הדמות בצד שמאל למטה נראית כמו חייל צרפתי ממלה"ע הראשונה, כך שאני מהמר על פיצוץ מנהרת תופת מתחת לביצורים הגרמניים בחזית המערבית.
מצ שני- במיקרה כזה לא היית מצפה לעצים ולדשא בקרבת החפירות..

אחדד את השאלה - מה התחיל אחרי הפיצוץ ?

הקרב על הסום

קרב בו נהרגו ביום הראשון(בו צולמה התמונה) 60,000 חיילים בריטיים.

לפני פיצוץ המוקשים כוחות הברית ריככו במשך שבוע ב3 מליון פגזים לפי הBBC (ו1.5 מליון לפי ויקיפדיה) את קווי הגרמנים,
הקרב נפתח בפיצוץ 10 מוקשי ענק(אחד מהם בתמונה)מתחת למוצבים הגרמניים ומתחת לתעלות, 3 מוקשים הכילו 20 טון חומר נפץ.
אחרי המוקשים החלו הסתערויות בגלים.

המספר הכולל של הנפגעים בסיום הקרב הסתכם בכ-420,000 בריטים, 200,000 צרפתים ו-465,000 גרמנים, סך הכל למעלה ממיליון נפגעים.

מוקש הוא מטען המופעל ע"י המטרה - על משקל פח יקוש (מלכודת בלשון התנ"ך).
ברוב המקרים מדובר על מטען אחוד, תקני וייעודי. שלא כמו כאן.

אז מה

מפני שזה תרגום מקובל של המונח הלועזי MINE (מטען קבור) שמשמש גם לתיאור מתקנים מעין אלו.

אגב, "מוקש" מתאים יותר ל- Booby trap

[QUOTE=קרן-אור]
..."מוקש" מתאים יותר ל- Booby trap[/QUOTE...]

בעברית , למיטב ידיעתי , Booby Trap = "מלכודת פתאים" ,
והכוונה בד"כ למילכודים (חפצים ממולכדים) למיניהם , לאן-דווקא למוקשים...

A friend in need - is a friend indeed

הפרוש המקורי של המילה הוא מיכרה. העניין הולך הרבה אחורה, עוד לפני הכנסת אבק השריפה לשימוש. אחת השיטות למוטט ביצורים, הייתה חפירת מנהרה מתחתיהם, מילוייה בתמוכות עץ, מילוי החלל בזרדים וקש, פתיחת פתח איוורור קטן, והצתת כל העסק, על מנת לגרום לתמט של החפירה והביצורים שמעליה. לזה קראו UNDERMINING. עם התפתחות הטכנולוגיה הצבאית, התחילו להשתמש בחביות אבקת שריפה במקום כל העצים, בתוצאות הרבה יותר מהירות ומרשימות. מכאן, ועד לשימוש המילה LANDMINE לכל מתקן קבור המתפוצץ תחת רגליך - המרחק קצר. המילה העברית מוקש מקורה במקורות "פח יקוש" שבלועזית היא PITFALL. מדובר במלכודת פתאים מסוג הבור המוסווה ששימש הן לציד והן כנגד אויב (עם כמה שיפודים בתחתית). שוב מהמקורות: "בור כרה ויחפרהו, שחת ויפול בה", או במקום אחר: "כורה שחת בה יפול, מגלגל אבן אליו תשוב". ואלה היו שישים שניות על מוקשי לשון.