ברצועה מנצלים את הרגיעה עם ישראל כדי לבנות עיר תחתית של מנהרות ותעלות שימתינו לכוחות צה"ל. מישהו אמר לבנוניזציה של השטח?
עמיר רפפורט | 25/10/2008 10:25
עמיר רפפורט | 25/10/2008 10:25
יש בנייה בעזה. לא רואים אותה, אבל היא בתנופה. אנחנו יודעים את זה רק מהביקוש העצום למלט, כי בשטח אי אפשר לראות לאן כל המלט הזה הולך. ברחבי הרצועה אין כמעט אתרים של בנייה לגובה, ואפילו מספר המבנים הנמוכים, שנמצאים בתהליכי בנייה, הוא מועט. לפער הזה יש רק מסקנה אחת: מי שלא בונה לגובה, בונה לעומק. רוב עבודת הבנייה מתבצע בימים אלה באופן הסמוי מן העין, מתחת לאדמה.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/988/567.jpg]
הברחת עגל ממצרים לעזה דרך מנהרות רפיח צילום: אי-פי
מה יש להם לבנות שם? תשאלו את לוחמי חיזבאללה שהמציאו את "שמורות הטבע" בלבנון, אותן עמדות תת קרקעיות נסתרות ובלתי חדירות ששינו את חוקי המשחק בקיץ 2006.
זה מה שקורה עכשיו ברחבי הרצועה. מערכים תת קרקעיים אדירים, בונקרים, מרתפים ובעיקר - רשת אינסופית של מנהרות ותעלות לחימה.
אם הסכם הרגיעה יקרוס וצה"ל יפלוש לעומק הרצועה, המנהרות האלה יאוישו באלפי לוחמים שינסו להסב לכוחות הפולשים אבידות כבדות. על פי תחזיות מודיעיניות מעודכנות - אתמול הוצגה הערכת המודיעין לשנת 2009 בפני שר הביטחון אהוד ברק - גוברים הסיכויים לחידוש העימות בעזה בחודש ינואר הקרוב.
הרקע: סיומה של תקופת הפסקת האש, הקצובה כיום לשישה חודשים, והעימות הצפוי בין פת"ח לחמאס, כאשר כהונתו של יו"ר הרשות,אבו-מאזן תגיע לסיומה.
ברק וצמרת צה"ל לא מעוניינים בחידוש העימות, בוודאי לא במבצע שיכלול כניסת כוחות לעומק השטח הפלסטיני. לכן ברק פועל כבר עכשיו, בתיווכה של מצרים, להאריך את התהדיא. נראה כי הישג אחד כבר יש לחמאס באמצעות המנהרות: הן הגבירו את יכולת ההרתעה של הארגון כלפי ישראל.
וישנה גם עבודה בשטח, לפחות בעניין המלט. לאחרונה, בעקבות הידיעות על השימוש שעושה חמאס במלט שישראל מספקת לעזה על פי הסכם הרגיעה, הורה סגן שר הביטחון מתן וילנאי לצמצם את הכנסת המצרך הזה לרצועה ולשקול בימים הבאים את הפסקת האספקה לגמרי. אם הם בונים בונקרים, לפחות שהמלט לא יהיה מישראל.
"עזה היא מקום מצוין לחופרי מנהרות", מסביר בועז חיון, הבעלים של חברת תמר, שהוקמה על ידי קצינים לשעבר בחיל ההנדסה, ואשר עוסקת בשורה של תחומי הנדסה וחבלה, כולל פיצוצים במסגרת כריית מנהרת הכרמל, לצד ביצוע משימות עבור מערכת הביטחון. "הקרקע ברצועה היא חולית מאוד, עובדה שמקלה מאד על החופרים. הם יכולים להתקדם בעומק האדמה אפילו באמצעות כלים פרימיטיביים או בעזרת הידיים".
ההיסטוריה מלמדת: טבעה של מלחמה שתעבור לתחום שמתחת לפני הקרקע
גורמים צבאיים מעריכים כי חמאס בונה מנהרות לשני צרכים עיקריים: להגנה ולהתקפה. המנהרות נבנות מתחת למרכזי ערים, כמו רפיח או עזה עצמה, שאנשי חמאס מעריכים כי יכולה להתבצע בהן לחימה נרחבת כשצה"ל יפלוש.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/981/456.jpg]
חמושים ברצועת עזה
המנהרות בתוך העיר נועדו לאפשר לאנשי חמאס לנוע מרחוב לרחוב מתחת לאדמה כדי להפתיע את כוחות צה"ל בכל פעם ממקום אחר. תעלות הלחימה מתחברות גם למוצבי שליטה ופיקוד תת קרקעיים ולבונקרים של תחמושת.
במקביל, נבנות מחוץ למרכזי הערים מנהרות המתחברות ל"בורות ייקוש" - חללים עצומים באדמה, מתחת לצירי הכניסה המרכזיים לרצועה, ואשר חמאס עלול למלא אותם בחומרי נפץ, כדי לפוצץ אותם בבוא היום מתחת לשיירות כלי רכב של צה"ל.
הבנייה התת קרקעית כוללת, לפי ההערכות, גם מאות עמדות למטולי קסאם ולקטיושות, שיהיו חסינות בפני הפצצות ישראליות מהאוויר. כמה עמדות כאלה כבר נחשפו בפעולה מוגבלת של צה"ל בצפון רצועת עזה לפני כעשרה חודשים. העיקרון החשוב בפרויקט הזה הוא שכל הבנייה התת קרקעית נעשית במקביל להסבת מבנים לצורכי לחימה גם מעל הקרקע. שיהיה תיאום.
במוקדם או במאוחר, מלמדת ההיסטוריה, טבעה של מלחמה שתעבור לתחום שמתחת לפני הקרקע, בעיקר כשמדובר בעימותים בין צבאות גדולים לקבוצות גרילה. בסקירה מאלפת על לוחמת מנהרות, שהוציאה מחלקת ההיסטוריה בצה"ל כבר לפני שש שנים, נכתב כי השימוש ב"תווך התת קרקעי", כפי שלוחמת המנהרות מכונה,
החלה כבר בתקופת התנ"ך וכן בסין הקדומה.
מנהרות שימשו ללחימה גם במלחמות העולם של המאה ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה, למשל, נמצאו שלוש דוגמאות מובהקות לכך שמנהרות לחימה הקשו מאוד על תפקודם של צבאות סדירים.
הדוגמה המוכרת ביותר היא של לוחמי הווייטקונג בויאטנם. המנהרות שבנו היו מרובות, מפותלות, ורובן בעומק ניכר של שמונה מטרים. האורך הכולל שלהן: כ-240 קילומטר.
שנים ספורות לאחר מכן התמודדו עם תופעת המנהרות גם לוחמי הצבא האדום בקרבות עם אנשי המוג'הידין באפגניסטן. חלק מהמנהרות משמש את אל קאעידה עד היום, וכפי הנראה כולל את מנהיג הארגון אוסמה בן-לאדן. המערות והמנהרות של אפגניסטן וויאטנם היו רובן ככולן בשטח הפתוח.
לא זה היה המצב כאשר הצבא הרוסי נתקל בשנות ה-90' בלוחמים נוספים בתוך מנהרות - הפעם בצ'צ'ניה. הצ'צ'נים הקימו בבירתם, גרוזני, רשת סבוכה של תעלות קשר ומעברים תת קרקעיים, שאיפשרו הנעת כוחות בין מוקדי הלחימה השונים. בנוסף, הם הקימו מחסומים שנועדו "לתעל" מבעוד מועד את הכוחות הסובייטים לשטחים שבהם התכוננו להילחם. כשהרוסים חדרו לשטח שנחשב מבחינתם "נקי", הצ'צ'נים היו תוקפים מהעורף.
"להרוס מנהרות גם בלי לדעת היכן בדיוק הן נמצאות זו משימה קלה"
אף שמודל הלחימה הצ'צ'ני עשוי להתאים לעיר צפופה כמו עזה, יש לחמאס מודל נוסף לחיקוי, קרוב הרבה יותר - חיזבאללה. "שמורות הטבע" במלחמת לבנון השנייה היו אתגר גדול כל כך, עד שצה"ל נמנע מלהתעסק איתן ממש עד ליום האחרון של המלחמה. מעבר לכך, אפשר להניח, שבניית מערכי ההגנה הנוכחיים של החמאס מבוססת גם על ידע שמועבר לעזה מחיזבאללה.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/988/566.jpg]
הברחת עגלה ממצרים דרך מנהרות ברפיח צילום: רויטרס
המטרה האסטרטגית של חמאס גם היא חיקוי של חיזבאללה. אין לראשי החמאס שום יומרה להכריע את ישראל במאבק צבאי, אבל הם יודעים שאם ישראל לא תוכל להכריע אותם, הם יוכלו לטעון לניצחון בדיוק כמו נסראללה ב- 2006.
חמאס כנראה בונה על כך שלוחמיו יסבו אבדות רבות לצה"ל בזכות הלחימה מתוך המנהרות ושלנוכח אבידות כבדות, יופעל על הדרג המדיני לחץ להסיג את הכוחות, שכן הלחימה תיראה חסרת תוחלת.
ברמה הטקטית, ספק אם לצה"ל יהיה פתרון יעיל להתמודדות מול רשת המנהרות שבונה החמאס. ניסיונם של צבאות זרים, שפורט בחוברת של מחלקת היסטוריה, מספר כי האמריקנים הקימו בויאטנם יחידה של "עכברושי מנהרות", שניסו לפגוע במנהרות שנחשפו על ידם באמצעות החדרת נוזל פיצוץ או בשימוש בלהביורים.
הצלחתם, בלשון המעטה, הייתה מוגבלת. בועז חיון מספר כי עוד לפני ההתנתקות אושרה בצה"ל תפיסה שפותחה על ידי חברת תמר, שבמסגרתה מתמודדים עם בעיית המנהרות על ידי הטמנת חומרי נפץ בעומק 20 מטר בתוך הקרקע ומבצעים סדרה של פיצוצים.
"הפיצוץ אמור להוביל את ההדף אל תוך פתחי היציאה, וכך ייחשפו בבת אחת פתחי מנהרות רבים", הוא מסביר. "הניסוי הוכתר בהצלחה גדולה, אבל אין לי הסבר מדוע השיטה לא מיושמת, אולי זה בגלל שחיל ההנדסה אינו מוכן לאמץ תפיסות הפעלה שלא פותחו אצלו. בחיל ההנדסה אין עומק מקצועי ולמעשה אין בו מהנדסים. אנשיו מתמחים בהנדסה קרבית אבל טיפול במנהרות הוא עניין מקצועי לחלוטין שהידע לגביו קיים כבר מאות שנים. למעשה, להרוס מנהרות גם בלי לדעת היכן בדיוק הן נמצאות זו משימה קלה יחסית. רק צריך לפתוח את הספר ולאמץ את הפתרון הנכון".
ומה עושה צה"ל? לא מספיק, מתברר
ח"כ פרופ' יצחק בן ישראל (קדימה), שעמד בעבר בראש המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון, מאשר כי אין כיום בנמצא אמצעי יעיל להתמודדות עם בעיית המנהרות.
לדבריו, גם הפרסומים באחרונה על כך שחיל ההנדסה האמריקני גילה מנהרות רבות ברפיח באמצעות מכשיר סונאר אינם מעידים על פריצת דרך. "הסונאר", הוא אומר, "אינו יעיל כשצריך לגלות חלל בעומק של כמה מטרים באדמה".
ומה עם האפשרות של הצפת המנהרות במים? חיון טוען כי מדובר בפתרון לא ריאלי בתנאים של עזה. "בתוך הערים השטח ממילא מכוסה באספלט או בריצוף, כך שהמים מתקשים לחלחל".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/970/726.jpg]
פעילי טרור מתאמנים ברצועת עזה לקראת פעולה ישראלית צילום: רויטרס
עכשיו, כשתוכניות החמאס נראות ברורות כל כך, נשאלת השאלה: מה עושה צה"ל? לא מספיק, מתברר. בצה"ל מודעים לאתגר שיציבו המנהרות, וזו הסיבה שסגן הרמטכ"ל וקצין הנדסה ראשי מטפלים באופן אישי בנסיונות לפתח מענה מתאים מבחינת תורות לחימה ואמצעי לחימה (יש בצה"ל גורמים הסבורים שצה"ל הוא מוביל עולמי בתחום הלחימה במנהרות).
למרות זאת, גורם צבאי טוען: "העיסוק בנושא הוא מועט. יש יחידה לענייני מנהרות ("סמור" שמה, ע.ר), אבל הציוד שלה הוא מינימלי, ואין לה תפיסה כוללת להתמודדות עם הבעיה".
נוכח העובדה שברצועת עזה הולכת ומוקמת "עיר תחתית", ניתן היה לצפות למאמץ אדיר, של טובי המוחות במערכת הביטחון. זה לא המצב.
"לפעמים נדמה שבעיית המנהרות לא מטרידה איש, כאילו מדובר בבעיה של מדינה אחרת", אומר בתסכול גורם ביטחוני בכיר. "אם נשלם מחיר כבד בגלל שאנחנו לא משקיעים את כל המאמצים האפשריים, יגידו שהיה פה מחדל. נכון לעכשיו, זה נראה כמו מחדל חמור, שאפשר להצביע עליו מראש".