07-10-2008, 22:17
|
|
|
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 5,639
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי galatia
רציתי לדעת מדוע ישראל לא רוכשת מערכות נ"מ רוסיות מתקדמת ממדינות פרו-מערביות כמו אוקראינה?
הן יכולות להווה שדרוג משמעותי לנ"מ הישראלי ולחסוך שדרוגים ופרויקטים יקרים.
תודה.
|
אני אענה במישור הטכנולוגי צבאי, למרות שלא הוא הסיבה למה לא קונים S-300.
אבל לפני שמדברים על S-300 יש להבין קודם למה הכוונה. בגלל שציבור הרחב נוהג לדבר על S-300 בלי לפרט את הדגמים הספציפיים, נוצרות הרבה אי-הבנית והרבה בילבול. לכן אני אפתח בהקדמה מצומצמת ביותר לדגמיו השונים של S-300.
בגדול, מערכות S-300 מחולקות לשלושה דגמים בסיסיים או עיקריים:
1. S-300P - המערכות שפותחה עבור זרוע הנ"מ לשעבר ונועדה להגן על מטרות אסטרטגיות צבאיות ואזרחיות מפני תקיפה אווירית בעורף (מטוסים וחימוש שלהם, טילי שיוט). למערכת יכולות ניוד מוגבלות, במיוחד בדגמים הקודמים. האות P באה מראשי תיבות PVO (נ"מ ברוסית);
2. S-300V - מערכת שפותחה עבור זרוע היבשה ונועדה לפעול קרוב לחזית (כלומר בעומק האסטרטגי), ולהגן על עוצבות (ארמיות, קבוצת ארמיות, חזית) מפני התקיפה אווירית (מטוסים וחימוש שלהם, מסוקים, טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני). למערכת יכולות ניוד גבוהות וניידות טקטית הקרובה לזו של יחידות שיריון. האות V באה ממילה Vojskovaja, כלומר "של זרוע יבשה".
3. מערכת S-300F - מערכת שפותחה עבור הצי, ונועדה להגן על כוח ימי מפני תקיפה אווירית (מטוסים וחימוש שלהם, טילים נגד ספינות, טילים בליסטיים; למערכת גם יכולת להעסיק מטרות ימיות, כפי שזה מקובל במסורת טילי הנ"מ של הצי הסובייטי). המערכת מותקנת על ספינות גדולות בלבד (סיירות מהפרוייקטים 1144, 1164, 1134). האות F באה ממילה רוסית Flotskaja, כלומר "של הצי".
לכל אחד מהדגמים הבסיסיים יש תת-דגמים, המשקפים את התפתחות המערכת. כיוון שדגם V לעולם לא ייוצא, ודגם F מתאים רק להתקנה על גבי ספינות גדולות מאוד, הדגם היחיד הרלוונטי לדיונינו הוא דגם P. עליו אפרט.
התת-דגם (להלן פשוט: דגמים) הראשון היו S-300PT, אשר נכנס לשירות בשנת 1978, והוא בא להחליף את מערכות הנ"מ הישנות יותר ברמות האסטרטגיות (מארמיה ומעלה). האות T בשם הדגם באה ממילה Transportiruemyj, כלומר - נגרר:
במהלך הזמן הדגם שודרג לדגם S-300PT-1, ואח"כ גם לדגם S-300PT-1A.
הדגם הבא היה S-300PS, אשר נכנס לשירות בשנת 1982 (והוכנסו בו שינוים על פי הלקחים ממלחמת וויטנאים ומלחמת הלבנון). האות S בשם הדגם באה ממילה Samohodnyj, כלומר "נייד". הדגם המיועד לייצוא קיבל את השם S-300PMU.
הדגם הבא, S-300PM, נכנס לשירות בשנת 1993, והוא מהווה המשך פיתוח ושיפור של מערכת S-300P. גירסת הייצוא קיבלה את השם S-300PMU-1.
הדגם האחרון במשפחת S-300P הוא S-300PMU-2 Favorit, אשר נועד מלחתחילה לייצוא (הוא לא נכנס לשירות בצבא הרוסי), והוא פותח על מנת להקנות למערכת יכולת יירוט טילים בליסטיים (כמו של S-300V) וגם לשפר את התכונות שלו נגד מטרות אירודינמיות רגילות.
עד כאן ההקדמה.
עכשיו לענות לתשובתך - למה לא לקנות מערוכת S-300 מאוקראינה ומדינות פרו-מערביות אחרות? המערכות שנמצאות בשימוש באוקראינה ומדינות פרו-מערביות אחרות הן מהדגמים הישנים, ברובן S-300PT שכזכור נכנסו לשירות עוד בשנת 1978, אשר כבר לא מסוגלות לתרום כלום לביטחון המדינה. (היוצא מן הכלל היא יוון, אבל היא לא תרצה למכור את המערכת, ואם היא תרצה - היא לא תוכל בגלל ה-EUL) זה גם לא יתרום לתוד"א, כיוון שאין לאוייבינו הפוטנציאליים מערכות ישנות כאלה, והשוני בין הדגמים הוא גדול מאוד.
_____________________________________
בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.
נערך לאחרונה ע"י Centurion בתאריך 07-10-2008 בשעה 22:31.
|