לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום כתיבה וספרות!!! והשורה הנעה - נוע תנוע! אוסף ביקורות הספרים של כל הזמנים אוסף אתגרי הכתיבהלכתיבה הציטוט הנבחר: 'הסופר, כמו הילד, אוהב לשחק משחקים, אבל יודע להציב את הגבול בין האמת לבדיון' מאת פרויד. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > תרבות ואמנות > כתיבה וספרות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-10-2008, 11:28
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
את (נכתב ב-2003)

השדות הירוקים שפוכים לרגלינו, מתמזגים בהרמוניה מושלמת עם קו האופק הכחול.
האויר נקי, כל האופציות פתוחות. ניתן לנו עולם שאך זה עתה נולד. והוא נולד לנו, בשבילנו.


אני לוקחת את ידך בידי, מנשקת אותה עדנות, את פרקי אצבעותייך, כריותיהן, את כפות ידיך, את גבן, בעודי מסתכלת באהבה לתוך עיניך.
אני מורידה את ידך ולוחשת לך, שאף ציפור לא תשמע: בואי איתי, נלך.
ואני לוקחת את ידך ומתחילה ללכת. לאט. את צועדת לידי, אני שומעת את ליבך פועם ברוגע, קורא לי. ליבי, כליבך, אוהב בדממה.

אני מגבירה את הקצב, מתאימה אותו לעצמי, הירוק חולף תחת רגלינו, הכחול מעלינו, כתמיו הלבנים מזכירים לנו צורות, אנו מתבדחות על האפשרויות הטמונות בהם, על האפשרויות שטמונות בנו.

אינני נעצרת לרגע. ציפיותיי ממך גבוהות. אני רוצה שתגידי לי הכל, מה את מרגישה, על מה את חושבת, האם ליבך עומד בקצב שלי?
והוא ממשיך להתגבר.
הים נשמע למרחקים, אותו ים שכל כך אהבת. אותו ים שבו היה לנו קר, שבו התחבקנו, כי מן המים באת, ואל המים תשובי. ואני אלך אחריך.

אך כעת, את הולכת אחרי, קצבי הולך וגובר, הולך וגובר, ואת איתי, בדמעות ובשחוק, ליבך ממשיך לפעום, חזק, לאט, מהר, בשקט... והוא קורא לי... ואני שומעת. ואת, ציפיותייך גבוהות גם הן. את רוצה שאאט, שאעצור קמעה, אסתכל עליך, אנשקך, ואוסיף ללכת, בקצב של שתינו.
ואני, מרגישה את פעימות לבך, מפסיקה ללכת ומסתכלת עליך, לתוכך. ומרגישה אותך. חושבת על עצמי, על כמה שטוב לי עכשיו, מתחת לכחול הזה, שכולו בשבילנו, והירוק הנפלא הזה, שריחו כריח
של דשא גרוס ביום קיץ חדש.

ואת לצדי, הקצב כבר מתואם לגמרי, ולפעמים את בוכה, ודמעותייך זולגות על כף ידי, ואני שמחה שאת יודעת שאפשר.
ואני יודעת, שלבך ימשיך לפעום, בקצבו, יתאים את עצמו בשנית,
אלי.
ואוהבת.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


חזרה לפורום
  #2  
ישן 19-10-2008, 11:33
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
המשך- 2008
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "את (נכתב ב-2003)"

ויוצאת מתוך בועה שקופה שבהוויתה כלואה הייתי, ומסתכלת, ואת עדיין שם, לצדי.
אני אוספת את אצבעותייך, משלבת אותן בשלי- נמשיך?

הקצב מתגבר, צעד צעד אנחנו מצליחות לשלב את ההליכה והנשימה- סינכרוניזציה מושלמת של שני גופים מתואמים.

ההרים נגמרים באופן מפתיע בים כחול שלוחש לנו "עכשיו זה הזמן. המשכנה".

ונמשיך, ונלך, וניפול ונקום.
נלמד להעריך את האבנים שבצידי הדרך, את הצמח הירוק שמנסה לבצבץ מבין חגוי הסלע. נשקיף מפסגת הר ונתלוצץ שוב, הפעם במעט יותר רצינות.

אני מביטה לתוך העיניים שלך, נותנת לך לראות שלאן שלא נגיע- נגיע יחד.

אני כבר שם ואת איתי.


(תודה ל-simen על ההערה- העריכה נעשתה בעקבותיו).
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



נערך לאחרונה ע"י chatulim בתאריך 19-10-2008 בשעה 15:45.
חזרה לפורום
  #5  
ישן 19-10-2008, 15:42
  משתמש זכר Mnemosyne Mnemosyne אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.01.07
הודעות: 3,397
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "את (נכתב ב-2003)"

כתיבה יפה מאוד !! אהבתי את זה , את כאילו טומנת אין סופר רגשות ותיאורים במשפטים, והכי יפה זה שאת מעבירה רגשות דרך מילים.

בציטוט שמתי את כול המשפטים שמצאו חן בעיני

ציטוט:
במקור נכתב על ידי chatulim

השדות הירוקים שפוכים לרגלינו, מתמזגים בהרמוניה מושלמת עם קו האופק הכחול.

אני מגבירה את הקצב, מתאימה אותו לעצמי, הירוק חולף תחת רגלינו, הכחול מעלינו.
.
אותו ים שכל כך אהבת. אותו ים שבו היה לנו קר, שבו התחבקנו, כי מן המים באת, ואל המים תשובי. ואני אלך אחריך.


ואני, מרגישה את פעימות לבך, מפסיקה ללכת ומסתכלת עליך, לתוכך. ומרגישה אותך. חושבת על עצמי, על כמה שטוב לי עכשיו, מתחת לכחול הזה, שכולו בשבילנו, והירוק הנפלא הזה, שריחו כריח
של דשא גרוס ביום קיץ חדש.

ואני יודעת, שלבך ימשיך לפעום, בקצבו, יתאים את עצמו בשנית,
אלי.
ואוהבת.



ההמשך עוד יותר מקסים, בזה אני מבין כי תיארת קשר אהבה בלתי אפשרי אבל בכול זאת התקיים בגלל האהבה , ההבנה בין הנאהבים.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי chatulim
ויוצאת מתוך בועה שקופה שבהוויתה כלואה הייתי, ומסתכלת, ואת עדיין שם, לצדי.
אני אוספת את אצבעותייך, משלבת אותן בשלי- נמשיך?

ההרים נגמרים באופן מפתיע בים כחול שלוחש לנו "עכשיו זה הזמן. תמשיכו".(לא עדיף המשכנה ? במקום תמשיכו ? כי כל הזמן דיברת למישהי ולא למישהו )

אני מביטה לתוך העיניים שלך, נותנת לך לראות שלאן שלא נגיע- נגיע יחד.

חזרה לפורום

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 01:07

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר