שלום חברים וקוראים!

באשכול זה ננסה לאגור אוסף שגיאות כתיב וטעויות לשוניות שאתם מצאתם באינטרנט, בתקשורת, בפרסומות ובשלטים.

אך ראשית, כמה כללים למען הסדר הטוב:

• מומלץ מאד לספק הסבר לשגיאה (כפי שתוכלו לראות בתגובה הבאה שלי).
• נא ציינו פרטים על המקום בו מצאתם את השגיאה (לדוגמה: בעיתון מעריב, גליון 2,326 תאריך 12.12.12).
• נא העלו לשרת פרש תצלום של השגיאה.
• יש להעלות תוכן הולם.

עוד כמה תמונות ותצלומים שמצאתי באינטרנט פה.

תודה טלי על שהפכת את האשכול לעוגן
אור.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

השגיאה: הטייה מוטעית של השורש כ.נ.ס:

בדף הקשר השנתי של תלמידי התיכונים בר"ג-גבעתיים הופיעו שתי הפרסומות הללו:

ובאתר העברי של הסרט "רטטוי" נכתב כך:

הסבר:

ציטוט:

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2008 אחת השגיאות הבולטות לאחרונה, במיוחד בעולם האינטרנט, היא המילה "כנסו!". צורת הצווי הזאת נפוצה בעיקר בכותרות של תגוביות ("טוקבקים") ובמודעות פרסומת, כהזמנה לקורא לפתוח את ההודעה ולקרוא את תוכנה. המילה כנסו! אמנם קיימת בעברית, אך לא במשמעות של הזמנה להכנס. "כנסו!" היא צורת הצווי של הפועל כינס בבניין פיעל, שפירושו לאסוף יחד קבוצה של אנשים (או עדר של צאן). בעבר הוא כינס, בעתיד יְכַנֵּס ובצווי כנס! למשל: "כנס את העובדים בחדר האוכל!" מאחר שהכוונה כאן היא לבקש מהאנשים להיכנס, הרי שמדובר בצורת הצווי של בבניין נפעל ולא של בניין פיעל. בבניין נפעל אומרים בעבר נכנס, בעתיד ייכנס ובצווי היכנס!. לכן המילה הנכונה בכותרת ההודעה צריכה להיות היכנסו!. מקור השגיאה הזאת הוא בסלנג של בני הנוער, שבו משמיטים לעיתים את הה"א מתחילת צורות הצווי בבניינים נפעל והתפעל [מעין תופעה הפוכה ל◄א' הפרוסתטית]: 'סתכל!, 'תקשר!, 'סתלקו!, 'תבייש לך! ואם בכל זאת אתם מוכרחים לכתוב את הצורה השגוייה הזאת, כתבו בתחילתה ◄גרש, לציון האותיות ה"א ויו"ד שנשמטו: 'כנסו!. http://www.safa-ivrit.org/form/kansu.php

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אני יודע שאני פותח כאן פתח לויכוח שאין לו סוף, אבל בכ"ז, אני לא יכול להתאפק: בעיני זו לא שגיאה, זה פשוט שינוי בשפה. השפה משתנה- זו עובדה, ומה שבעבר לא היה קיים עשוי יום אחד להפוך לחלק טבעי בשפה. במקרה של "כנס"- צר לי, אבל אני לא חושב שיש הרבה דוברי עברית בני פחות מ-60 שמשתמשים בצורה "היכנס" ולא בצורה "כנס".
ואז כמובן שהשאלה המתבקשת היא מתי "טעות" הופכת לחלק מהשפה. אין לי שום יומרה לתת תשובה; אבל אני חושב שצריך לפחות להכיר בכך שהגבול בין "טעות" ל"שינוי" או "חידוש" הוא גבול לגמרי לא ברור.

הערה: בלשון חכמים צורת המקור הנטוי היא - ליכנס (עם כ"ף דגושה).
מתוך: ילקוט תיקוני הגיה (מאת חנה מגיד, בית דביר-הוצאת קרני).

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

שגיאה נוראית שהופיעה פעמיים לפחות במוסף "המשבצת" לעיתון מעריב מדי שישי:

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

בגליון האחרון (77, 4.7.08, יום ו' א' בתמוז תשס"ח) תיקנו במעריב את הטעות:

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

בעודי מעיין בעיתון "ידיעות אחרונות" (אתמול) נתקלתי בשגיאה מביכה וצורמת.
בדף הראשי, נכתב "ליטר דלק 7 שקל". מובן שזוהי שגיאה, שהרי שמות העצם הבאים אחרי המספרים 10-2 ייכתבו תמיד ברבים. כנראה שהכותב עמיר בן-דוד והעורכים של העיתון לא צייתו לכלל זה. והרי השגיאה שהופיעה גם בדף הראשי וגם בכתבה הפנימית (בגליון מס' 24859, יום ב', כ"ז בסיוון, תשס"ח, 30.6.2008):

בדף הראשי (יש לי קובץ ה-PDF המקורי והמלא):

מצטער על האיכות, הייתי מוכרח לשמור את זה כ-Jpeg...

ובכתבה הפנימית (עמ' 8):

לעומת זאת בכתבה שפורסמה ב-Ynet באותו היום השתמשו בלשון תקנית.

בפנייה למערכת העיתון נעניתי שהדבר ידווח.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

השגיאה היא כמובן בהתאמת המספר לשם העצם...
כתוב: מגיעים לאחד מיחידות הדואר...
צריך להיות כתוב: מגיעים לאחת מיחידות הדואר...

מה שמעניין, הוא שבפסקה הבאה כתוב אותו צמד מילים אבל ללא הטעות.

אני מקווה להיות פעיל בפורום הזה, אני מאוד אוהב שפות

ברוך הבא מקווים לראות אותך כאן הרבה

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

והיום:

כריכת "הספר הרָטוּב" ש"ליקטה וערכה עטרה אופק מבחר שירי ילדים על מים, גשם וים בהוצאת עם עובד".

מצטער על האיכות, זו סריקה מעיתון שהקטין את התמונה.

השגיאה:

ציטוט:

(ציטוט מ"ודיק" / יעקב בהט מרדכי רון, הוצאת הקיבוץ המאוחד כל הזכויות שמורות למחברים ולהוצאה) רָטוֹב - רְטֻבִּים (לעומת: רטוּב - רטוּבִים) אמור: העשב רָטוֹב מחמת הגשם. בגדי הילד רְטֻבִּים. (אל תאמר: רָטוּב, רטוּבִים) רָטוֹב, רְטוּבּה, רְטֻבִּים, רְטֻבּות. כמו: צהוֹב, צהוּבּה, צהוּבּים, צהוּבּוֹת. וכן אמור: נעליי הצהוּבּות רְטֻבּות וחלקות. http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...11&postcount=13

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

דווקא לא. הצורה רָטוּב(בריבוי: רְטוּבִים) עומדת לצד רָטֹב(בריבוי: רְטֻבִּים), ושניהם תקינים באותה מידה.
[ובלי קשר: "ודייק" הוא לא ספר ללמוד ממנו עברית. כבר נכתבו עליו ביקורות רבות, והרבה ממה שנאמר שם אינו נכון]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי WeBit דווקא לא. הצורה רָטוּב(בריבוי: רְטוּבִים) עומדת לצד רָטֹב(בריבוי: רְטֻבִּים), ושניהם תקינים באותה מידה. [ובלי קשר: "ודייק" הוא לא ספר ללמוד ממנו עברית. כבר נכתבו עליו ביקורות רבות, והרבה ממה שנאמר שם אינו נכון]

ראשית, תודה שהסבת את תשומת לבי לגבי "ודייק"!.
שנית, מה אתה אומר על זה?:

אם יש למישהו גרסא חדשה אנא העלה לפה סריקה.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

האקדמיה אישרה את הצורה רָטוּב אחרי שהמילון הזה יצא לאור, כנראה.
לפני החלטת האקדמיה, נטו רבים מהמילונים להתעלם (ומעטים ראו כטעות) מהצורה רָטוּב, אולי בגלל שבתנ"ך אנו מוצאים רק את הצורה רָטֹב(אבל זאת אינה הוכחה, כי הצורה מופיעה רק פעם אחת!) ואולי בגלל רוב מי שנחשבו לדוברי שפה "גבוהה" אמרו דווקא רָטֹב.
דנו על כך בישיבות האקדמיה, והוחלט באופן חד משמעי: הצורה רָטוּב כשרה ותקינה, ובהרבה מהמילונים החדשים הצורה הראשית מנוקדת רָטוּב, ורק בסוגריים (גם: רָטֹב).

באיזו שנה דנו בזה?

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אני לא יודע, כדאי לשאול את האקדמיה בעצמה את זה (או, למי שיש גישה ל"זיכרונות האקדמיה ללשון עברית" - כמאגר למחשב או בספרים). בכל-אופן, זה לבטח אחרי שנת 1998 ולפני 2005.

[אגב, כדאי להדגיש שהקביעה של האקדמיה היא לא איזה "חידוש", אלא רוב דיוני האקדמיה מתבססים על ויכוח קיים בין בלשנים שונים, או בין בלשנים לִפשוטי העם. האקדמיה מאגדת את הצדדים(עד כמה שהדבר אפשרי), ואז אחרי דיון מייגע מאוד, נקבעת החלטה - בהרבה מקרים בפה מלא]

ואתה צודק. הצורה רָטוּב כשרה ותקינה.
תודה לך, השכלתי!.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי WeBit האקדמיה אישרה את הצורה רָטוּב אחרי שהמילון הזה יצא לאור, כנראה. לפני החלטת האקדמיה, נטו רבים מהמילונים להתעלם (ומעטים ראו כטעות) מהצורה רָטוּב, אולי בגלל שבתנ"ך אנו מוצאים רק את הצורה רָטֹב(אבל זאת אינה הוכחה, כי הצורה מופיעה רק פעם אחת!) ואולי בגלל רוב מי שנחשבו לדוברי שפה "גבוהה" אמרו דווקא רָטֹב. דנו על כך בישיבות האקדמיה, והוחלט באופן חד משמעי: הצורה רָטוּב כשרה ותקינה, ובהרבה מהמילונים החדשים הצורה הראשית מנוקדת רָטוּב, ורק בסוגריים (גם: רָטֹב).

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אני באמת לא מבין; אתה מוודא במילון את החלטת האקדמיה? הרי ברור שאם האקדמיה ללשון עברית החליטה החלטה מסויימת, גם אם הצורה טרם נכתבה במילון, הצורה כשרה למהדרין. המילון (לרוב) סך-הכל מכיל מילים לפי החלטת האקדמיה. ולכן הדרך צריכה להיות הפוכה: האם הצורה המופיעה במילון תקינה עפ"י האקדמיה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי WeBit האם הצורה המופיעה במילון תקינה עפ"י האקדמיה?

משום-מה לא הצלתי להדביק את הטקסט בלי שיאבד מצורתו הקריאה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוקטור קרן דובנוב

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

כנראה שלא הבנת כראוי(או שאני לא ניסחתי כראוי) את מטרת התגובה.
את החלטת האקדמיה הבאתי בתחילת הדיון. אתה כתבת שאני צודק בגלל שכך מצאת במילון. ועל זה תמהתי: האם אתה בודק את החלטות האקדמיה במילון? כלום לא שייך לבדוק להפך?

קראתי שוב את שאלתך (#15בהודעה) ורק עכשיו הבנתי שלא הבנתי אותך כראוי בשאלתך ולכן עניתי תשובה טפשית למדי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.100megsfree3.com/fwc493/SmileyDirectory5/B/C_EmbarrassedR.gif]
.
ומצטער על התגובה המאוחרת...

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

שגיאה נפוצה: "אף אחד לא עזר לי".
"אף אחד" נותנת משמעות חיובית למשפט, ואילו "אף אחד לא..." זו פשוט טעות תחבירית.

יש לומר: "אף לא אחד עזר לי".

טעות נפוצה: "איך אתה מעיז?!"
פירוש המילה להעיז היא להוביל צאן, לאסוף, להוביל את העז.
יש לומר: "איך אתה מעז?!"
גזרת הכפולים, ע"ע.

הראשונה, המון אנשים כותבים אם (מילת תנאי) במקום עם (בנוסף), ולהיפך. המהדרין מוסיפים י', אים\עים.

השניה, בהטייה של אני בעתיד (אותיות אית"ן) נכתוב אחזור, אלמד, ולא אני ילמד, יחזור- כמו שהרבה אנשים כותבים.

והשלישית, למשל אם הייתי כותב בכותרת של הודעה זו: 3 השגיאות הכי נפוצות שאני נתקל בהם.
שגיאה=נקבה, לכן אמור להיכתב בהן ולא בהם.

דרך אגב, גם אני די חדש בפורום הזה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי stiller1706 והשלישית, למשל אם הייתי כותב בכותרת של הודעה זו: 3 השגיאות הכי נפוצות שאני נתקל בהם. שגיאה=נקבה, לכן אמור להיכתב בהן ולא בהם.

כך גם בטריילר של "רטטוי" (שוב):

וברוך הבא

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

ברוך הבא

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אמנם לא מצאתי אותה בשום מקום (מלבד בדיבור יומיומי) אבל הצורה "מִכְּחוֹל" (עם כּ' דגושה) שגויה,
ולעומתה הצורה "מִכְחוֹל" (עף כ' רפה) תקינה.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

הוא הדין עם נִכְחַד (עבר) / נִכְחָד (הווה,תואר) בשניהם אין דגש בכ'.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ShoobyD הוא הדין עם נִכְחַד (עבר) / נִכְחָד (הווה,תואר) בשניהם אין דגש בכ'.

וכמו כן: הִכְתִּיב, הִכְאִיב והִכְזִיב.
גם:
הִכְחִיל - שפתיו הִכְחִילוּ מקוֹר.
הַכְחָלָה - הַכְחָלַת השפתיים היא עניין שבאָפנה.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

בתכנית "צחוק מעבודה" ששודרה היום הקפידו הקומיקאים על תקינות לשונית גבוהה יחסית ודאגו לבטא נכון ואמרו: "דּוּדֵי-שמש" במקום "דּוָדֵי-שמש" (כך גם: שוק-שווקים-שוּקֵי ו-שור-שוורים-שוֹרֵי).

ולעומת זאת, לפני כן, בחדשות 10 נאמר "פִּרְטֵי" (Pirtei) במקום "פְּרָטֵי" (Prayei)
(הקמץ מתקיים בכל הנטייה, כמו בצורת: כלל-כללים-כללי, וכן: )

• כפר-כפרים-כְּפָרֵיˉ
• מכל-מכלים-מְכָלֵיˉ
• פגם-פגמים-פְּגָמֵיˉ
• פרס-פרסים-פְּרָסֵיˉ
• פקק-פקקים-פְּקָקֵיˉ
• צלב-צלבים-צלביˉ
• אתר-אתרים-אֲתָרֵיˉ
• ענק-ענקים-עֲנָקֵיˉ

*התבססתי על "ודייק" הידוע כמיושן, ולכן יש לקחת את הנכתב באופן מוגבל. אשמח לשמוע על שינוי בכללים (ובמלים אחרות: ט.ל.ח ).

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

דברייך נכונים, כמובן.
וביתר פירוט על מקור הטעות (כנראה): מקור הצורה פְּרָטי הוא פְּרָט, ולכן היא נוטה כמו כְּלָל-כְּלָלֵי וכו'. אולם בשפה העברית יש צורת נטייה נוספת: מילים שההברה הראשונה שלהם קרובה להטעמת המילה נוטות אחרת: דָּבָר-דִּבְרֵי וכו'. מכיוון שלרוב הדוברים, ובכללם קרייני החדשות, אין ממש זמן לחשוב מקור המילה ולנתח אותה, הם מקשרים את הנטיות למילה שהם שמעו הרבה: דִּבְרֵי (השרה-פרופ' יולי תמיר), בִּגְדֵי המלך (החדשים), קִשְׁרֵי לקוחות(שלום, בַּמֶה אוכל לעזור?) וכו', ופשוט חוזרים על הנטייה.
אז הנה, גם למדנו משהו: אם המילה קרובה לטעם, היא נוטה בצורה אִאְאֵי, ואם לא(כמו בפְרָט ועוד), אזי הנטייה היא אְאָאֵי.

כל טוב,

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

בכתבה שהופיעה במדור המחשבים שב-Ynet נכתב בזו הלשון: "דפדפן Internet Explorer 8 ישים דגש על פרטיות".
במשפט שגיאה, שכן כאשר רוצים, שמים דגש בתוך האות אך לעולם לא מעלייה.
ולכן צריך להיכתב: "דפדפן Internet Explorer 8 ישים דגש בִּפְרטיות".

והוא הדין עם "נקט": אין לומר: "הנהג לא נקט באמצעי זהירות" אלא "הנהג לא נקט אמצעי זהירות" (נקט- לקח, תפס, אחז - פועל יוצא -ארמית-. הפועל בא בצירוף מושא ישיר, ללא סימן יחס).

ואילו "נקט ב-" פירושו: מאס, קץ, בחל - פועל עומד: "נקטה נפשי בחיי" (איוב י, א).

ולעומת זאת, אין להשמיט את האות ב' במקרים הבאים:

• דן גמר את שיעוריו בתוך חמש דקות.
• עליי להתייצב בתוך שבוע
  • בתוך- במשך, בתקופת, באחד הימים שבגבולות זמן נקוב)
• בתוך כדי
  • במשך שיעורו של - "שכפרו שניהן בתוך כדי דיבור". (שבועות, לב, ע"א).

מקורות: ודייק ו- ילקוט תיקוני לשון מאת חנה מגיד.

כיוון שמדובר בספרים די מיושנים, אשמח לשמוע על כל שינוי ידוע לכם.

נ.ב.

מצאתי עוד כמה תיקונים.

אור

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן