יוצר לעצמו חברים חדשים
צמוד לעבודה. חסר ריגושים
מתעלם מכל הבא לידו
ואוהב, ככה סתם, להיות לבדו

מדבר לעצמו ושותק עם כולם
אוהב שירים ואת שאר העולם
ולצערו כולם מתעלמים מעובדה
שהם לא חברים! וזו סתם אגדה

וישנה אחת או אולי עוד כמה
שהיו יכולים לשנות ת'מרמה...
ולבנות חיים בעלי משמעות
אבל זה קשה... או אולי סתם טעות?

ואולי אלה חיים נכונים?
אולי, בעצם, זה הם נבונים?
ואולי רק הוא חי בשקר מוחלט
הרי כולם מחייכים והוא כך נבעט.

בפינה כך יושב לו עלום ללא שם
מקווה שאותו בירך כך ה'
שיהיה לו רק טוב ולהם פשוט נוח
מהמציאות היפה- למדומה כך לברוח

ומהם בסך-הכל מעוניינים להשיג?
כסף, חברה או רק להבליג
על באסה או חומה או פגיעה ישנה
שגרמה לזוית הסתכלות "קצת" שונה

הנה מתעורר לו בחור עלום שם
מתפלל ומניח תפילין ל...
וזורק כך משפט, אחרי התפילה הקשה:
"אלוהי, עזוב אותי. עזור להם, בבקשה!"



בני אדם לא שמים לב לפעמים לפרטים הקטנים. ורוקדים לקצב של שירים עצובים!!!

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

הפאנץ' ליין חזק, וגם הרעיון שלך, מדבר אלי הרבה.
מזכיר מחזה שאני עובדת עליו.
אבל לי נראה שהחרוזים ממש ממש הרסו.
כאילו הצמידו אותך למין כתיבה מאוד מסויימת ומגובלת
ובעצם מה שמתאים כדי להעביר את הרעיון הזה זה דווקא ההפך, מה אתה חושב?

הוא זה ש"בסדר"... הוא בונה את החרוזים ללא פזמון חוזר כי החזרה איכשהו צפויה מראש.... הוא זה הוא עם כל העקביות לחרוז. וזה זרם לי ככה. יש מצב שהיה צורך בשבירת המוסכמות ואולי לבנות את הקטע הזה ללא חרוז אחד. אבל אז, לדעתי זה היה מוציא את ה"הוא" מאיך שהוא ובונה אותו טיפה יותר מורד או להפך.
שמחתי לקרוא דעתך ואנסה לנסח זאת אחרת לפני כל פעם שאכתוב מזוית מעט שונה. יש קטעים שאני לעיתים מגזים טיפה בחרוזים ואני מודה לך על האבחנה.

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

יכול להיות שאתה צודק.
אבל הנה אולי משהו שלא חשבת עליו-
אם הבנתי נכון הוא מדבר על כמה שהבנאליות מאוסה. על כמה שכולם חיים על פי נורמות שלא צודקות או לחלופין לא מוצדקות.
אז שאלה-
חרוזים, זה לא באנלי? זה לא קצת נורמטיבי מידי בשביל הגיבור של הסיפור??

הגיבור, עם כל השנאה לבנאליות, יצא כנראה כאחד שנכנע לה כאשר הוא עצמו שם חרוזים בשיר שלו... אנסה לשכתב ללא החרוזים, מפני שאת צודקת, מבחינת העיקרון של הגיבור שאת מצאת...

תודה רבה על האבחנה והביקורת, לקחתי לתשומת לבי!

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

בכיף(:
ואם הרסתי לך את הגיבור שאתה חשבת עליו- זה לא אומר שזה גרוע.
הפוך, זו אומנות.

אבחנה יפה. אני מסכימה עם כל מילה.