16-01-2012, 10:35
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
|
|
"ואם האיראנים יחסלו מדענים?" - מאמר דעה של אבנר כהן
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1618104
שראל הרשמית קיבלה בשבוע שעבר בשתיקה רועמת את הידיעה על חיסולו של מדען הגרעין האיראני, מוסטפה אחמדי רושן. ברמה הבלתי רשמית החיסול התקבל בקריצת עין. יום קודם דיבר הרמטכ"ל בחצי חיוך אודות ה"אירועים שמחוץ לדרך הטבע", שגורמים לעיכובים בתוכנית הגרעין האיראנית. זחיחות הדעת הישראלית היתה גלויה.
כמנהגה בקודש, הציבוריות הישראלית לא הקשתה ביחס לתבונה שבחיסולי המדענים האיראנים. קושיות כאלה נתפשות בתרבות הישראלית, המקדשת את הביטחון, כבגידה. אם החיסול הצליח, המדען חוסל והמחסלים נעלמו, אין מקשים קושיות.
אבל שרת החוץ האמריקאית, הילרי קלינטון, התעקשה לשים דברים על השולחן: היא הכחישה קטגורית כל מעורבות אמריקאית בחיסול ואף הכריזה שארצות הברית מתנגדת נחרצות לחיסולי מדענים. בישראל ההכרזה הזאת התקבלה בתדהמה, אולי אפילו בעלבון. מה התבונה שבאמירה פומבית שכזאת, אמרו מי שאמרו, ובכל מקרה, זו אמירה צבועה שכן הנשיא, ברק אובמה, משתמש יותר מקודמיו בחיסולים ממוקדים מהאוויר נגד טרוריסטים.
כדי להבין את הביקורת האמריקאית על חיסולי המדענים, יש לפתוח לדיון את השאלות שהישראלים ממאנים לשאול: האם חיסולים כאלה אכן תורמים לפגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין האיראנית? מה עלולות להיות תוצאותיה של מדיניות החיסולים? האם נכון ליצור מצב שבו מדענים (תחילה אולי מדעני גרעין, ולאחריהם מדענים בכלל ואישים בכירים), ישמשו פיונים במלחמה של חיסולים וחיסולי נגד?
באשר לתועלת, תוכנית הגרעין האיראנית שמרכזה בנתנז, היא כיום פרויקט ענק שמאות מדענים ואלפי טכנאים מועסקים בו. קשה להעלות על הדעת שחיסול של מדען אחד, יהיו כישוריו ודרגתו אשר יהיו, יהווה מהלומה של ממש לפרויקט כולו, שתגרום לו לעיכוב משמעותי. הגרעין האיראני עבר מזמן את השלב שבו גורלו של אדם זה או אחר יכול להשפיע על גורל הפרויקט כולו.
זאת ועוד, לא רק שאין לצפות שחיסולים של יחידים יעכבו משמעותית את הפרויקט, או יביאו את ראשי המיזם למתן את מטרותיו הפוליטיות האסטרטגיות, אלא להיפך. קרוב לוודאי שהחיסולים יביאו לתוצאה ההפוכה: הם רק יחזקו את הנחישות האיראנית להמשיך בלי להירתע. כדי למנוע דמורליזציה בין המדענים, האיראנים יעשו הכל כדי להקנות אמינות להבטחתם שנקמה בוא תבוא.
אם יהיו חיסולים בצד אחד, חייבים להניח שיהיו ניסיונות חיסול גם בצד האחר. אם אין חסינות למדענים האיראנים, לא תהיה חסינות גם למדענים מהמדינות הנחשדות בביצוע החיסולים. בעוד שבעבר האיראנים נמנעו במופגן מלהטיל אשמה על מדינה כלשהי, הפעם, בתוך שעות, הממשל והתקשורת הצביעו על ישראל וארה"ב כאחראיות לחיסול והבטיחו נקמה.
ישראל אמנם עלצה למשמע החיסול, אך מעניין מה היתה דעתם של בכירי הקהילה המדעית בארץ, ובמיוחד של מדעני האטום, על חיסול של מדענים שמחזיקים משרות במוסדות אקדמיים מוכרים (לרוב המדענים הבכירים בתוכנית הגרעין האיראנית יש גם משרות באקדמיה). מן הסתם היו להם השגות על התבונה שבהרחבת מלחמת הצללים לתחומם של אנשי המדע.
מי שנותן לגיטימציה לחיסול מדענים בטהראן מעמיד בסכנה את ביטחונם האישי של מדענים מהצד האחר. השלב הבא של מלחמת החיסולים עלול להביא לכך שכינוסים מדעיים בינלאומיים ייהפכו לזירות של חיסולים.
ייתכן מאוד שנזקי החיסולים גדולים לאין שיעור מתועלתם.
|