כשכיבו את השריפה במפעל באזור התעשיה של הוד השרון אתמול, נשטפו מהשטח מים רוויים בדטרגנטים ממפעל סנו הסמוך היישר לבריכות החימצון של מכון הטיהור האזורי. התוצאה: החיידקים המפרקים את הביוב מתו, ושפכים בלתי מטוהרים לגמרי מוזרמים לירקון. גורם מקצועי: כרגע אין זיהום בירקון אך חייבים למצוא פיתרון תוך יממה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3619203,00.html

Everybody Lies

ובכן, מצב זה של הזרמת שפכים למכון טיהור שלא מתוכנן לקבל אותם אינו חדש.
היות וחלק מהתהליך במכון הטיהור הינו ביולוגי, הוא מתוכנן לעבוד בתנאים מסויימים ורגיש יחסית.
לדוגמא,
מכון טיהור עכו סבל מהזרמת תוצר לואי של מפעל לייצור מזון לבעלי חיים שלא עבר את הפירוק אותו אמור היה לעבור במפעל, דבר זה הרס את התהליך , השבית את המכון והצריך שיקום בכמה מליוני שקלים של המכון.
הנה לינק לעניין:
http://www.akkonet.co.il/forums/vie...hp?f=11&t=10863

דוגמא נוספת, במכון טיהור חיפה התהליך הביולוגי החל לעבוד לא טוב באופן פתאומי וללא הסבר.
בדיעבד הסתבר (מידיעה ברדיו המקומי) כי מישהו שפך פסולת שמנונית או דלק (אני כבר לא זוכר) למערכת הניקוז העירונית (שחלק ממנה בחיפה מחוברת למט"ש) ולכן התהליך נפגע.

להניע תהליך ביולוגי מחדש במט"ש דורש תשומת לב מיוחדת ובודאי שלא יכול להתרחש תוך יממה.

מה הפתרון שאמורים למצוא תוך יממה? לא ידוע, נברר....

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

הפיתרון הוא כמו כול הפיתרונות שנותנים לנו. מושכים אותנו ומקווים שנישכח מהעינין.

אודי, אל תרגיש כל כך מקופח....
פתרון אפשרי הוא אגירת השפכים שמגיעים למכון עד למציאת חלופה ( שאיבה והובלתם למכון שכן יודע לטפל בשפכי תעשייה אסורה לפי חוק - ההובלה, לא הטיפול...) אחרת שיכולה לעזור כגון הוספת מודול שידע להתמודד עם מה שיש שם או כל פתרון יצירתי אחר.
אני אישית לא יודע מה שייש שם שיכול כל כך לסכן את התהליך במכון.
אגב, אגירה כזאת לרוב מתבצעת בנחל או בואדי סמוך שסוכרים אותו, מה עדיף? לשפוך לים?

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

נחל הירקון התמלא בשבוע שעבר באלפי פגרים של דגים. בתוך ימים ספורים גרם זיהום של שפכים עירוניים ותעשייתיים לפגיעה אנושה במאמצי השיקום של הנחל, הנמשכים כבר יותר מעשור.

מקור האירוע בשריפה במפעל רהיטים בהוד השרון שפרצה לפני עשרה ימים והתפשטה למפעל חומרי הניקוי "סנו". נוזלי ניקוי ממפעל זה זרמו למערכת טיהור השפכים של כפר סבא והוד השרון. הם הרסו את המערכת הביולוגית שאיפשרה את טיהור השפכים, וכך זרמו שפכים לא מטוהרים וחומרי הניקוי אל הנחל.

גופים שונים עשו מאמצים רבים להתמודד עם התקלה החמורה, בהם רשות נחל הירקון, אנשי מכון טיהור השפכים וחברת מקורות. עם זאת, הם כבר לא הספיקו לעזור לאלפי הדגים שגופותיהם צפו במי הנחל, ליד המטיילים ורוכבי האופניים.

מה שנדרש בדחיפות, בנוסף למאמצים לשיקום הנזק, הוא בדיקה מקיפה של שרשרת התקלות אשר הביאו לכך ששריפה במפעל רהיטים, שלא היה לה שום קשר לנחל, נהפכה לתקלה החמורה ביותר מאז החלו בירקון פעולות השיקום.

חובתם של המשרד להגנת הסביבה ורשות המים היא להגן על מקורות מים. עליהם לבדוק במשותף את כל שרשרת הגורמים שהיו קשורים בתקלה ולברר כיצד אפשר היה למנוע את התרחשותה. העובדה ששום גורם לא הודיע עד עתה על חקירה מקיפה של האירוע מעוררת דאגה שהוא יחלוף מבלי שתיקבע אחריות או יופקו הלקחים הנדרשים.

כמה שאלות צריכות להיבדק בדחיפות. ביניהן: האם היו במפעלי התעשייה כל האמצעים הדרושים להבטיח שחומרים מזהמים לא יתפשטו לסביבה בכמויות כה גדולות גם לאחר שריפה? האם מערכת הביוב והניקוז בהוד השרון עומדת בתקנים הנדרשים? עוד יש לבדוק, מה היתה מידת תיאום בין כל הגורמים המטפלים בנחל ואם אפשר היה להיערך טוב יותר לשרשרת האירועים שמוטטה את מכון טיהור השפכים והמיטה את האסון על הנחל.

אם יתברר שהיו מקרים של הזנחה או של רשלנות, יש למצות את הדין בחומרה עם האשמים, כדי להרתיע מפעלים ורשויות המתפקדים במתכונת דומה ומסכנים מקורות מים.

הנזק הקשה בירקון הוא קריאת אזהרה: גם בעתיד ייתכן כי נחלים יעברו תהליכי שיקום בעלות של מיליוני שקלים ותקלה אחת תהרוס את ההשקעה. במדינה כה צפופה יש לתכנן מערכות לאגירת חירום של שפכים במקרה של תקלה וכן אזורי חיץ ירוק שבהם צמחייה המסוגלת לספוג ולטהר כמות גדולה של מזהמים (בצות מלאכותיות). ישראל זקוקה לא רק לתשתית בטוחה של כבישים, שדות תעופה ונמלים, אלא גם לתשתית סביבתית בטוחה שתמנע זיהומים ותשמור על הריאות הירוקות.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1037692.html
----------------------------

תגובות?

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!