http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3603797,00.html

אני לא מבין גדול בכלכלה.
זה אומר שהדולר ירד?
זה אומר שמחירי הדירות בארץ ירדו?
איך זה ישפיע על הכלכלה בארץ?

מה שצריך לקרות יקרה בכל דרך

תודה ל AVIV-Y על החתימה

קצת באיחור אבל ארשום כמה נקודות:

1. חוב ממשלתי: אחרי הלאמת פאני ופרדי, הזרמת מאות מיליארדי דולרים לשווקים, רכישת CDS ומחיקתן מהמסחר אתה צפוי לראות שהחוב הממשלתי של ארה"ב יקפוץ במידה ניכרת. בכמה יקפוץ? שאלה טובה וקשה לענות עליה (אני בספק אם פולסון וברננקי יודעים להעריך). משמעות עליית החוב הממשלתי בדר"כ תגרום לעליית ריבית הבסיס על אג"ח ממשלתיות של ארה"ב, ובהתאמה עלייה בריביות הנדרשות על אג"ח קונצרניות. משמעות הדבר, עלות ההון בארה"ב תעלה, ההשקעות במלאים, מו"פ ותשתית תקטן. עד כמה? אין לי מושג וזאת אחת השאלות שיקבלו תשובה רק עם הזמן.
2. אינפלציה של צד ההיצע: הקלות במיסוי + הזרמת דולרים: לא כ"כ ברור לי מנגנון הזרמת הדולרים המדובר. אם מדובר במתן קווי אשראי נרחבים במסגרת מכרזי הלילה של הבנקים המרכזיים בארה"ב, משמעות הדבר היא הגדלת היצע הכסף בטווח זמן הקצר. לכשתוצאות ההזרמה יתחילו לתת את אותותיהן דרך התגברות האינפלציה אפשר לצפות שקווי האשראי יסגרו או יצטמצמו במידה ניכרת או העלאת גובה הריבית. כרגע השווקים העתידיים מסמנים כי ישנה ציפייה לירידת הריבית (מה שתואם את השאיפה להגדיל את קווי האשראי) בשיעור של 0.25%
3. אינפלציה של צד הביקוש: כמו שניתן לראות, ההזרמה האדירה של ביקושים לחוזי סחורות ונפט נפסקה ובועת הסחורות התנפצה לה. סיבת עליית הבועה נבעה ככל הנראה (וזה ניחוש מושכל ולא יותר) מתחילת משבר הסאב פריים ומעבר מהיר של הון להשקעה בסחורות שדאז נתפסו כיציבות יותר ממניות. עם התקרבות לקריסה הגדולה של ספטמבר, החלה תנודתיות במחירי הסחורות שהעידה על שלב הבחילה (כפי שהמרצה שלי למימון התנהגותי קרא לה).
4. מיסים: פולסון הכריז על הקלות מיסים בסך של כ-150 מיליארד דולר לטובת עידוד המסחר והתעשייה. לדעתי, זאת טעות. קטנה אמנם אבל היא מוסיפה להצטברות החוב הממשלתי שנבע מהקלות מיסוי שממשל בוש החל. למה טעות? כי קל לתת הקלות במיסוי, קשה לקחת אותם חזרה.
5. רגולציה: קשה להעריך את המשמעות הרגלטורית העתידית של משבר זה. רשות הני"ע בישראל תצטרך לדעת את הדעת על נושאי רגולציה בתחום ביטוח ני"ע, הפרדת התיווך מההשקעה. אחת הבעיות המרכזיות בארה"ב היא שהפרה ניסתה לינוק מעצמה. דהיינו בנקים שתפקידם לתווך בין החוסכים והמשקיעים החליפו כובעים והחלו להשקיע בעצמם למטרת רווחי הבנק. הבעייתיות היא שזה יוצר אפקט פרו מחזורי. הפסדים בתחומי ההשקעה יוצרים בעיה דואלית. גם הלווים מתקשים בהחזר החוב וגם הבנקים מגלים כי היכולת שלהם להלוות נפגעת. פעילות התיווך נפגעת עקב השקעות הבנק ופוגעת פגיעה בעלת השלכות חיצוניות.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')