מאת יואב שטרן

היקף הצעירים הערבים המתגייסים לצה"ל עלה משמעותית בתשעת החודשים הראשונים של 2008. בצה"ל מסרבים למסור מספרים מדויקים אך על פי ההערכות, מתחילת השנה התגייסו כ-250 ערבים, עלייה של כמה עשרות ביחס לשנה הקודמת. מנתונים רשמיים שנמסרו ל"הארץ" - לאחר ירידה תלולה בשיעור המתגייסים משנת 2005, הזינוק הנוכחי מקפיץ את ממוצע הגיוס בארבע השנים האחרונות ב-50%. הגידול מיוחס למצבם הכלכלי של הצעירים הבדווים ורצונם למצוא אפיק פרנסה טוב יותר מזה הקיים באזרחות, לצד המאמצים שמשקיע צה"ל במערכת החינוך ובטיפול במשוחררים. הנתונים מתייחסים לא רק למגזר הבדווי, אלא גם למוסלמים ונוצרים מכל רחבי הארץ. מקורות צבאיים מסרו כי כ-15 צעירים מוסלמים ונוצרים התגייסו השנה. גם בגיוס נובמבר הקרוב, צופים שיעור גיוס משמעותי נוסף. עם עלייה כזו מעריכים בצה"ל כי בשנה הבאה יש סיכוי לשבור את שיא הגיוס מ-2003 שעמד על 350. אם לפני שנה הנחת העבודה של אכ"א היתה שיש לבלום את
ההידרדרות בשיעורי הגיוס, היום בוחנים איך להגדיל עוד יותר את מספר המתגייסים.

ראש מינהל אוכלוסיות באכ"א, אל"מ ראמיז אחמד, האחראי על גיוס מיעוטים לצה"ל, אמר ל"הארץ" כי אי אפשר לייחס את הירידה בשנים האחרונות או את הזינוק הנוכחי בגיוס לאירועים מסוימים או אווירה פוליטית כלשהי. לדבריו, אמנם חלה ירידה אחרי אירועי אוקטובר 2000, אך אחריהם נרשמה עלייה בהיקף הגיוס. דווקא לקראת סוף אינתיפאדת אל-אקצה, ב-2004, נרשמה ירידה תלולה בגיוס, אשר נמשכה עד סוף 2007.

מאמץ הגיוס של צה"ל מתחיל בבתי הספר

לפי החוק, אזרחים ערבים שאינם דרוזים פטורים משירות חובה. למרות זאת, רבים מהם גויסו במרוצת השנים לשירות קבע בצבא, בעיקר בתפקיד גששים. מאמצע שנות ה-80 התרחב הגיוס, והבדווים גויסו לשירות סדיר מקוצר של חצי שנה, שאחריו הצטרפו לשירות הקבע. משנת 1991 הם מתנדבים לשירות סדיר של שלוש שנים, לפני שירות הקבע.

בשנה האחרונה הוכנה במדור אוכלוסיות באכ"א תכנית לתמיכה בבדווים המתגייסים. במסגרת זו מבקרים בבתי ספר חיילים וקצינים בשירות סדיר. לפני מספר חודשים אף באו מפקד חיל האוויר האלוף עידו נחושתן ומפקד חיל הים האלוף אלי מרום לביקור בשכונה הבדווית ואדי סלאמה שליד כרמיאל, כדי להציג את החילות בפני המתגייסים הפוטנציאליים. בנוסף, הוקם גוף הכוונה ללימודים ותעסוקה לחיילים המשתחררים. לדברי אל"מ אחמד, "הסדנאות מיועדות לעזור להם לשפר את הרושם הראשוני שהם נותנים. הם צריכים לצאת מצה"ל עם כיוון בחיים".

גדוד הסיור המדברי שמוצב ברצועת עזה הוא היחידה העיקרית שקולטת את המתגייסים הבדווים. רוב הלוחמים בגדוד הם בדווים, וחלק מהקצינים יהודים ודרוזים. בנוסף, מגויסים צעירים גם לתפקידי גששים בחטיבות השונות. עם זאת, בצה"ל הוחלט גם לאפשר למתגייסים בדווים להגיע ליחידות שונות בצבא, אשר בעבר היו סגורות בפניהם. בנוסף, פועל הצבא גם לשיפור האפשרויות של חיילים משוחררים לרכוש אדמה ולבנות בתים. רק באחרונה הודיעה הממשלה על החלטה להוזיל ב-25% את עלויות הפיתוח של מגרשים ביישובים דרוזיים וערביים.

זחאלקה: "מוקצים מחמת מיאוס"

גיוס הערבים לצה"ל מעורר התנגדות חריפה בקרב פעילי ציבור ערבים. עם זאת, במקרים רבים ההחלטה אם לשרת היא של המתגייס עצמו ושל אביו. "היו מקרים שבהם צעירים התגייסו למרות התנגדות אביהם. היה לי חייל שהיה מחליף את המדים בקניון בבאר שבע לפני שהוא יוצא אל הבית ולובש את המדים מחדש רק בדרכו לבסיס", סיפר ל"הארץ" קצין גששים.

עם זאת, מול עיניהם של החיילים לא עומדים בדרך כלל שיקולים פוליטיים, אלא תועלתניים. דומה שדווקא המצב הכלכלי ויחס הרשויות בישראל ליישובים הבדוויים הם העומדים במוקד הדילמה אם להתגייס לצה"ל.

רס"ר פריח ואלידי עזאזמה, גשש ותיק בחטיבת "שגיא" על גבול מצרים, הולך לצבא כשביתו שבפזורת שבט עזאזמה באזור ערד עומד בפני צו הריסה. אין לו בבית מים וחשמל ובכל זאת הוא מסתפק במה שיש. "יש לי גנרטור וכל כמה ימים אני מביא מים בטנק, אלחמד ללה". לדבריו, "האדמה כאן מקוללת אבל אנשים אוהבים אותה".

המאבק על הקרקעות בין בני השבטים למדינה אינו מונע מהם להתגייס. הם סבורים, כי השירות בצה"ל משפר את מעמדם כשהם באים בטענות לרשויות.

רבים רואים בשירות קבע דרך לשיפור המעמד החברתי והכלכלי. סמ"ר כמאל אטרש שירת שלוש שנים, השתחרר, וכעת חזר לשירות קבע. "אחרי השחרור אתה מוצא שחברים שלך שלא התגייסו עבדו, קנו מכוניות חדשות והם חיים טוב. אתה צריך להתחיל לגרד לעצמך עתיד ", הוא אמר. אטרש העדיף לשוב לצבא על פני חיפוש כל עבודה אחרת.

לעומת הגששים, סגן משנה אמיר ג'וואמיס, בן 27 מבית זרזיר, התגייס מתוך מחוייבות למדינה. הוא התגייס רק בגיל 26, אחרי שאחיו השתחרר מהשירות והוא מסייע לפרנסת הבית. אביו נפצע במלחמת לבנון הראשונה ואח נוסף שלו נפצע בעזה ב-2002. הוא התגייס כלוחם, יצא לקצונה והיום הוא מפקד צוות. "אני מרגיש אזרח בישראל לכל עניין ודבר וחובתי להתגייס ולתרום למדינה. זו המדינה גם של הבדווים, ואין לנו אחרת", אמר לפני מספר שבועות. כשנשאל אם הוא מרגיש בנוח להילחם עם בני עמו שבצד השני של הגבול אמר: "מחבל הוא מחבל. באיסלאם לא כתוב שצריך להרוג. הוא יכול להרוג יהודי כמו גם ערבי ותפקידי למנוע זאת".

כל המפלגות והתנועות הערביות מתנגדות לגיוס ערבים לצה"ל. ח"כ ג'מאל זחאלקה, יו"ר סיעת בל"ד, כינה בשיחה עם "הארץ" לפני מספר שבועות את המתגייסים הערבים "מוקצים מחמת מיאוס" על ידי החברה הערבית. לדבריו, העלייה בהיקף הגיוס שעליה מדווח צה"ל שולית ביחס לגודלה של החברה הערבית וחסרת משמעות פוליטית.

"ההתנגדות לגיוס היא לא של ההנהגה הפוליטית אלא של הציבור הרחב. אנחנו בכלל לא נדרשים לערוך הסברה בנושא כי הציבור איתן בדעתו בנושא. הצבא הישראלי הוא כובש ותוקפן. אנחנו בני העם הפלשתיני שעבר את הנכבה ב-1948, והצבא הישראלי הוא המדכא, המנשל, העוקר את העם הפלשתיני". לא יעלה על הדעת שצעירים ערבים יתגייסו אליו", דברי זחאלקה.

העלייה בשיעורי הגיוס של צעירים ערבים לצה"ל אינה מוגבלת למגזר הבדווי, גם צעירים נוצרים מתנדבים כל שנה לשירות. עם זאת, מספר המתגייסים הערבים שאינם בדווים עומד על כ-15 מדי שנה.

סג"מ הישאם אבו ריא הוא בין הקצינים הערבים הראשונים בצה"ל שאינו בדווי. לפני גיוסו הוא השלים תואר שני בלשון עברית ולימד בבית ספר כמעט שנה. בגיל 22 החליט להתגייס לצה"ל, צעד שבהחלט אי אפשר להגדיר כפופולרי ומקובל בסחנין.

"היה לי קשה בהתחלה להיכנס לעיר על מדים. היו המון חברים שנטשו אותי. התנועה האיסלאמית יצאה נגדי", אמר אבו ריא ל"הארץ". "זה בהחלט לא צעד מקובל אבל לכל אחד בדמוקרטיה יש דעה משלו, לא? אני בחרתי בצבא ואני לא חייב לאף אחד דין וחשבון, אני גאה בזה ולא מפחד. היום אני נכנס חופשי במדים וגם יש עוד חיילים בסחנין".

בקורס הקצינים שובץ אבו ריא בפלוגה שבה כל הצוערים היו בני ישיבות ורכש לו חברים רבים ביניהם. ההרצאה הפלוגתית שהיה עליו להעביר היתה בנושא זרמים ביהדות. בצום הרמדאן הביאו לו חבריו אוכל לשבירת הצום מדי יום. "הרגשתי כמו במשפחה", הוא סיפר.

כקצין, הוא שובץ כאחראי על גיוס צעירים ערבים מן הנגב. לדבריו, הצבא הוא הגוף היחיד שבו אין אפליה, היהודים והערבים חיים במדינה אחת וצריכים לתרום לה, ולא משנה שהאויבים שלה הם בני עמו. "זו המדינה שלנו ומי שרוצה להרוג אותך תירה בו, ולא משנה הדת שלו", הוא אמר.

נתוני הגיוס נכונים לא רק לסחנין אלא גם ליישובים ערביים אחרים. כך למשל משרת היום כלוחם בגדוד הסיור המדברי צעיר מאום אל-פחם, מעוז התנועה האיסלאמית, שמשפחתו עודדה אותו להתנדב לצבא. הוא היחיד מהעיר המשרת בצה"ל.

מקור: www.haaretz.co.il/hasite/spages/1032002.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

מילואימניק