הקסדה החדשה הינה פיתוח של קסדה קודמת שנקראת: Joint Helmet Mounted Cueing System JHMCS
במאמר למטה ניתן לקרוא קצת על הנושא של קסדות אלו ועל חשיבותן בשדה הקרב.
הקסדה שמאפשרת ל"ראות ולירות" משנה את קרבות האויר.
JHMCS: Fighter Pilots’ “Look & Shoot” Helmets Changing Aerial Warfare.
Nov 02, 2012
ב-1970 החלו להופיע מטוסי קרב עם מערכת תצוגה עילית (תע"ל), שמאפשרת לטייס לראות נתונים עיקריים, שמוקרנים על שמשת תא הטייס, ללא הצורך להוריד את מבטו ללוח השעונים.
ב-1990 הופיע יחידה חדשה שהציגה את נתוני התע"ל למשקף של קסדת הטייס ואחד היתרונות של קסדה זו שהטייס יכול לראות את הנתונים גם כאשר הוא אינו מסתכל ישר לפנים אלא מפנה את מבטו לצדדים אחרים.
כאשר מטוסי המיג-29 של מזרח גרמניה, במסגרת תרגילים משותפים עם ארה"ב, שלטייסים שלהם היו קסדות חכמות, "שחטו" את טייסי האפ-16 האמריקאים בקרבות אויר, הבינו האמריקאים שקסדה חכמה זה מוצר שחייב להיות בידי הטייסים.
והיא נכנסה לשותפות עם חברת "רווקול קולינס" ומיקמה את עצמה במקום ראשון בנושא הקסדות החכמות.שתי החברות יסדו את החברה האמריקאית "וויזין מערכות" והחלו לפתח את הדור הבא של קסדות חכמות.
JHMCS: A Combat Multiplier
The Helmet-Mounted Display (HMD) Revolution1.
לדור הראשון של טילי אויר/אויר הייתה מגרעת אחת עיקרית והיא שהטיל היא צריך להיות משוגר מאחורי מטוס האוייב על מנת שהטיל יוכל להנעל על מקור חום חזק וברור שהוא כמובן המנוע של המטוס, אבל עם השנים השתכללו החיישנים והמחשבים, וכעת יכול המטוס לשגר טילים מכל מקום מסביב למטוס האוייב. טילי הסידווינדר שיכולים לנעול על מטוס אוייב מכל זוית הקנו יתרוון ברור למטוסים הבריטים בקרבות איי פוקלנד והצילו אותם מהפסד במלחמה זו.
החיישנים והמחשבים המשיכו להתפתח וכעת החיישן יכול לראות תמונה של המטרה ולא רק חום, ולכן הוא יכול להתעלם מנורים ושאר אמצעי הטעייה, ולהשאר נעול על המטרה האמיתית.
השיפורים ביכולת התמרון של טילי האויר/אויר איפשרו לטילים אלו לבצע תימרונים ב-גי גבוה, מעל היכולת של גוף האדם לעמוד בהם, ולכן התוצאות של קרבות אויר נקבעו על פי יכולת מערכות המכ"מ ומערכות נוספות לראות את המטרה ולשגר טילים כלפיה, כאשר ראשון רואה, ראשון משגר, וראשון מפיל.
אחת האפשריות לשפר את סיכויי המטוס היא לשפר את ביצועיו, ואנו רואים זאת במטוסי הדור הרביעי + ובניהם מטוסי הסוחוי הרוסיים, המטוסים אירופאים והאמריקאים.
דרך נוספת היא להוסיף את הקסדה החכמה HMD לטייס. אם לטיל יש יכולת ראייה בזוית רחבה, הטייס יכול להזיז את הראש לכיוון המטרה, לנעול עליה, ולשגר טיל כנגדה. יכולות אלו של הטיל והקסדה מאפשרים גם למטוסים באיכות נמוכה יותר להיות מאד יעילים בקרבות אויר.
לאחר המפגש עם מטוסי המיג-29, נפל לאמריקאים האסימון, הם הבינו את היתרונות של הקסדה החכמה, והוציאו מכרז לפיתוח קסדה חדשה שנקראת:
“Joint Helmet Mounted Cueing System- JHMCS
זו לא הייתה הפתעה, שאלביט אשר פיתחה ויצרה את הקסדה שנקראת DASH והקימה עם חברת "רווקוול קולינס את חברת "וויזין" מערכות, זכתה במכרז בשנת 1966. המערכת מציגה על גבי המשקף של קסדת הטייס נתונים על ביצועי המטוס כגון: מהירות, גובה, נתוני גי, זוית התקפה, את נתוני מערכת הנשק כולל האפשרות להסתכל על המטרה ולירות לכיוונה, כל האינפורמציה הזו ניתנת לראייה ע"י הטייס ללא הפרעה ליכולתו לראות דרך החופה של המטוס.
בציור למטה ניתן לראות ולהבין את היכולת העצמאית של הטיל לעקוב ולנעול על המטרה בסגנון "שגר ושכח".
לכל המאמר ראה קישור:
A 1998 Air Power International article :