כמו רוב הזמן בחיים שלי, מחשבות מעיקות
ועכשיו זה הזמן שהן יוצאות, הזמן הזה שבין סוף השבוע לתחילתו של שבוע חדש
המחשבה על השבוע החדש מכבידה עלי כי אני לא אוהב את התקופה שאני נימצא בה, אני שונא אותה.
כל מה שאני רוצה זה להסתגר בבית, לא מבקש יותר מזה....

ועוד שאלה מתוך יאוש
יש בי רצון מאוד חזק לחברה טובה שתקשיב לי ותוציא אותי מהבית.
והשאלה היא איך לעזאזל אני מפסיק את הרצון הזה? איך אני יכול לגרום למוח שלי להפסיק לחשוב על זה?
האם יש אזושהי תרופה? או כל דבר אחר שיכול למנוע ממני את המחשבות האלה....
כי אני נימצא בגלל המחשבה הזו במלחמה תמידית, מצד אחד אני סובל מחרדה חברתית ואני לא רוצה להיות כל כך עם אנשים או לצאת מהבית...
ומצד שני אני מאוד רוצה חברה שתלך איתי למקומות לסרטים לבתי קפה...ושיהיה לי עם מי לדבר כי אני מאוד בודד...אבל מה שקורה זה שהצד הראשון (החרדה החברתית) רוצה למנוע ממני את זה .
וככה אני מסתובב כל היום עם המחשבות האלה בראש עם המלחמה הזו שלא ניגמרת ואין לי שום כוחות לעצור אותה.
חשבתי שכשאני אתגייס החיים שלי ישתנו ואני אפתח דף חדש אבל הם רק הלכו וניהיו יותר גרועים
ומה שקורה זה שאני נחשף לבנות וככל שאני נחשף יותר המלחמה הזו הופכת יותר ויותר גרועה, ואין לי מושג עד מתי אני אוכל לסבול את המחלמה הזו..אולי אני אשתגע בסוף..
וזהו זה מה שאני שואל אתכם, אם אתם יכולים להציע לי אחת ולתמיד אזושהי אפשרות להפסיק את המלחמה הזו..בכל דרך שהיא..אם זה בכדורים(לבליעה) ואם זה משהו אחר, כל דבר, רק שימנע ממני את הסבל שאני נימצא בו, את המלחמה התמידית הזו שאני קם איתה בבוקר והולך לישון איתה.

שבוע טוב חברים..

שלום לך ידידי הצעיר.

אתה מתאר תופעות ומכנה אותן בשם "חרדה".
איני חושבת שאתה יכול לאבחן את עצמך, ועל כן, כדאי שתיגש לבדוק את העניין מול איש מקצוע.
כמובן שלא נוכל להיעתר לבקשתך ולנסח מרשם, כיוון שאין בידינו ההכשרה לכך.

טיפ לחיים: צור מציאות. הפוך אבן נגף- לאבן דרך. אל תכנע, אל תחפש פיתרונות מהירים (כדורים), תסלול דרך משלך, אל תפחד להיות מאושר.
תרגיע את עצמך, תשקיע בעצמך. אל תוותר, בלי הנחות.

אנו יוצרים את חיינו בעזרת המחשבות שלנו. אם המחשבות שלך יהיו חיוביות... הכל יהיה חיובי. וזו לא קלישאה.

תשמור על עצמך מעל פני המים, ותחפש יבשה.

לעיתים, אנשים משתנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Marabiosa שלום לך ידידי הצעיר. אתה מתאר תופעות ומכנה אותן בשם "חרדה". איני חושבת שאתה יכול לאבחן את עצמך, ועל כן, כדאי שתיגש לבדוק את העניין מול איש מקצוע. כמובן שלא נוכל להיעתר לבקשתך ולנסח מרשם, כיוון שאין בידינו ההכשרה לכך. טיפ לחיים: צור מציאות. הפוך אבן נגף- לאבן דרך. אל תכנע, אל תחפש פיתרונות מהירים (כדורים), תסלול דרך משלך, אל תפחד להיות מאושר. תרגיע את עצמך, תשקיע בעצמך. אל תוותר, בלי הנחות. אנו יוצרים את חיינו בעזרת המחשבות שלנו. אם המחשבות שלך יהיו חיוביות... הכל יהיה חיובי. וזו לא קלישאה. תשמור על עצמך מעל פני המים, ותחפש יבשה.

ממש לא אני אבחנתי את עצמי
את המושג "חרדה חברתית" קיבלתי מהרבה מאוד אנשי מקצוע שניגשתי אליהם בחיי.

הרבה אומרים לי "אל תכנע" אבל זה חזק ממני, לי כבר אין כוחות להילחם בזה...
רוב חיי סבתלי מהבעיה הזו אבל לא הייתי מודע לה, רק כשהתחלתי ללכת לפסיכולוג נפתחו עיניי והבנתי
שיש איתי בעיה די רצינית.
אפשר לומר שהיה לי טוב כשלא הייתי מודע, חייתי בעולם משלי ובאמת שלא חשבתי על הרבה דברים
טוב אולי קצת אבל ממש לא כמו היום.
"תרגיע את עצמך, אל תוותר, תשקיע בעצמך" - מוטיבציה, רק, רק מוטיבציה יש בכל הדברים האלה שאמרת
ואצלי מוטיבציה הייתה בשיא כשהייתי לפני הגיוס, ובאותו רגע שהתגייסתי הבנתי שמוטיבציה שלי צונחת
בצורה מטורפת.
"אנו יוצרים את חיינו בעזרת המחשבות שלנו" - זה נכון, נכון מאוד רק שהמחשבות השליליות חזקות
ברמה שאין לי שליטה עליהן....אז מה שקורה זה שאני לא מצליח להפוך אותן לחיוביות, אם הייתי יכול לעשות את זה
כבר ממזמן הייתי עושה את זה, ממזמן.
כבר מעל לשנה שאני כבר בתוך המים ולא מעל, טוב תמיד באיזשהו מקום הייתי בתוך המים אבל בשנה האחרונה, במיוחד לפני חצי שנה, ממש טבעתי.

אוסיף כמה מילים לבחורה הנחמדה שמעלי. תצא מתוך נקודת הנחה, שהכל בא מבפנים. כל שינוי שאתה רוצה לעשות בחיים שלך, מגיע מתוכך. הפחד הזה שיש לך מהתמודדות עם החברה, רק אתה יודע מאיפה הוא נובע. תן לי לנחש שזה פחד מלהכשל (אולי זה לא). להכשל בלהיות מקובל, בלהיות אהוב.. הרצון הזה בלרצות חברה הוא רצון טוב, ולדעתי האישית עדיף לממשו מאשר להפסיקו. מה שצריך להבין הוא שכישלון הוא אבן דרך, אבן דרך שלא רצוי להמנע ממנה, וכשאני אומר להמנע ממנה אני לא מתכוון להצלחה, אני מתכוון לאי-הצלחה ואי-כישלון בו זמנית, שזה כאמור המצב הכי גרוע. לעמוד במקום זה אולי נוח, אבל אתה רואה אילו תחושות והרגשות זה מביא לך. אז הנה עוד קלישאה שאמת בה, והיא שהדרך להצלחה טמונה ברצף של כשלונות. הסוד הוא פשוט לא לוותר (כמו שכבר נאמר ).
מקווה שפחות או יותר קלעתי , אם לא אז צר לי על ה

לך תסביר לו שיש צרות אמיתיות כמו 4000 ומשהו ימים לשיחרור שלך

לעיתים, אנשים משתנים.

האמת זה יותר קרוב ל5000 אבל אפשר לומר שזה רק הצפי, ייתכן ומסיבות כאלו ואחרות השירות יתקצר בהמשך הדרך בכל מקרה, תאמיני או לא, זה ממש לא מטריד אותי בשום צורה שהיא, אפילו קצת מבדר לראות כמה ימים נותרו
בכל מקרה, לכי תדעי, הכל יחסי, אדם שלעולם לא ידע צער בחייו יבכה על חלב שנשפך (פשוטו כמשמעו), בעוד אדם אחר שהרגע איבד את ביתו וכל רכושו בדרך תמוהה כלשהי עוד יחשוב שזה מצחיק

אם היה באפשרותי לשרת 5000 ימים אבל בתנאי שכל הבעיות המוזרות שיש לי לא יהיו
לא הייתי חושב פעמיים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jony-G אוסיף כמה מילים לבחורה הנחמדה שמעלי. תצא מתוך נקודת הנחה, שהכל בא מבפנים. כל שינוי שאתה רוצה לעשות בחיים שלך, מגיע מתוכך. הפחד הזה שיש לך מהתמודדות עם החברה, רק אתה יודע מאיפה הוא נובע. תן לי לנחש שזה פחד מלהכשל (אולי זה לא). להכשל בלהיות מקובל, בלהיות אהוב.. הרצון הזה בלרצות חברה הוא רצון טוב, ולדעתי האישית עדיף לממשו מאשר להפסיקו. מה שצריך להבין הוא שכישלון הוא אבן דרך, אבן דרך שלא רצוי להמנע ממנה, וכשאני אומר להמנע ממנה אני לא מתכוון להצלחה, אני מתכוון לאי-הצלחה ואי-כישלון בו זמנית, שזה כאמור המצב הכי גרוע. לעמוד במקום זה אולי נוח, אבל אתה רואה אילו תחושות והרגשות זה מביא לך. אז הנה עוד קלישאה שאמת בה, והיא שהדרך להצלחה טמונה ברצף של כשלונות. הסוד הוא פשוט לא לוותר (כמו שכבר נאמר ). מקווה שפחות או יותר קלעתי , אם לא אז צר לי על ה

הכל בא מבפנים, זה ברור לי, והבפנים הזה הוא הראש.
וכמו שכתבתי בתגובה לבחורה הנחמדה שמעליך...המחשבות השליליות חזקות ממני.

הפחד הזה של להתמודד עם החברה הוא לא רק קשור לכישלון, הוא קשור להמון דברים
הכישלון הוא אחד הדברים הפחות בולטים בבעיה הזו.
הדבר שהכי בולט בבעיה הזו הוא הנקודת מבטח שלי בלדבר עם אנשים...זה משהו מוזר
אני כאילו מרגיש מה שהאנשים מסביבי מרגישים, אני יודע שכדי לא להיות כל כך מופנם צריך איכשהו
להעיף את ההרגשה הזו, פשוט לא להרגיש אנשים אחרים, להרגיש רק את עצמי, להיות בטוח בעצמי.
זה דבר שאני עובד עליו כמעט כל החיים שלי, בנתיים לא כל הצלחה.
אני רק מקווה שאצליח לפחות בקצת, איכשהו, למצוא את האור שבקצה המינהרה.

תודה לכם.

אין אור בלי חושך.

כי האור הוא פונקציה של היעדר חושך ולהפך.



תהיה אופטימי.
הכל בידיים שלך.

לעיתים, אנשים משתנים.

אמרת נכון.
בנתיים הכל חושך, ולרגע הזה אני בדיוק מחכה, היעדרותו של החושך.

אופטימיות - אין בי אפילו קצת מזה...וגם אין לי מושג איך מייצרים את זה.

זה עניין של בחירה, יצירת מציאות.

אתה בכלל לא מודע למשמעות של הכח שלך. יש בך את כל השאלות ואת כל הפיתרונות, ואין שום מיכשול שניתן לך מבלי שאתה מסוגלל להתמודד עימו.

אתה יכול לשנות בצי'ק מצב ע"י התייחסות שונה אליו.

עליך ללמוד את עצמך, למצוא מה עושה לך טוב, לאתר נקודות חיזוק. ולהאמין.

לעיתים, אנשים משתנים.

את אומרת דברים נכונים.
מצאתי את הדברים שעושים לי טוב...ועדיין אני מרגיש לא טוב עם עצמי.
הדברים הבעיתיים האלו שאני מדבר עליהם, הם כנראה יותר מידי חזקים....וזה ממש גורם לי להרגיש אבוד..
כי ניסיתי הכל.

לשנות מצב עלידי התייחסות שונה אליו, איך עושים את זה?

המוח לא מתחכם.
מה שתגיד לו- הוא יעשה. כפי שגיד לו- הוא יפעל.
אם תפסיק לרחם על עצמך, תרגיש חתיך ומקסים וחזק, אם תשקיע במה שעושה לך נעים- כל אלו יגרמו לך לתחושה טובה שתדחק את הרעה הצידה.

ואם תביט על כל המצב ותגיד שזו תקופה שנמאסה עליך, ועכשיו אתה מתחיל לפרוח- המוח שלך יקבל את זה כמו שזה, והשינוי האמיתי יתחיל.

אולי אתה מפחד להיות מאושר?

אתה צריך להעריך את עצמך ולהשקיע בעצמך, כי אין לך אחר מלבדך.

לעיתים, אנשים משתנים.

מפחד להיות מאושר? ממש לא.
אני אדם שיודע מה הוא אושר לזמנים קצרים מאוד (רק כשאני קונה משהו שאני רוצה או שומע על עצמי משהו שמוצא חן בעיניי).

ואני לא מאמין בזה שכשאני אגיד לעצמי בראש "אתה חתיך ומתוק, אוהבים אותך" זה מה שאני ארגיש, ממש לא.

להשקיע = מוטיבציה, מה שאין לי ואין לי מושג איך לייצר.

תזכור שלמרות שנראה לך שהמצב לא ישתפר ושככה יהיה כל הזמן, זה לא נכון.. עם הזמן המצב שלך ישתפר. כל החיים הם עליות וירידות. אל תעשה מעשה מטופש שיגרום לצער אצל כל מי שמכיר אותך.

היו לי מחשבות אובדניות רק בטירונות ובקורס...עכשיו אין לי כי פחות רע לי.

אני אספר לך משהו ? כל החיים שלי היתי במצב ממש דומה לשלך, בניגוד אליך שחשבת לקחת כדורים אני כבר ניסיתי אותם כמה פעמים בצבא, זאת היתה אחת התקופות הכי גרועות בחיים שלי (למרות שיצאתי מהצבא פעמיים מצטיין אל"מ רפואה ולוגיסטיקה), עכשיו אני בן 22 (וחמישה חודשים בערך). לא מיזמן (חודשיים-שלושה בערך) הכרתי מישהי והיינו ידידים טובים, האמת אני לא יודע למה אבל משום מה ניפתחתי אליה וסיפרתי לה על הכל, והיא- פשוט עזרה לי וכיוונה אותי ועודדה אותי (אגב, אתמול גם סיימתי מיוזמתי את הקשר הטוב הזה מיוזמתי, עזרה די הרבה ואני הרגשתי שהתפקיד שלה פה ניגמר מבחינתי ותודה לה [האמת שגם יצא לי לפגוע בה כמה פעמים, לא בכוונה אבל, תוצר של המצב שהיתי בו]. לא יצאתי זבל אבל ?!), יצאתי לדרך חדשה בחיים ואני שמח בה (אני אומר בזכותה והיא אומרת בזכותי).

ולמה אני חופר לך את כל זה ?! כי כמו שאני ניפתחתי ריגשית למישהי אני חושב שגם אתה צריך לימצוא לך מישהו/מישהי שתיפתח אליהם שיוכלו לעזור לך ולכוון אותך ולהוציא את החיים שלך לדרך חדשה. אחד הדברים החשובים שהיא לימדה אותי זה להפסיק להסתכל על העבר ולחשוב על העתיד בכיוון חיובי, לקום ולעשות דברים שאתה אוהב.

ציטוט:

לירוני ((: אומר/ת: חחחחח לירוני ((: אומר/ת: ואי אתה פרוייקט כזה טוב בפסיכולוגיה. עידן משה אומר/ת: אמרתי לך.

אחי, יש אנשים שאין להם מזל כמו שלך יש.

אני חושב בדיוק כמוך, אני מחכה לאחת הזו שתגיע אלי כמו שהיא הגיעה אליך...
ואותם אנשים שדיברתי עליהם שאין להם מזל אז, אני אחד מהם, מה לעשות ועל זה אני מדוכא.

עשיתם מבחורה תרופה לכל.

לעיתים, אנשים משתנים.

וזה נכון, אני בטוח בזה.

בחורות יכולות להיות הסיוט הכי גדול.

לעיתים, אנשים משתנים.

לא כולן.
ובגלל זה אסור להתפשר.

אם אתה אומר.

אני עדין חושבת שכל הכמיהה הזו מיותרת.
בחורה לא תציל אותך מככככללל הצרות בעולם.

לעיתים, אנשים משתנים.

את צודקת, לא תציל אותי מכל הצרות בעולם אבל תציל אותי מחלק מהצרות וכך אני אקבל טיפה של מוטיבציה
ומשם אני כבר אקום בעצמי.

כנראה שזו האפשרות היחידה שנישארה, אם האפשרות הזו היא באמת לא נכונה כמו שאת טוענת, אני בבעיה הרבה
יותר רצינית ממה שאני חושב שאני נימצא עכשיו.

אין בחורה שפויה ונורמלית שתרצה לצאת עם מישהו כדי להציל אותו מיסוריו.
ואתה חייב להבין שאתה חייב לצאת מהברוך בעצמך, ולא להעביר את מיקוד השליטה מפנימי לחיצוני.

לעיתים, אנשים משתנים.

אז איך את מסבירה את המקרה של idanmo ?

הוא פרט ולא כלל. הוא לא משקף כלום.
במקרה הבודד שלו זה השפיע אחרת. משהו מבטיח שכך יהיה בשלך?

לעיתים, אנשים משתנים.

ההרגשה שלי מבטיחה לי.

אני מזכיר שוב - ידידה, לא חברה או משהו כזה, והיא מאוד שמחה לעזור לי ולהיות לי אוזן קשבת.

וכן, כמו ש Marabiosa הזכירה אז גם הידידה שלי אמרה לי שאם אתה מחפש מישהי אז אסור לך להצטייר כמישהו שהוא חולה/מיסכן/הבנת-את-הכוונה.

תכניס לעצמך לראש שממחר אתה הולך לשנות את החיים שלך רק לטובה, תתחיל לעשות דברים שאתה אוהב, ספורט למשל יכול להיות דרך טובה לפרוק מתחים ועצבים, רק יעלה לך את המוטיבציה, אני לדוגמא התחלתי לעשות ספורט כל יום ואני יכול לומר לך שזאת דרך טובה ליגרום לך להרגיש טוב עם עצמך (ואם אני הצלחתי אז תאמין לי שכל אחד יכול) חוץ מיזה שזה בריא גם (האמת שהתחלתי אפילו לקבוע לעצמי "שיאים" אישיים שלא היתי מאמין פעם שאגיע לזה בכלל)..

עריכה (ניזכרתי): האמת שגם בצבא בטירונות ובקורס (בחיל החינוך בצפון הארץ) המפקדות ממש הבינו אותי ודיברו איתי, עודדו אותי, תמכו בי. לאורך כל השירות שלי היתה לי סביבה ממש תומכת ועוזרת ומבינה מצד החברים והידידות שהכרתי בבסיס (האמת ? תמיד בנות הבינו אותי וידעו לעזור וליעץ נכון הרבה יותר מאשר "החברה" הבנים, לא יודע למה, אשמח אם למישהו יש הסבר כלשהו...).

ציטוט:

לירוני ((: אומר/ת: חחחחח לירוני ((: אומר/ת: ואי אתה פרוייקט כזה טוב בפסיכולוגיה. עידן משה אומר/ת: אמרתי לך.

אתה רואה ? שים לב לזה - אולי אתה לא מודע לזה אבל יש לך המון רצון ומוטיבציה לשנות את עצמך, אתה פשוט צריך משהו שיתך לך push (ואני חושב שהפורום הנפלא הזה עושה עבודה מעולה !).

ציטוט:

לירוני ((: אומר/ת: חחחחח לירוני ((: אומר/ת: ואי אתה פרוייקט כזה טוב בפסיכולוגיה. עידן משה אומר/ת: אמרתי לך.

אתה מוכן לפרש לי בבקשה את המשפט הזה "וזהו זה מה שאני שואל אתכם, אם אתם יכולים להציע לי אחת ולתמיד אזושהי אפשרות להפסיק את המלחמה הזו..בכל דרך שהיא..אם זה בכדורים(לבליעה) ואם זה משהו אחר, כל דבר, רק שימנע ממני את הסבל שאני נימצא בו, את המלחמה התמידית הזו שאני קם איתה בבוקר והולך לישון איתה"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]