בשיחה עם אדם, סיפר לי הלה, כי אביו היה קצין בכיר מאד בצי הספרדי בשנות ה 30 והארבעים. מכיוון שבתקופה האמורה הייתה ספרד פשיסטית וקיימה יחסי ידידות חמים מאד עם "אחיותיה" הפשיסטיות באירופה, תהיתי לעצמי אם הדבר אכן הגיוני, מבחינה הסטורית..

אשמח לשמוע דעת מומחי הפורום.

אולי הוא התכוון לצבא הרפובליקאי?

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

וגם אם היה כזה..אני לא מאמין שהיו שם אדמירלים..

ב-22 ביולי כשניסו רוב הקצינים להצטרף למרד, מצאו עצמם עומדים מול נגדים
וחוגרים שהתנגדו בנשק להצטרפות למרד. כתוצאה מכך קרו שני דברים:
1. 75% מהצי הספרדי נותר נאמן לרפובליקה עד הסוף, ולולא הסיוע הגרמני-
איטלקי, המלחמה בים הייתה מוכרעת חד-משמעית לטובת הרפובליקה.
2. הבריטים, שחששו ממרידות חוגרים ונגדים על רקע אידיאולוגי (הם חשבו
שמדובר בקומוניסטים), הושיטו סיוע מודיעיני עצום לפרנקו...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

על פניו, אין סיבה שיהודי לא ישרת בצבאו של פרנקו - פשיזם ואנטישמיות לא בהכרח שלובים זה בזה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il