07-11-2008, 22:09
|
|
|
חבר מתאריך: 17.10.08
הודעות: 62
|
|
אני תומך בעמדה הזו ומחזק אותה.
חשוב להבין, ו-Talaus התכוון לכך, שההמלצה על המועמד לגיטימית כאשר אכן אותו מועמד מוּכּר לממליץ עליו.
במידה שחייל ביחידה ממליץ על מועמד רק בשביל להחזיר טובה לאבא או לאח של המועמד, מבלי לשקול את התועלת של ההמלצה, אזי המעשה פסול.
נו, כולם כאן בדיון חושבים ככה.
בדבר השאלה אם זה קורה הרבה, אז אני מאמין שביחידות המובחרות זה קורה פחות מאשר במקומות אחרים. והאם זה רע כשזה קורה בכל זאת: אני מאמין שפחות מהצפוי, הרי הן עדיין מתפקדות היטב. מטרת ההמלצה היא להבטיח מועמד מתאים.
כנראה שההמלצה טובה, וחלק מהמתנגדים לה יכולים להיות רק הגחמות של המועמדים שנפסלו.
אין טעם להדוף המלצות או פרוטקציות הצידה, רק מתוך גישה אוטופית (או נאיבית) שבה יש לתת לאדם נוסף (ומתאים) איזשהו שיוויון. גם אם לא היו את ההמלצות לאחד המועמדים, אז מישהו אחד מבין שני המועמדים היתומים מול המראיין היה מתקבל והשני היה יוצא.
אי אפשר לדאוג לכולם, זה ברור. דווקא ההמלצה, היא כלי עזר לאבחן מועמדים בצורה טובה יותר משום שלממליץ יש את האינטרס שהיחידה שלו תפרח, לא פחות מלהחזיר טובה לחבר. ואם הממליץ עושה את זה דווקא מהמניע הפחות ראוי, אז כנראה שלא היו צריכים לקבל אותו לשם, ליחידה.
או לקבל חינוך נוסף.
בשורה התחתונה... גרתי ביחד עם מאבחנת פסיכוטכנית לעתיד, ולמדתי מאדם שמראיין בצורה מקצועית שנים רבות. אני הייתי סומך על המראיינים שיעשו את השיקולים הנכונים...
|