קלפי אותי רכות
בקצה ציפורנך
חרצי בי
חריץ עמוק לניקוז כל שארגיש.
אעביר בך רטט,
אל נא תאמרי נואש.

נפזר תבלינים
לאורך גופנו למן הצוואר
ועד לבינות בהונות רגלנו.
הבה ונתמהמה בעומק הטבור
כי חם שם וענוג.

משחיני נא בדבש חרציות
בעורף-תנוך-אוזני ואומר
לך היכן לחדול.
אז אהיה אני
זו שתגיר על גופך צוף
מתקתק, אעסה גופך, נשמתך
לחיי ולחיי החיים איתך.

נלקק ליקוקי אהבה.
טעמך ערב לי מאוד
טעמי משכרך.
לקקיני עד שובע
עד כלות
נתעלס.

פעם ראשונה שכל מה שהייתי רואה בסרטי הפורנו בא לידי ביטוי בשיר
הכתיבה שלך כרגיל נפלאה, התיאורים מפלפלים את השיר
בקיצור-מדהים

אני רוצה להאמין שהתיאור שנתתי כאן מצייר לקורא משהו קצת יותר אישי ורגיש מאשר סצנה בסרט פורנו סוג ז'

כי בכל זאת נתת לו פומביות
אבל השיר בהחלט מעביר רגש
רגש למשהו שאני מניח שכולנו רוצים: אהבה,תשוקה,יצרים.
אבל לא כולנו מסוגלים לתאר אותו בכזאת צורה

אני חושבת שכשאתה כותב טקסט אישי ומפרסם אותו- הוא לא הופך ללא- אישי יותר, אלא פשוט מקבל קהל. הטקסט הוא אישי כי הוא נכתב על סיטואציה מסויימת שאני וזוגתי עברנו. אין עוד כאלו וזה משהו מאוד ייחודי לנו. זה שאנשים נוספים שותפים לתיאור שלו, לא הופך אותו ל"ציבורי" בעיני

לכתוב באופן שאפשר לפרש בדרכים שונות ולקחת אותו לכיוונים שונים