בפורום צבא ובטחון כדי לתת גיחה לאיזור החולות שצפונית לחוף תל ברוך שם נמצאו השבוע על ידי אחד הגולשים לא מעט שרידים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, כשסיימתי את השוטטות במקום החלטתי שהנה נקרתה לי הזדמנות לבקר באיזור הדיונות שהיו פעם מול תכנית ל', הדיונות אליהן נהגנו כחניכי ה"צופים" להגיע בלילות לצורך ביצוע "פעולות" וא"ש לילה (בתכלס אלו היו ערבים שהסתיימו לכל המאוחר ב 21:00 אך עבורינו זה היה נראה כאמצע הלילה).....
דיונות בהן נהגתי לשוטט עם עוד חבר ולהביט לעבר בסיס שדה דב, במטוסים והמסוקים שהמריאו ונחתו לנו מעל הראש, דיונות בהן תמיד מצאתי כל מני מציאות דוגמת חלקי כנפיים/הגאים של מטוסים ושאר ג'אנק שהואשכנראה הושלך שם על ידי עובדי הרס"ר של הבסיס....
ממש עולם ומלואו עבור ילד בגיל 14 או 15......

מה שעוד היה זכור לי מאותן דיונות היא מה שלימים הבנתי שהיתה עמדת נ"מ אשר שימשה להגנת שדה התעופה הסמוך!
מדובר היה בעמדה בצורת עיגול שנבנתה מלבנים לבנות, אני לא מצליח להזכר בתצורה המלאה של המבנה אך זכור לי בהחלט קיר היקפי בגובה של כמטר עם גומחות ששימשו כנראה לאחסנת תחמושת (בהנחה ובמקום הוצב תותח נ"מ).....
העמדה ניצבה ממש קרוב לגדר ההיקפית של שדה התעופה (הגדר הצפונית).

החנתי את הרכב ברח' לוי אשכול ופסעתי לכוון מערב בנסיון למצא פתח דרכו אוכל להכנס למתחם הדיונות, לאחר שנמצא הפתח המיוחל מצאתי את עצמי עומד מביט ולא מאמין....
מה שפעם היה שטח פראי של חולות שוטח כמעט כולו כהכנה להפיכתו לאתר בנייה ענקי ובמרכז התוואי עובר כביש אספלט שמוסיף עוד כיעור למה שעיני רואות!

מה קורה כאן לעזאזל ?..
תיארתי לעצמי שחלק מהדיונות כבר לא קיים אבל ככה?...
זוועה !

אני לא רוצה להשמע דביק או רגשן מדי (אני ממש לא כזה) אבל אני חייב להגיד לכם שפשוט נעשה לי רע !
כל כך רע שפשוט בא לבכות !
אני מתחיל להכנס לתוך השטח ומנסה להזכר בכוון המדוייק (כמעט כל התכסית שם השתנתה) וכנראה שיש דברים שכל כך טבועים בזכרון שגם מרחק של למעלה מעשרים שנות חיים לא יעלימו....

ובשלב מסויים אני מבחין במה שנותר מהעמדה שלי....
למה לעזאזל הם עשו לה את זה?..
למה?..

למי היא כל כך הפריעה?..
הרי עוד לא התחילו לבנות היכן שהיא ניצבה !
קיבינימאט !

אני מבחין במה שנראה כערימת הריסות אבל אי אפשר היה לטעות, שרידי קיר הלבנים העגול עוד שם......
צילמתי מה שיכלתי, צילמתי את המיקום ביחס לבתי תכנית ל' שממול צילמתי ולו רק כדי שתישאר לי איזו מזכרת ממנה...
וצילמתי את מה שנראה לי כפיסת הנוף היחידה שעוד יכולה להזכיר לי את הדיונות כפי שאני זוכר אותן בימיהן (וימי) היפים....
וליטפתי את הקיר הזה כנראה פעם אחרונה.....




ועדיין יש כל מני מציאות מוזרות שם ...מישהו יודע לזהות מה זה?....



וזהו.

אני מקווה שצירופה של העמדה הזו לאשכולות שלנו לא צורם קצת אבל אני גם מקווה שתבינו.....
ואם אולי יש למי מחברי הפורם מידע אודות העמדה הזו או תמונות שלה אני יהיה מאושר (אני לא אתפלא אם גם ממנה נורתה בשעתו אש לעבר הספיטפייר המצרי שהופל באיזור למרות שיש הטוענים שהיה זה תותח שהוצב בשייח מוניס שהפילו לבסוף).....

עצוב.

אם שאלת לגבי החפץ החלוד מה הוא, אז זה מכסנ של מיכל מפח לאחסון דלק, הידוע בכינויו ג'ריקן

ניצלנו את ערב החג לטובת טיול בעיר העתיקה של עכו, לא ממש "סיור בעקבות"...אלא יותר גיחה מכוונת למסעדת "אבו כריסטו" המיתולוגית וסיבוב בשוק הערבי (על כך ייפתח אשכול בפורום "ביקורת מסעדות" בהמשך)....

ובכן, לאחר שסיימנו את הארוחה (המצויינת) יצאנו לסיבוב רגלי באיזור השוק כשבשלב מסויים הגענו למדרחוב היפה שהוקם ממש ליד מסגד אל ג'זאר, איך שהגענו לצומת הרחובות קלטו עיני את הגברת הבאה שעל פי דעתי ניצבת לה על הפינה הדרום מזרחית של החומה אשר מקיפה את כלא עכו:




פרט לצינור המתכת שעל טיבו לא ממש עמדתי נראה לי שעל הגג עדיין קיימת תושבת לזרקור...
והנה היא מקרוב יותר (התושבת של הזרקור מציצה לה מבעד לחרך העליון השמאלי):





והנה היא מזוית אחרת (מאחור):




אם הצינור שבולט מהדופן הוא בגובה הרצפה של הגג הייתי מסיק מכך שהחרכים שעל הגג נועדו לאפשר תצפית/ירי במצב של כריעה או שכיבה בלבד...
בסך הכל על פניו נראה כי מדובר בעמדה בריטית ששימשה להגנה על המתקן שמעבר לחומות, עמדה יעילה ומבוצרת היטב...


ותקנו אותי אך אם אינני טועה היא גם שמה לראשונה את עכו על המפה מבחינתינו.... לא?...

המשך חג שמח...

לבני.

כבר לפני למעלה משנה קלטתי במהלך נסיעותי על הכביש המקשר בין חיפה/הקריות לעכו משהו מוזר שמאוד הזכיר/מזכיר לי את אותן עמדות אותן אנו צדים כבר זמן רב...
מדובר במבנה תעשייתי הממוקם כמעט מול הכניסה לקיבוץ אפק מצידו המערבי של הכביש בסמוך למפעל "טמבור" (אני לא יודע לומר אם המבנה שייך למפעל עצמו או לא) !
היות ובערב החג כאמור טיילתי בעכו אזי החלטתי שהפעם אני לא מוותר ועוצר שם כדי לצלם ולהעלות את התמונות לכאן לצורך שיפוטכם המלומד !

אז ככה נראה המבנה המדובר מרחוק, שימו לב למבנה הבולט ביותר שבסמוך אליו תורן עם דגל:






וככה זה נראה מקרוב יותר (לא שניתן היה להתקרב אלא פשוט נעזרתי בזום של המצלמה), כשבחנתי את התוצאה בבית היא נראתה לי מעניינת ומסקרנת ביותר, תקנו אותי אם אני טועה אך זה נראה בהחלט מתאים !....




על פניו נראה כי מדובר באיזו קונסטרוקציה של קורות עץ עם ציפוי (שסביר מאוד שהוא מתקופה מאוחרת יותר) של אזבסט כשעל הגג לא פחות מחצובת זרקור מן הסוג המוכר זה מכבר !...
אני מדמיין ?..
והיה וכן, אז מי/למי/על ידי מי היא נבנתה?..
היה שם איזה שהוא מפעל באותן שנים?..

מוזר.....

גם זו בעכו, וגם זו שבמפעל טמבור. מחר אהיה שם ואבדוק. גם את אבו כריסטו.

ושתהייה באבו כריסטו שאל את המלצר אם זו מסעדה חדשה?..
תראה איזו תגובה מצחיקה תהייה לו...
אני עושה להם את זה כל פעם !...

אגב - ניסיתי לאתר עמדות נוספות סביב החומה המערבית של מתחם הכלא אך ללא הצלחה אך סביר והגיוני שיש שם עוד...

אמש טיילנו באיזור הירדן (על כביש הסולינג מקבוצת כינרת לעבר ביתניה תחתית)

ובדרך (ליד מצבת הולצמן ) ראיתי אותו - אז צלמתי
[IMG]

בצרון מעניין. באזור השפך הדרומי של הכנרת נבנו, אם כך, לא מעט ביצורים.

לבני - הייתי וראיתי. אני לא חושב שיש על מה להתווכח - העמדה בעכו היא - די בטוח - בריטית, ובמפעל טמבור (הישן, הדרומי יותר) זה בעליל נראה כמו עמדת זרקור.

עברתי גם ב-4 עמדות שכבר מצאו לפני - 3 בנהריה (ביה"ק, יד לבנים, בית ליברמן) וזו שבקיבוץ אפק. אין לי מה להוסיף תמונות, כי כולן צולמו היטב. אבל הבנתי טוב יותר:

זו שבבית הקברות, בדרום מערב העיר, דווקא שופצה בהחלט יפה. שמרו על גג, על שניים מקירותיה, והסבו אותה ל"חדר מנוחה" בהחלט בטעם טוב, מבלי לפגוע בעברה.

זו שביד לבנים, בדרום מזרח העיר, על גבעה רמה - קצת פחות, אם כי גם שם פיתחתי סמפטיה רבה למה שנעשה לה. ככל הנראה היא היתה בצרון פשוט, עם חרכים, בלוקים מבטון וחלקים יצוקים. כדי לשלב אותה באתר יד לבנים, וכראוי למקומה במרכז הבמה - האדריכל ציפה אותה באבן כורכר מקומית, חדשה, ושילב כמה סלעים בציפוי. הוא שמר על גודלה של העמדה, על חלונותיה הזעירים ועל מקומה, והחליט לוותר על שימור קירות הבטון והבלוקים, ולצפות אותם בחומר "מכובד" יותר. אני חושב שזו החלטה לגמרי לגיטימית.

ולגבי עדכון הקבצים - אני עובד על זה. קובץ הסיכות קצת יצא לי משליטה, ואני מנסה להשיבו למתכונת שניתן לעבוד איתה.

בין שני עמודי מתח גבוה - ישנו מבנה בטון עם חלונות מעט מוארכים. האם הונחה עליו כבר יד כלשהי?

ובכדי שלא אואשם בהפצת מלל ללא תמונות - הנה תמונה של 'עמדה בתל צור'

http://even-yehuda.muni.il/beit_ris...e2.asp?code=413


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://even-yehuda.muni.il/beit_rishonim/text_getimage1.asp?code=413]


ובשביל לבני גם תמונה של סליק שנמצא ב2004

http://even-yehuda.muni.il/beit_ris...e2.asp?code=434


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://even-yehuda.muni.il/beit_rishonim/text_getimage1.asp?code=434]


וכל זאת באתר בית הראשונים של אבן יהודה http://even-yehuda.muni.il/beit_ris...b1=1&b3=3&l=HEB

ארדיכל, העמדה המצולמת בספר ספורי מושבות - אינה מופיעה באתר. האם שמת ידך עליו?

נא טיפולך בהקדם !...

ו...אם יש באבן יהודה איזו "נקודה חשודה" שמצריכה בדיקה אנא הפעל אותי בעניין...

חג שמייח...

לבני.

נו נו...אולי גם תמונתי השתרבבה לשם היות ונכחתי באירוע המדובר (שנמשך יומיים)...
במהלך הכשרת תא שטח לבנייה דווח על כך שבכל פעם שהטרקטוריסט הרים בכף עפר ושפך את התכולה בסמוך הוא הבחין במה שנראה לו כרימוני יד חלודים, הדבר כמובן לא מנע ממנו להמשיך בעבודה כרגיל ולזמן למקום את חבלני המשטרה רק לאחר שסיים לערום ערימת עפר ענקית שבתוכה קבורים עשרות רימונים חלודים !...

רימוני היד שהתגלו במקום היו משני דגמים כשהאחד הנו רימון הU.S.A שמיועד לשיגור ממדוכה והדגם השני הנו "רימון פולני", בסה"כ נחשפו במקום למעלה משלושים רימונים משני הדגמים כשחלקם במצב רקוב וחלקם....כחדשים !!!

בבדיקה מעמיקה יותר שנערכה בשטח התברר כי מדובר ברימוני יד ששימשו לתרגול/אימון ללא תכולת חנ"ם...
זה היה המזל.....

עוד ביצרון שהופיע בשירשור נפרד.

נמצא על הגדר הדרומית של הקיבוץ (ממשיכים לנסוע מהסופרמרקט דרומה ורואים את מגדל העץ).
לפי הכיתוב , היה במקום מפעל תת קרקעי של תע"ש בזמן המנדט . המפעל הוסוה ע"י לולי עופות.

כשאזדמן שוב למקום אביא תמונות ברורות יותר . (או שמישהו יקדים אותי - הבנתי שיש בפורום משתתפים מאבן יהודה )

...

במשך אחר צהריים שלם הסתובבתי בתל יצחק/כפר נטר ובית יהושוע בחיפוש אחר בצרונות ועמדות ללא כל הצלחה!!!
(זה היה ביום בו צילמתי את העמדה על גג המבנה בסמוך ליקום)....

צריך לבקר שם כנראה שוב...

ואולי אראה גם את פורטיס?......

תמונות של בונקר מחלף אולגה וכן של מבנה מבוטן למרגלות המערביים של מגדל צדק בראש העין שנראה שהיה בעל עבר בטחוני, אם כי לא נכנסתי אליו. מתנצל מראש אם משהו כבר העלה תמונות דומות של האתרים הללו.

איפה בדיוק הוא נמצא ביחס למחלף?...

אאל"ט כבר עניתי על השאלה הזה באשכול דומה בשנה שעברה - חפש "בונקר" ו "אולגה" ותקבל את מפה עם מיקום הבונקר ביחס למחלף. כמובן שגם מבנה בית החולים מאחורי הבונקר די מסגיר את המיקום. די תמוה שהבונקר הזה, שנראה שהשתמר במצב מעולה, לא נהרס כבר בעת בניית המחלף בסוף שנות ה-70, גם לא בעת ההרחבה האחרונה של בית החולים ואפילו לא גודר!

בעבר אני התעניינתי בדבר אך לא ידעתי שזהו הבונקר עליו דיברת...

נסעתי, בפעם המי-יודע-כמה, לבקר במגדל הצוחק שמעל תחנת הדלק של סתריה. הוא עדיין נהדר, נוף מדהים, וכל הנוף סביבו משובץ במבנים הרוסים ששימשו בעבר בתי אריזה, או בתי שומרים לכל הפרדסים שהיו שם פעם. לאחר שנעשיתי "מומחה" לרעפים (בעקבות קריאת המאמר הנהדר של גיל גורדון) - ביקרתי בחלק מהם כדי לבחון את סוג הרעפים. נאדא. רעפי בטון גסים, ללא כל חותמת. לשמחתי הגיע לאחד מבתי האריזה הללו ערבי מלוד, ממוצא בדואי (משפחת סנעא) שסיפר לי שהוא נולד באותו בית אריזה נטוש. לפי דבריו - בשנות השישים כל המשפחה המורחבת שלו התגוררה ושמרה בפרדסי רחובות, כל תא משפחתי בבית אחר. הוא הראה לי את בית דודו, ואת בית דודו האחר, ומשפחתו שלו - חיו בבית האריזה. הוא סיפר בעיניים נוצצות על כל צינור וכל מחיצה שהיו שם. היה כיף.

לעניין המגדל הצוחק עצמו: אני מזכיר שוב: למרות בקשותי הרבות, איש טרם מסר מידע לגביו. כן, אנחנו יודעים שהוא נבנה על מנת להגן על פרדסי רחובות בזמן המאורעות, והוא תוכנן ע"י מהנדס בשם גליק. זה כל מה שאנחנו יודעים. איש מאתנו לא יודע עליו עוד משהו? כמו למשל - למה יש לו כפה על ראשו, עם חריץ שנראה כאילו הותאם למצפה כוכבים? ליתר בטחון - הנה הוא, מכל עבריו:




אבל לא על זה רציתי לספר. משם קפצתי לנען, כבר הרבה זמן שאני יודע שיש שם בית בטחון שהפך להיות אולם ארועים, ו-שאין שם אף עמדה נוספת. חיפשתי לא מעט את העמדה הנוספת, עד שהשתכנעתי, אבל משום מה - מעולם לא הצלחתי לראות את בית הבטחון. תמיד היו שם ארועים, או שהוא היה סגור, ולא הזדמן לי לצלם אותו. אתמול הצלחתי. חמוד. הנה הוא:

די כבר. זוהי הופעתו השלישית. אבל אולי זו אשמתי: אעלה את הקובץ של גוגל ארץ המעודכן בקרוב.

(למי שאכל מנה בשרית בצהריים): הנה קובץ הקמ"צ של גוגל ארץ, מעודכן להיום.
למי שכבר פתח את אחד מקבצי הקמ"צ הקודמים שלי - אני מציע קודם למחוק אותם, ורק אחר כך להכנס לנוכחי. אחרת תקבלו כל סיכה פעמיים.

למאותגרים שבינינו: מדובר על קובץ סיכות של גוגל ארץ. כאשר מקישים עליו פעמיים, הוא שותל את הסיכות ופותח אבטומטית את גוגל ארץ, ומראה לכם את הסיכות. לנוחותכם והנאתכם.

כל סיכה היא עמדה. הצהובות הן עמדות שראיתי וצילמתי, ולפיכך אני ערב למיקומה המדוייק של הסיכה (5 מטר לכאן או לכאן). הסיכות התכולות הן סיכות שמישהו דיווח על קיומן, אך טרם וידאתי זאת. המיקום יכול להיות עד 50 מטר מהעמדה.

אנא דווחו על הצלחה ועל אי הצלחה בפתיחת הקובץ. אנא דווחו על סיכות שגויות. אנא דווחו על עמדות שטרם נדקרו בסיכה.

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...20/57688062.kmz

שלום,
זו אמנם הפעם השלישית, אך זה לא פילבוקס או סוג אחר של בצרון, אלא מבנה של קידוח מים,
כבר ציינו זאת בעבר, אם אני זוכר טוב גם הראתי תמונה של המשאבה בפנים,

ומיקומו האסטרטגי [נכון לתקופת המנדט].

וזה המקום לשאול האם הבריטים הותירו אחריהם מפות המציינות את הפילבוקסים בארצנו.

במפת 1:100,000 הראשונה של מחלקת המדידות על בסיס זו של האנגלים - איני מצליח לזהות סימן לפילבוקס במקום.

בנסיעה בסמוך לתוואי הרכבת המזרחי במישור החוף ניתן להבחין בעוד פילבוקסים שנמו בפרדסים עד שכביש 6 העיר אותם

חלקן של המצדיות הבריטיות מסומן במפות הבריטיות, נסה גרסות תחילת שנות ה-40 עבור הבלוקהאוזים (blockhouse) של הרכבות וגדר הצפון. כך הם נקראות המצדיות בשפה המקצועית הצבאית של אותה עת.

אתמול חציתי את טבעון, בדרכי מחיפה לנצרת. ממש ביציאה מטבעון, מימין לכביש, נדמה לי שראיתי עמדה. שניה לפני הירידה החדה לעמק. לא היה לי זמן לעצור.

אם מישהו מזדמן לשם....

האם מדובר בפניה ימינה לקרית עמל? אם כן, גם אני ראיתי משהו דומה ואקפוץ לשם בסופ"ש לבטח.

מולה פחות או יותר, מן העבר השני של הכביש יש מתקן של מקורות או מתקן שאיבה כל שהוא שגם הוא מצריך ביקור....
בכל אופן - הזדמנתי לשם לפני כחודש אך אני לא צילמתי אותה היות והייתי בטוח שהיא כבר צולמה והועלתה לכאן (משמר העמק כמדומני)....

משמר העמק לא קרוב לשם אפילו

אני אצלם את העמדה.

כדי שלא נפספס, צרפתי שלשום קובץ סיכות חדש. האם ניסיתם לפתוח אותו?

טעות. התעלמו ממני.

........

שער העמקים?...
משהו?... מישהו?....

בכל אופן - עדיין כוונתי היא לאותה עמדה (שכנראה טעיתי לגביה בכך שחשבתי שהיא כבר צולמה... ו...שווה יהיה לבדוק גם את אתר השאיבה שממול).....

העמדה בקצה המזרחי של טבעון טרם מופתה.
גם כאשר עשינו מיפוי די מקיף של עמדות שער העמקים - היא לא מופתה.
כזכור - בשער העמקים יש 3 בצרונות, ועוד אחד מפלדה, הקרוי "האדמירל" והוא עומד על רגל אחת.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...588#post2905982
לגבי העמדה בקצה טבעון, אולי אצליח להגיע לשם היום בשעות האור. אם לא, אז מחר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

לעולם אשא דגלך בגאווה

במסגרת עבודתי יוצא לי לא אחת להגיע ולרחרח במקומות מוזרים או לחליפין כאלה שביום יום ממש אין לי מה לחפש בהם....
כך קרה ביום חמישי האחרון בירושלים כשלצערי המצלמה לא היתה ברשותי...
היות ובחודש הקרוב אני אשהה לא מעט בעיר הקודש כבר ביום ראשון או שני העמדה הזו תצולם ותעלה לכאן...

שווה לחכות...

בשבועות האחרונים יצא לי לשהות לא מעט באיזור בית הנשיא שבירושלים, שהייה שכרוכה בלא מעט הליכה רגלית ותשומת לב לחצרות וגגות הבתים...
ממש מול בית הנשיא ניצב לו מבנה יפה ששימש בעברו כבית הדין הצבאי הבריטי בא"י וכיום כבית ספר לנזירות, מבנה שנראה כך (צילום שער הכניסה הראשי):




אם אתם עומדים כך מול השער ופונים שמאלה תמצאו את עצמיכם ברחוב צר ויפה הנקרא רח' רד"ק, רדו כמאה מטר במורד הרחוב ותביטו ימינה לעבר גדר בית הספר לנזירות בה קבוע שער ברזל מסורג, הביטו לעבר החצר שמשמאלו ותבחינו בה, מצחיקה שכמותה:






והנה היא מכמה זויות נוספות שרק מעצימות את תצורתה המשעשעת...





על פניו נראה שבעמדה שכזו יכלו לעמוד שני חיילים/שומרים בלבד, לפי הערכתי שמתבססת לא מעט על עברו של המקום כפי שמתואר בשלט שניצב בסמוך, מדובר בעמדה בריטית שיעודה היה להגן/לסכל נסיונות פגיעה במבנה בית הדין הצבאי על ידי המחתרות, חיזוק נוסף בא לידי ביטוי במבנה הגג הלא שגרתי שעל פניו נועד למנוע אפשרות של הצמדת מטען חבלה או השלכת רימונים לעברו...


היות ומדובר במתחם גדול למדי והעובדה כי העמדה הזו ניצבת לא רחוק משער הכניסה החלטתי שיהיה זה נכון לבדוק אם אין עוד עמדות נוספות בסמוך לשערים האחרים , הנחה שהתבררה כמוצדקת...

בסמוך לשער כניסת הרכבים שבחלקו האחורי של המבנה מצאתי עוד אחת !!!

בבקשה:




והנה השלט עליו כתוב סיפורו של המבנה:




ללא ספק היה חששם של הבריטים מוצדק....


אז הנה לנו עוד שתי עמדות שמירה בריטיות בעיר ירושלים.

יש עוד אתר בסמוך למבנה הנ"ל המחייב בדיקה, אם תהינה תוצאות חיוביות אעדכן בהקדם...

לבני.

תודה. יופי של עמדות, מאד יחודיות, ויופי של תמונות.
האם גם אזרחים מהשורה יכולים להכנס לחצר ולצלם אותן?

האמת היא שגם אני מאוד אהבתי אותן הן פשוט משעשעות ומה שיפה הוא שהן לא ממש ממוקמות באיזור ספר/קו גבול אלא ממש בליבה של שכונת מגורים פסטורלית ויפיפיה....
לגבי שאלתך, אני לא נכנסתי לחצר או למתחם אלא צילמתי אותן מבחוץ, המתחם שייך לכנסייה ויש צורך באישור מיוחד כדי להכנס לשם, אני לא ניסיתי אבל יכל להיות שלא תהייה לך בעייה עם זה...

השלט הזה נמצא מול הכניסה למכון ון-ליר (צמוד לבית הנשיא).
הייתי שם ביום העצמאות...

לעולם אשא דגלך בגאווה

Ynet מפרסם כתבה על ביצורי המאורעות הבריטיים שהוקמו בארץ:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3707200,00.html

כבר כמה זמן שאני עוקב בעניין אחרי הפרוייקט שהרמתם כאן והנה תרומה ראשונה וכמה שאלות.

בחוגלה ביציאה לשדות לכיוון דרום יש מגדל שמירה שנראה מאותה התקופה.

אפשר לראות שיש קומה עם חרכי ירי וגג עם מעקה נמוך.

במרכז העמדה עובר עמוד עם ידית שככול הנראה נועדה להרים מוט שעובר במרכז העמוד. ידית כזו מצוייה גם בקומה הסגורה וגם בגג. לא הצלחתי להבין למה בדיוק זה נועד.


עברתי גם באלישיב ולא ממש הצלחתי להבין את ההגיון במיקום העמדות (קצה הישוב בדרום ושניים במרכזו בשיא הגובה על בריכות מים סמוכות). האם העמדות ניבנו בכוונה להגן על תשתית המים של המושבים? ואם כן לדעתי בכפר הרוא"ה יש עמדה זהה לעמדה הדרומית של אלישיב (חרכי גג בבית משאבה)

העמדות באלשיב היו מול הישוב וואדי חווארית, שהיה ממש מעבר לכביש 4.(כבר כתבתי עליו פעם).
לגבי המוט בכפר חוגלה, נראה לי כי זה מוט איתות (נדמה לי שהיה כזה גם על המגדל בכפר הרוא"), אני אנסה לברר עובדה זאת עם יודעי דבר.

.

בכניסה לכפר חיים יש מגדל מים עם מה שנראה כחרכים בגג. בנוסף יש מסביב קצת כלי חקלאיים ישנים (אבל לא משהו שאין בכל קיבוץ).

פנורמה גרועה של המגדל.


קלואזאפ על החרכים.


ותיקון קטן לקובץ הסיכות: מגדל המים בחרב לאת הוא בכלל בחיבת ציון הסמוכה (הוא ממוקם נכון אבל הכיתוב שגוי)

גם העמדה שבגדעונה נמצאת במחצבת אבן וסיד בעין חרוד, המיקום נכון, אבל לא הכיתוב.

להערכתי המוט המדובר שימש לכוונון של זרקאור...

מגדל המים של כפר חיים דומה, דמיון מפתיע למגדל שבכפר הראה. אלא שבכפר הרואה אין חרכי ירי, אולי משום שהמגדל מצוי במרכז הישוב. מכל מקום, ערכתי בדיקה עם קרובת משפחה, אשר סיפרה לי כי בקומתו השניה של המגדל, מתחת לבריכה, היה חדר תצפית ותקשורת. ישבו שם בנות, אשר עברו קורס מורס. היא לא זוכרת מה היה אמצעי התקשורת,למרות שעברה קורס מורס ועשתה שם משמרות. מבירורים נוספים, נראה כי היה מדובר בזרקור. במקום היה מכשיר טלפון, כנראה היחיד בכל האיזור, כאשר המגדל שימש מעין אמצעי ממסר להעברת ידיעות מהטלפון לאמצעי האיתות. יש לזכור כי המגדל של כפר הרואה מצוי במיקום גבוה, וממנו נצפו בשעתו כל ישובי עמק חפר המזרחי דאז.

.

על התרומה ועל תיקון הטעויות.
דדון - יופי של עמדה, זו של חוגלה. נהדרת.
המגדל של כפר חיים נראה זהה למגדל של רמת הכובש. שם, ברמת הכובש, אין ספק שמדובר בביצורים. הזכרנו גם את חיה פרוינד, שנהרגה זמן קצר לאחר תחילת המאורעות בעמדה כתצפינתית על המגדל, ע"י כדור שהצליח לחדור דרך החרכים הקטנטנים הללו.
הנה המגדל של רמת הכובש:



מה שאומר שאלה ביצורים של התקופה שקדמה למאורעות, או ממש בתחילתן.

את הטעויות שמצאתם אתקן, כמובן, ואוסיף סיכות תכולות בחוגלה (איפה המגדל ביחס לישוב?) ובכפר חיים.

אני אוסיף קובץ סיכות של חוגלה וכפר חיים וגם של בית המשאבה בכפר הרוא"ה.
מגדל מים דומה יש גם בחוגלה ובכפר הרוא"ה לא חשבתי להסתכל מקרוב אני אשתדל לחזור בשבועות הקרובים.

מה לגבי העמוד והמנגנון שעליו בעמדה בחוגלה ולגבי המחשבה מאחורי מיקום העמדות? (נראה שרובן שומרות על המים ותו לא)

הוא ככל הנראה, כפי שלבני כתב, התקן לזרקור. הנה כמה התקנים כאלה מעמדות שראינו ברחבי הארץ - ראה אם זה דומה:



לגבי מיקום העמדות: הן מוקמו, בדרך כלל, בשלושה מקומות אפשריים:
במקום בולט ונישא, שאיפשר תצפית והארה עם הזרקור; בחזית הישוב הפונה לכיוון התקפה אפשרית, ושימש כעמדת הגנה קדמית; ובלב השדות, מקום שאליו ניתן יהיה למהר ולברוח אם בוא ההתקפה.

וראה זה פלא: גם מתקני מים נוטים להבנות במקומות דומים. בריכות מים ומגדלי מים באזורים נישאים, כדי שהמים יזרמו לבתים בכוח הגרויטציה; בארות מים בשולי הישוב, או בלב השדות.

ולפיכך כאשר במקום נישא כבר יש מתקן מים, הכי עדיף זה לבנות עמדה עליו, כי היא אפילו קצת יותר נישאה וגבוהה. וכאשר בלב השדות רוצים לבנות עמדה, עדיף לשים אותה על המשאבה, ששם כבר בלאו הכי לא ניתן לחרוש, וגגה קצת יותר נישא מאשר שאר השדה.

הניחוש שלי היה באמת זרקור למרות שאני לא בטוח שהעמוד יכל להסתובב סביב צירו. המנגנון דומה לזה שבתמונה הראשונה אבל המוט שדוחף/מושך את הזרקור עובר בתוך העמוד ולא מחוצה לו.

תודה על התשובה ועוד שאלה. האם יש מפות או תצאות מאותה תקופה שניתן לצפות בהן בקלות (קרי באינטרנט)?

אני לא מכיר.
כמובן שאשמח למצוא. יש לי מפה כללית של א"י מהתקופה, אך היא טובה רק כדי להבין היכן היו כבישים ואיזה ישובים היו אז. בטח לא מתאימה למציאת בצרונות.

באיחור מה הנה מפת הסיכות של העמדות שמצאתי + מגדלי מים ו"ספק עמדות" ששווה לבדוק.

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...16/46452687.kmz

הקובץ נפתח, ויש שם רק סיכה אחת - זו של חוגלה.
אם התכוונת לכלול בו עוד עמדות וחשודות-כעמדות, הן לא נכנסו לקובץ.
שוב תודה

החלפתי את הקובץ.

ביום שישי שעבר, לאחר דיג מדכא (ים מלא צמחייה ואפס דגים בחכתנו) סביב ביה"ח רמב"ם והמזח בעתלית, איתרנו עמדה שטלי מצאה בנשר.
העמדה נמצאת בפאתי שכונת מגורים- ממש על הכביש הראשי נשר- יגור.
להלן מיקומה המדויק:



הנה היא לפניכם. העמדה משומרת היטב ומשמשת כמחסן כרגע. היא בעלת חרכי ירי אלכסוניים.





בנסיעה אח"כ הצצנו לתוך המחצבה בנשר וראינו משהו דמוי- עמדה




לפני 3 ימים, נסעתי לעשות טיפול לאוטו בקיבוץ דברת, ושם ראיתי, קרוב מאוד למוסך, את המגדל המצורף. אני לא בטוחה אם זוהי אכן עמדה, וגם אם כן- האם פורסמה כבר או לא, אבל חשבתי שעדיף להעלות מאשר להתעצב מאוחר יותר...

העמדה בנשר - נהדרת. מקסימה.
העמדה במחצבה - טעונה בדיקה. מאד ייתכן שיש חרכים בצד השני, הפונה אל ההר. כך המצב עם המגדלים בעמק יזרעאל, למרגלות הגלבוע: הבצרון ממש נושק להר, וצופה אל מורדותיו.

העמדה בדברת איננה ממש עמדה. סימן ההיכר הבולט ביותר של עמדות הוא שהן מתאימות לשהותם של השומרים - בדרך כלל חדר רבוע במידות של 4X4 מטר, ויש להן חרכים. לעיתים צריכים להתאמץ כדי לראות את החרכים, כי העמדות הוסבו לשימוש אחר, והחרכים נסתמו. בדרך כלל זה אפשרי, ודי קל.

מגדלי סילו, לעומת זאת, הם בדרך כלל גבוהים מאד, בדרך כלל עגולים, נטולי חרכים, ולפעמים ניצב בראשם חדרון של המפעיל, אך גם בו אין חרכים. כמוהם ניתן למצוא בכל ישוב חקלאי, והם לא קשורים בכלל למבצענו זה. הם "סתם" יפים, בזכות עצמם. לפעמים, וזה מבלבל, גם לסילו יש חלונות קטנטנים, אך בדרך כלל הם לא ימוקמו באותו אופן שממקמים חרכים בבצרונות, והם לא ינסו להבטיח שליטה על גזרה רחבה, כמו בעמדות.

אך אל תתנו לי להרתיע אותכן. כל הכבוד על המאמץ, וההתמדה, והגלויים.

אילן - ברוך מאד הבא. את האתר שהקמתם לזכר אביכם הכרנו, והוא זכה לכמההתייחסויות כאן. הוא בהחלט מרתק, מקורי ומאד מעניין.

אנסה להסביר מה זה "כאן": לפני למעלה משנה התחלנו לחפש את כל הביצורים שנותרו בארץ, אשר נבנו ע"י אחרים - ולא צה"ל. ההגדרה הזו היא מוזרה, כיון שהיא כוללת את כל הביצורים (הרבים מאד) שנבנו בתקופת המאורעות - ע"י היהודים וע"י הבריטים; ביצורים שנבנו ברמה של ישוב בודד בתקופה שקדמה למלחמת השחרור, ובמהלך המלחמה - יהודים וערבים (שוב - ברמה של הישוב הבודד, ולא מטעם הצבא); ובודדים מהתקופה המיידית שלאחר המלחמה, אך הוקמו ע"י הישובים - ולא ע"י הצבא.

כמו כן - אנו מתמקדים במבני בטון, וממעטים להתייחס לחפירות - תעלות או בונקרים.

מאז כבר פתחנו 10 אשכולות המשך. כל אשכול נסגר כאשר הוא כבר כבד מדי, ולוקח לו זמן ארוך להפתח, ואז אנחנו מתחילים אשכול חדש - וממשיכים ממנו והלאה. האשכול שאתה "הקפצת" (החזרת לסדר היום, לאחר שהוא הפסיק להיות פעיל, מזה זמן רב) הוא הראשון לאשכולות הביצורים. כאמור - מידע עדכני, תוספות והמשכים אנו נוהגים לכתוב באשכול האחרון, העדכני ביותר. זה שהודעה זו כתובה בו.

עד כאן - נימוסים והליכות.
בעניני ביצורי מעלה הענבים: בנוסף להתיחסות שמצאת, יש עוד לא מעט אזכורים לביצורי קרית ענבים ומעלה החמישה באשכולות השונים. ישבנו בארכיב של כל אחד מהקיבוצים הללו, סיירנו בהם, ולמדנו אותם. באשכול זה יש גם קובץ קמ"צ, ש"מתלבש" על גוגל ארץ, ובו תוכל לראות את כל הביצורים שמצאנו וזיהינו באזור של שני הישובים הללו.

את האתר שלכם הכרנו, וכאמור - בהחלט התייחסנו אליו.

אם לאחר שתראה את הקובץ קמ"צ, ותמצא כי יש לך מה לחדש לנו - נשמח לצאת לטיול.

והיגעתי להודעה המסוימת שהגבתי לה בעקבות קישור ששלחו לי.
אני שמח שיש מי שמתעניין בדברים הקרובים לליבי.
אני מניח שאצטרך "לטייל" בפורום לפני שאוכל לראות אם יש לי מה לחדש.
אני חושב שבעיניין המקלט בנווה אילן יש לי מידע אישי שאינו נחלת הכלל.
החל בתוכניות הנדסיות [על פתקים...] וכלה בצילומים מהבנייה שלו.

אני מאוד שמח שמצאת לנכון לכבד אותנו בנוכחותך ואני משוכנע שתוכל לתרום לנו לא מעט מידיעותיך !

אגב - אינני יודע אם זכור לך אך בעבר הדי רחוק יצרתי אתך קשר(אם אינני טועה היה זה בעניין המנחת ה"סודי" של גוש עציון)... ....


לבני.

מזה זמן רב מטרידה אותי העובדה שעד כה לא מצאתי בתחום קיבוץ רמת רחל אף עמדה !
מדובר הרי באחד הקיבוצים שסבלו מיום הקמתם מהתנכלויות/קרבות ללא סוף!
איפה לעזאזל מתחבאות להן העמדות?..
הייתכן שכולן נהרסו עם השנים?..

ממש לא נראה לי.

בכל אופן היות והזדמנתי היום (שוב) למקום, החלטתי שאני משקיע כשעה בחיפושים.

התחלתי באיזור המלון משם לכוון המוצב/משלט שבסמוך אליו אתר ארכיאולוגי דומם ושרידי תעלות הקשר מתקופת טרום המדינה - כלום!
אמנם מצאתי לי כעשרה תרמילי רובה מאוזר המתוארכים בשנים 1947-8 אך לא מעבר לכך...

בשלב מסויים פניתי לתוך שטח הקיבוץ עצמו ושם הבחנתי מצידה השני של אותה גבעה בבונקר/עמדה הזו:





ועכשיו הדילמות...

מצד אחד אין לי ספק שמדובר בעמדה/בונקר.
הוא ממוקם בנקודה שולטת ובמתחם בו ישב המשלט/תעלות הקשר.
הוא פונה לכוון מזרח הווה אומר לכוון בו עבר הגבול עד שנת 67 והכוון בו נערכו לא מעט מהקרבות ב 48 ולאחר מכן...

מאידך - על פניו נראה כי מדובר בבנייה מודרנית יותר ממה שאפיין את העמדון אותן אנו מחפשים...


לא יודע, מה אתם אומרים?...


ובלי קשר - עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בעניין רמת רחל !

לבני.

אתמול הזדמן לי לבקר במטולה, וצילמתי שם שתי עמדות בקצוות החלק הישן של המושבה.

העמדה הראשונה:










העמדה השניה:






ובחזרה לקיבוץ של חברתי- שער העמקים.

המבנה בו שוכנת כיום נשקיית הקיבוץ:






ופינת החי של הקיבוץ:







תצפית לכיוון מפרץ חיפה ועמק זבולון


תצפית לכיוון הגבעות שממזרח לקיבוץ

לעולם אשא דגלך בגאווה

היית במטולה ולא צילמת את העמדה בדפנה. ;-)
למי שנמצא באזור, יש עמדה בסוף הכביש הראשי בקיבוץ דפנה.

צלמינו ומחפשי אוצרותינו הזריזים ומצלמותיהם כבר היו שם. מצחיק, אבל בכל אחד מהמקומות הללו פספסת עמדה נוספת.

במטולה: העמדה שנמצאת ממש בכניסה לחלק העתיק של המושבה, זו עם השלט של "הטחנה" - לו היית מסיט את המצלמה טיפ-טיפה ימינה (בתמונה האופקית) - היית רואה עוד אחת. על גג הבנין שמימין.
העמדה השניה, המביטה מערבה - לו היית מציץ אל הגינה שמתחתיה היית רואה עוד עמדה, ככל הנראה מתקופת מלחמת השחרור.

לצערי אין ולא היתה לך אפשרות לדעת זאת, כיון שגוגל ארץ מתעקש לא להראות את מטולה - ולפיכך הסיכות שם הן "בערך". תמיד יש עננים כבדים מעל העיר. על זה כבר אמרו רבותינו - תודה לכם, מפעילי התנורים בצפון.

בשער העמקים: פחות או יותר באמצע הדרך בין השתיים שצילמת (עולים מפינת החי לחדר האוכל/צרכנייה, ועולים שוב לנשקייה. שם, באזור הצרכנייה, קרוב יותר לשער הקיבוץ) יש מין "פינה היסטורית", או "חרתיה" כפי שהילידים מכנים אותה. צריף עץ אחד או שניים, מחרשות עתיקות ו.... האדמירל. עמדה שכולה ברזל, על רגל אחת. מדהימה. לא הצלחנו למצוא הרבה מידע עליה, ונשמח אם תוכל לעזור.

.....

כפי שהבטחתי...

במהלך ביקורו של האפיפיור יצא לי לא מעט "לחקור" פינות נסתרות יותר ופחות בעיר בירתינו...
(כך מצאתי את שתי המצחיקות שליד בית הנשיא)....
בשבוע שעבר נתקלתי באתר נוסף (לא היתה ברשותי המצלמה) כשמדובר במבנה אבן ישן שכל הגג שלו מבוצר !
המבנה ממוקם בכתובת "גבעת שאול 69" לא רחוק (כמעט מול) סוכנות ניסאן והוא משמש כיום משכן לבתי מלאכה כגון מוסך ומפעל לעיבוד שיש, המבנה משקיף לעבר הר המנוחות וביניהם מבדיל וואדי...

הגעתי לשם היום לצורך הנצחתו ואני חייב לציין שמאוד מסקרן לדעת מה בדיוק ההסטוריה שלו ואת מי הוא שימש!
היה במקום ישוב יהודי בכלל?


כך הוא נראה מהכביש הראשי, שימו לב למעקה הגג שמתחת לשלטי הפרסומת:




וכך הוא נראה מקרוב יותר:




הקיר הצפוני שלו אשר פונה באופן כללי לכוון צפון, כשבפינתו הצפ' מערבית ניצבת לה עמדה:




שכך היא נראית בתקריב:





כאמור - אינני יודע מה שימש הבית ואת מי, אינני יודע מה ההסטוריה שלו (לא קיים במקום שום שילוט) אך ברור לי שהוא שכן על קו תפר או קצה גבול של שכונה/יישוב כל שהוא...
ניסיתי לתחקר את בעל העסק שבמקום אך משום מה נראה לי שעצם נוכחותי במקום עם מצלמה קצת הלחיצה אותו...

אולי מישהו שנראה פחות מאיים יצליח?...
בחיי שאני לא כזה....


ובכלל - איפה "ישראלה" שלנו שחיפש כל כך עמדות בתוך ערים או כאלה ששכנו על קוי התפר????.....
אני מקדיש את העמדה הזו לכבודו !!!
יאללה...כבר עבר חודש התענית לא?...

משום מה, דומני שגילית את ביצורי הצד שכנגד...דהיינו :דיר יאסין.

.

הן בשל המיקום והן בשל "טיב העבודה"...
משום מה נראה לי שאיכות הבנייה לא מהמשובחות וזאת לפחות ע"פ העובדה שקו החרכים שעל הגג לא ממש אחיד...

מעניין בהחלט !

רב הכפר דיר יאסין מצוי כיום עפ"י הספרות, בשטח המרכז הפסיאטרי "כפר שאול" , האם זה מקרב אותך?

.

אני כל כך לא מכיר את האזור הזה של ירושלים שאני לא יודע לענות על כך!
אולי "סולואוויה" ידע?...

עפ"י גוגל מפ, הבנייין מצוי 200 מ' מבית החולים. בינגו.

.

עכשיו נשאלת השאלה האם מדובר במבנה ערבי או שמא היה יישוב יהודי בסמוך לכפר הזה, שהרי העמדה צופה כביכל לכוונו....

גם עובדה זו נבדקה. עפ"י ויקי, וכן מאמרים אחרים, דיר יאסין היתה מרוחקת כקילומטר מערבית לקריית שאול. לכן סביר להניח כי מדובר בשוליים המזרחיים של הישוב. כאן תורך לבאר, לאיזה כיוון פונים החרכים?

.

מה שכן אני יכל להגיד בוודאות זה שיש חרכים הן לכוון צפון והן לכוון מזרח, על גבי העמדה נראה חרך שגם פונה מערבה .

אני לא אתפלא אם החרכים הם בכל ההיקף...
על פניו נראה כרגע כי מדובר במבנה ששכן על קו התפר בין היישוב היהודי לכפר הערבי?
היה שם יישוב יהודי בכלל באותן שנים?

ראה אשכול מס' 4.
לגבי פרטים נוספים- אשאל שוב את אביה של חברתי.

לעולם אשא דגלך בגאווה

עמדה נפלאה. כבר יומיים שאין לי ביומן שום עלייה לירושלים, וכנראה שאעשה זאת רק מחרתיים. אני כבר בקושי מחזיק את עצמי.

לגבי זיהויה: יהודית כהלכה. 100%.
ייתכן אפילו שהיא מתקופה קודמת ל - 1936. אני עדיין מחפש ציטטות לגבי המצב הבטחוני שם ב-36', ובינתיים מצאתי המון סיפורים מרתקים על המצב ב-1929. השכונה הותיקה גבעת שאול (נוסדה - 1910) היתה נתונה להתקפות בלתי פוסקות מצד דיר יאסין. הפורעים לא עלו על גב ההר, שם חיכו להם מחסומים ושוטרים בריטיים, אלא דרך הואדי. בדיוק מול המקום בו ממוקמת העמדה הזו.

ראו תצלום מ-גוגל:



והנה קטע מתוך עדותו של מרדכי ילון בספר בשם "ארגון ותיקי ההגנה ירושלים":

"גם בהתנפלויות על גבעת שאול וקרית משה רב היה חלקם של ערביי דיר יאסין ושכניהם. בגבעת שאול סבל מאד בית היתומים דיסקין (סימנתי אותו במלבן אדום בתמונה) אשר עליו ריכזו הערבים מרבת אישם. באחת ההתנפלויות היה מצבו של בית זה קריטי מאד, כוח צבאי בריטי ששיתף פעולה עם אנשי ה"ההגנה" וסטודנטים אנגלים (מאוניברסיטת אוכספורד) הבריחו את התוקפים הרבים וגרמו להם אבידות. חילופי היריות סביב גבעת שאול חזרו ונישנו בכל פעם כל השבת. בהתנגשויות אלה נהרג יהודי אחד ואחד נפצע".

אין לי שום ספק שיושבי המבנה כיום לא יודעים דבר על עברו וההסטוריה של המקום בכלל !
אולי שווה יהיה לנסות לבקש אישור לעלות לגג המבנה, אולי לך יתמזל המזל...
אציין רק שאפילו סירבו לתת לי את פרטיו של בעל המבנה אשר משכיר אותו לבעלי העסקים במקום...

נראה לי כי אכן אתה צודק. אני הצבתי את דיר יאסין על מיקום בית החולים הרצוג, שהינו בית חולים פסיכיאטרי, בעוד שהמיקום הנכון הוא המרכז לתשושי נפש "כפר שאול", כפי שסומן על ידך במפה.

.

באופן מפתיע, הרבה מאד מהמבנים המקוריים של הכפר הערבי עדיין עומדים, ומתפקדים כחלק מהמוסד לתשושים. יש דרך עפר מאד נוחה שמקיפה את גדר הכפר מבחוץ, בתוך חורשה יפה, וניתן לסוב סביבו ולראות אותו מכל עבריו.

התשושים היו בזמנו ניצולי מחנות ההשמדה שלקו שם בנפשם. אני מניח שלא נותרו מהם רבים, והיום הוא קצת פחוד מזעזע.עדיין סגור ומסוגר, והשכונה החרדית מתקרבת אל הגדרות מידי חודש, על חשבון הפארק שתיארתי. בכמה מקומות ניבנו בתי כנסת ואפילו ישיבות ממש צמוד לגדר הכפר.

הי נמרים
יתכן ואיני מחדש - מודה, לא סרקתי את כל המידע שהועלה כאן
שני מבנים משולי עמק חרוד למרגלות הגלבוע שהוקמו בתקופת המרד הערבי

הראשון - בית הבטחון של תל יוסף הישנה - מבנה מסיבי שהכיל לוחמים רבים
מוזנח ומלוכלך לצערי


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/a648rd0v.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/gt6snef9.jpg]



המבנה השני כמה ק"מ מדרום מערב לו



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/0vgmxddc.jpg]



להתראות
יואב

יואב, צר לי. אין זכייה.

הנושא עלה כבר כמה פעמים. אחת ההתייחסויות היתה ב-26/1/09, עת כתבתי:

"בועז זלמנוביץ' הפנה אותנו למאמר של נילי גרייצר, על בתי הבטחון שם בעמק, שהתפרסם באריאל 175 (אוקט. 2006). נסעתי לראותם ולצלמם, אבל הצטרפו אלי חברים, ובשלב מסויים נמאס להם להיטלטל בדרכי עפר בדרך לעוד קוביית בטון. לפיכך נאלצתי, באיומי מכות, לצלם אחד מהם מרחוק, ועל אחר - לוותר לחלוטין. העלבון נצרב בתודעתי."

אחר כך שבתי לשם, וצילמתי (וכמובן דיווחתי) את כולם. יש שם, לאורך שולי הגלבוע, 4 עמדות, נהדרות כולן. הגעתי אליהן דרך הכביש לחפציבה, אלא שעקפתי את הקיבוץ. ממש צמוד לקיבוץ, ממערב לו, יש מחצבה ששוקמה בעמל רב והשקעה לא מבוטלת ע"י קק"ל, ויש בה מגדל גבוה ויפה.
מעט מערבה משם, בין המטעים לבין ההרים, מתחבאת עמדה נוספת.

עוד מערבה, ישנו האתר שיואב צילם - תל יוסף הישנה, עם מבנה הבטחון שלה.

הלאה, באותו כיוון, ממש מול הירידה מכביש העמק לכיוון ההפוך מעין חרוד (הקיבוצים הם מצפון לכביש, אבל יש אפשרות לרדת מהכביש, באותו צומת, דרומה - ולמשיך לכיוון ההרים בדרך עפר). אם נוסעים שם מגיעים ל"מגדל הנטוי" - יפה, גדול וכמובן נטוי מאד מאד. העזתי להכנס פנימה, אבל אני לא ממליץ. אאל"ט - זה המגדל השני שיואב העלה כאן.

ויש שם עוד עמדה אחת, שטרם ראיתי - עוד יותר מערבה, במחצבה. ככל הנראה מגדל יפה.

אבל אנא, אל תפסיקו לחפש. אל תפחדו מכך שאולי העמדה כבר הועלתה כאן. כמו שאמר פ.ד.ר - אין לנו ממה לפחד אלא מהפחד עצמו. חוץ מזה - היעזרו בקובץ הסיכות. הוא חמוד ונגיש.