לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום "סקופים וחדשות". להזכירכם, יש לתת כותרות ענייניות לאשכולות אותם אתם פותחים. אני רואה בפורום מעין "היד פארק" שבו יש מקום לכל הדעות. לדבר אחד לא אסכים - לחריגה מחוקי הפורום. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > סקופים וחדשות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #8  
ישן 27-10-2008, 08:31
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,225
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי מדינאי שמתחילה ב "לא לזלזל בסקרי סרק. הם מעצבים את דעת הקהל, ובסוף הסקר מנצח"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי מדינאי
ככה היה עם הכתרת צפי לבני למנהיגת קדימה, וככה היה לפני זה עם הכתרת קדימה כמנצחת בבחירות הקודמות.

הרעיון שלך (ושל רבים) של סקרי סרק או איזו מזימה מטופש לחלוטין.
המקצוענים שעושים את הסקרים הללו, זו מלאכתם ועל זה פרנסתם. הם לא יכולים להרשות לעצמם לזייף מפני שעל איכות העבודה בנוי המוניטין המיקצועי שלהם. כך בנתה מינה צמח את הקריירה שלה על חיזוי מוצלח ב1977 וזה גם חלומו של כל סוקר.
(לא שיש איזשהו סיכוי שאוכל לשכנע אותך או מישהו מהקונספירטיבים בפורום)

איכות הסקרים בראיה מיקצועית זה כבר סיפור אחר לגמרי כפי שאכן ראינו פעם נוספת בבחירות לראשות קדימה.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 27-10-2008, 11:20
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
זה בכלל לא מטופש - יש סקרים פנימיים, שאכן מיועדים לתת תחזית מדוייקת...
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי hamora שמתחילה ב "[QUOTE=מדינאי]ככה היה עם..."

וסקרים פומביים - שנועדו להשפיע על המציאות...
אגב, זה לא רק אצלנו - זה קיים גם בארה"ב. אם יש מישהו שחושב שאובמה יקבל 10 אחוז יותר ממקיין,
הוא הוזה. לסקרים יש תכלית ברורה: לשכנע ציבור רחב של תומכי המועמד ה"לא-רצוי" שהעסק אבוד.
הפעם האחרונה שניסו מהלך שכזה היה בבחירות המקדימות של קדימה, לפני חודש, בסה"כ, שם נמכר
הלוקש שמופז בפיגור עצום. הקטע היה שהוא-עצמו חשף סקר פנימי שהיה בידו ובדיעבד הסתבר שתוצאותיו
היו מדוייקות לאין שיעור יותר מכל הסקרים הפומביים. אלא מה? כאשר פרסם מופז את הסקר שלו, הסתערו
עליו כל כלי התקשורת, על "הסקר הפנטזיונרי שלו". הוא פרסם את הסקר שלו (סקר שהוכח כאמיתי
ומדוייק) כדי להראות לאנשיו שהסיפור לא אבוד, כפי שהציגו שאר הסקרים הפומביים.

דבר זה נכון הסטורית לגבית סקרים בישראל ובארה"ב. ב2006 קיבלה קדימה בסקרים 35-50 מנדטים
עפ"י הסקרים. לא היה סקר שנתן לה פחות מ35. בפועל, היא קיבלה 28 והגיעה ל29 עם ספירת המעטפות
הכפולות. ב2004 היה ניסיון לצייר יתרון לג'ון קרי על פני בוש. הסקרים של זוגבי, שמסורתית מוסיף
לדמוקרטים עוד כמה אחוזים, בעצם קבעו שקרי ניצח. בפועל בוש ניצח בצורה ברורה.

ב2003 קבעו הסקרים בארץ שהליכוד ינצח - אבל הפערים בינו לעבודה היו סביב ה10 מנדטים עפ"י
הסקרים הפומביים. בפועל קיבל הליכוד 38 מנדטים והעבודה קיבלה 19. בבחירות הישירות ב2001
קבעו הסקרים ששרון מוביל על ברק בפער גדול ומרשים של 10-12 אחוז. במציאות הוא ניצח בפער
בלתי נתפס של 25 אחוז. בבחירות 1999 טענו הסקרים שברק מוביל על ביבי ב20 אחוז. בפועל הוא
ניצח ב12 אחוז. ב1996לא היה סקר שנתן לביבי נצחון על שמעון פרס. בפועל ביבי ניצח בפער זעיר של
אחוז בודד.
מה המסקנה? סקרים פומביים בישראל ובארה"ב מוטים שמאלה. אין לי מושג מה עומד מאחרוי ההטייה
הזו, והייתי יכול לקבל שההטייה נובעת מכך שימנים נוטים לשקר לסוקרים ולתת את התשובה ש"מצפים"
מהם ("בוודאי שאני מצביע לאובמה. נראה לך שאני אצביע לזקן מקיין ולפיילין הטיפשה הזו?!"), אלמלא
הייתה התופעה עתיקה להפליא, ואמורה להיות משוקללת אצל הסוקרים. לא ייתכן שכבר עשור וחצי
אנחנו רואים שכל פעם הסוקרים לטובת מועמד שמועדף ע"י כלי התקשורת ששכר אותם - ועדיין אף
סוקר לא נתן הסבר לכך, או פיתח שטה שתעקוף את "השקרנים" (או לפחות תפלח אותם, כך שניתן יהיה
להתעלם מהם בסקר...).

התופעה הנלעגת של סקרים שחוזים החלשות למפלגה כמו יהדות התורה, לא יכולים להתפס כמחקר
מדעי. לאן בדיוק נודדים קולותיהם של החרדים? לירוקים או למפלגות הערביות?...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 27-10-2008, 16:33
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,225
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי משקיפה שמתחילה ב "ניתוח מבריק. השמאלן הממוצע..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי משקיפה
ניתוח מבריק. השמאלן הממוצע יענה לך את התשובה הניצחת:" שוב הימין מתבכיין". "כווולם זוממים נגד ביבי".
"חוץ מזה ביבי השקרן מזיע".

התגובה שלך לעומת זאת היא תגובת ברך "ימנית" טיפוסית (ואגב, נתניהו אכן, לפחות בתקופת כהונתו כראש ממשלה, קיבל סיקור בילתי הוגן למדי). תיסתכלי תגובה אחת למעלה על התגובה שאת עצמך הגבת לה ותילמדי איך כותבים תגובה מנומקת שיכולה לגרום לצד השני (בתקווה שהוא לא "ממוצע") לפקפק בהנחות היסוד שלו או לפחות להזיע קצת כדי למצוא תיעון שכנגד.

אדם נבון באמת ינסה להתבונן במציאות כמו שהיא ויהיה מוכן לשקול מחדש את הנחות היסוד שלו לאורה. המציאות אגב נוטה להישתנות ומחייבת התאמה מתמדת של הנחות היסוד. שרון, אולמרט, ליבני ונתניהו (וגם דיין וויצמן בזמנם), כל אחד מהם אדם נבון ומוכשר, איש איש בדרכו, סגנונו ותיזמונו, שינו את עמדותיהם בהתאם למציאות שהיא הרבה פעמים מעבר לשליטתם. אין באמור לעי"ל משום אישור או פסילה של דרכם או איכות החלטותיהם, רק אבחנה באשר לעצם השינוי והסכמה עם התבונה שבהפגנת הגמישות. ספק לי אם פייגלין למשל מסוגל לסתגלתנות כזאת (אין ספק שגם בשמאל יש אנשים שאינם מסוגלים להתאים עצמם למציאות המשתנה, פשוט לא עולה לי שום שם בראש כרגע). רוב האנשים נוטים לדוגמטיות ולצביעת המציאות בצבעים המתאימים לתפיסת עולמם. התוצאות יכולות להיות הרות אסון (רע"נ מצרים באגף ההערכה לפני מלחמת יוה"כ יונה בנדמן ז"ל למשל).
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 27-10-2008, 17:00
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
"המציאות המשתנה" של שרון, אולמרט ושות' היא צבר של חקירות פליליות נגדם...
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי hamora שמתחילה ב "[QUOTE=משקיפה]ניתוח מבריק...."

"המציאות המשתנה" של דיין היא רצון נואש למצוא לעצמו רה-הבליטציה אחרי מלחמת יוה"כ, בה חלקו
גדול לאין שיעור מחלקו (הגדול בפני עצמו) של יונה בנדמן ז"ל ושאר כוכבי אמ"ן...
המציאות האובייקטיבית לא השתנתה. אנשים ניסו לשנותה - רק כדי שכולנו נלמד בפעם המי-יודע-כמה
ש"הים אותו הים וערבים אותם ערבים", כפי שאמר פעם ראש ממשלה "לא סתגלן", בשם שמיר, שאני דבק
בעמדתי שהוא גדול ראשי הממשלה שידענו, ובכלל לא ראוי שיוזכר שמו בשורה אחת עם כשלונות מוכחים
כאולמרט, שרון, פרס או רבין ז"ל.
מותר לשנות עמדות יסוד כאשר טעית - אבל צניעות מינימאלית מחייבת שהאיש "ראה את האור", לא יהיה
זה שפתאום יראה עצמו כזה שראוי להוביל את העמדה שאימץ היום בבוקר מסיבותיו שלו (בין אם זה כדי
לגאול עצמו מחקירות פליליות, בין אם זה כדי להושיע עצמו מעמדת מצורע שכשל בהתמודדות במלחמה
איומה ובין אם בגלל שינוי עמדות כן...), ומן הראוי שייתן למי שמאז ומתמיד האמין בדרך זו, להוביל את
ההליכה בה. כוונתי היא שאדם כמו חשודי או האתרוג שאימצו את עמדות ביילין/מצנע או כל דמות שמאל
אחרת, היו צריכים להגיד "גילינו שטעינו כל השנים - ולכן ניתן לאלה שצדקו כל השנים, להיות המובילים". לו
נהגו כך, אגב, הייתי מסוגל בדוחק להאמין ששינוי העמדות שלהם נובע באמת משינוי בתפיסת המציאות
האזורית שלהם, ולא מסיבות פוליטיות אישיות.
אני כמובן משוכנע שהוכח פעם אחר פעם שהמציאות האובייקטיבית, מחייבת דווקא דרך הפוכה מזו של
אוסלו, והעובדה שמנסים לשכנע אותנו ש"אם לא נחתום על הסכם -אז תהיה מלחמה נוראה", לא ממש
נראה לי כמו משהו שמעבר לספין הרגיל, מהסוג שהורגלנו אליו ב15 השנים של פוסט-אוסלו, שבהן
היינו עדות להתדרדרות בטחונית חסרת תקדים.
אני לא רואה ב"סתגלנות" תכונה מופלאה, כאשר מדובר בפוליטיקאי שאמור להיות אמון על דרך מסויימת.
אם האיש משנה את דרכו - עליו להיות ישק מספיק ולבקש אמון מחודש לדרכו החדשה, ולא להונות את
הבוחרים שתמכו בו כשאמר דברים הפוכים.

באשר לאנשים בשמאל שמתאימים עצמם למציאות משתנה: בכירים בשמאל שהלכו ימינה, אתה לא
תמצא - שכן הליכה ימינה היא מהלך מסוכן פוליטית/ציבורית: העיתונות תקרע לגזרים, ואם עשית משהו
לא תקין - סמוך על הפרקליטות שתרוץ עם זה רחוק ככל האפשר...
לעומת זאת, אנשים שמקורם בשמאל והלכו ימינה, שלא באו מתוך המערכת הפוליטית בשמאל, יש
לא מעט: יובל שטייניץ (היה איש שלום עכשיו), בוגי יעלון (צריך לקרוא בספרו כדי להבין עד כמה מקורותיו
מושרשים בשמאל), עוזי דיין (שבמקור גדל בתוך "המחנה" - והרבה לפני שהצטרף לליכוד, ביטא עמדות
שכל שלומיסט יזהה ככפירה בעיקר...) ועוד ועוד.
המאפיין הראשי של אנשי שמאל שעברו ימינה - הוא שאין להם מה להרוויח אישית מהמעבר. יובל שטייניץ
היה מרצה בכיר באונ' חיפה. ברגע שעבר ימינה, עבר קמפיין השחרה, בחוגים שמהם יצא (הפקולטות
למדעי הרוח בארץ רואות במרצ סוג של ימין מתון - ושטייניץ הביע תמיכה בשטן הגדול נתניהו...). יעלון
ביטא סייגים מהרעיון הנפלא שהספינולוגים כינו בשם "התנתקות". כתוצאה מכך הוא פוטר מתקיד
הרמטכ"ל, והעיתונות שחטה אותו. עוזי דיין הוצג כרודף כסאות, אחרי שבתחילה נחשב היה לאיש אמיץ
שתומך במהלכים ראויים בתחום החברתי ובתחום הלחימה בשחיתות.
מעבר שמאלה שווה להפסקת חקירות ולתקשורת מפרגנת (ולכן הוא בדר"כ לא מהלך כן - אלא מהלך
תחמני של מושחת כזה או אחר - שכבר נמצא בתוך המערכת הפוליטית), בעוד שמעבר ימינה גורם לנזק
תקשורתי ולעתים גם תעסוקתי (ולכן לא יהיה פוליטיקאי משמאל שיעבור ימינה - ואנשים בעלי עמדות
שמאל שיעברו ימינה, תמיד יעשו זאת ל-פ-נ-י שנכנסו בפועל לפוליטיקה...).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 27-10-2008, 19:50
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,225
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב ""המציאות המשתנה" של שרון, אולמרט ושות' היא צבר של חקירות פליליות נגדם..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
"המציאות המשתנה" של דיין היא רצון נואש למצוא לעצמו רה-הבליטציה אחרי מלחמת יוה"כ, בה חלקו
גדול לאין שיעור מחלקו (הגדול בפני עצמו) של יונה בנדמן ז"ל ושאר כוכבי אמ"ן...
המציאות האובייקטיבית לא השתנתה. אנשים ניסו לשנותה - רק כדי שכולנו נלמד בפעם המי-יודע-כמה
ש"הים אותו הים וערבים אותם ערבים", כפי שאמר פעם ראש ממשלה "לא סתגלן", בשם שמיר, שאני דבק
בעמדתי שהוא גדול ראשי הממשלה שידענו, ובכלל לא ראוי שיוזכר שמו בשורה אחת עם כשלונות מוכחים
כאולמרט, שרון, פרס או רבין ז"ל.
מותר לשנות עמדות יסוד כאשר טעית - אבל צניעות מינימאלית מחייבת שהאיש "ראה את האור", לא יהיה
זה שפתאום יראה עצמו כזה שראוי להוביל את העמדה שאימץ היום בבוקר מסיבותיו שלו (בין אם זה כדי
לגאול עצמו מחקירות פליליות, בין אם זה כדי להושיע עצמו מעמדת מצורע שכשל בהתמודדות במלחמה
איומה ובין אם בגלל שינוי עמדות כן...), ומן הראוי שייתן למי שמאז ומתמיד האמין בדרך זו, להוביל את
ההליכה בה. כוונתי היא שאדם כמו חשודי או האתרוג שאימצו את עמדות ביילין/מצנע או כל דמות שמאל
אחרת, היו צריכים להגיד "גילינו שטעינו כל השנים - ולכן ניתן לאלה שצדקו כל השנים, להיות המובילים". לו
נהגו כך, אגב, הייתי מסוגל בדוחק להאמין ששינוי העמדות שלהם נובע באמת משינוי בתפיסת המציאות
האזורית שלהם, ולא מסיבות פוליטיות אישיות.
אני כמובן משוכנע שהוכח פעם אחר פעם שהמציאות האובייקטיבית, מחייבת דווקא דרך הפוכה מזו של
אוסלו, והעובדה שמנסים לשכנע אותנו ש"אם לא נחתום על הסכם -אז תהיה מלחמה נוראה", לא ממש
נראה לי כמו משהו שמעבר לספין הרגיל, מהסוג שהורגלנו אליו ב15 השנים של פוסט-אוסלו, שבהן
היינו עדות להתדרדרות בטחונית חסרת תקדים.
אני לא רואה ב"סתגלנות" תכונה מופלאה, כאשר מדובר בפוליטיקאי שאמור להיות אמון על דרך מסויימת.
אם האיש משנה את דרכו - עליו להיות ישק מספיק ולבקש אמון מחודש לדרכו החדשה, ולא להונות את
הבוחרים שתמכו בו כשאמר דברים הפוכים.

באשר לאנשים בשמאל שמתאימים עצמם למציאות משתנה: בכירים בשמאל שהלכו ימינה, אתה לא
תמצא - שכן הליכה ימינה היא מהלך מסוכן פוליטית/ציבורית: העיתונות תקרע לגזרים, ואם עשית משהו
לא תקין - סמוך על הפרקליטות שתרוץ עם זה רחוק ככל האפשר...
לעומת זאת, אנשים שמקורם בשמאל והלכו ימינה, שלא באו מתוך המערכת הפוליטית בשמאל, יש
לא מעט: יובל שטייניץ (היה איש שלום עכשיו), בוגי יעלון (צריך לקרוא בספרו כדי להבין עד כמה מקורותיו
מושרשים בשמאל), עוזי דיין (שבמקור גדל בתוך "המחנה" - והרבה לפני שהצטרף לליכוד, ביטא עמדות
שכל שלומיסט יזהה ככפירה בעיקר...) ועוד ועוד.
המאפיין הראשי של אנשי שמאל שעברו ימינה - הוא שאין להם מה להרוויח אישית מהמעבר. יובל שטייניץ
היה מרצה בכיר באונ' חיפה. ברגע שעבר ימינה, עבר קמפיין השחרה, בחוגים שמהם יצא (הפקולטות
למדעי הרוח בארץ רואות במרצ סוג של ימין מתון - ושטייניץ הביע תמיכה בשטן הגדול נתניהו...). יעלון
ביטא סייגים מהרעיון הנפלא שהספינולוגים כינו בשם "התנתקות". כתוצאה מכך הוא פוטר מתקיד
הרמטכ"ל, והעיתונות שחטה אותו. עוזי דיין הוצג כרודף כסאות, אחרי שבתחילה נחשב היה לאיש אמיץ
שתומך במהלכים ראויים בתחום החברתי ובתחום הלחימה בשחיתות.
מעבר שמאלה שווה להפסקת חקירות ולתקשורת מפרגנת (ולכן הוא בדר"כ לא מהלך כן - אלא מהלך
תחמני של מושחת כזה או אחר - שכבר נמצא בתוך המערכת הפוליטית), בעוד שמעבר ימינה גורם לנזק
תקשורתי ולעתים גם תעסוקתי (ולכן לא יהיה פוליטיקאי משמאל שיעבור ימינה - ואנשים בעלי עמדות
שמאל שיעברו ימינה, תמיד יעשו זאת ל-פ-נ-י שנכנסו בפועל לפוליטיקה...).


אתה זריז מדי בשבילי. עד שסיימתי את תגובתי אליך כבר כתבת אחת חדשה...

זה שחלק אחד מן המציאות משתנה לא מחייב חלקים אחרים להשתנות. גם לדעתי הים והערבים, קוד לנכונות עמי האיזור לקבל את קיומנו פה, לא השתנו באופן מהותי. זה לא אומר עם זאת שהפרטים, התנאים, הסביבה ויחסיי הכוחות לא השתנו ולאלה אנחנו צריכים להתאים את עצמנו.

דיין ראה שיחסי הכוחות בין ישראל למצרים שונים מכפי שסבר ליפני מלחמת יוה"כ. הוא גם ראה כיצד הפטרונית הגדולה שלנו ארה"ב שינתה את עמדתה לנוכח תוצאות המילחמה. מסקנת דיין היתה שאולי בכ"ז עדיף שלום בלי שארם על פני שארם בלי שלום. זו מסקנה שניתן להתווכח עליה אבל, בהיתחשב בכך שהשלום, קר ומכוער ככל שיהיה, בכל זאת מחזיק מעמד כבר שלושים שנה ועמד במיבחנים קשים זו לפחות מסקנה סבירה.

נכון, השלום לא הצליח כמו שרצינו ובמובן מסויים המטרה החשובה ביותר, שבירה אמיתית של מעגל האיבה ברמת העמים, הסיבה בגללה היתה הנורמליזציה תמיד דרישת יסוד ישראלית בהסכמי שלום (שהרי הסכם אי לוחמה יכולנו לקבל ממצרים עוד לפני המלחמה) לא הוסגה, אבל עדיין, כל מי שמכיר, ולו מלימוד ההיסטוריה בלבד, את המחיר שעלו לנו מלחמות ההתשה וכיפור, לא יוכל לראות ולו הצדקה חלקית לשינוי בעמדת דיין.

לייחס את כל השינוי הזה לרצון אישי ברה- הביליטציה (שסביר שהיה לה מכך) זה פשטני ועושה עוול לאיש.

לגיטימי גם בעיני שיבוא אדם, יאמר, "אמנם אני רואה כי בנקודה מסוימת צדקו יריבי ואני מקבל עכשיו את עמדתם בנושא, ועדיין סבור אני שאני הוא האדם הטוב ביותר לטפל בנושא". למעשה, בהיתחשב באופי האנשים המגיעים לפוליטיקה, ובמיוחד אלה שאישיותם הובילה אותם לעמדות מנהיגות, למעט מיקרים נדירים ביותר של כשלונות ברמה של תבוסה מוחלטת במילחמה (הרבה יותר ממה שקרה פה במלחמת לבנון השנייה שהייתה רחוקה מתבוסה לפחות כמרחקה מהצלחה) תהיה זו כמעט התגובה היחידה שתקבל.

סתגלתנות אינה שם נירדף לחוסר עמוד שדרה. מדינת ישראל הוקמה כדי לשמש בית לאומי ומגן ליהודים. האסטרטגיה הישראלית ע"מ להשיג מטרות אלו היא לשאוף להשתלבות באזור כמדינה יהודית (לא שכחתי את המרכיב הדמוקרטי, עבורי יש לו חשיבות שוות ערך למרכיב היהודי, אולם במדינה בה קבוצות גדולות כל כך, החרדים למשל, אינן מחוייבות לדמוקרטיה תהייה זו צביעות לחזור על המנטרה של ה"יהודית ודמוקרטית"). המשמעות של השתלבות כמדינה יהודית היא לא מוחלט לזכות השיבה, לא מוחלט למדינה דו לאומית והסכמי שלום עם מרכיב נורמליזציה פעיל. כל אלו הן לדעתי הנחות יסוד שאינן צריכות להשתנות וגמישות בסוגיות אלו (למשל קבלת מספר מוגבל של פליטים) היא טעות חמורה.

בתוך מיסגרת השאיפה להשתלבות איזורית כמדינה יהודית מותרת, רצויה ואפילו הכרחית גמישות מחשבתית. שאלות כשליטה על טריטוריות שונות הן לגיטימיות ובנסיבות ונקודות זמן שונות בהחלט תתכנה תשובות שונות.

דוגמה טובה היא סוגיית גירוש ערביי ארץ ישראל. עם נסיר לרגע את מעטה הצביעות הרי שברור שללא האקט המתואב הזה ב1949 לא יכלה מדינת ישראל להתקיים כיום. היה זה צעד מכוער אך הכרחי וחשוב מכך, בנסיבות הזמן, אפשרי. ההזיות העכשוויות בדבר גירוש המוני של אוכלוסיה לא יהודית הן בדיוק אלה, הזיות. לא ניתן לבצע אותן ולו מישום שההתנגדות בקרב חלקים נירחבים באוכלוסיה היהודית (כולל אני עצמי) תהייה קשה מידי והדבר יוביל לקרע בילתי ניתן לאיחוי. גם אם אתה סבור שהשמאל הישראלי טועה לחלוטין, עמדה לגיטימית, אינך יכול להתעלם מקיומו של פלח עם זה ומהשפעתו. האלטרנטיבה היחידה תהייה לגרש גם את השמאל (שיהיה ברור לחלוטין שהדברים נאמרים פה רק ע"מ להביא את הדוגמה לרמת אבסורד).

(כל זה כמובן לפני ששיכללנו אפילו את התגובה העולמית.)

אין לי הסבר לדיקטטורה השמאלית באקדמיה הישראלית, אין לי גם מושג עד כמה אם בכלל זה המצב שכן אין זה חלק מהעולם שלי כיום אבל מתקופות לימודי השונות בארץ ובארה"ב (בתחומים ובמחלקות שאינן פוליטיות) אכן הרושם שנוצר אצלי היה לפחות של הטייה ליבראלית. על חלק מהדברים שקראתי לא נותר לי אלא לצטט אמירה ישנה של ג'ורג' אורוול; "רק אינטלקטואלים יכולים להיות מטומטמים כל כך".

הערה אחרונה בתקווה שלא תקבל זאת לא נכון אבל באמת שבהתחשב ברמת התגובות והידע שלך השימוש בכינויים כמו "חשודי" משול לפצעון בפרצוף של בחורה יפה.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 27-10-2008, 20:29
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
אני מודה על המחאות - אבל אני חייב להודות ש"חשודי" הוא כינוי שהמציא כותב איכותי ממני..
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי hamora שמתחילה ב "[QUOTE=ori]"המציאות המשתנה"..."

והשם המלא "אודי חשודי", הוא בעיני מהכינויים היותר מוצלחים (והולמים) שזכה להם נבחר ציבור
כאן...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אתה זריז מדי בשבילי. עד שסיימתי את תגובתי אליך כבר כתבת אחת חדשה...

זה שחלק אחד מן המציאות משתנה לא מחייב חלקים אחרים להשתנות. גם לדעתי הים והערבים, קוד לנכונות עמי האיזור לקבל את קיומנו פה, לא השתנו באופן מהותי. זה לא אומר עם זאת שהפרטים, התנאים, הסביבה ויחסיי הכוחות לא השתנו ולאלה אנחנו צריכים להתאים את עצמנו.

דיין ראה שיחסי הכוחות בין ישראל למצרים שונים מכפי שסבר ליפני מלחמת יוה"כ. הוא גם ראה כיצד הפטרונית הגדולה שלנו ארה"ב שינתה את עמדתה לנוכח תוצאות המילחמה. מסקנת דיין היתה שאולי בכ"ז עדיף שלום בלי שארם על פני שארם בלי שלום. זו מסקנה שניתן להתווכח עליה אבל, בהיתחשב בכך שהשלום, קר ומכוער ככל שיהיה, בכל זאת מחזיק מעמד כבר שלושים שנה ועמד במיבחנים קשים זו לפחות מסקנה סבירה.

נכון, השלום לא הצליח כמו שרצינו ובמובן מסויים המטרה החשובה ביותר, שבירה אמיתית של מעגל האיבה ברמת העמים, הסיבה בגללה היתה הנורמליזציה תמיד דרישת יסוד ישראלית בהסכמי שלום (שהרי הסכם אי לוחמה יכולנו לקבל ממצרים עוד לפני המלחמה) לא הוסגה, אבל עדיין, כל מי שמכיר, ולו מלימוד ההיסטוריה בלבד, את המחיר שעלו לנו מלחמות ההתשה וכיפור, לא יוכל לראות ולו הצדקה חלקית לשינוי בעמדת דיין.

לייחס את כל השינוי הזה לרצון אישי ברה- הביליטציה (שסביר שהיה לה מכך) זה פשטני ועושה עוול לאיש.


אני נותן לדיין מעט מאוד קרדיט, כיוון שלדעתי הוא זכאי לכמות כזו של קרדיט. האיש, שעתידו היה
מאחוריו ב1974, ובגין (בהחלטה אומללה של אדם שבכל לבו רצה להיות מקובל על האוליגרכיה
הישנה) הוציא אותו מן הנפטלין של הספסלים האחוריים של מפלגת העבודה המובסת, ועשה אותו שר
חוץ. בסדרת מפגשים עם חסן תוהמי, יצר דיין את הבסיס להסכם האומלל עם מצרים, שבו זכתה מצרים
בנצחון כביר: חסות וסיוע כספי אמריקניים, כמויות נפט עצומות, מתקנים ותשתיות מפותחים בסיני,
וכל זה תמורת התחייבות לא לעשות מה שכבר הוכח שאין להם בין כה וכה את היכולת לעשות: לבצע
התקפה מוצלחת נגד ישראל...
השקט בגבול הסורי נמשך זמן רב יותר מאשר השקט בגבול המצרי, ובניגוד לסוריה, שצבאה פרימיטיבי
(תודות לכך שלא פתחנו לה את השער לארה"ב - שער שנפתח למצרים רק בזכות ההסכם עם ישראל),
בונה מצרים צבא מרשים למדי, כשאין לה אף אוייב ראוי לשמו (לוב דלילת אוכלוסין, ומהווה מעסיק של
יותר מ2 מליון מצרים, וסודאן פרימיטיבית עד אימה) - למעט ישראל. אין מלחמה עם מצרים מאותה סיבה
שאין מלחמה עם סוריה: זה לא משתלם להם כרגע. בדקה שבה הערבים בסוריה יחשבו שניתן לנצח את
ישראל במלחמה כוללת - אין פיסת נייר בעולם שתמנע מהמצרים להצטרף ולתבוע חלקם בשלל...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
לגיטימי גם בעיני שיבוא אדם, יאמר, "אמנם אני רואה כי בנקודה מסוימת צדקו יריבי ואני מקבל עכשיו את עמדתם בנושא, ועדיין סבור אני שאני הוא האדם הטוב ביותר לטפל בנושא". למעשה, בהיתחשב באופי האנשים המגיעים לפוליטיקה, ובמיוחד אלה שאישיותם הובילה אותם לעמדות מנהיגות, למעט מיקרים נדירים ביותר של כשלונות ברמה של תבוסה מוחלטת במילחמה (הרבה יותר ממה שקרה פה במלחמת לבנון השנייה שהייתה רחוקה מתבוסה לפחות כמרחקה מהצלחה) תהיה זו כמעט התגובה היחידה שתקבל.


אני מסכים שאנשים במערכת הפוליטית סבורים שהם צריכים להוביל בכל דרך - גם אם לפני חמש דקות
אמרו שהדרך הזו היא אסון. אני טוען שזו עוד הוכחה לכך שהפוליטיקה מלאה בחדלי אישים...
אדם שהגיע למסקנה שכל חייו טעה - חובתו לתת למי שלשיטתו כל הזמן צדק, להיות המוביל.
מלחמת לבנון השנייה הייתה תבוסה איומה. צבא סדיר לחם באוייב ללא חיל אוויר וללא שריון, ולא הצליח
אפילו למנוע הפיכת השליש הצפוני של ארצו, לשטח ספיגה לאלפי רקטות פרימיטיביות.
אני לא טוען שהחיילים בשטח הובסו. להיפך, התבוסה נבעה מכך שהחיילים בשטח לא קיבלו את
האפשרות להלחם עבור מטרות ברורות - מעבר לתקיעת דגלים לצורך השגת תמונות נצחון עבור הספין
המושחת התורן...
אני משוכנע שלו הוגדרו יעדים ברורים לצה"ל - הם היו מושגים, למרות המצב המחפיר בימ"חים, ולמרות
כשלי פיקוד רבים שנחשפו. הרוסים נלחמו בגרוזינים באוגוסט השנה. גם להם המלחמה יכלה להפוך
לסוג של מלחמת לבנון2, לולא הוגדרו להם יעדים ברורים - שהלחימה לא הופסקה לפני שהושגו.


ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
סתגלתנות אינה שם נירדף לחוסר עמוד שדרה. מדינת ישראל הוקמה כדי לשמש בית לאומי ומגן ליהודים. האסטרטגיה הישראלית ע"מ להשיג מטרות אלו היא לשאוף להשתלבות באזור כמדינה יהודית (לא שכחתי את המרכיב הדמוקרטי, עבורי יש לו חשיבות שוות ערך למרכיב היהודי, אולם במדינה בה קבוצות גדולות כל כך, החרדים למשל, אינן מחוייבות לדמוקרטיה תהייה זו צביעות לחזור על המנטרה של ה"יהודית ודמוקרטית"). המשמעות של השתלבות כמדינה יהודית היא לא מוחלט לזכות השיבה, לא מוחלט למדינה דו לאומית והסכמי שלום עם מרכיב נורמליזציה פעיל. כל אלו הן לדעתי הנחות יסוד שאינן צריכות להשתנות וגמישות בסוגיות אלו (למשל קבלת מספר מוגבל של פליטים) היא טעות חמורה.

בתוך מיסגרת השאיפה להשתלבות איזורית כמדינה יהודית מותרת, רצויה ואפילו הכרחית גמישות מחשבתית. שאלות כשליטה על טריטוריות שונות הן לגיטימיות ובנסיבות ונקודות זמן שונות בהחלט תתכנה תשובות שונות.

דוגמה טובה היא סוגיית גירוש ערביי ארץ ישראל. עם נסיר לרגע את מעטה הצביעות הרי שברור שללא האקט המתואב הזה ב1949 לא יכלה מדינת ישראל להתקיים כיום. היה זה צעד מכוער אך הכרחי וחשוב מכך, בנסיבות הזמן, אפשרי. ההזיות העכשוויות בדבר גירוש המוני של אוכלוסיה לא יהודית הן בדיוק אלה, הזיות. לא ניתן לבצע אותן ולו מישום שההתנגדות בקרב חלקים נירחבים באוכלוסיה היהודית (כולל אני עצמי) תהייה קשה מידי והדבר יוביל לקרע בילתי ניתן לאיחוי. גם אם אתה סבור שהשמאל הישראלי טועה לחלוטין, עמדה לגיטימית, אינך יכול להתעלם מקיומו של פלח עם זה ומהשפעתו. האלטרנטיבה היחידה תהייה לגרש גם את השמאל (שיהיה ברור לחלוטין שהדברים נאמרים פה רק ע"מ להביא את הדוגמה לרמת אבסורד).

(כל זה כמובן לפני ששיכללנו אפילו את התגובה העולמית.)


סתגלנות אינה תכונה פסולה כשלעצמה. היא תכונה פסולה כשהיא הופכת לדגל שנושא כל פוליטיקאי
חסר דרך...
אני לא חושב שגירוש ערבים הוא רע יותר מגירוש יהודים. רבים מאלה שחשים התקוממות מוסרית מעצם
המחשבה על גירוש ערבים - חיים טוב מאוד עם עקירת יהודים בשטחי איו"ש. רובם לא התביישו לשמוח
לאידם של תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, ובעצם האשימו את המגורשים שאיבדו את ביתם, בנימוק
ש"הם הלכו לגור שם"...
.אני לא עוסק בשאלה של גירוש/לא גירוש. אני מאמין, אגב, שלטווח של עשרות שנים קדימה - השטח
הזעיר ממערב לירדן לא יוכל לקיים שתי יישויות לאומיות. כמו שזה נראה היום, היישות שתישאר כאן
תהיה יישות ערבית, למרבה הצער - םשוט בגלל שהיישות היהודית איבדה את תחושת צדקת הדרך,
וללא תחושת צדקת הדרך, אין אפשרות לקיים מדינה לא-ערבית במזה"ת...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אין לי הסבר לדיקטטורה השמאלית באקדמיה הישראלית, אין לי גם מושג עד כמה אם בכלל זה המצב שכן אין זה חלק מהעולם שלי כיום אבל מתקופות לימודי השונות בארץ ובארה"ב (בתחומים ובמחלקות שאינן פוליטיות) אכן הרושם שנוצר אצלי היה לפחות של הטייה ליבראלית. על חלק מהדברים שקראתי לא נותר לי אלא לצטט אמירה ישנה של ג'ורג' אורוול; "רק אינטלקטואלים יכולים להיות מטומטמים כל כך".

הערה אחרונה בתקווה שלא תקבל זאת לא נכון אבל באמת שבהתחשב ברמת התגובות והידע שלך השימוש בכינויים כמו "חשודי" משול לפצעון בפרצוף של בחורה יפה.


אני מתחייב בפניך שזה המצב - בפקולטות למדעי הרוח, יותר מאשר בפקולטות אחרות. זו לא הטייה
ליברלית, אלא הטייה פסאודו-ליברלית. בדר"כ אלה שמתיימריםמ להיות ליברלים הם הפחות סובלניים
כלפי כל מי שחושב אחרת מהם - תראה איזה עלבונות שוביניסטיים מטיחים הדמוקרטים הליברליים
בשרה פיילין על בסיס יום יומי..
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 27-10-2008, 22:20
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,225
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אני מודה על המחאות - אבל אני חייב להודות ש"חשודי" הוא כינוי שהמציא כותב איכותי ממני.."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
והשם המלא "אודי חשודי", הוא בעיני מהכינויים היותר מוצלחים (והולמים) שזכה להם נבחר ציבור
כאן...

חלילה לא האשמתי אותך בהמצאת הכינוי. אין לי מושג למי שמורות הזכויות אבל אף פעם לא אהבתי משחקים כאלה וכבר מסילבי קשת בזמנה ניגעלתי (שימוש מדויק המילה). באופן כללי רמת הפובליציסטיקה בארץ לא מרשימה במיוחד, וודאי לא בהשוואה לזו האמריקאית.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אני נותן לדיין מעט מאוד קרדיט, כיוון שלדעתי הוא זכאי לכמות כזו של קרדיט. האיש, שעתידו היה
מאחוריו ב1974, ובגין (בהחלטה אומללה של אדם שבכל לבו רצה להיות מקובל על האוליגרכיה
הישנה) הוציא אותו מן הנפטלין של הספסלים האחוריים של מפלגת העבודה המובסת, ועשה אותו שר
חוץ. בסדרת מפגשים עם חסן תוהמי, יצר דיין את הבסיס להסכם האומלל עם מצרים, שבו זכתה מצרים
בנצחון כביר: חסות וסיוע כספי אמריקניים, כמויות נפט עצומות, מתקנים ותשתיות מפותחים בסיני,
וכל זה תמורת התחייבות לא לעשות מה שכבר הוכח שאין להם בין כה וכה את היכולת לעשות: לבצע
התקפה מוצלחת נגד ישראל...

דיין הוא בעיני איש גדול עם אישיות מפוקפקת מאוד שפישל בענק והצליח עד כמה שניתן היה לכפר על מעשיו. את הסכם השלום עם מצרים לא ניתן היה שלא לעשות. הוא החל אופטימי הרבה יותר מכפי שזה נראה כיום. עוד זכורה לי האופוריה סביב ביקור סאדאת (הייתה אז שביתת מורים גדולה ולאסוננו התלמידים בהתלהבות שאחזה בעם הופסקה השביתה) וקבלת הפנים החמה (לפחות למראית עין) לה זכו התיירים הישראלים במצרים בתחילת שנות השמונים. עדיין מוקדם לסכם שכן ההסכם עשוי להתמוטט או אולי בסופו של דבר כן נצליח להגיע לעמק השווה (כרגע האפשרות הראשונה ניראת ראלית יותר) אולם מספיק לזכור את הקונספציה המפורסמת של 1973 שתלתה הכול במצרים - רע"ן סוריה במחלקת מחקר של אמ"ן, סא"ל (ולימים אלוף) אביעזר יערי שדווקא (וביחד עם רבים וטובים באמ"ן) חשש ממלחמה קרבה מודר ממידע והושתק - כדי להבין את החשיבות העצומה שיוחסה לתפקידה של מצרים בסיכסוך.

אגב, אם כבר הגענו עד לכאן והואיל והיזכרנו אותו גם אתה גם אני וכדי למנוע עוול לאדם מצויין שכבר לא יכול להגן על עצמו כדי לציין שלמרות שטעה נוראות היה סא"ל בנדמן ז"ל לפי כל המקורות שקראתי אדם נבון וישר וקצין מודיעין מצויין. יש לזכור שהגיש את התפטרותו (שנדחתה ע"י זעירה) כבר ביום השני למלחמה ואת עדותו ההוגנת והישרה בוועדת אגרנט. נדמה לי שזה יותר ממה שאפשר לומר על רבים כיום.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
השקט בגבול הסורי נמשך זמן רב יותר מאשר השקט בגבול המצרי, ובניגוד לסוריה, שצבאה פרימיטיבי
(תודות לכך שלא פתחנו לה את השער לארה"ב - שער שנפתח למצרים רק בזכות ההסכם עם ישראל),
בונה מצרים צבא מרשים למדי, כשאין לה אף אוייב ראוי לשמו (לוב דלילת אוכלוסין, ומהווה מעסיק של
יותר מ2 מליון מצרים, וסודאן פרימיטיבית עד אימה) - למעט ישראל. אין מלחמה עם מצרים מאותה סיבה
שאין מלחמה עם סוריה: זה לא משתלם להם כרגע. בדקה שבה הערבים בסוריה יחשבו שניתן לנצח את
ישראל במלחמה כוללת - אין פיסת נייר בעולם שתמנע מהמצרים להצטרף ולתבוע חלקם בשלל...

להזכירך היתה לנו כבר מילחמה אחת ישירה עם סוריה לאחר מלחמת יוה"כ, ב1982. אומנם לא ברמת הגולן אבל סוריה נילחמת בנו מלחמת פרוקסי מזיקה מאוד כבר הרבה שנים, מלחמה שאגב הוגברה מאוד מאז עליית אסאד הבן. לדעתי הנזקים שהם גורמים לנו חמורים מחוסר החשק והמעש של המצרים בדרום. בנוגע לסוגיית התעצמות מצרים אין לי מה להוסיף מלבד שאתה צודק. הנימוק כאילו הם מפחדים מאיתנו נישמע לי מגוחך אבל אולי מהצד שלהם כך זה ניראה. אויבים אחרים שמצדיקים צבא כזה גם לדעתי אין להם ומצבם הכלכלי העלוב גם הוא מעלה תהיות עגומות בנוגע לכוונותיהם.


ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אני מסכים שאנשים במערכת הפוליטית סבורים שהם צריכים להוביל בכל דרך - גם אם לפני חמש דקות
אמרו שהדרך הזו היא אסון. אני טוען שזו עוד הוכחה לכך שהפוליטיקה מלאה בחדלי אישים...
אדם שהגיע למסקנה שכל חייו טעה - חובתו לתת למי שלשיטתו כל הזמן צדק, להיות המוביל.
מלחמת לבנון השנייה הייתה תבוסה איומה. צבא סדיר לחם באוייב ללא חיל אוויר וללא שריון, ולא הצליח
אפילו למנוע הפיכת השליש הצפוני של ארצו, לשטח ספיגה לאלפי רקטות פרימיטיביות.
אני לא טוען שהחיילים בשטח הובסו. להיפך, התבוסה נבעה מכך שהחיילים בשטח לא קיבלו את
האפשרות להלחם עבור מטרות ברורות - מעבר לתקיעת דגלים לצורך השגת תמונות נצחון עבור הספין
המושחת התורן...
אני משוכנע שלו הוגדרו יעדים ברורים לצה"ל - הם היו מושגים, למרות המצב המחפיר בימ"חים, ולמרות
כשלי פיקוד רבים שנחשפו. הרוסים נלחמו בגרוזינים באוגוסט השנה. גם להם המלחמה יכלה להפוך
לסוג של מלחמת לבנון2, לולא הוגדרו להם יעדים ברורים - שהלחימה לא הופסקה לפני שהושגו.

מלחמת לבנון השנייה בשום פנים ואופן לא הייתה תבוסה איומה. תבוסה איומה זה מה שקרה למצרים, הסורים והירדנים ב1967, לגרמנים ב1945 או לצרפתים ב1940. מלחמת לבנון לא היתה אפילו תבוסה לא איומה כמו למשל מה שקרה למצרים בסוף מלחמת יוה"כ. מלחמת לבנון השנייה היתה כשלון כי לא הצליחה במטרתה האמיתית שהיתה לשנות את מגמת התעצמות הכוחות הקשורים לאירן סביב גבולות ישראל וזאת למרות שנסיבות בינ"ל נדירות ביותר יצרו מצב כמעט חסר תקדים בו היה לישראל מרחב תימרון צבאי רחב ביותר כולל, וזו נקודה חשובה מאוד, ממדינות ערב הסוניות.

לכישלון היחסי (היו גם כמה הצלחות, אם גם זמניות, במלחמה) הזה אבות רבים מאוד הן בצבא והן בדרג המדיני, הן בקרב מי ששרתו בזמן המלחמה והן בקרב קודמיהם אבל חשוב מכל, לדעתי, הוא שהכשלון לא מסתכם רק בצמרת אלא גם בעם שפיתח ציפיות לא מציאותיות של מלחמות לוקסוס ללא אבידות לכוחותינו וכך במידה רבה האמא (והאבא) היהודים סרסו את הצבא.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
סתגלנות אינה תכונה פסולה כשלעצמה. היא תכונה פסולה כשהיא הופכת לדגל שנושא כל פוליטיקאי
חסר דרך...
אני לא חושב שגירוש ערבים הוא רע יותר מגירוש יהודים. רבים מאלה שחשים התקוממות מוסרית מעצם
המחשבה על גירוש ערבים - חיים טוב מאוד עם עקירת יהודים בשטחי איו"ש. רובם לא התביישו לשמוח
לאידם של תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, ובעצם האשימו את המגורשים שאיבדו את ביתם, בנימוק
ש"הם הלכו לגור שם"...
.אני לא עוסק בשאלה של גירוש/לא גירוש.

אתה צודק בהחלט שכל מי שמתנגד לגירוש ערבים אבל מתייחס בשוויון נפש לגירוש יהודים רק חושף עצמו כצבוע (וכמובן שההגיון הזה עובד גם בכוון ההפוך). גם התפיסה כאילו רוב המתנחלים "אשמים" במצבם היא תמימות במקרה הטוב ורשעות במקרה הרע. הרי "תודות" לממשלות ישראל לדורותיהן רוב המתנחלים הם אנשים שחטאם בכך שרצו לשפר את חייהם ומצאו את הישובים שמעבר לקו הירוק פשוט כדאיים יותר כלכלית (וזה כמובן נכון שבעתיים בנוגע לשכונות סביב ירושלים שגם הן לפי החוק הבינ"ל התנחלויות לא חוקיות). הפתרון של חזרה אל הקו הירוק אינו ריאלי בעיני יותר מהפתרון של גרוש ערבים אבל מבחינת ישראל זה לא מצב טוב בכלל. המסלול היחיד שעשוי לעקוף את הבעיה הוא בחילופי שטחים אלא שפה אנחנו חוזרים בעצם לרעיון (עם גם לא לגבולות) של תוכניות החלוקה שמלפני קום המדינה והללו מעולם לא יכלו לעבוד כי יצרו ארץ מטולאת בין שני עמים בצורה בלתי אפשרית.

למרות האמור לעי"ל ולמרות שכרגע ניראה כאילו ההתנתקות ברצועת עזה היתה כישלון, איזו אלטרנטיבה היתה בעצם לישראל לבד מפינוי הישובים? (הטיעון הזה אינו תקף בעיני לגדה שם המצב גם מבחינת האפשרויות, גם מבחינת הסיכונים, שונה)

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אני מאמין, אגב, שלטווח של עשרות שנים קדימה - השטח
הזעיר ממערב לירדן לא יוכל לקיים שתי יישויות לאומיות. כמו שזה נראה היום, היישות שתישאר כאן
תהיה יישות ערבית, למרבה הצער


זו מסקנה חמורה מאוד. בכאב לב אודה שבהדרגה זו גם הופכת להיות דעתי.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
- םשוט בגלל שהיישות היהודית איבדה את תחושת צדקת הדרך,
וללא תחושת צדקת הדרך, אין אפשרות לקיים מדינה לא-ערבית במזה"ת...

הנטייה שלי היא דווקה להאשים יותר את הערבים במצב. לראייתי מדינת ישראל ניסתה די הרבה אפשרויות, כיבוש "נאור" ולא כל כך נאור, שמירת זיקת הגדה לירדן, הסכמים מקומיים, אופציה איסלאמית לתנועה הפלסטינאית הלאומית (רעיון גרוע במיוחד) הסכמים עם מנהיגות פלסטינאית, נסיגות חד צדדיות ומה לא. הכל, בסופו של דבר מתפוצץ לנו בפרצוף. לפעמים ניראה שלפלסטינאים בפרט ולערבים בכלל לא איכפת לסבול עוד 1000 שנה ובלבד שיוכלו לדפוק אותנו בסוף. מספרים לנו בסקרים שרוב האוכלוסיה הפלסטינאית מוכנה לדו קיום בשתי מדינות. אולי, אבל אפילו אם זה נכון (וזה אפילו גדול מאוד) אין שם רצון פוליטי או כוח מנהיגותי לכפות את הנכונות הזאת על הקיצוניים וכך נגררים שני הצדדים לעוד ועוד מעגלי אלימות (במידה מסוימת זה נכון גם בנוגע לקיצונים שבמתנחלים ולמדינת ישראל).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אני מתחייב בפניך שזה המצב - בפקולטות למדעי הרוח, יותר מאשר בפקולטות אחרות. זו לא הטייה
ליברלית, אלא הטייה פסאודו-ליברלית. בדר"כ אלה שמתיימריםמ להיות ליברלים הם הפחות סובלניים
כלפי כל מי שחושב אחרת מהם - תראה איזה עלבונות שוביניסטיים מטיחים הדמוקרטים הליברליים
בשרה פיילין על בסיס יום יומי..

נכון אמנם שפיילין לא מלקקת דבש אבל באמת שלאף אחד אין מונופול על הרשעות. דווקה המקרה המגעיל ביותר שזכור לי היה פנים רפובליקני בשנת 2000 לאחר תבוסת בוש ב19% בניו המפשייר כשהמחנה שלו הפיץ שמועה כאילו ברידג'ט מקיין, היתומה הבנגאלדשית שסועת השפה שסינדי אימצה ב1991 היא בעצם בתו הלא חוקית של ג'והן מקיין.

יותר נמוך מזה באמת כבר יהיה קשה למצוא.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 27-10-2008, 23:56
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי hamora שמתחילה ב "[QUOTE=ori]והשם המלא "אודי..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
חלילה לא האשמתי אותך בהמצאת הכינוי. אין לי מושג למי שמורות הזכויות אבל אף פעם לא אהבתי משחקים כאלה וכבר מסילבי קשת בזמנה ניגעלתי (שימוש מדויק המילה). באופן כללי רמת הפובליציסטיקה בארץ לא מרשימה במיוחד, וודאי לא בהשוואה לזו האמריקאית.

ממציא הכינוי הוא מהגולשים היותר משובחים שלנו כאן, אדם שלחלוטין לא מחרף ומגדף בדר"כ - ואני
בהחלט לא חושב שלהגדיר את אולמרט כאודי חשודי, זה גידוף. אין כאן אפילו קביעה שהאיש אשם, אלא
בסה"כ, רמיזה מחוייכת על היותו חשוד סדרתי...
סילבי קשת נהגה להוסיף כינויים פוגעניים שאין להם קשר למציאות. כאן זה לא המקרה. אני אמנם לא
קורא של כל העיתונות האמריקנית, אבל אני קורא לא מעט טורים של עיתונות "נחשבת" (כפי שציינתי
בשעתו בפורום על פוליטיקה עולמית), ואני חושב שאם מורין דווד היא מהפובליציסטים היותר בכירים בניו
יורק טיימס, הרי שהמצב שם חמור בדיוק כמו פה (מעבר לתופעה המגוחכת של ההתגייסות העדרית של
כל העיתונים שם לפרסום ברווזים על מקיין מהדקה שבה התברר שהוא המועמד הרפובליקני - וגם
בזה עסקנו בשעתו...).


ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
דיין הוא בעיני איש גדול עם אישיות מפוקפקת מאוד שפישל בענק והצליח עד כמה שניתן היה לכפר על מעשיו. את הסכם השלום עם מצרים לא ניתן היה שלא לעשות. הוא החל אופטימי הרבה יותר מכפי שזה נראה כיום. עוד זכורה לי האופוריה סביב ביקור סאדאת (הייתה אז שביתת מורים גדולה ולאסוננו התלמידים בהתלהבות שאחזה בעם הופסקה השביתה) וקבלת הפנים החמה (לפחות למראית עין) לה זכו התיירים הישראלים במצרים בתחילת שנות השמונים. עדיין מוקדם לסכם שכן ההסכם עשוי להתמוטט או אולי בסופו של דבר כן נצליח להגיע לעמק השווה (כרגע האפשרות הראשונה ניראת ראלית יותר) אולם מספיק לזכור את הקונספציה המפורסמת של 1973 שתלתה הכול במצרים - רע"ן סוריה במחלקת מחקר של אמ"ן, סא"ל (ולימים אלוף) אביעזר יערי שדווקא (וביחד עם רבים וטובים באמ"ן) חשש ממלחמה קרבה מודר ממידע והושתק - כדי להבין את החשיבות העצומה שיוחסה לתפקידה של מצרים בסיכסוך.

אגב, אם כבר הגענו עד לכאן והואיל והיזכרנו אותו גם אתה גם אני וכדי למנוע עוול לאדם מצויין שכבר לא יכול להגן על עצמו כדי לציין שלמרות שטעה נוראות היה סא"ל בנדמן ז"ל לפי כל המקורות שקראתי אדם נבון וישר וקצין מודיעין מצויין. יש לזכור שהגיש את התפטרותו (שנדחתה ע"י זעירה) כבר ביום השני למלחמה ואת עדותו ההוגנת והישרה בוועדת אגרנט. נדמה לי שזה יותר ממה שאפשר לומר על רבים כיום.


דיין הוא בעיני אדם קטנטן עם רגעים גדולים. הוא היה אדם רהוט ואינטליגנטי באופן לא רגיל, שידע
לעשות שימוש בתקשורת שנים לפני שאחרים בכלל הבינו את זה. האיש קיבל קרדיט על נצחון שתוכנן
בשעה שהוא שלח כתבות מצולמות מווייטנאם, וכל חלקו בנצחון היה כניסה לתפקיד חמישה ימים לפני
המכה המקדימה שלנו, מכה שהקרדיט עליה שייך ללרבין, וייצמן, מוטי הוד, שייקה גביש, ישראל טל,
אריק שרון, אברהם יפה - ולוי אשכול, הרבה יותר מאשר לדיין עצמו. ובכ"ז, הגאונות התקשורתית הביאה
אותו להיתפס כאדריכל הנצחון...
ביקור סאדאת התרחש בשעה שהייתי עובר בן חודשיים, כך שאני לא יכול לטעון שאני זוכר את האופוריה
(למרות שלא קשה לדמיין אותה - ולהבין אותה לגמרי), אבל העניין בהסכם ההוא שבסופו של דבר הוא
תוצאה של אופוריה. הסכם רע, שהיה תקדים איום ונורא.
באשר לבנדמן ז"ל: לאיש עמדו זכויות רבות, עוד מזמן היותו לוחם ביחידה 101 - ועד לשנותיו האחרונות,
בהן עסק בכתיבה על שנותיו האחרונות של הצבא הבריטי בארץ בתקופת המנדט (וחומרים שאסף, היו
לי, באופן אישיף לעזר רב שכתיבת עבודת התזה שלי...), אבל על הכשלון שלו ושל אחרים באמ"ן
במלחמת יוה"כ, קשה לערער. כמו כן, עפ"י מספר מחקרים הוא היה בין הגורמים שתבעו להשתיק את
ה"קצין המעצבן" סגן בני סימן-טוב, שישב בפיקוד דרום ולא הפסיק להעיק עם התיאוריות שלו על הכנות
מצריות למלחמה...


ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
להזכירך היתה לנו כבר מילחמה אחת ישירה עם סוריה לאחר מלחמת יוה"כ, ב1982. אומנם לא ברמת הגולן אבל סוריה נילחמת בנו מלחמת פרוקסי מזיקה מאוד כבר הרבה שנים, מלחמה שאגב הוגברה מאוד מאז עליית אסאד הבן. לדעתי הנזקים שהם גורמים לנו חמורים מחוסר החשק והמעש של המצרים בדרום. בנוגע לסוגיית התעצמות מצרים אין לי מה להוסיף מלבד שאתה צודק. הנימוק כאילו הם מפחדים מאיתנו נישמע לי מגוחך אבל אולי מהצד שלהם כך זה ניראה. אויבים אחרים שמצדיקים צבא כזה גם לדעתי אין להם ומצבם הכלכלי העלוב גם הוא מעלה תהיות עגומות בנוגע לכוונותיהם.


ב1982 הייתה מלחמה עם סוריה - שהוצגה לאורך כל הזמן ע"י השמאל כמלחמת ברירה. אי אפשר לאחוז
במקל בשתי קצותיו, ומצד אחד לטעון שהייתה מלחמה עם סוריה מאז 1973, בה בעת להתעלם מהטענה
הקבועה של השמאל, שאנחנו יזמנו את המלחמה הזו...
המלחמה הישירה עם סוריה ב1982 הייתה מוגבלת להפליא בהיקפה - ולא במקרה. הסורים שמרו על
שקט מ-ו-ח-ל-ט ברמת הגולן, וגם חיל האוויר שלהם, הקפיד להתנגש עם מטוסינו, רק מעל שמי לבנון.
למעשה, אפשר רק לעמוד נדהמים מכך שגבול רמה"ג היה שקט למרות שבגזרה אחרת, הסורים התנגשו
עם חיילינו.
באשר לקביעה הנכונה של מלחמה באמצעות פרוקסי: הדבר נכון לחלוטין גם לגבי מצרים - אנחנו לא
תמימים עד כדי כך שנחשוב שאמל"ח מגיע לרצועת עזה בניגוד לרצונה של מצרים. צריך לזכור שהאמל"ח
שמוברח לרצועה מרפיח המצרית, לא מיוצר ברפיח המצרית, ולא מופיע מעצמו בצד המצרי של הגבול.
כדי להגיע לעיר שכוחת-האל רפיח המצרית, צריך האמל"ח לעבור כברת דרך מרשימה בתוך שטח מצרי,
באזור שנמצא תחת פיקוח צבאי ומודיעיני הדוק למדי של המצרים.
אני ממש לא שמח על כך שכמעט 30 שנה אחרי חתימת הסכם שלום, אני לא יכול להסתכל על המצב
בגבול מצרים, ולקבוע שהמצב האסטרטגי שם טוב יותר מאשר בגבול עם סוריה.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
מלחמת לבנון השנייה בשום פנים ואופן לא הייתה תבוסה איומה. תבוסה איומה זה מה שקרה למצרים, הסורים והירדנים ב1967, לגרמנים ב1945 או לצרפתים ב1940. מלחמת לבנון לא היתה אפילו תבוסה לא איומה כמו למשל מה שקרה למצרים בסוף מלחמת יוה"כ. מלחמת לבנון השנייה היתה כשלון כי לא הצליחה במטרתה האמיתית שהיתה לשנות את מגמת התעצמות הכוחות הקשורים לאירן סביב גבולות ישראל וזאת למרות שנסיבות בינ"ל נדירות ביותר יצרו מצב כמעט חסר תקדים בו היה לישראל מרחב תימרון צבאי רחב ביותר כולל, וזו נקודה חשובה מאוד, ממדינות ערב הסוניות.

לכישלון היחסי (היו גם כמה הצלחות, אם גם זמניות, במלחמה) הזה אבות רבים מאוד הן בצבא והן בדרג המדיני, הן בקרב מי ששרתו בזמן המלחמה והן בקרב קודמיהם אבל חשוב מכל, לדעתי, הוא שהכשלון לא מסתכם רק בצמרת אלא גם בעם שפיתח ציפיות לא מציאותיות של מלחמות לוקסוס ללא אבידות לכוחותינו וכך במידה רבה האמא (והאבא) היהודים סרסו את הצבא.


טוב, אני מבטל את המילה "איומה", שכן בהשוואה לדוגמאות של תבוסות טוטאליות שהצגת, מצבנו
הרבה יותר טוב. מצד שני, צרפת הובסה ע"י 130 דיוויזיות גרמניות, המצרים, הסורים והירדנים הובסו
במהלך מבריק שהותיר אותן נטולות חיל אוויר - כאשר צבאותיהן הסדירים נותרו חשופים לגמרי. גרמניה
רוסקה צבאית וכלכלית ע"י הברית העצומה ביותר שידע העולם מעודו. אנחנו התמודדנו מול ארגון שמונה
כמה מאות לוחמים סדירים, נטול כל יכולת אסטרטגית - ולא רק שלא הגענו להכרעה מולו, אלא שאפילו
לא החלשנו אותו (אדרבא, הוא היום חזק יותר מכפי שהיה לפני שנתיים, הן צבאית והן פוליטית).
אני מסכים שהרצון במינום נפגעים לצבא פגע קשות ביכולתו - אבל הרבה לפני שהרצון להימנעות מאבדות
פגע בצבא - פגעה בו העובדה הבסיסית שלא הייתה תכלית ברורה למלחמה. חיילים נכנסו ללבנון, ויצאו,
ונכנסו שוב, ויצאו שוב. אין דבר שמשדר בלבול יותר מאשר כיבוש יעד אחד מספר פעמים במשך תקופה
קצרה כ"כ. התחושה היא שהמלחמה הזו נוהלה יותר למען הספין (להראות שאנחנו נחושים) מאשר
בשביל להשיג יעדים ברורים (מהסוג שהוצהר עליהם בנאום ראה"מ בכנסת ב17 ביולי 2006, שכלל את
השבת אודי ואלדד, פירוק חזבאללה, הורדת צבא לבנון אל הגבול וכיו"ב).
החלטת מועה"ב 1701 על סיום המלחמה הייתה כשלון מחפיר, והיא החזירה אותנו לימים שבהם אנחנו
עומדים ומסתכלים איך חיילי יוניפי"ל מכסת"חים עצמם לדעת, ובלבד שלא יתעמתו עם המחבלים.
למרבה הצער, גם אחרי שההחלטה הייתה ברורה, היה לכמה בכירים אצלנו צורך פוליטי להביא תמונת
נצחון, מה שעלה לנו ב33 הרוגים נוספים - שלא הייתה סיבה בעולם לשלוח אותם פנימה, באותה עת.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אתה צודק בהחלט שכל מי שמתנגד לגירוש ערבים אבל מתייחס בשוויון נפש לגירוש יהודים רק חושף עצמו כצבוע (וכמובן שההגיון הזה עובד גם בכוון ההפוך). גם התפיסה כאילו רוב המתנחלים "אשמים" במצבם היא תמימות במקרה הטוב ורשעות במקרה הרע. הרי "תודות" לממשלות ישראל לדורותיהן רוב המתנחלים הם אנשים שחטאם בכך שרצו לשפר את חייהם ומצאו את הישובים שמעבר לקו הירוק פשוט כדאיים יותר כלכלית (וזה כמובן נכון שבעתיים בנוגע לשכונות סביב ירושלים שגם הן לפי החוק הבינ"ל התנחלויות לא חוקיות). הפתרון של חזרה אל הקו הירוק אינו ריאלי בעיני יותר מהפתרון של גרוש ערבים אבל מבחינת ישראל זה לא מצב טוב בכלל. המסלול היחיד שעשוי לעקוף את הבעיה הוא בחילופי שטחים אלא שפה אנחנו חוזרים בעצם לרעיון (עם גם לא לגבולות) של תוכניות החלוקה שמלפני קום המדינה והללו מעולם לא יכלו לעבוד כי יצרו ארץ מטולאת בין שני עמים בצורה בלתי אפשרית.

למרות האמור לעי"ל ולמרות שכרגע ניראה כאילו ההתנתקות ברצועת עזה היתה כישלון, איזו אלטרנטיבה היתה בעצם לישראל לבד מפינוי הישובים? (הטיעון הזה אינו תקף בעיני לגדה שם המצב גם מבחינת האפשרויות, גם מבחינת הסיכונים, שונה)


חילופי שטחים על בסיס אתני, בנוסף לחילופי אוכלוסיות במובלעות שיוותרו זה פתרון יחיד שיכול להיות
ארוך טווח. כל פתרון אחר הוא סכנה בטחונית - שהסטטוס קוו עדיף עליה בעיני. אני לא מתלהב מהצורך
לשלוט בעם אחר שלא רוצה. אני נמצא שם - כדי שהם לא יהיו כאן.
ההתקפלות מרצועת עזה וצפון השומרון (המושג המכובס "התנתקות" שהמציאו הספינולוגים של שרון,
מתגלה כחלול בכל פעם שמספרים לנו שאנחנו לא יכולים אפילו לעצור חשמל, או לסגור את המעברים כדי
להפעיל לחץ בעניין גלעד שליט) הייתה אסון בטחוני. היא המניע הישיר לנצחון חמא"ס בבחירות, והיא
מה שאפשר את נצחונו הצבאי ברצועה (לא מקרה שבאיו"ש עדיין שולט פת"ח - אנחנו מאפשרים לו את
זה בעצם נוכחותנו שם...). המצב הבטחוני במערב הנגב ודרום מישור הפך גהינום אחרי ההתקפלות,
וה"רגיעה" המפוברקת הזו היא הפסקת אש טקטית מהסוג שחזבאללה נקט בה לפרקים בין 2000
לבין 2006, וגם אז היה ברור שמי שצובר אינספור רקטות - לא עושה זאת בשביל הכיף שלו. חבית חומר
הנפץ של הרצועה עוד תתפוצץ - וזה יעלה לנו בהרבה יותר דם מכפי שעלתה לנו הישיבה שם, בדיוק
כפי שמלחמת לבנון 2 עלתה לנו ביותר דם מאשר ממוצע של שש ישיבה נוספת ברצועת הבטחון.
עקירת היישובים הייתה נזק גם בהקשר המוראלי שכן היא שידרה לפלסטינים את הנצחון האמיתי הראשון
שלהם עלינו: הם לא נתנו כלום, וראו את ישראל קורעת עצמה לגזרים ועוקרת רבבת בני אדם. יש כמובן
גם את הנזק למינהל התקין שבא לידי בכך שכל פוליטיקאי מושחת למד שאם ייתפס במעשים פליליים כל
שעליו לעשות הוא לגרש כמה מתנחלים - וישר יהפוך לאתרוג בעיני הפרליקטות/ביה"מ/התקשורת...

אני יכול לקבל עקרונות של נסיגה מיישובים מבודדים ומנותקים, אבל ברצועה היו רק שלושה כאלה
(נצרים, כפר דרום ומורג). שאר היישובים היו בתוך גוש קטיף ותוחמת הצפונית (שפינוייה הוא בכלל
שערורייה שכן אין נימוק בעולם שיכול להסביר את פינויים החד צדדי של שלושה יישובים שקרובים
לאשקלון יותר מאשר לעזה, ושהיו מנותקים מהרצועה לכל דבר ועניין, מלבד סימון הסטורי שלהם כ"מעבר
לקו הירוק").
לשאול איזו אלטרנטיבה הייתה מלבד עקירת היישובים יש תשובה נורא קלה: לא לעקור אותם. היישובים
התקיימו במשך כמה עשורים, ויכלו להמשיך להתקיים. במקרה קיצוני ניתן היה לפנות את שלושת
היישובים המבודדים, שאחזקתם הייתה באמת קשה מנשוא - אבל נעקרו 25 יישובים (ארבעת היישובים
בצפון השומרון נותרו בשליטה בטחונית של צה"ל, ומעבר לסיבות פוליטיות-פלילית אין בכלל דרך להסביר
מדוע נעקרו), מסיבות לחלוטין לא ענייניות.
ישראל יכלה להמשיך לקיים את אותם יישובי ספר בדיוק כפי שקיימה יישובי ספר בגבולות במשך שנים,
בתנאים לא קלים.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
זו מסקנה חמורה מאוד. בכאב לב אודה שבהדרגה זו גם הופכת להיות דעתי.


עתידנו תלוי בעיקר בנו. ברגע שיותר אנשים מאמינים שיש איזושהי הקבלה בין הזכות שלנו על הארץ
לבין זכותם של אחרים - הסיכוי שלנו לקיים את הזכות שלנו בתוך ים של 350 מליון ערבים, הוא אפסי.


ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
הנטייה שלי היא דווקה להאשים יותר את הערבים במצב. לראייתי מדינת ישראל ניסתה די הרבה אפשרויות, כיבוש "נאור" ולא כל כך נאור, שמירת זיקת הגדה לירדן, הסכמים מקומיים, אופציה איסלאמית לתנועה הפלסטינאית הלאומית (רעיון גרוע במיוחד) הסכמים עם מנהיגות פלסטינאית, נסיגות חד צדדיות ומה לא. הכל, בסופו של דבר מתפוצץ לנו בפרצוף. לפעמים ניראה שלפלסטינאים בפרט ולערבים בכלל לא איכפת לסבול עוד 1000 שנה ובלבד שיוכלו לדפוק אותנו בסוף. מספרים לנו בסקרים שרוב האוכלוסיה הפלסטינאית מוכנה לדו קיום בשתי מדינות. אולי, אבל אפילו אם זה נכון (וזה אפילו גדול מאוד) אין שם רצון פוליטי או כוח מנהיגותי לכפות את הנכונות הזאת על הקיצוניים וכך נגררים שני הצדדים לעוד ועוד מעגלי אלימות (במידה מסוימת זה נכון גם בנוגע לקיצונים שבמתנחלים ולמדינת ישראל).


נכון (גם בנוגע לקיצוניים שבקיצוניים בימין - שאגב, לא כולם בהתנחלויות...).


ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
נכון אמנם שפיילין לא מלקקת דבש אבל באמת שלאף אחד אין מונופול על הרשעות. דווקה המקרה המגעיל ביותר שזכור לי היה פנים רפובליקני בשנת 2000 לאחר תבוסת בוש ב19% בניו המפשייר כשהמחנה שלו הפיץ שמועה כאילו ברידג'ט מקיין, היתומה הבנגאלדשית שסועת השפה שסינדי אימצה ב1991 היא בעצם בתו הלא חוקית של ג'והן מקיין.

יותר נמוך מזה באמת כבר יהיה קשה למצוא.


קמפיין הלחישות המתועב של קארל רוב בשנת 2000 היה מכוער אימים, וחיסל את מקיין בדרום קרוליינה,
וגמר לו את הסיכוי לנצח בפריימריס ההם. זה עדיין כסף קטן לעומת מסע האימים שהוא עובר השנה,
לא באופן ישיר ע"י מטה אובמה (בדיוק כמו שפיילין לא נשחטת ע"י מטה אובמה) - אלא ע"י התקשורת
החד צדדית שם. מה שעושות פמיניסטיות מן המניין לפיילין, הוא מעשה נבלה נוראי. הנטייה הקבועה
של דמוקרטים להציג רפובליקנים שמרנים כ"מטומטמים משוגעים לתנ"ך" הגיעה לשיא במקרה של
פיילין, והמערכונים של טינה פיי (שאני מודה שגם אני צחקתי בהם) הם רוע לב חסר גבולות - מעבר לכך
שהם שקר. עם כל הכבוד לאובמה - אם לפיילין אין הידע והניסיון הדרוש לשמש כנשיא, הרי שלו ודאי
שאין ידע וניסיון. היא מנהלת מדינה עם תקציב שנתי של מיליארדים, לפני כן ניהלה עיר עם תקציב שנתי
של עשרות מיליונים. הוא לא ניהל דבר, אלא שימש כמחוקק במדינה ואח"כ כמחוקק פדראלי. לרמוז שהיא
בורה מוחלטת במדיניות חוץ, בשעה שהאיש העסיק יועצת למדיניות חוץ שהסבירה שארה"ב צריכה
לפלוש לישראל אחרי מבצע חומת מגן כדי להגן על הפלסטינים (סמנת'ה פאוארס - שאני חושש שעוד
נראה אותה נושאת בתפקיד בכיר אצלו...) - נראה לי קצת לא הגון.


וואו, תגובה ארוכה להפליא - מקווה שלא התשתי אותך...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 28-10-2008, 04:01
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,225
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "[QUOTE=hamora]חלילה לא האשמתי..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
ממציא הכינוי הוא מהגולשים היותר משובחים שלנו כאן, אדם שלחלוטין לא מחרף ומגדף בדר"כ - ואני
בהחלט לא חושב שלהגדיר את אולמרט כאודי חשודי, זה גידוף. אין כאן אפילו קביעה שהאיש אשם, אלא
בסה"כ, רמיזה מחוייכת על היותו חשוד סדרתי...
סילבי קשת נהגה להוסיף כינויים פוגעניים שאין להם קשר למציאות. כאן זה לא המקרה. אני אמנם לא
קורא של כל העיתונות האמריקנית, אבל אני קורא לא מעט טורים של עיתונות "נחשבת" (כפי שציינתי
בשעתו בפורום על פוליטיקה עולמית), ואני חושב שאם מורין דווד היא מהפובליציסטים היותר בכירים בניו
יורק טיימס, הרי שהמצב שם חמור בדיוק כמו פה (מעבר לתופעה המגוחכת של ההתגייסות העדרית של
כל העיתונים שם לפרסום ברווזים על מקיין מהדקה שבה התברר שהוא המועמד הרפובליקני - וגם
בזה עסקנו בשעתו...).

כן, זכור לי בהחלט כמו שגם זכורה לי הטינה שלך לפרידמן. אגב, בדקת פעם את הזוועות בגארדיאן ובאינדפנדנט? ליד ג'ונתן סטיל, יאסמין אליבהי-בראון וכמובן רוברט פיסק פרידמן ליכודניק ייחשב (וברצינות, פרידמן הוא לא יותר ממרצניק אמריקאי קצת נפוח אבל לפעמים יש לו אבחנות מעולות). בטיימס אהוב עלי ניקולאס קריסטופ שמרבה לכתוב בענייני זכויות אדם ולא כל כך מתעסק עם המזה"ת. המקור האהוב עלי ביותר מכול מקום הוא הניו יורקר. ללא ספק כל המקורות הללו מוכרים לך היטב.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
דיין הוא בעיני אדם קטנטן עם רגעים גדולים. הוא היה אדם רהוט ואינטליגנטי באופן לא רגיל, שידע
לעשות שימוש בתקשורת שנים לפני שאחרים בכלל הבינו את זה. האיש קיבל קרדיט על נצחון שתוכנן
בשעה שהוא שלח כתבות מצולמות מווייטנאם, וכל חלקו בנצחון היה כניסה לתפקיד חמישה ימים לפני
המכה המקדימה שלנו, מכה שהקרדיט עליה שייך ללרבין, וייצמן, מוטי הוד, שייקה גביש, ישראל טל,
אריק שרון, אברהם יפה - ולוי אשכול, הרבה יותר מאשר לדיין עצמו. ובכ"ז, הגאונות התקשורתית הביאה
אותו להיתפס כאדריכל הנצחון...

אתה לא באמת חשבת שביססתי את תהילתו של דיין על מלחמת ששת הימים? היטב ידוע לי מי היה שר הבטחון עד חמישה ימים לפני המלחמה (רמז, הוא מופיע ברשימה שלך של האחראים לניצחון). לדיין מגיע קרדיט על הפיכת צה"ל בשנותיו המוקדמות לצבא מודרני ומאורגן וכן על ניהול מערכת קדש שלפעמים שוכחים את חשיבותה בביסוס ישראל כעובדה קיימת ויציבה באיזור. לטעמי, וברור לי שבנקודה זו אנו חלוקים, הסכם השלום עם מצרים הוא הישג לישראל ונקודת זכות חשובה נוספת לדיין.

משמחת אותי רשימת האנשים להם בחרת לתת את הקרדיט למלחמת ששת הימים (כמובן עם רבים וטובים נוספים). למיטב שיפוטי כל אחד מהשמות הללו נמצא שם בזכות גדולה (כשרשמת הוד מיהרתי לבדוק עם זכרת גם את וויצמן לא רק כראש אג"מ אלה גם כמי שפיקד על חיל האויר בעשור שקדם למלחמה והיה זה שבנה והכין למעשה את החיל). כמובן משמחת אותי במיוחד העובדה שכללת את לוי אשכול שכל כך הרבה כפיות טובה הרגה ממש את האיש המצויין הזה פחות משלוש שנים לאחר המלחמה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
ביקור סאדאת התרחש בשעה שהייתי עובר בן חודשיים, כך שאני לא יכול לטעון שאני זוכר את האופוריה
(למרות שלא קשה לדמיין אותה - ולהבין אותה לגמרי), אבל העניין בהסכם ההוא שבסופו של דבר הוא
תוצאה של אופוריה. הסכם רע, שהיה תקדים איום ונורא.

חבל. יהיו אשר יהיו תוצאות ההסכם הפסדת רגע מענג במיוחד בתולדות המדינה. אפילו אנחנו הילדים נשטפנו בהתרגשות הגדולה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
באשר לבנדמן ז"ל: לאיש עמדו זכויות רבות, עוד מזמן היותו לוחם ביחידה 101 - ועד לשנותיו האחרונות,
בהן עסק בכתיבה על שנותיו האחרונות של הצבא הבריטי בארץ בתקופת המנדט (וחומרים שאסף, היו
לי, באופן אישיף לעזר רב שכתיבת עבודת התזה שלי...), אבל על הכשלון שלו ושל אחרים באמ"ן
במלחמת יוה"כ, קשה לערער. כמו כן, עפ"י מספר מחקרים הוא היה בין הגורמים שתבעו להשתיק את
ה"קצין המעצבן" סגן בני סימן-טוב, שישב בפיקוד דרום ולא הפסיק להעיק עם התיאוריות שלו על הכנות
מצריות למלחמה...

לפעמים דיון איתך דומה לתחרות הפגנת ידע (למרות שידעתי שבנדמן לחם במיסגרת ה101). לא כדאי לי, אני אפסיד בתחרות. על הכשלון של בנדמן לא עירערתי כמובן כי הוא ברור ומובן והאיש, כמו רבים וטובים אחרים בדין הלך הביתה. אכן כמו גם מפקדו זעירה היה בנדמן אחראי כניראה להשתקת קולות האופוזיציה באמ"ן (בכוונה לא הישתמשתי בסימן-טוב שהוא כבר כמעט אייקון כדי להראות שלא היה היחיד ורבים באמ"ן חשו אי נוחות בעניין תקפות הקונספציה בסתיו של 1973). עם זאת, ולמרות מחדליו, כפי שציינתי קודם וכך גם אתה, עמדו לו זכויות רבות והוא היה איש מוכשר וישר דרך.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
ב1982 הייתה מלחמה עם סוריה - שהוצגה לאורך כל הזמן ע"י השמאל כמלחמת ברירה. אי אפשר לאחוז
במקל בשתי קצותיו, ומצד אחד לטעון שהייתה מלחמה עם סוריה מאז 1973, בה בעת להתעלם מהטענה
הקבועה של השמאל, שאנחנו יזמנו את המלחמה הזו...

צודק. והואיל ואני מאלה שטוענים שהמלחמה הייתה מילחמת ברירה מיותרת (ושאנו נושאים בנזקיה עד היום) אז "הלך" לי הקייס.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
המלחמה הישירה עם סוריה ב1982 הייתה מוגבלת להפליא בהיקפה - ולא במקרה. הסורים שמרו על
שקט מ-ו-ח-ל-ט ברמת הגולן, וגם חיל האוויר שלהם, הקפיד להתנגש עם מטוסינו, רק מעל שמי לבנון.
למעשה, אפשר רק לעמוד נדהמים מכך שגבול רמה"ג היה שקט למרות שבגזרה אחרת, הסורים התנגשו
עם חיילינו.

אין בכך שום דבר מדהים. זו התנהגות סורית בזויה בה הם מנהלים את המלחמה שלהם בישראל על גבו של עם (נו, אפשר להגדיר את לבנון כ"עם"? אולי עמים?) אחר על מנת להגביל את ניזקיהם. זה לא פחות מאונס של מדינה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
באשר לקביעה הנכונה של מלחמה באמצעות פרוקסי: הדבר נכון לחלוטין גם לגבי מצרים - אנחנו לא
תמימים עד כדי כך שנחשוב שאמל"ח מגיע לרצועת עזה בניגוד לרצונה של מצרים. צריך לזכור שהאמל"ח
שמוברח לרצועה מרפיח המצרית, לא מיוצר ברפיח המצרית, ולא מופיע מעצמו בצד המצרי של הגבול.
כדי להגיע לעיר שכוחת-האל רפיח המצרית, צריך האמל"ח לעבור כברת דרך מרשימה בתוך שטח מצרי,
באזור שנמצא תחת פיקוח צבאי ומודיעיני הדוק למדי של המצרים.
אני ממש לא שמח על כך שכמעט 30 שנה אחרי חתימת הסכם שלום, אני לא יכול להסתכל על המצב
בגבול מצרים, ולקבוע שהמצב האסטרטגי שם טוב יותר מאשר בגבול עם סוריה.


המצרים יכלו בוודאי לעשות יותר ברפיח ועדיין קשה להשוות בין המצב בלבנון עם החזבאללה לבין עזה והחמאס.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
טוב, אני מבטל את המילה "איומה", שכן בהשוואה לדוגמאות של תבוסות טוטאליות שהצגת, מצבנו
הרבה יותר טוב. מצד שני, צרפת הובסה ע"י 130 דיוויזיות גרמניות, המצרים, הסורים והירדנים הובסו
במהלך מבריק שהותיר אותן נטולות חיל אוויר - כאשר צבאותיהן הסדירים נותרו חשופים לגמרי. גרמניה
רוסקה צבאית וכלכלית ע"י הברית העצומה ביותר שידע העולם מעודו. אנחנו התמודדנו מול ארגון שמונה
כמה מאות לוחמים סדירים, נטול כל יכולת אסטרטגית


החלק הזה של התגובה שלך גרם לי לצחוק. אכן יש הבדל קטן בין 130 הדיווזיות של הוורמאכט, יותר משלושה מליון חיילים עם כ2500 טאנקים ויותר מ5000 מטוסים תחת פיקודם של רונדשטאט ובוק לבין 500 לוחמי החיזבאללה עם טילי הקורנאט שלהם. מצד שני ישראל היא לא בריטניה וצרפת.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
- ולא רק שלא הגענו להכרעה מולו, אלא שאפילו
לא החלשנו אותו (אדרבא, הוא היום חזק יותר מכפי שהיה לפני שנתיים, הן צבאית והן פוליטית).

ואכן זו הסיבה מדוע בעיני המלחמה היתה כישלון, אבל, שוב, כשלון ולא תבוסה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אני מסכים שהרצון במינום נפגעים לצבא פגע קשות ביכולתו - אבל הרבה לפני שהרצון להימנעות מאבדות
פגע בצבא - פגעה בו העובדה הבסיסית שלא הייתה תכלית ברורה למלחמה. חיילים נכנסו ללבנון, ויצאו,
ונכנסו שוב, ויצאו שוב. אין דבר שמשדר בלבול יותר מאשר כיבוש יעד אחד מספר פעמים במשך תקופה
קצרה כ"כ.

דיי ברור שהמלחמה לא נוהלה כראוי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
התחושה היא שהמלחמה הזו נוהלה יותר למען הספין (להראות שאנחנו נחושים) מאשר
בשביל להשיג יעדים ברורים (מהסוג שהוצהר עליהם בנאום ראה"מ בכנסת ב17 ביולי 2006, שכלל את
השבת אודי ואלדד, פירוק חזבאללה, הורדת צבא לבנון אל הגבול וכיו"ב).

לדעתי מטרת המלחמה האמיתית הייתה להכות בחיזבאללה על מנת לעצור את מגמת התעצמות האיומים האירנים מסביב למדינה. את נאום ראה"מ ב17 ביולי אפשר לקחת בערך באותה הרצינות שאפשר לקחת את דבריו של ראש ממשלה אחר יותר מעשרים שנה קודם; "אם אנחנו נשיג את הקו, ארבעים קילומטרים מן הגבול הצפוני שלנו נעשתה המלאכה, תיפסק כל לחימה".
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
החלטת מועה"ב 1701 על סיום המלחמה הייתה כשלון מחפיר, והיא החזירה אותנו לימים שבהם אנחנו
עומדים ומסתכלים איך חיילי יוניפי"ל מכסת"חים עצמם לדעת, ובלבד שלא יתעמתו עם המחבלים.
למרבה הצער, גם אחרי שההחלטה הייתה ברורה, היה לכמה בכירים אצלנו צורך פוליטי להביא תמונת
נצחון, מה שעלה לנו ב33 הרוגים נוספים - שלא הייתה סיבה בעולם לשלוח אותם פנימה, באותה עת.


אין לי מה להוסיף על מה שכתבת פה.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
חילופי שטחים על בסיס אתני, בנוסף לחילופי אוכלוסיות במובלעות שיוותרו זה פתרון יחיד שיכול להיות
ארוך טווח. כל פתרון אחר הוא סכנה בטחונית - שהסטטוס קוו עדיף עליה בעיני. אני לא מתלהב מהצורך
לשלוט בעם אחר שלא רוצה. אני נמצא שם - כדי שהם לא יהיו כאן.


מצויין. לי אין בעייה לחתום על פתרון כזה וקרוב לוודאי שרוב הישראלים יסכימו גם הם. עכשיו כל מה שנותר לנו לעשות זה לשכנע את הפלסטינאים לקבל מדינה חצויה ללא ירושלים, בקעת הירדן וזכות השיבה לפליטים. אנחנו תמיד חוזרים לאמת הישנה ש"המקסימום שישראל מוכנה להציע הוא פחות מהמינימום שהפלסטינאים מוכנים לקבל".

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
ההתקפלות מרצועת עזה וצפון השומרון (המושג המכובס "התנתקות" שהמציאו הספינולוגים של שרון,
מתגלה כחלול בכל פעם שמספרים לנו שאנחנו לא יכולים אפילו לעצור חשמל, או לסגור את המעברים כדי
להפעיל לחץ בעניין גלעד שליט) הייתה אסון בטחוני. היא המניע הישיר לנצחון חמא"ס בבחירות, והיא
מה שאפשר את נצחונו הצבאי ברצועה (לא מקרה שבאיו"ש עדיין שולט פת"ח - אנחנו מאפשרים לו את
זה בעצם נוכחותנו שם...). המצב הבטחוני במערב הנגב ודרום מישור הפך גהינום אחרי ההתקפלות,
וה"רגיעה" המפוברקת הזו היא הפסקת אש טקטית מהסוג שחזבאללה נקט בה לפרקים בין 2000
לבין 2006, וגם אז היה ברור שמי שצובר אינספור רקטות - לא עושה זאת בשביל הכיף שלו. חבית חומר
הנפץ של הרצועה עוד תתפוצץ - וזה יעלה לנו בהרבה יותר דם מכפי שעלתה לנו הישיבה שם, בדיוק
כפי שמלחמת לבנון 2 עלתה לנו ביותר דם מאשר ממוצע של שש ישיבה נוספת ברצועת הבטחון.
עקירת היישובים הייתה נזק גם בהקשר המוראלי שכן היא שידרה לפלסטינים את הנצחון האמיתי הראשון
שלהם עלינו: הם לא נתנו כלום, וראו את ישראל קורעת עצמה לגזרים ועוקרת רבבת בני אדם. יש כמובן
גם את הנזק למינהל התקין שבא לידי בכך שכל פוליטיקאי מושחת למד שאם ייתפס במעשים פליליים כל
שעליו לעשות הוא לגרש כמה מתנחלים - וישר יהפוך לאתרוג בעיני הפרליקטות/ביה"מ/התקשורת...


יש הרבה אמת במה שאתה כותב פה. גם לדעתי הפתח שולט בגדה אך ורק תודות לנוכחות צה"ל ולאחר שניסינו פעמיים, בלבנון ובעזה, ברור, לי לפחות, שנסיגות חד צדדיות וללא תמורה לא עובדות. עם זאת ההתנתקות (או התקפלות אם תירצה) כן שינתה את המציאות. רק בעתיד נדע כיצד בדיוק השפיע הפיצול שנכפה על הפלסטינאים והאם הדבר ישחק לטובתנו או לרעתינו. מכל מקום למרות שהנתק אינו מוחלט עדיין נושאת ישראל באחריות פחותה למיליון וחצי בני אדם.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אני יכול לקבל עקרונות של נסיגה מיישובים מבודדים ומנותקים, אבל ברצועה היו רק שלושה כאלה
(נצרים, כפר דרום ומורג). שאר היישובים היו בתוך גוש קטיף ותוחמת הצפונית (שפינוייה הוא בכלל
שערורייה שכן אין נימוק בעולם שיכול להסביר את פינויים החד צדדי של שלושה יישובים שקרובים
לאשקלון יותר מאשר לעזה, ושהיו מנותקים מהרצועה לכל דבר ועניין, מלבד סימון הסטורי שלהם כ"מעבר
לקו הירוק").
לשאול איזו אלטרנטיבה הייתה מלבד עקירת היישובים יש תשובה נורא קלה: לא לעקור אותם. היישובים
התקיימו במשך כמה עשורים, ויכלו להמשיך להתקיים. במקרה קיצוני ניתן היה לפנות את שלושת
היישובים המבודדים, שאחזקתם הייתה באמת קשה מנשוא - אבל נעקרו 25 יישובים (ארבעת היישובים
בצפון השומרון נותרו בשליטה בטחונית של צה"ל, ומעבר לסיבות פוליטיות-פלילית אין בכלל דרך להסביר
מדוע נעקרו), מסיבות לחלוטין לא ענייניות.
ישראל יכלה להמשיך לקיים את אותם יישובי ספר בדיוק כפי שקיימה יישובי ספר בגבולות במשך שנים,
בתנאים לא קלים.


שוב, יש אמת בדברים אבל אפשר גם לומר שאם כבר החלטנו להסתלק מעזה הרי שעדיף לעשות זאת בצורה מוחלטת כדי לקבל לגיטימציה בין לאומית למהלך. כל העניין נעשה בצורה מוזרה למדי ולבסוף קצת יצא שגם גורשנו מהעיר (תרתי משמע) וגם אכלנו את הדגים המסריחים (שנופלים לנו על הראש).

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
עתידנו תלוי בעיקר בנו. ברגע שיותר אנשים מאמינים שיש איזושהי הקבלה בין הזכות שלנו על הארץ
לבין זכותם של אחרים - הסיכוי שלנו לקיים את הזכות שלנו בתוך ים של 350 מליון ערבים, הוא אפסי.


זכותינו להגדרה עצמית היא בעיני מוחלטת ואינה יחסית. ככזאת אין היא תלויה במתן או שלילה של זכויות של עמים אחרים. יש פה קבוצה שהיא לא אנחנו, אפשר לקרוא להם פלסטינאים, או ערבים או ישמעלים אבל זה לא ישנה את העובדה שהם פה. קשה לי לקבל שאין להם זכויות לבד מהזכות להיות מגורשים.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
קמפיין הלחישות המתועב של קארל רוב בשנת 2000 היה מכוער אימים, וחיסל את מקיין בדרום קרוליינה,
וגמר לו את הסיכוי לנצח בפריימריס ההם. זה עדיין כסף קטן לעומת מסע האימים שהוא עובר השנה,
לא באופן ישיר ע"י מטה אובמה (בדיוק כמו שפיילין לא נשחטת ע"י מטה אובמה) - אלא ע"י התקשורת
החד צדדית שם. מה שעושות פמיניסטיות מן המניין לפיילין, הוא מעשה נבלה נוראי. הנטייה הקבועה
של דמוקרטים להציג רפובליקנים שמרנים כ"מטומטמים משוגעים לתנ"ך" הגיעה לשיא במקרה של
פיילין, והמערכונים של טינה פיי (שאני מודה שגם אני צחקתי בהם) הם רוע לב חסר גבולות - מעבר לכך
שהם שקר. עם כל הכבוד לאובמה - אם לפיילין אין הידע והניסיון הדרוש לשמש כנשיא, הרי שלו ודאי
שאין ידע וניסיון. היא מנהלת מדינה עם תקציב שנתי של מיליארדים, לפני כן ניהלה עיר עם תקציב שנתי
של עשרות מיליונים. הוא לא ניהל דבר, אלא שימש כמחוקק במדינה ואח"כ כמחוקק פדראלי. לרמוז שהיא
בורה מוחלטת במדיניות חוץ, בשעה שהאיש העסיק יועצת למדיניות חוץ שהסבירה שארה"ב צריכה
לפלוש לישראל אחרי מבצע חומת מגן כדי להגן על הפלסטינים (סמנת'ה פאוארס - שאני חושש שעוד
נראה אותה נושאת בתפקיד בכיר אצלו...) - נראה לי קצת לא הגון.


על אובמה כפי שאתה יודע אנחנו חלוקים בדיעותינו, בעיקר משום שבעיני עדיף להסתכל על הפוטנציאל שלו כנשיא ארה"ב ולא על מידת התאמתו לישראל. סמנת'ה פאוארס גורמת גם לי חלחלה לא קטנה, ולא רק היא. כולי תקווה שממשל אובמה יהיה מתון ומרכזי יותר מהאנשים עמם הסתודד בתחילת דרכו. אתה בוודאי זוכר כמה דאגה הייתה בארץ כשבוש ניבחר בשנת 2000 (על רקע היחסים המתוחים עם ממשל אביו ובמיוחד עם מזכיר המדינה בייקר).

פיילין כמובן מקבלת יחס לא הוגן במדייה למרות שלדעתי היא לא מתאימה (עדיין) לתפקיד. היא יכולה להתנחם בעובדה שהיא בחברה טובה ובכל מיקרה היא בחורה קשוחה והיא תיסתדר.

איפה שבאמת נעשה לפיילין עוול זה בהצגתה כקיצונית דתית חשוכה. למותר לציין שהרבה הסכמה אין לי עם עמדותיה האישיות אבל לפיילין אין להבנתי רקורד של נסיון לכפות את ערכיה האישיים כמושלת ורוב העיסוק שלה היה ענייני לחלוטין ועסק בעיקר בנושאי משק ופיתוח. הדבר הגרוע ביותר שאני קראתי (ממקורות שאמינים בעיני) זה חשד לקלות ראש מסויימת בשימוש בסמכות והפרדה לא מושלמת בין עניינים אישיים לעניינים ציבוריים. עם כל נבחר ציבור שחטא בכך היה מאולץ לפרוש היינו נשארים עם מעט מאד נבחרים.

המערכונים של הSNL מצחיקים להפליא ומוגזם יהיה לקרוא להם רוע טהור. קלינטון לא יוצאת הרבה יותר טוב אצל איימי פוהלר אבל פיי היא תענוג צרוף לראות אפילו כשהיא לא מדברת הרבה כמו במערכון התמיכה של בוש במקיין כש"בוש" מכריז "A vote for John McCain is a vote for George W. Bush"...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
וואו, תגובה ארוכה להפליא - מקווה שלא התשתי אותך...


להפך, נהנתי מכל רגע. עדיפה בעיני בהרבה תגובה ארוכה עם תוכן על תגובה "טוקבקית" קצרה ומכל מקום גם אני לא בדיוק קיצרתי בדברי.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 28-10-2008, 13:19
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
לענות באופן מסודר מביא לך את הסעיף? כל הרעיון בציטוט הוא להראות על מה עונים
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי נוסטור שמתחילה ב "הציטוטים שלכם פשוטו כמשמעו..."

hamora ואני לא חייבים להגיע להסכמה בכל נושא, אבל לעצם היכולת לקיים דיון מסודר, יש חשיבות
עצומה. ניתן ללמוד, לנסות לשכנע - ואולי גם להשתכנע. באופן אישי, הדיון הזה מהווה עבורי אתגר
משמעותי הרבה יותר מאשר דיונים עקרים שבהם הצדדים (גם אני, למרבה הצער, וצריך לחדול מכך...)
נוטשים את הנושא הענייני ומתחילים לעסוק בכל הסוגיות הלא רלוונטיות, כולל אלה האישיות. בדיון ענייני
יש לגייס טענות ענייניות כדי להראות מדוע לדעתך אתה צודק ובן הפלוגתא שלך טועה. העניין הוא לא
רק להשמיע - אלא להשמיע באופן שהצד השני יראה פתאום שאולי יש כאן דברים שלא חשב עליהם
קודם.

אני לא נתקלתי בהמצאה אחת של המורה. כל הטענות שהועלו, הן אמת - ובדיוק כמו שאני עשיתי, יש
מספר דרכים לפרש כל אירוע. אין מחלוקת לגבי הדרך שבה התרחשו דברים. הדיון הוא לגבי מסקנות שיש
לנקוט לגביהם. להאשים בסילופים, כאשר אין אפילו סילוף אחד, זה לא הוגן - ולא מחזק את הטיעונים
שלך.

דבר אחרון, הוא לגבי ההכללות שלך בנוגע ל"שמאלנים". בדיון הזה אתה ראית דוגמא ומודל לשמאל ציוני,
שלכל איש ימין יש אינטרס מובהק בכך שיתחזק. התנועה שמאלה של המערכת הפוליטית כולה יכולה להבלם
רק אם השמאל הציוני יהיה יציב ויתבסס מאחורי קווים אדומים ברורים מהסוג שכותבים כמו קגנס או המורה
מציגים פה. מדינת ישראל תוכל להתקיים לאורך זמן רק כאשר יהיה קונצנזוס ציוני ברור לגבי קווים אדומים
שלא חורגים מהם. כאשר אתה נמנע מאבחנה ברורה בין שמאל ציוני לבין שמאל לא ציוני - אתה בעצם
מחזק את השמאל הלא-ציוני...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 27-10-2008, 18:15
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,225
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "זה בכלל לא מטופש - יש סקרים פנימיים, שאכן מיועדים לתת תחזית מדוייקת..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
וסקרים פומביים - שנועדו להשפיע על המציאות...
אגב, זה לא רק אצלנו - זה קיים גם בארה"ב. אם יש מישהו שחושב שאובמה יקבל 10 אחוז יותר ממקיין,
הוא הוזה. לסקרים יש תכלית ברורה: לשכנע ציבור רחב של תומכי המועמד ה"לא-רצוי" שהעסק אבוד.
הפעם האחרונה שניסו מהלך שכזה היה בבחירות המקדימות של קדימה, לפני חודש, בסה"כ, שם נמכר
הלוקש שמופז בפיגור עצום. הקטע היה שהוא-עצמו חשף סקר פנימי שהיה בידו ובדיעבד הסתבר שתוצאותיו
היו מדוייקות לאין שיעור יותר מכל הסקרים הפומביים. אלא מה? כאשר פרסם מופז את הסקר שלו, הסתערו
עליו כל כלי התקשורת, על "הסקר הפנטזיונרי שלו". הוא פרסם את הסקר שלו (סקר שהוכח כאמיתי
ומדוייק) כדי להראות לאנשיו שהסיפור לא אבוד, כפי שהציגו שאר הסקרים הפומביים.

דבר זה נכון הסטורית לגבית סקרים בישראל ובארה"ב. ב2006 קיבלה קדימה בסקרים 35-50 מנדטים
עפ"י הסקרים. לא היה סקר שנתן לה פחות מ35. בפועל, היא קיבלה 28 והגיעה ל29 עם ספירת המעטפות
הכפולות. ב2004 היה ניסיון לצייר יתרון לג'ון קרי על פני בוש. הסקרים של זוגבי, שמסורתית מוסיף
לדמוקרטים עוד כמה אחוזים, בעצם קבעו שקרי ניצח. בפועל בוש ניצח בצורה ברורה.

ב2003 קבעו הסקרים בארץ שהליכוד ינצח - אבל הפערים בינו לעבודה היו סביב ה10 מנדטים עפ"י
הסקרים הפומביים. בפועל קיבל הליכוד 38 מנדטים והעבודה קיבלה 19. בבחירות הישירות ב2001
קבעו הסקרים ששרון מוביל על ברק בפער גדול ומרשים של 10-12 אחוז. במציאות הוא ניצח בפער
בלתי נתפס של 25 אחוז. בבחירות 1999 טענו הסקרים שברק מוביל על ביבי ב20 אחוז. בפועל הוא
ניצח ב12 אחוז. ב1996לא היה סקר שנתן לביבי נצחון על שמעון פרס. בפועל ביבי ניצח בפער זעיר של
אחוז בודד.
מה המסקנה? סקרים פומביים בישראל ובארה"ב מוטים שמאלה. אין לי מושג מה עומד מאחרוי ההטייה
הזו, והייתי יכול לקבל שההטייה נובעת מכך שימנים נוטים לשקר לסוקרים ולתת את התשובה ש"מצפים"
מהם ("בוודאי שאני מצביע לאובמה. נראה לך שאני אצביע לזקן מקיין ולפיילין הטיפשה הזו?!"), אלמלא
הייתה התופעה עתיקה להפליא, ואמורה להיות משוקללת אצל הסוקרים. לא ייתכן שכבר עשור וחצי
אנחנו רואים שכל פעם הסוקרים לטובת מועמד שמועדף ע"י כלי התקשורת ששכר אותם - ועדיין אף
סוקר לא נתן הסבר לכך, או פיתח שטה שתעקוף את "השקרנים" (או לפחות תפלח אותם, כך שניתן יהיה
להתעלם מהם בסקר...).

התופעה הנלעגת של סקרים שחוזים החלשות למפלגה כמו יהדות התורה, לא יכולים להתפס כמחקר
מדעי. לאן בדיוק נודדים קולותיהם של החרדים? לירוקים או למפלגות הערביות?...


תגובה יפה, תודה.

אין לי דרך לבדוק את המיספרים שלך אחד לאחד אבל חלק מהמיקרים אכן זכורים לי ומה שגרוע יותר, אין ביכולתי כרגע לדלות ולו מיקרה אחד בו הסקרים זייפו לטובת הימין, לא בישראל וגם לא בארה"ב (לא זכור לי האם הניצחונות הדמוקרטים בקונגרס לפני שנתיים היו גדולים, קטנים או תואמים את התחזיות). קרוב לוודאי שאם ננבור עמוק מספיק נמצא גם מיקרים בהם היו טעויות "לטובת" הימין אבל הרגשתי כהרגשתך שהרוב המכריע של הפיספוסים הוא לטובת הצד הליברלי של המפה.

קשה לי עדיין אם ההסבר הקונספירטיבי. אחד הטיעונים להטיה השמאלית של הסקרים היא שאנשים בעלי השקפת עולם ליבראלית (או בעלי השכלה רחבה יותר) נוטים יותר להסכים לענות לשאלות הסוקרים. עם זאת בעינה עומדת טענתך הסבירה מאוד שעם כל כך הרבה נסיון ניתן היה לצפות שנטיות כאלו ילקחו בחשבון כשמשכללים את התוצאות.

מצד שני, אם אכן ישנה הטייה מכוונת מדוע זה לא יציג הימין סקרים מוטים מטעמו על מנת לאזן את התמונה? לימין יש היסטוריה גרועה בדיוק כמו לשמאל, לא יותר, לא פחות, כשמדובר בספינים ותרגילי בחירות מלוכלכים. גם מבחינת משאבים לא חסרים לימין המשאבים הנחוצים (אמנם השנה אובמה "עשיר" ממקיין אבל לפני ארבע שנים הקמפיין של בוש היה היקר ביותר לזמנו).

גם את הטענה על הטיית התיקשורת כביכול קשה לי לקנות. פוקס אינה הרשת ה"ימנית" היחידה (הוול סטריט ג'ורנאל הוא עיתון שמרני אבל יותר במובן הקלאסי של המונח מאשר בקרקטורה הדתית לאומנית המאפיינת את הימין העכשווי ולכן אולי הם תומכים השנה באובמה) ומכל מקום יש מספיק קולות ימניים בכדי להקים תשתית שכנגד להטייה הליברלית המסורתית של המדייה.

היה מעניין לראות מחקר אקדמי רציני שקול ומקיף בנוגע לאמינות סקרי בחירות בארצות שונות והאם אכן יש הטייה שיטתית לצד זה או אחר ואם ישנה הטייה כזאת האם בכל המדינות היא לאותו הצד.

אגב, תודה על המפות המפורטות שהצגת בתגובה לשאלה שלי לפני כמה שבועות וקבל נא את היתנצלותי על שלא הגבתי בזמנו. היו לי כמה שאלות - איתגורים בתגובה אבל לא היה זה האשכול המתאים ובאותו הזמן יצאו בכמה מבריוני המקלדת של הפורום קצת משליטה אז החלטתי לקחת לי חופשה קטנה.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 27-10-2008, 12:40
צלמית המשתמש של נוסטור
  משתמש זכר נוסטור נוסטור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.06.08
הודעות: 8,350
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי רמבו 6 שמתחילה ב "סקר מכון "דחף": קדימה 29 מנדטים, הליכוד 26"

סליחה בחור חביב פשוט לא יכולתי להתאפק....
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.myg.co.il/uploads/phpQOr6MV.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.myg.co.il/uploads/phpQOr6MV.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.myg.co.il/uploads/phpQOr6MV.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.myg.co.il/uploads/phpQOr6MV.gif]


האאא..הסקר פורסם באתר YAP = YNET ARAB PRESS אז אינני מתפלא בכלל.


נערך לאחרונה ע"י נוסטור בתאריך 27-10-2008 בשעה 12:43.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 27-10-2008, 13:21
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
זו האוכלוסייה הגולשת בוואלה, לא באינטרנט...:)
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי רמבו 6 שמתחילה ב "יש את הסקר של וואלה..."

סקר אינטרנטי באתר, משקף את גולשי האתר. בוואלה יהיה, מן הסתם, תת-ייצוג לערבים ולחרדים...
לעומת זאת, העובדה שמרצ זוכה ללא פחות מ8 אחוז, יכולה ללמד על ייצוג-היתר שהיא מקבלת...
מי שצריכה לקחת ברצינות ובחשש סקר שכזה - זו מפלגת העבודה, שציבור גולשי וואלה אמור לתת לה
ייצוג-יתר, כמו-גם מפלגת אט"ד, שמקבלת ה-ר-ב-ה פחות ממה שסקרים מדעיים פומביים נותנים לה.

אז בקיצור, סקר וואלה צריך לא לעניין את החרדים והערבים (שהיה צפוי שיקבלו בסקר הרבה פחות מכוחם
האמיתי), לא לעניין את מרצ (שהייתה צפוי לקבל בסקר הרבה יותר מכוחה האמיתי), להעלות חיוך זעיר
מאוד, על שפתותיהם של אנשי הליכוד, להדאיג מעט את אנשי אט"ד - ולהפחיד מאוד את אנשי העבודה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 27-10-2008, 13:16
צלמית המשתמש של ashoichet
  ashoichet ashoichet אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.07.07
הודעות: 746
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי רמבו 6 שמתחילה ב "סקר מכון "דחף": קדימה 29 מנדטים, הליכוד 26"

דווקא נראה לי שהמספרים הגיוניים. אם מפלגת העבודה אכן תתרסק סביר שהרוב המוחלט של מצביעיה יעבור לקדימה.

הליכוד לא מציג אישיים חדשים ומזכיר את הרפובליקנים בארה"ב -- במקום להילחם למען משהו הם מנסים להפחיד את הציבור כדי שלא תצביעו בעד השמאל. זאת אסטרטגיה כושלת ולא אתפלא עם נתניהו שוב יביא את הליכוד להפסד בבחירות הקרובות. המפלגות בימין שמציגות אלטרנטיבה אמיתית לקדימה-עבודה נשארות לצערי סקטוריאליות וללא השפעה על חיי המדינה.

אבל בסופו של דבר מה שמכריע את הגורל של המדינה זה תהליכים היסטוריים שאין לפוליטיקאים שום השפעה עליהם. אז עדיין אפשר לקוות לעתיד טוב למרות חוסר היכולת של הציבור הישראלי לבחור במנהיגים ראויים.
_____________________________________
The release of convicted terrorists before they have served their full sentences seems like an easy and tempting way of defusing blackmailed situations in which innocent people may lose their lives, but its utility is momentary at best. Prisoner releases only embolden terrorists by giving them the feeling that even if they are caught, their punishment will be brief. Worse, by leading terrorists to think such demands are likely to be met, they encourage precisely the terrorist blackmail they are supposed to defuse.

1995 ,Binyamin Netanyahu, Fighting Terrorism

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 28-10-2008, 15:40
צלמית המשתמש של ashoichet
  ashoichet ashoichet אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.07.07
הודעות: 746
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי Leopad שמתחילה ב ""... סקטוריאליות וללא השפעה על חיי המדינה ..." ???"

אני מתכוון למפלגות כגון מרצ ומפד"ל-האיחוד הלאומי שמהוות כאמור אלטרנטיבה אמיתית לקדימה-עבודה. במילים אחרות, מפלגות בעלות אידאולוגיה כלשהי שלא רק דואגות לחלוקת התקציב לטובת המצביעים שלהן (ש"ס, גמלאים) אלא רוצות להוביל את המדינה לכיוון אחר.
_____________________________________
The release of convicted terrorists before they have served their full sentences seems like an easy and tempting way of defusing blackmailed situations in which innocent people may lose their lives, but its utility is momentary at best. Prisoner releases only embolden terrorists by giving them the feeling that even if they are caught, their punishment will be brief. Worse, by leading terrorists to think such demands are likely to be met, they encourage precisely the terrorist blackmail they are supposed to defuse.

1995 ,Binyamin Netanyahu, Fighting Terrorism


נערך לאחרונה ע"י ashoichet בתאריך 28-10-2008 בשעה 15:43.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 23:04

הדף נוצר ב 0.12 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר