20-10-2008, 01:03
|
|
|
חבר מתאריך: 12.07.08
הודעות: 1,033
|
|
מזוכיזם - הלקאה עצמית, לקיחת מלוא האחריות טרם בירור העובדות, בקשת מחילה, ....
על רקע האשכול בעניין אי חקירה מספקת של הקרב בעיר סואץ, אני מבקש לעלות לדיון את התופעה ההפוכה שאת עיקריה הצגתי בכותרת.
האשכול בעניין הקרב סואץ: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=440559
כמובן דיון לגיטימי עד מאוד באתר העוסק בענייני בטחון.
כמקובל אני מביא לינק לכתבה הדנה בעניין תרבות התחקירים והשמוש לרעה בהם:
http://www.omedia.co.il/Show_Articl...hreadID=1014017
ע"פ האמור במאמר דלעייל מאז מלחמת יומה"כ גורמים כאלו ואחרים עשו שמוש לרעה בתחקירים למטרות פוליטיות. התחקור לא נעשה לשם הגעה לחקר האמת והגעה למסקנות למען הדור הצעיר אלא עשיה לשם בדור ועד אתנן פוליטי.
לא תמכתי בוועדת חקירה למה שמכונה מלחמת לבנון 2 (רק למען הגלוי הנאות לא תמכתי באולמרט ואינו מתאבל על לכתו) ובטח לגלוי הרחב לצבור.
לדעתי זו היתה דוגמא מובהקת כיצד תחקיר משמש לניגוח פוליטי וסנסציה שעוזרת למלא עמודים בעיתונות אבל מחטיאה את המטרה.
התחקיר הפך לכלי לעריפת ראשים, בזוי מקבלי ההחלטות, הוצאת דיבה,....
כל זאת נעשה ע"י העיתונאים שלא היו שם (ברובם הגדול), לא נדרשו לקבל החלטות בזמן קצר, בלחץ מבלי לדעת את התמונה בכללותה אבל בדיעבד חכמים גדולים.
בילדותי "הזקנים" (שכעת מתחילים ללכת לעולם) נהגו לומר: הלוואי שהייתי יודע רבע לפני ממה שאשתי יודעת אחרי, להערכתי משפט זה מבטא את המציאות: חוכמה שבדיעבד בלשכה ממוזגת וזמן בלתי מוגבל ע"י משפטנים שרואים הכל דרך הנוהל והמסמך הכתוב (להלן כסת"ח) והעיתונאים שהם אשפים בהוצאת דברים מהקשרם וכפוף הדברים לאידאולוגיה שהם מבקשים להנחיל.
האם היום רוה"מ+שר בטחון רבין את פרס יכלו להוציא את אנטבה או שמראש היה משחרר מאות מחבלים בתמורה ל- 105 חטופים?
האם היום רוה"מ בגין היה מוציא את המבצע לאוסירק?
האם התחקיר הצבורי מרפא את ידי העושים? האם הללו לא חושבים לעצמם: מי שלא עושה לא טועה - ולכן עדיפה המדיניות של שב ואל תעשה. האם כולם מחפשים כסת"ח (איזו חוות דעת של יועץ משפטי זה או אחר לכל עניין - על תקן פתק מאמא בעבור המנהלת הלא היא וועדת חקירה עתידית?)
האם יש קבלת החלטות בישראל או שהכל מתבצע כתגובה או כאינרציה?
דעתכם רבותי (ואני ממש לא מבקש שתסכימו עם דברי אבל בעיקר הביאו נימוקים לדבריכם).
מועדים לשמחה.
|