גיגלתי, חיפשתי בפורום באתר של האקדמיה, אך לא מצאתי תוצאות מועילות.

בעבר ידעתי שעבור מילים רבות ניתן לכתוב בכתיב מלא או חסר ושניהם "חוקיים". בנוסף, כשהמילים מנוקדות נוהגים לכתוב בכתיב חסר וכשלא, בכתיב מלא.
איני זוכר מהיכן אני לוקח את זה ולכן אני שואל.
1. איך כותבים, בימנו או בימינו?
2. ישמחנו או ישמחינו?

הנה הניתוח שלי למבנה הנכון של המלה. יש לקחת את הכתוב בעירבון מוגבל (טל"ח) .
הצורה "ימנו" לא תקינה*. למעשה, "ימנו" היא גזירה לאחור של צורת הרבים, בתבנית של יחיד, מעין בת כלאיים:

יום -> ימים
.↓......↓
היום....הימים
...שלנו
יומנו....ימינו

או במלים אחרות: כשהעם (דהיינו, שלא לפי הספר) גוזר לאחור מ-ימינו, הוא מקבל: ים -> ימנו.
(ימיו בפתח משמעה הימים שלו - דגים, Sea ואילו ימיו בקמץ משמעה הימים שלו - Day.)

ציטוט:

גזירה/תצורה לאחור (שגויה) זוהי צורת לשון שנוצרה בטעות כגזירה מתוך צורה אחרת. לרוב מדובר בצורת יחיד משובשת מתוך צורת ריבוי תקינה. דוגמות נבחרות: ב. עָזָר ו-חָרָק נהגים בתנועת A בגלל הריבוי עֲזָרִים, חֲרָקִים. אבל הצורות התקינות הן עֵזֶר ו-חֶרֶק. [כך גם אטב -> אטבים] ג. עיירה וכיתה הן גזירה מהריבוי עיירות (ריבוי מקורי של 'עיר' ליד ערים) וכִתות (ריבוי מקורי של 'כת'). אלה צורות תקינות. תוספת מצדי: צורת הרבים *בִּקְתוֹת היא שגויה. הצורה נובעת מגזירה של צורת היחיד בּקְתָה. המלה בקתה היא על משקל שִׂמְלָה: שִׂמְלָה-> שְׂמלות, שמחה->שמחות, דמעה->דמעות. מכאן, הצורה הנכונה: בְּקָתוֹת. מתוך "שפה בהקשר"/אילת ברגר. המסומן באדום הוא תוספת שלי.

לסיכום:
*אם תרצה להתגאום בימנו הכחול והעמוק, כתוב "ימנו".
אם תרצה להתגאות בימינו העליזים, כתוב "ימינו".

לקריאה נוספת:
גזירה לאחור - בוויקיפדיה
מגילת אסתר - א' א': וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ