במסגרת סדרת הדיווחים של אלי דקל בנושא "הכר את שכניך, ודע עד כמה הם דואגים לפיתוח סיני ולרווחת תושביו", המתפרסמת באתר האינטרנט נציב.נט. הרי לפניכם "תגלית" בנושא בניית 2 גשרים צפים חדשים בתעלת סואץ. גשר אחד נבנה באזור קנטרה והשני באיסמעיליה. בהזדמנות זו של תיאור הגשרים החדשים, תינתן להלן תמונה כללית על מערך הגישור והמנהור האזרחי מעל/מתחת לתעלת סואץ. יש לזכור, כי לצבא מצרים יש מערך צבאי מפותח מאוד של גישור צף, החונה על שפת תעלת סואץ.

הגשרים החדשים, הם מאותו סוג שאותר בנובמבר 2017 בפורט סעיד. המדובר בגשרים צפים מדגם חדש ברוחב של כ-15 מטר המאפשרים תנועה דו סיטרית שוטפת על הגשר. הגשרים מורכבים משני מזחים צפים המקובעים לגדות תעלת סואץ, ובמרכז ישנה חלקה/חלקות צפות המוסטות לעבר הגדות בעת מעבר אוניות בתעלה. גשרים צפים אלה שונים מהגישור הצבאי הצף בכך, שהם מקובעים למקומם ולא ניתן לניידם ממקום למקום או לפרקם למספר דוברות. משך זמן הפתיחה/סגירה של הגשר הוא, לדברי המצרים, 4 דקות בלבד.

הצורך בגשרים הוא בעיקר לתנועה אזרחית (כאמור לעיל לצבא יש שפע של גשרים צפים) ונובע מהסיבות הבאות:
• עקב כריית "מעקף איסמעליה" (זרוע נוספת של תעלת סואץ באורך של כ-35 ק"מ שנכרתה, על-מנת לשפר במעט את זמן חציית התעלה), יצא גשר הרכבת בפירדן מכלל שימוש, שכן מתכנני התעלה הנוספת הזדרזו לכרותה מבלי שטרחו לבנות גשר רכבת על הזרוע החדשה. עקב כך מאז כריית המעקף אין יותר תנועת רכבות בין סיני והנמל הגדול, שנבנה בפורט פואד לבין מצרים. כל נפח התעבורה שעבר בגשר פירדן הוטל על מעבורות.
• גשר הכביש העילי מעל תעלת סואץ בקנטרה יצא מכלל פעולה. לא ברור אם היה זה פגם בתכנון או תאונה. כך או כך הגשר עומד זה כמה שנים! ללא שימוש (פרטים נוספים ראה להלן).
למעשה בשנים האחרונות, כמעט כל התעבורה האזרחית בין מצרים לסיני מתנהלת באמצעות מעבורות (זאת למעט התנועה במנהרת כוברי אשר בדרום תעלת סואץ). תור הממתינים לחציית התעלה בכלי רכב מגיע לעיתים למספר ימים!

פרוט הגשרים והמנהרות בתעלת סואץ (מצפון לדרום)
1. גשר צף פורט סעיד (גשר נאצר). הגשר הראשון מסדרת הגשרים הצפים האזרחיים, שהוקם על תעלת סואץ. ראשית בניה נוב' 2016 וביוני 2017 כבר פעל הגשר. האורך הכללי של הגשר מגיע לכ-470 מטר ורוחבו לכ-15 מטר. הגשר בנוי משני מזחים צפים קבועים באורך של כ-85 מטר כ"א ומשני חלקים צפים באורך 150 מ' כ"א. חלקים אלה נפתחים, כדי לאפשר את תנועת האוניות בתעלה
2. מנהרת פורט סעיד. מנהרה באורך משוער של 4 קילומטר. המנהרה תאפשר תנועה דו סיטרית של כלי רכב, ויתכן שאף יעבור בה קו מסילת ברזל. העבודות בשטח החלו בשנת ,2015 ולהערכתי הן תמשכנה עוד שנים מספר.
3. גשר צף – קנטרה דרום (גשר אבנוב גירגיס). גשר מסדרת הגשרים הצפים החדשים בתעלת סואץ. האורך הכללי של הגשר כ-340 מטר ורוחבו כנראה 15 מטר. בגשר יש חלקה צפה באורך 285 מטר הנפתחת כדי לאפשר מעבר אוניות. העבודות החלו בסוף שנת 2017, וכנראה שכבר הסתיימו- ראה צילום להלן.
4. גשר עילי למעבר רכב – קנטרה דרום (גשר אל סאלם). גשר מיתרים באורך של 9.5 ק"מ. נבנה בשנת 2001 והיה בשימוש עד יוני 2013. בתאריך זה נפגע הגשר ונסגר לתנועה (סיבת הפגיעה אינה ידועה לי). בינואר 2016 פורסם כי הגשר שוקם ונפתח מחדש לתנועה. מעיון בצילומי לוויין עולה כי הפרסום אינו נכון, ועד נובמבר 2017 אין תנועה על הגשר. אני מסופק אם גם כיום הגשר תוקן. להערכתי עצם העובדה, שסמוך לגשר המיתרים נבנה גשר צף חדש (סעיף 3 לעיל), מצביעה על כך ששיקום גשר המיתרים יתמשך על פני זמן רב, אם בכלל ניתן לתקנו.
5. גשר מסילת הברזל בפירדאן. מאז כריית תעלת סואץ ראו המתכננים צורך בקו מסילת ברזל, שיחבר בין יבשת אפריקה ליבשת אסיה. לצורך זה נבנה באזור פירדן (הק"מ ה-68 בתעלת סואץ) גשר רכבת מסתובב (כדי לאפשר תנועת אוניות), ונסללה מסילת ברזל, שהגיעה בזמנה עד לאירופה. הגשר פעל עד לכיבוש סיני בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. בתקופת מלחמת ההתשה פרק צה"ל את כל מסילות הברזל, שהיו בסיני (מסילות הברזל שימשו כחומר גלם לבניית המוצבים המבוצרים [מעוזים], כדי שיוכלו לעמוד בהפגזות המצריות).
עם חתימת הסכם השלום הרחיבו המצרים את תעלת סואץ ובנו גשר חדש בפירדן. במקביל החלו לסלול קווי רכבת בעיקר לכיוון נמל פורט פואד והחלו לסלול את קו הרכבת לכיוון אל-עריש ורפיח (כפי שהיה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה).
כאשר הנשיא עבד אל פתח א-סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא החליט לכרות תעלת סואץ נוספת באורך של 35 ק"מ, ע"מ לאפשר תנועה דו סיטרית של אוניות בקטע זה, ובכך להקטין את משך זמן החציה של התעלה. התעלה החדשה ("מעקף איסמעליה"), נכרתה מאזור אל באלח עד לאזור דוורסואר. ההחלטה הייתה נמהרת במקצת, שכן במקביל לכריית התעלה החדשה, לא תכננו המצרים גשר מסילת ברזל, שיגשר עליה. כך נוצר מצב, שמזה מספר שנים אין יותר קו רכבת בין סיני למצרים, והגשר שבנה הנשיא סאדאת משמש כפסל סביבתי. היעדר קו רכבת בין סיני למצרים פגע בפיתוח סיני בכלל ובנמל החדש שנבנה בפורט פואד (בגדה המזרחית של תעלת סואץ) בפרט.
6. מנהרת איסמעליה. מנהרה בבניה באורך משוער של 5.8 ק"מ העוברת מתחת לשתי זרועות תעלת סואץ. המנהרה תאפשר תנועה דו סיטרית של כלי רכב, וסביר להניח, שיעבור בה גם קו מסילת ברזל, ובכך יחודש קו הרכבת בין מצרים לסיני (במקום גשר פירדן המושבת). העבודות בשטח החלו בשנת ,2015 ולהערכתי הן תימשכנה עוד שנים מספר.
7. גשר צף איסמעליה (גשר אחמד מנסי). גשר חדש, שנבנה בסוף שנת 2017 על הזרוע המזרחית החדשה של תעלת סואץ (מעקף איסמעליה). רוחב תעלת סואץ במקום זה הוא 365 מטר. הגשר בנוי משני מזחים קבועים בגדות התעלה ומחלקה צפה הניתנת להסטה בעת מעבר אוניות. כדי לעבור ממצרים לסיני באזור זה יש לחצות גם את הזרוע המערבית של תעלת סואץ (התעלה ה"ישנה"), שרוחבה באזור זה מגיע ל-340 מטר. אין בידי נתונים, אם גם שם הוקם גשר, אך סביר להניח, שגם אם לא הוקם גשר, אזי הוא יוקם בקרוב.
8. מנהרת כוברי (מנהרת אחמד חילמי). המנהרה הראשונה, שנכרתה מתחת לתעלת סואץ. אורכה מגיע ל-1,630 מטר והיא מאפשרת תנועה דו סיטרית של כלי רכב. העבודות החלו בשנת 1975 והסתיימו בשנת 1981. בשנים האחרונות הייתה מנהרת כוברי האפשרות היחידה של אזרחי מצרים לחצות את התעלה שלא באמצעות מעבורות.
על-פי פרסומים מצריים הם מתכננים כרייה של עוד 5 מנהרות מתחת לתעלת סואץ: 3 מנהרות באזור איסמעליה ו-2 באזור פורט סעיד. חלק מהמנהרות מתוכננות לשימוש כפול: הן למעבר רכבים והן לרכבת. אלי דקל, אני מטיל ספק אם תוכניות אלו יצאו לפועל בעתיד הנראה לעין.

סיכום והערכה
הגישור הצף החדש הוא פתרון טוב, ואף זול, למצוקת התנועה של אזרחי סיני. להערכתו של אלי דקל בהחלט אפשר שיבנו גשרים חדשים מסוג זה גם באזור טוסון (בין איסמעליה ודוורסואר) וגם באזור ג'ניפה (מדרום לאגם המר הקטן).

לצבא מצרים יש שפע של אמצעי גישור הפרוסים לאורך התעלה ומביניהם גם 3 גשרים צפים המוכנים לפעולה תוך מספר דקות. מפליאה העובדה, שצבא מצרים לא נחלץ לפתור את מצוקת התעבורה המתמשכת זה מספר שנים של אזרחי סיני.

הגשרים והמנהרות הנכרות עתה בתעלת סואץ, אינן צורך מבצעי של צבא מצרים: גם באמצעים הקיימים כיום, יש לצבא מצרים יכולת להעביר את גייסותיו לסיני ללא בכל קושי. אמצעי הגישור הקיימים כיום עולים לאין שיעור על אמצעי הגישור שעמדו לרשות הצבא המצרי, בעת שחצה בהצלחה את התעלה במלחמת יום הכיפורים. מה עוד שמאז הסכם השלום, נבנתה בסיני תשתית לוגיסטית נרחבת המצמצמת את התלות בגשרים בעת מלחמה. להערכתי המשמעות העיקרית היא כלכלית ונועדה לאפשר את פיתוח סיני ולתרום לרווחת תושביו.

מההיבט הצבאי הגישור והמנהרות הם "בונוס" המאפשר חציית כוחות צבא גדולים בהפתעה מבלי להפסיק את השיט בתעלה. יש בכך מימד של אובדן אחד "הסימנים המעידים למלחמה". מובן שכל תוספת גישור היא תוספת מבורכת עבור צבא מצרים, כי היא מגדילה את אפשרויות חציית התעלה ומצמצמת את אפשרות היפגעות מערך הגישור בעת לחימה.

כתבה מארכיון AP על פתיחת מנהרת אחמד חמדי:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

עוד "גשר" מהסרטון:


הסרטונים האלה מרתקים.

בחודש אפריל 2007, צולם מספינה חולפת תרגיל צליחה מצרי בשלבי סיום. ניתן לראות גשרים צפים מרותקים לגדה המערבית. על פתח הסוללה צמ"ה ומשאית לנשיאת חלקות הגשר המתקפל. כן רואים חלקות גשר מפורק, מונחות בסדר על הגדה המערבית של התעלה. קרדיט לחברי ראודור.

.

התמונה הבאה היא מחשבון הטוויטר של הכתב הצבאי של חדשות 12- ניר דבורי, הערב.
נטען שזו תמונה ראשונה מתוך המנהרה העוברת מתחת לתעלת סואץ המקשרת את איסמעיליה לגדה השניה בחצי האי סיני.

Impossible is Nothing

עריכה: התשובה נמצאת בטקסט

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook