בעקבות סידרה של מחזות זמר שונים שהוצגו ע"י תיאטרון בית צבי אחד אחרי השני בהצלחה גדולה, התחילו גם התיאטראות הגדולים להציג לפחות מחזמר אחד בשנה ולעתים יותר ובמקביל.
בית ליסין מציג כעת בנוסף ל "מייק" גם את "אוליבר" מחזמר מאת ליאונל ברט ובבימויו של משה קפטן.

אוליבר הנו מחזמר שנעשה עפ"י הרומן הידוע "אוליבר טוויסט" מאת צ'ארלס דיקנס שנכתב ב1838 וזכה לעיבודים רבים כמחזה,סרט ,טלויזיה וגם מחזמר.
ברומן מתאר דיקנס בין השאר את צביעות החברה הגבוהה של אז.
המחזמר מתמצת את הרומן אך נשאר פחות או יותר נאמן למקור.

בבית מחסה אנגלי ילד-אוליבר-רועי רביב מבקש תוספת אוכל. על חוצפתו זו נמכר למשפחת קברן ,בורח משם ,פוגש בלונדון ילד בשם דודג'ר -שי חורש המביא אותו אל חבורתו המונהגת ע"י פייגין-עברין-ששון גבאי(במקור בספר-יהודי שבמחזמר המוצג מוצאו אינו מוזכר) המנצל את הילדים אך מבטיח להם אוכל ,מחסה וחיים סבירים.

על לא עוול בכפו נעצר אוליבר באשמת כייסות וכשמתבררת חפותו "המכוייס"-מר בראונלו-ישראל גוריון אוסף אותו לביתו.
ננסי-אניה בוקשטיין מחבורתו של פייגין וחברתו של שותפו-ביל סייקס-גיל פרנק חוטפת אותו חזרה אך מרחמת עליו ומחזירה אותו לבראונלו ולחיים הטובים.
הסוף טוב כאשר מתברר שאוליבר הנו קרוב משפחה שלו.

המחזמר הנו הפקה משותפת של תיאטרון בית ליסין ומפיקים פרטיים-יריב הפקות,בימות ולאן.
הושקעו בו כספים רבים,רצון טוב וכשרון ויש הקפדה על פרטים קטנים כגדולים והתוצאה מצוינת.
הבימוי מעולה ,קולח,עליז,שירים ופיזמונים רבים, חלקם מוכרים חלקם לא, אך כולם מבוצעים היטב ומבוימים טוב מאוד,ריקודים רבים ומלל הכרחי בלבד.

תזמורת חיה של 7 נגני כלי נשיפה וסינטיסיזר נותנים לך את ההרגשה שמשתתפת ,בניצוחו ובניהולו המוסיקלי של יוסי בן נון ,תזמורת שלמה וענקית.
ברצוני לציין הפעם במיוחד את עיצוב הסאונד-גל מוטיל שהיה בעוצמה הנכונה והתזמורת והזמרים לא כיסו אחד את השני.
הנוסח העברי של אלי ביז'אווי היה טוב מאוד אך חלקו הלך לאיבוד בשירה.

הכוריאוגרפיה של קן אולדפילד מעולה,מגוונת,קיצבית ביותר,מלאת חיים חן יופי ורעננות והריקודים מבוצעים כולם היטב.
התפאורה -במבי פרידמן וארז יניב והן התלבושות -יובל כספין בסגנון התקופה מצויינים.
המחזמר מתחיל כאשר 15 ילדים בכל הגילים וגדלים אוכלים בבית המחסה ושרים את שיר הפתיחה בתאום מושלם ובקצב אחיד.דבר זה נמשך לאורך כל ההצגה בעזרת ההדרכה הקולית המצוינת של דוקי עצמון.

משחקם של כל המשתתפים היה טוב מאוד.
אלברט כהן כמר במבל המשגיח בבית המחסה היה מצויין. יש לו נוכחות בימתית מרשימה .הבעות הפנים,העיניים הבולטות,תנועותיו הבליטו את האכזריות שלו היטב.הוא היה גם שובב,זריז ומלא מרץ.
פייגין-ששון גבאי היה משכמו ומעלה. עבריין חביב רודף בצע הסופר ולא נפרד מהונו ,מנצל את הילדים אך יחד עם זאת חם ודואג להם. איכפת היה לו לתת להם פינה חמה. משחקו היה נהדר. קולו בשירה היה קצת צרוד אך דבר זה הוסיף חן ויופי לשירתו.

גיל פרנק היה אכזר,רשע,רציני. התנהגותו ברוטלית,שתלטן וקיבל בסוף את המגיע לו. משחקו היה מסוגנן וטוב מאוד.
אניה בוקשטיין יש לה קול נעים ויפה.שרה ברגש .היתה מלאת אש, חום ,סקס וגם אנושית.
ישראל גוריון הפעם תפקידו לא איפשר לו לשיר וחבל.
שני הילדים רועי ושי היו טובים מאוד.
לשניהם קול צלול נקי ונעים לאוזן.משחקם היה טיבעי, חופשי ומהנה.
לסרוגין מופיעים גם עמית מוריס ואדי קוטלר אך אותם לא ראיתי ושמעתי.

זהו מחזמר שנראה מושקע ומפואר ויהנו ממנו הן מבוגרים והן ילדים.

לראות או לא לראות:מומלץ.יפה.מפואר. מקצועי.מלוטש.בידור על רמה שיגרום הנאה לכולם.תעודת כבוד למפיקים.
נכתב על ידיdisplayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret , 15/10/2008 12:08

מישהו יודע עד איזה תאריך ההצגה מועלית?



הביקורת הוספה לעוגן!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

16:30 במשכן לאומנויות הבמה