קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להתנחם על בניה כי איננו. כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ד' ושבו מארץ אויב ויש תקווה לאחריתך נאם ד' ושבו בנים לגבולם.
היום י"א בחשוון לפי המסורת הוא יום פטירתה של רחל אמנו.
אביא לפניכם מדרש חכמים שדרשו על רחל אמנו. כשחרב בית-המקדש היה הקב"ה בוכה, אמר, אוי לי שהחרבתי את ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, אמר הקב"ה לירמיה - קרא לאברהם ליצחק ליעקב ולמשה. באו לפניו, והיה כל אחד מהם מבקש על ישראל, באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה, ואמרה - רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים, והגיע זמן נשואי לבעלי, יעץ אבי להחליפנו לבעלי, ולתת לו את אחותי במקומי. וכאשר נודע לי הדבר, היה קשה לי מאד, והודעתי לבעלי, ומסרתי לו סימן, שיכיר ביני לבין אחותי, כדי שלא יוכל אבי להחליפני. אחר כך, נחמתי בעצמי, והתגברתי על רצוני, כי ריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה. ובערב, כאשר החליפו את אחותי במקומי, מסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי לבעלי, כדי שיהיה סבור שהיא רחל, ולא עוד, אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי, הוא היה מדבר עמה, היא שותקת, ואני משיבתו, כדי שלא יכיר לקול אחותי. וגמלתי עמה חסד, ולא קנאתי בה, ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר, לא קנאתי לצרה שלי, ולא הוצאתיה לחרפה, אתה מלך חי וקיים רחמן, מפני מה קנאתה לעבודת אלילים, שאין בה ממש, והגלית לבניי, ונהרגו בחרב, ועשו אויבים בם כרצונם? מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה, ואמר - בשביל רחל אני מחזיר את ישראל למקומם. ועל זה אומר הכתוב - "כה אמר ד' - קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה כי איננו, כה אמר ד' - מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאם ד', ושבו מארץ אויב, ויש תקווה לאחריתך נאם ד', ושבו בנים לגבולם". עד כאן דברי המדרש, בשינוי לשון, מפתיחתא דאיכא רבתי.
המשך המאמר
שיעור במכון מאיר:
http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=2453
יום המסוגל לישועות מקובל לתרום לצדקה לע"נ רחל אימנו.
ראשי
צ'אט
09-11-2008, 14:22
מצב כלאיים
