|
19-01-2009, 23:11
|
|
|
|
חבר מתאריך: 09.12.06
הודעות: 12,669
|
|
לא ערבבתי.
אני לא יודעת לגבי אנשים אחרים, אני אישית ממש לא רואה באמונה ובעולם הדתי כמשהו מכני ושטחי. אישית, אני רואה, או רוצה לראות בו כמשהו עמוק יותר ממה שאתה אומר, ואני חושבת שדווקא האמרה שלך כי
ציטוט:
אם אדם החליט ללכת על פי חוקי התורה (ודרבנן, לצורך הדיוק) - הוא ילך על פי התורה בכל הלכותיה ודקדוקיה - בין אם זה נראה לו, ועושה לו טוב (ואם יש לו פיקפוק במשהו הוא יכול גם לשאול רב) ובין אם לאו. מי שהולך בדרך הזאת הוא בהכרח אדם שמאמין שיש בורא עולם ומאמין במסורת היהודית שהעיקר שלה הוא קבלת התורה, קרי, קבלת החוקים והמצוות ועשייתן - בלי "בא לי" או "לא בא לי"...
|
היא בבסיסה רדודה ומכנית.
יש הרבה גישות לדת, ולא רק ביהדות. יש קונסרבטיבים, רפורמים, חילונים, אורתודוכסים.. יש שיעים וסונים וחראג'ים, יש קתולים ויש פרוטסטנטים.. יש שומרי מסורת, יש אתאיסטים ויש חרדים.. הדת בעיני היא לא משהו שטוח, שחור או לבן והייתי רוצה לראות אותה יותר מ"או שאתה מקיים מצוות, או שאתה לא" כפי שאמא שלי אמרה לי פעם אחרי שתהיתי איך יש נשים דתיות, שומרות על נידה, אבל לא שומרות על תלבושת צנועה (כיסוי ראש, חצאית, שרוולים ארוכים) "אלוהים הוא לא במכנסיים"
אני מאמינה בה', אני אוהבת את הדת שלי ומכבדת את המצוות הקיימות בה, גם אם איני מקיימת אותן. בעיני, שהאדם יעשה את הטוב בעיניו, כל עוד אינו פוגע בזולת. אמרתי ואדגיש שוב, כל עוד אנחנו מקיימים את הדיון הזה, אם מעשה שכזה, שהוא פרטי-אינטימי בן אדם לבת זוגתו, והוא הקל אפילו במקצת על האבל, אין זה מזכותי וענייני לשפוט ולהסתכל על המעשה בעין רעה.
ושוב, אם אתה חושב על זה בפן ההלכתי, הבחורצ'יק לא עבר על אף כלל, על סבים אין מחויבים לשבת שבעה!
ועוד משהו אם על אבל על סבים עסקינן- אני באמת לא מאמינה בתפיסה שעל סבא פחות כואב. גם אם הוא חי יותר שנים, אין האבל עליו אמור להיות קל יותר מאבל על כל בן משפחה אחר! זה תלוי בקרבה שהייתה, לא בסוג קשר הדם.
ציטוט:
זה דרכן של דברים עמוקים בעלי משמעות. צריך לעבור שורות על גבי שורות של שאלות שונות, התלבטויות, ירידות, עליות בשביל לדעת את תוכנם ולהתמסר אליהם...
|
אין לי זמן להתעמק בכל חוקה והלכה בדת, ועד כמה שהייתי משתוקקת להיות בקיאה בכך, קטונתי.. עם זאת, אני עודני מחזיקה בדעה כי לאו דווקא רצון הבורא היא דרך המלך. אני חושבת שדרך הבורא היא משהו נפלא שנועד להנחות אותנו ולסייע לנו בבחירות ובסיטואציות שנקרות לנו במשך חיינו, עם זאת, אני מסרבת לראות בדרך זו כמשהו מוחלט שאני מחוייבת לנקוט לפיו. אני מרוצה מדרך החיים בה אני נמצאת כרגע, אולי אני לא שומרת נגיעה, ואולי התלבושת שלי לא תספק את רוחם של תושבי מאה שערים (באמת שזה נכתב בלי שום נימה של זלזול!) אבל אני ממש, אבל ממש לא מופקרת. ואת זה אני משווה למקרה שהובא כאן. האם הבחור, בגלל ששכב עם חברה שלו בשבוע לאחר שסבתו מתה (אע"פ שלא כתוב שאסור לו לעשות כך) הופך אותו לבחור הולל? אם תשובתך עדיין כן, צר לי שזוהי דעתך.
ציטוט:
ואני אקח עוד השערה שדווקא החיוב לענות בשפה רפה לכל אדם שנכנס לביתך- זה כדי לשמור על אנושיות בסיסית - גם כשאת שרויה בצער - ולשמור על נימוסים בין אישיים בסיסיים לבני אדם שבאים בסך הכל לנחם אותך (ופה באה גם הרגישות לחברה והזהירות מהפגיעה בה)..
|
- אם כך, מזל שלא נכחת בשבעה אצלנו..
ציטוט:
אני מניח שמפאת כבוד המת - לא לכבודו שהקרוב שלו, שבועיים לאחר שנפטר, יתחיל לחגוג ולשכוח ממנו לגמרי.. אז מה אם זה נותן לו להרגיש טוב - גם סמים נותן לך להרגיש טוב - אבל האם זה באמת טוב???!!!
|
אתה באמת חושב שאם בחרתי לשמוע מוזיקה במהלך שנת ההתאבלות שלי, אני פוגעת בזכרון אבי או יותר מכך, שוכחת שהוא נפטר?! באמת, דני, תחשוב קצת בהגיון! אין דבר שישכיח את הדבר הזה ממני, בין אם הרדיו שלי פתוח או לא!! ולסיום, ההשוואה בין סמים למוזיקה אינה רלוונטית. סמים זה דבר שפוגע בבריאות שלך, ואם הם ממכרים, אתה גם מהווה סכנה לציבור. לשכב עם חברה שלך בצנעה, אלא אם כן אתה חולה באיידס, ממש לא!
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י פאקטשלי בתאריך 19-01-2009 בשעה 23:16.
|
|