|
22-01-2009, 19:00
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
תכנון פיסי בישראל
יצא לי לעסוק לאחרונה, בכמה הזדמנויות, בתכנית המתאר הראשונה למדינת ישראל, זו של אדר' אריה שרון. התכנית קרויה "תכנון פיסי בישראל", והיא משנת 1951. החומר שהיה ברשותי לא היה רב, וניסיתי להסתדר עם מה שיש לי. זו תכנית מעניינת, כיון שהמתכנן היה צריך להתמודד עם ארץ גדולה וריקה, ולמעשה להמציא אותה. הוא המציא את ערי הפיתוח, את פרישת האוכלוסייה, את רובן של ערי ישראל (לרבות חלק שיושבות על ישוב ערבי מרוקן מתושבים, חלקן חדשות - ובמקומות מסויימים - אפילו ליד הריסותי ישוב ערבי, שנותר להתפורר).
היום יצא לי ללכת ברגל לאורך אבן גבירול, ומול העיריה (קצת צפונה) יש חנות ספרים משומשים עם לא מעט ספרי הסטוריה וידיעת הארץ. למעריצי ז'אבו - כל כתביו מחכים לכם שם. בכמה מהדורות שונות. בכל מקרה - בהיתי ובהיתי, עיינתי וחיפשתי - ולא מצאתי שום דבר שממש הצדיק את הוצאת הארנק. עד שפתאום נתקלתי ב...תכנון פיסי בישראל. במצב מצוין. עם כל המפות המצורפות, ואפילו תקציר באנגלית, בחוברת נפרדת, על דפים דקיקים. צנע, להזכירכם.
כמובן שרכשתי אותו, ורצתי לסרוק אותו. בין היתר נתקלתי שם בתמונה משונה, ששלחה אותי לכאן, לאשכול הביצורים. הנושא הוא המיקי-מאוס.
הצורה הזו, של מלבן עם תוספות (רבועות או עגולות) בשתי פינות מנוגדות הוא מוטיב חוזר כאן באשכולות הביצורים. זכורים לי לפחות שלושה מופעים מעניינים שלו:
עמדת פפרמן, ליד בית ההבראה של מעלה החמישה. זוהי, ככל שהצלחתי לגלות, העמדה הראשונה שנבנתה מבטון, כעמדה, בא"י. היא נבנתה ע"י המא"ז של קרית ענבים מייד לאחר פרעות תרפ"ט. הוא מספר ביומניו שכשפרצו הפרעות, היה ביער ליד קרית ענבים מחנה של צופים מתל אביב. הצבא הבריטי שלח כוחות כדי לחלץ אותם, ודרש לפנות גם את הקיבוץ. הקיבוצניקים והקיבוצניקיות סרבו להתפנות, ולפיכך נשלחה כתת חיילים בריטית להגן על ק. ענבים. כשהם הגיעו לקיבוץ, מספר המא"ז, הוא ראה בעיניו של הסמל, מפקד הכתה, מבט מזועזע לחלוטין: איך אפשר להגן על נקודה כזו, מוקפת הרים וכפרים ערביים מכל עבריה?
המא"ז זכר את המבט המזועזע, ומייד לכששכחו המהומות, עלה לראש אחד ההרים, כדי לבנות שם עמדת תצפית והגנה. גזבר הקיבוץ התנגד: הרי הבריטים לימדו את הערבים מה זה להתפרע, אמר הגזבר, והם לא יעזו יותר להרים ראש! (מזכיר משהו, אחי שוחרי ה"בעל-הבית-השתגע"?). זה היה ב-1929, להזכירכם. בכל אופן, המא"ז קיבל תקציב מהקק"ל, תוך כדי זה שהוא מבטיח ששומר היערות יוכל לישון בעמדה, ובמו ידיו בנה אותה. ככל הנראה כבר ב-1929. ואני מזכיר אותה, כי היא העמדה היחידה שיש לה אוזניים. מיקי מאוס, יענו, אבל מרובע.
המפגש הבא שלנו עם מיקי מאוס היה בבתי הבטחון של 11 הנקודות. הם הוקמו בן לילה ב-1947, כשכל הנהגת היישוב אסורה בעתלית, לאחר השבת השחורה. בכל נקודה כזו נבנה בית בטחון דו קומתי, מבטון, ומעליו 2 אוזניים עגולות שתפקדו כמרפסות. אחר כך האירו את עינינו לכך שיש לא מעט מבני בטחון כאלה במרחבי הנגב המערבי, וטרם זכיתי לראות את כולם. ראיתי שניים - בשובל ובמשמר הנגב. הנה הם:
ומפגש נוסף הן חלק מהמיצדיות שהבריטים בנו בעת המאורעות, וחלק גדול מהן בצורת מיקי-מאוס. אני ראיתי ודיווחתי על משטרת הרוכבים, מול רהט (בדיוק בין משמר הנגב לשובל), אבל יש רבות אחרות.
וסוף סוף הקישור ל"תכנון פיסי בישראל". המתכנן, אריה שרון, מסביר שם כל מיני ביטויים, ובין היתר הוא מסביר מה זה קיבוץ צעיר. בתור דוגמא הוא מביא תמונה אוירית של קיבוץ נירים. ככל שאני מבין, מדובר באתר הנוכחי של הקיבוץ, אליו עבר לאחר שהותקף ונהרס במלחמת השחרור. האתר הקודם, דנגור, היה מדרום לניר יצחק, בינו לבין כרם שלום. וראו זה פלא - הישוב כולו תוכנן כמיקי-מאוס!
כלומר, ההגיון ההגנתי של מיקימאוס רגיל, שמאפשר למגינים לראות גם את מי שנצמד לקירות העמדה - הוכל גם על ישוב שלם. וזה כבר ממש מחבר אותנו למצודות של המאה ה-18, של וובן.
תועלה, לאלתר, דרגתו של מיקימאוס, לפחות לאל"מ!
נערך לאחרונה ע"י ארדיכל בתאריך 22-01-2009 בשעה 19:03.
|
|