הכל פשוט בנאלי וזה מה שיפה. הכל כולל הכל נראה שטותי ומטומטם. הכל "מעפן", לא שווה מאמץ של ההתחלה בזה- אז בשביל מה? סתם...
גם מה שנראה עמוק הוא פשוט להחריד. זה לא עמוק יותר. אפילו המוות לא נותן לי הרגשה של פחד. הכל שטותי וחסר כל רגש אמיתי בעליל. מה שנשאר הוא לקוות וגם זה לא בטוח. נשאר לכתוב על מה בכך. נשאר הכלום, הריק, השקט שרק מנסה לחדור לעצמות של מישהו שכבר נותר חסר כל רגש וכבר לא אכפת לו מזה. לא אכפת משום דבר. נותרנו עם צורך בסיסי של "לשרוד". מה שמאפיין את צורת התנהלות של החיים שלנו. הבסיס של כל זה. שכחנו אם היה לנו או עדיין יש איזשהו "אלוהים" מסוים. נבראנו כדי לחיות ב"גן עדן עאלק". כל שנותר הוא לזעוק לאויר חסר כל תכלית ומלא בעוד אויר, עד שנהיה מחניק. עשן, כימיקלים, אלכוהול, תמציות טבעיות, חיים וירטואליים, תוכניות טלוויזיה, מקלדת שממשיכה את אותו הרעש יום אחר יום אחר יום, אותו זבוב מעצבן, אותה מכונית שצופרת לנו דווקא על הבוקר שניה לפני השעון מעורר, אותם בגדים, אותם חיים חסרי תועלת שנולדנו כדי לחיותם.
ומה נשאר לנו מזה? ילדים אותם ילדים, מבוגרים אותו דבר, כנ"ל לגבי כל גיל. חיים את חיינו בפשטות אחת גדולה ככל שתהיה. לא ביקשנו שום דבר שנפל עלינו ככה סתם כמו "גורל". זה פשוט ככה. ומרוב שיעמום מהחיים התחלנו להציץ לאנשים אחרים בחייהם שלהם- אבל למה להכנס לבורות ללא תחתית??? גם אני רואה האח הגדול. גם אני יושב מרוב שיעמום מהחיים הללו וצופה באנשים מדברים על כלום. זה מה שנשאר מאיתנו. כלום. ועוד מעט הכל יעשה את שלו. אולי הסוף יגיע ובאמת נהפוך לכלום. אולי יהיה משהו חדש ואמיתי שיהפוך את החיים שלנו למעניינים יותר. השתעממנו מעצמנו. פנינו לאחרים והשתעממנו מהם. עוד מעט כולם יאמינו באותו האלוהים באותה צורה ואז, באמת, יהיה ממש משעמם.
בינתיים טוב להשתעמם. כל בוקר לומדים משהו חדש על זה.
נלך, נעבוד, נחזור הביתה ונמשיך לכתוב על זה כמו כל יום.
אז מה חדש?

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

נראה לי אחד הדברים הראשונים שכתבת והם בלי חריזה או קצת קריאה מסויים- אז שכוייח על האומץ.
יש לי הרבה מה להגיד על התוכן, אבל אני אחסוך. אם זה בכ"ז מעניין אותך אתה מוזמן לפנות לפרטי.
על הכתיבה אני כן אגיד-
שילבת רמות כתיבה שונות, גבוהות מאוד ("הכל שטותי וחסר כל רגש אמיתי בעליל") ונמוכות מ-א-ו-ד ("נבראנו כדי לחיות ב"גן עדן עאלק")
לא בטוחה לגבי הרגשות שלי כלפי זה.- זה בכוונה?