ואני ראיתי כיצד אתה נשטף
נושא אותה על כפיך,
ניצב לצידה בתוך חלום שכולו לבן.
ועיני כלות, מקוות,
שלפתע תשנה ארשת פניך,
ותשלח אותה מעליך.
אולם אתה ממשיך בחייך, נעלם אט אט מנגד עיני.
ואני לבד.
ואני באתי אל דלתך, מתחננת,
רועדת מקור,
והחושך עונה לי מבפנים.
ואני זועקת: נסיכתך באה אליך! האם לא תראנה?

אני האהבה, זאת שאיננה.



ותודה לחננאל שפירא

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

בוקר טוב ישי!

האם אתה כתבת? אם כן- שאפו. היכולת להביט בזווית כזו היא מבורכת.
תיקון הקלדה- שורה שישית "ושתלח" צ"ל "ותשלח"

יום מצויין שיהיה

בוקר טוב סיון. אם לא כתוב אחרת אז אני כתבתי. תודה על ההערה- תיקנתי.
אבל אולי את יכולה לומר לי: אני מרגיש שמשהו מפוספס בשיר. את מרגישה אולי מהו?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

תראה, הדבר היחיד שמצלצל לי טיפה בעייתי זה שימוש חוזר במילה "ואני" שורה אחר שורה- בשורה שמינית ותשיעית. אולי הייתי מוותר על ה"ואני" השני וכותבת פשוט "ובאתי אל דלתך".
מעבר לזה אני חושבת שהקונספט ברור לחלוטין ונותן זווית מבריקה על משהו שאולי לא חושבים עליו פעמיים בשגרה.

שיר יפה מאוד , התאהבתי בו מהשורה הראשונה.

הבעות הרגש והעמדה של הדמות מתוארות היטב,פלוס סגנון סוחף,אף על פי שהדברים קורות זו אחרי זו בזמן מה.

המשך לכתוב

יום נעים וסוף שבוע טוב.