מחדלים בהתנהלות אח"י חנית מול לבנון
http://news.nana.co.il/Article/?Art...=398149&sid=126
הטיל שלא נורה
חשיפה: חייל מילואים שתפקידו היה להפעיל את מערכות ההגנה נגד טילים של הסטי"ל אח"י חנית, מספר כי גם לאחר הפגיעה בספינה נמשכו מחדלים חמורים שחשפו אותה לפגיעה, וכי רק במזל היא לא טובעה. הפעם, ההימור של חיל הים הצליח
מאת: יעל ברנובסקי 09:56 28.09.2006
לאחר הפגיעה בספינת הטילים אח"י חנית בתחילת המלחמה בלבנון, שממנה נהרגו ארבעה חיילים, הטיל חיל הים את האחריות על המודיעין. בחיל טענו, שאם המודיעין היה נותן התראה על קיומם של טילי C-802 בידי חיזבאללה, היו מערכות ההגנה על הסטי"ל מופעלות ומסכלות את הפגיעה. אלא שעדות של חייל מילואים ששירת על הספינה, ושתפקידו להפעיל את אותן מערכות בדיוק, מעלה שגם לאחר הפגיעה ובזמן של כוננות גבוהה מחשש לירי טילים, ההגנה על הספינה היתה רשלנית ביותר וסיכנה את חיי החיילים. בנוסף, מתברר, שכלל לא בטוח שהספינה עצמה היתה כשירה למשימה מבחינה מכאנית. חיל הים לקח הימור ודאג לכסת"ח, וזה אפילו הצליח, אבל לא בטוח שכך יהיה גם בפעם הבאה.
חוסר מקצועיות מסוכן
חייל המילואים שדיבר עם "חדשות נענע", דן קרפס, איש שיווק ופרוייקטים בן 26 מכפר-סבא, מעיד על אהבה גדולה לצה"ל, ובמיוחד לשירות על הסטי"לים. לדבריו, מאז שהשתחרר משירות המילואים האחרון הוא מוטרד רק מדבר אחד - כיצד לעזור לחבריו שלא יכולים לחשוף את המחדלים, אלה שלדעתו המפקדים מסכנים את חייהם שלא לצורך ושנאסר עליהם לדבר.[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/92006/Article/Article_Paragraph_1326426.jpg] קרפס. על סער 4.5 יכול היה להפעיל את המערכות בעיניים עצומות (צילום: ענת כהן)
בזמן המלחמה בלבנון קרפס לא היה מחוייב להתגייס, אך שמח להתנדב לשירות על סטי"ל, בעקבות פניה אליו בטלפון. לאחר ששוחרר לביתו התעורר בחיל הים צורך בגיוס מילואים נוסף ושוב פנו אליו. הוא כמובן בא בפעם השניה בתוך פחות מחודש, הפעם לשירות על אח"י חנית, במסגרת פעילות לאכיפת המצור הימי על לבנון.
"היינו בפעילות שהוגדרה כרמת כוננות גבוהה", מספר קרפס, "שזה אומר שיש סיכוי לירי של טיל. מערכות ההגנה הופעלו, אך לא היו מספיק אנשי צוות כדי לעבוד עליהן. מי שהפעיל אותן לפני היה חייל בשירות סדיר, שיצא הביתה. איש קבע שהיה אמור להיות חלק מהצוות במשימה, שוחרר לחופשה עקב בעיות משפחתיות. אותו איש קבע מצא חייל מילואים שיחליף אותו, אבל על פי טענות של קציני הספינה הבנתי, שבגלל עצלנות וחוסר נכונות של כוח אדם, המילואימניק לא גויס למרות שהוא הביע נכונות לבוא.
תפקידו של קרפס על אח"י חנית היה להפעיל את מערכות ההגנה נגד טילים - בדיוק אותן מערכות שלא פעלו כאשר נורה לעבר הספינה הטיל בתחילת המלחמה. קרפס לוקח את התפקיד ברצינות: "אם לא אדע להפעיל את מערכות הלוחמה האלקטרונית שעליהן אני מוצב מתוקף תפקידי, חיי כל צוות הספינה יהיו בסכנה. כשהייתי חייל בשירות סדיר עברתי המון תרגולים, מבחנים וסימולציות בבסיסי ההדרכה, על מנת להגיע לרמת מקצועיות גבוהה. שירתתי על ספינה מדגם סער 4.5 ורמת המיומנות שלי היתה כל-כך גבוהה, שיכולתי להפעיל את המערכות בעיניים עצומות, כפי שנדרש מכל אחד, בעצם. הפעם, לא רק שגויסתי למילואים לספינה מדגם אחר, סער 5, אלא גם עברתי רק כשעתיים של הדרכה וסימולציה. פשוט מצאתי את עצמי במצב שאני מפעיל מערכות שמעולם לא הפעלתי בתצורה מבצעית, ולא תרגלתי הפעלה שלהם בתצורת סער 5, למרות שהן דומות לאלו של סער 4.5. חיל הים מצא לנכון לתת לי 'להתנסות' בפעם הראשונה רק כשיצאנו לשוט בים בעת המצור הימי על לבנון".
קרפס מסביר, שחלון ההזדמנות להפעלה אפקטיבית של המערכת אורך שניות ספורות, ולכן המיומנות קריטית והיעדרה עלול לעלות בחיי אדם רבים. הרענון הקצר שעבר לא כלל נהלים רבים שהשתנו בארבע השנים מאז שהשתחרר מחיל הים: "עברו איתי על נוהל אחד וזהו, אבל בהפעלה של המערכת יש הרבה יותר נהלים ומודיעין שצריך להכיר ולדעת. העריכו שאני יודע, ומה שלא זכרתי או לא ידעתי, הזכירו לי תוך כדי פעילות מבצעית". לדברי קרפס, הדברים נעשו ברוח "יהיה בסדר" הידוע לשמצה, ורק המזל הציל את הספינה מגורל מר.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/92006/Article/Article_Paragraph_1326451.jpg] אחרי 6 שנים ללא רענון נדרש קצין האלקטרוניקה להגן על הספינה. סער 5 (צילום: אתר חיל הים)
קרפס: "רוב המילואימניקים של חיל הים לא ראו ספינות ומערכות לתקופות של שנה ויותר, ולמרות זאת לא העבירו אותם סימולציות או שהעבירו רק חלק מהם. אני לא נכללתי בין אלו שעברו איזה שהוא סוג של רענון עד לתחילת המלחמה, ואני עוד נחשב לחייל שעשה יחסית הרבה ימי מילואים - השתתפתי גם בלחימה על ספינה אחרת, וגם על אח"י חנית".
דוגמא להכשרה לקוייה במיוחד, השתקפה אצל אחד מאנשי המילואים על אח"י חנית: "קצין אלקטרוניקה שגויס לפעילות האחרונה השתחרר לפני שש שנים, ומאז לא עבר שום רענון. כתוצאה מכך נוצר מצב, שמוצב ההגנה כלל ברובו מילואימניקים ללא כל רענון, או כאלה ששירותם הסדיר עבר בספינה מדגם אחר, או שלא תרגלו הרבה מאוד שנים. נוצר מצב שאם אני הייתי במשמרת, לא יכולתי לעזוב את העמדה לשבריר שנייה, אפילו לא כדי להשתין או לאכול, כי למילואימניק השני שהיה איתי לא היה מספיק ידע והוא לא היה מתורגל כבר שש שנים. הוא היה שם אך ורק בשביל שיגידו שיש מספיק אנשי צוות בשביל התקן המינימלי, למרות שאפילו אותו לא מילאנו לרוב".
"ויברציות לא מוסברות בגוף הספינה"לצד הכשלים בהכשרת אנשי המילואים והסכנה לספינה בתסריט של ירי טיל, התרשם דן שיש ספק אם הספינה עצמה כשירה לחזור לפעילות. מדבריו עולה, שהחזרת הספינה לפעילות היתה יחצ"נית יותר מעניינית - לשדר "עסקים כרגיל" ולהראות לנסראללה שהתרברבותו על הפגיעה האנושה בספינה היתה ריקה מתוכן. דברים שאמר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בביקור בספינה ב-1 לאוגוסט, זמן קצר לאחר הפגיעה בה, מחזקים את הרושם הזה: "אנחנו לא משחקים על פי הכללים שלהם אלא על פי הכללים שלנו".
דן מספר כי חלק מגוף הספינה היה פגוע, מעוקם ומעוות בזמן הפעילות. בשל הפגיעה, לחלק מהצוות לא היה מקום לישון, וחלק מהחיילים נאלצו לישון בחדרי המבצעים. "אמצעים נגד טיל מושפעים מאוד ממהירותו של כלי השיט", אומר קרפס, "ובזמן הפעילות הספינה פעלה ביכולת לא מלאה. זה מאוד משמעותי בעת התחמקות מטיל". השפעה נוספת שהיתה לעובדה שאח"י חנית חזרה לפעילות זמן קצר לאחר שנפגעה, הורגשה בזמן אמת: "ביממה האחרונה (לפעילות. י.ב) הורגשו ויברציות לא מוסברות בגוף הספינה. מתוך השיחות עם הקצינים, הבנתי שזה נובע כנראה מעיוות שקרה כתוצאה מהפגיעה. המקור לא היה ברור, אבל ידוע שזה התחיל אחרי הפגיעה של הטיל"."אתה צודק, אבל מגזים"ואם לא די במחדלים, שידר מפקד הסטי"ל תחושה שהזלזול פשה בכל התחומים. "אני לא רוצה להישמע קטנוני", אומר קרפס, "אבל היו המון דברים בהתנהלות היום-יומית שבוצעו שלא על פי הפקודות והנהלים. לדוגמא, מפקד הספינה העיר לאנשי הצוות על כך שאינם לובשים את חגורת ההצלה, כאשר הוא עצמו הלך בלעדיה.[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://f.nau.co.il//Upload/92006/Article/Article_Paragraph_1326453.jpg] קרפס. מודאג מסיכון חיי חבריו שלא לצורך (צילום: ענת כהן)
"דוגמה נוספת לזלזול בנהלים ראיתי, כאשר אחד הקצינים הועבר בספינת גומי לכלי שייט אחר. על פי הנהלים, ברגע שספינת גומי יורדת לים, היא הופכת לכלי שייט עצמאי. כל כלי שייט חייב להיות מצויד במכשיר קשר, שמסוגל לקלוט תדרים מהיבשה, מהאוויר וכמובן מספינת האם. לא היה קשר כזה, והמפקד הורה להסתפק במכשיר קשר רגיל לטווח קצר, כזה שאנשי צוות משתמשים בו על גבי הספינה עצמה. המפקד נהג בקטנוניות כלפי אנשי הצוות ללא הפגנת דוגמה אישית, והרשה לעצמו לא לעמוד באותם כללים שדרש מחיילים.
"יתרה מזאת, לאור הורדת אותו קצין והעברתו לספינה אחרת, ירד איוש מוצב ההגנה מתחת למינימום הנדרש. כאשר התעמתתי עם מפקד הספינה על כך, תשובתו היתה, ואני מצטט: 'אתה צודק אבל אני חושב שאתה מגזים'".
תגובת דובר צה"ל לדברים: "חיילי המילואים אשר גויסו במהלך המלחמה עברו רענון ובדיקת כשירות בטרם יציאתם לשהיה בים. שהות הספינה בים נקבעה בהתאם לכושרה הטכני והצרכים המבצעיים".
נערך לאחרונה ע"י כרטיס מועדון בתאריך 28-09-2006 בשעה 11:31.
|