התמונות מכאן: http://www.strizhi.ru/cgi-bin/yabb/...um=1219408809/0


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img291.imageshack.us/img291/9482/79718746d3be0d0rq5.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img291.imageshack.us/img291/4379/79718744d3c5f76wv0.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img291.imageshack.us/img291/6839/79718748d3ca7bauu2.jpg]


הטייס חזר לבסיסו ונחת בשלום.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

תמונות יפות שמסכמות תכנון מול ביצוע מבחינת הרוסים-
צריך שמטוס יידע לחטוף ולחזור הביתה- הנה, הוא יודע!

וברור שמבחינת הטיל הפגיעה היתה במקום האידיאלי, לפי הטורבינה החשופה של מנועה שמאל.

כל הכבוד להם. עם פגיעה כזו עדיין פתיחת גלגלים ונחיתה כמו שצריך.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מעל למנוע הימני (בצילום מאחור) יש איזה מתקן או משהו אחר. במטוסים מערביים אין שום דבר על המנועים. יכול להיות שהמנוע הוא חיצוני ולכן נצלו חייו??

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

זה משגר מוץ/נורים מדגם ASO-2V. מעניין אם הוא ריק בגלל שהמטוס ירה את כל התחמישים, או שפרקו אותו אחרי הנחיתה.
בתצלום התחתון רואים את נחיר הפליטה המוארך של המנוע השני - שגם הוא ספג פגיעות. נחיר זה ממלא פונקציה דומה לנחירים שהותקנו בארץ על ה"סער" ועל ה"עיט": הוא גם מקטין את החתימה האינפרא-אדומה של המנוע וגם מספק הגנה מסויימת במקרה פגיעה. נראה שבמקרה זה הוא מילא את תפקידו השני.

לא.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ה SU-25, כמו ה A-10, בנוי ומתוכנן על-מנת לספוג נזק רב יחסית ועדיין לחזור לבסיס בשלום. יש אשכול דומה עם תמונות של A-10 בעיראק.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

גם המטוסים האמריקאים כבר חטפו כמה פגיעות טילי כתף וחזרו לנחיתה ולא רק ה A-10, בכלל, נראה שלדור הפופולרי של טילי כתף רוסים: sa-7, 14 וכו' קצת קשה להפיל מטוסים גם אם הם מצליחים לפגוע... אבל אולי זה רק תחושה שלי.. מישהו זוכר ארוע של מטוס שנפל מטיל כזה? אני זוכר רק כאלה שהצליחו לנחות, אולי מישהו עם זיכרון טוב יכול לעזור כאן..

!Ya Gotta Believe

הופיעו ברשת מספר סרטונים שבהם נראו הפלות הן של מסוקים רוסיים בצ'צ'ניה (מי 26 ?) והן של מסוקים אמריקאים בעיראק....

אגב - האם מטוס שסופג פגיעה בסדר גודל שכזה יכל להמשיך במשימתו או שהפגיעה למעשה "משביתה אותו"?...

בעניין טילי הכתף באופן כללי - רש"ק של טיל S.A 7 מכיל בסה"כ 310 גר' של חנ"ם + מעטפת של רסס, כשבדגמים המתקדמים יותר שופר נושא הרסס.

ברודזיה הופלו בטילי SA-7 מטוס קרב או שניים ושני מטוסי נוסעים. הפקיסטנים הפילו מיג 21 ומיג 27 הודים בטילי SA-7 (הגרסה המקומית שלהם - אנזה), בסרילנקה המורדים הפילו לפחות שלושה מטוסי מטען בטילים כאלה, בוייטנאם סקייהוק אחד וגם ספקטרה אחד, ועוד כמה מטוסי מטען.

כל זה, כמובן, בלי לספור המוני הליקופטרים, מוייטנאם עד צ'צ'ניה ועיראק, שנפלו קורבן לטיל הזה.


בכל אופן, אתה צודק שאחוזי השרידה מפגיעות טיל כזה גבוהים יחסית.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כן, התכוונתי למטוסים דרך אגב, לא למסוקים, אבל תוודה על המידע.
ללבני- פגיעה כזאת משביתה משימה ולרוב גם מצריכה נחיתה במקום הקרוב ביותר האפשרי... למסוקים, בשטח או לנקודה הקרובה ביותר "בשטחנו" למטוסים- נחיתה בבסיס הקרוב ביותר באזור ידידותי.

!Ya Gotta Believe

ואם כך הרי שבסה"כ המטרה שלשמה יועדו הטילים הללו די הושגה ...

ונראה גם שאפילו בתנאי מלחמה יקח כמה ימים עד שהמטוס הזה יחזור לאויר (אם בכלל).

למרות שבארץ אפשר תמיד לגרור אותו לטייבה. תוך שעתיים יסדרו אותו כמו חדש, כולל צבע מטאלי מתחת לכנפיים ועץ ריח על המראה.

טל

שניים-שלושה מקרים כאלה, ויתברר לך פתאום שהכנסת F-16 למוסך, ואתה מקבל בחזרה איליושין-76 מבריק, שחוץ מכיפוף קטן בחרטום לא רואים בכלל שקרה לו משהו, נו, תהיה רציני, בדיוק ככה הבאת לנו אותו, עשינו לך טובה שהסכמנו לשפץ...

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

בעוד כלי-טיס רבים יכולים לדדות הביתה אחרי פגיעה בצנ"פ, הרי שב-AV-8 הצנ"פים נמצאים במרכז הגוף, כך שככמעט כל פגיעה של טזק"א בהם תגרום לנזק משמעותי למטוס ותביא לנפילתו. הדבר הומחש מספר פעמים בשדה הקרב (כמחצית מהאבדות - שלושה מטוסים - ב-1991 היו מטזק"א).

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני ואם כך הרי שבסה"כ המטרה שלשמה יועדו הטילים הללו די הושגה ...

את המטוסים אפשר לעתים להשמיש מהר יחסית, תלוי בחומרת הפגיעה. ואם הטייס לא נפגע או נשבה, הוא יוכל מחר לטוס שוב.

אני זוכר את אחד מטייסי 201 ביום הכיפורים מספר ממרחק של שנים, שלאור קצב השחיקה הגבוה היה ברור לו שזו לא תהיה מלחמה ארוכה. אבל אז התחילו להגיע לטייסת הקורנסים מהרכבת האווירית מארה"ב, והוא התחיל לפתע לדאוג שהמלחמה הזאת לא תימשך עד שייגמרו המטוסים, אלא עד שייגמרו הטייסים...

דרישת המוצא היא טיל כתף.
כתף ממוצעת סוחבת X ק"ג
כדי להביא את הטיל למטוס צריך Y ק"ג חומר הודף
עוד כמה גרמים מערכת ביות והנחייה
עוד כמה גרמים מעטפת
לא נשאר הרבה מקום לחומר נפץ.

אפשר לשפר את נקודת הפגיעה, במקום במנוע שירוץ מעט קדימה לתא הטייס. אפשר לשפר את כיווניות מטען הנפץ ואת איכותו, אבל סה"כ אני לא רואה הרבה מקום לשיפור טכנולוגי בחישוב הזה. להערכתי המאוד לא מקצועית, אם טיל כתף מחזיר מטוס קרב מחורר כהלכה, דיינו.

טל

יש הסטה של הטיל בכדי לפגוע במרכז המטוס או באזור הקוקפיט ולא בצנ"פ.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

כמה עוד אפשר "לסחוט" מרש"ק קטן שכזה?..

אגב - מוכר לך דגם של טזק"א בעל מרעום קרבה?..
משום מה עולים במוחי רק דגמים הפועלים בהקשה/לחיכה והשמדה עצמית.

ל-Igla-S יש מרעום קירבה על בסיס לייזר שיוזם פיצוץ בעת חליפה במרחק של כחמישה מטרים מהמטרה. כמודמני זו אכן יכולת ייחודית שאין לה מקבילה בטזק"א אחר.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

משום מה תמיד תהיתי מדוע לא השכילו לפתח עבור טזק"א מרעום קרבה !
מדוע יש להסתמך על פגיעה "ברזל בברזל" בה בשעה שהתקנת מרעום קרבה עם גיבוי בהקשה אמור להגדיל בהרבה את סיכויי הפגיעה !

ועדיין מסקרן לדעת מדוע רק בוורסיה אחת בודדת של טזק"א הדבר בא לידי ביטוי...

תודה.

עריכה:

והנה מצאתי גם תמונה של הממזר "עם החלוניות".....


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.acig.org/artman/uploads/igla.jpg]


מסתבר שהוא מכונה כבר S.A 24 ?....

כמדומני הסימון החדש מתייחס, בראש ובראשונה, לתצורה הממוכנת המוכרת כ-Strelets שכמוה נמכרו לסורים. יחד עם זאת ייתכן מאוד ובפועל הוא מסמן גם את נגזרת ה-MANPADS של ה-Igla-S.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

גם הטווח שלו יחסית לאחרים די מכובד (7 ק"מ).
עם זאת ע"פ מה שהספקתי לקרא הוא עדיין לא הוכח בקרב .

איפה עומדים האמריקאים בתחום?..
האם עדיין הם משדרגים את נגזרותיו של ה"סטינגר" או שיש כווני חשיבה חדשים?...
ובכלל - נראה שהם די מדשדשים אחרי הרוסים בנישה הזאת לא?

אינני מומחה לדוקטרינת הנ"מ הנייד האמריקאי, אך אני חושב שארה"ב, כמו מספר מדינות אחרות, לא ממש בונות על טזק"א אלא מאמינות ביכולת הכוח האווירי שלהם לספק עליונות אווירית. קשה לי להיזכר מתי (אם בכלל) הפילו האמריקאים כלי טיס עויין באמצעות טזק"א. גם הרקורד הישראלי כולל, כמדומני, הפלה בודדת באמצעות רדאיי. אז נכון שיש ניסיון טוב עם הסטינגרים באפגניסטן (ומעט בפולקלנד), אבל זה היה במתאר שבו האמריקאים לא רגילים לפעול. ביחס לנ"מ שמתקדם עם הכוחות הרי שהם מעדיפים מערכות מתקדמות יותר וממוכנות על בסיס האמראם (הגם שהם קלטו את האבנג'רים עם הסטינגרים, אך שוב, לא מדובר במערכת אישית אלא ממוכנת).

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

בפוקלנד היתה הפלה אחת של פוקארה בסטינגר ע"י כוח SAS שחזר בבוקר ה-21 במאי מפשיטת הסחה על גוז-גרין.
היתה עוד הפלה אחת מאושרת בבלופייפ (MB 339) וייתכן שמטוסים ארגנטיניים נוספים נפגעו מטיל זה.

בכל מקרה אתה צודק. טזק"א לא מילאו מעולם תפקיד חשוב בתו"ל האמריקאי הקונבנציונלי. הרושם המתקבל מקריאת מקורות שונים הוא שהאמריקאים לא בדיוק ידעו איך לאכול אותם.

למען הפרוטוקול צריך לציין שה-SAS לא הכיר את המערכת. עם תחילת המשבר הועברו ליחידה מספר טילים ומשגרים שהיו שייכים ל-SFOD-D האמריקאית. אחד הלוחמים הבריטים, P. O'Connor הוכשר לתיפעול הטילים והוא אמור היה לאמן את הלוחמים ביחידה בהכרת המערכת ותיפעולה. אבל, אותו לוחם SAS נמנה עם ההרוגים בהתרסקות הסי-קינג ב-19 במאי. בנוסף, כל מדרכיהי ההפעלה וחומר הלימוד היו איתו בעת ההתרסקות לים . כך שבפועל, לא היה ללוחמים כל ניסיון בתיפעול המערכת (מרביתם לא הכירו אותה כלל). כמדומני היו מספר ניסיונות הפלה לא מוצלחים שהסיבה להם הייתה העדר הניסיון המדובר.

בנוגע לבלופייפ, הרי שמיוחסים למערכת שתי הפלות בפוקלנד: פוקארה ו- MB.339 ב-28 במאי. ידוע על מספר שיגורים נוספים שבהם המטוסים הארגנטינאים הצליחו לחמוק ללא פגיעה

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

הכשרת היחידה היתה אולי בעייתית, אבל חלק מחיילי ה-SAS הכירו את הטיל מתוכניות חילופים ומאימונים משותפים עם האמריקאים. גם אני קראתי שהיו עוד נסיונות ירי כושלים, בהם או שהטיל לא יצא בגלל תפעול לא נכון, או ששוגר מחוץ לפרמטרים.

על פי ההיסטוריה הרשמית של מערכת פוקלנד, על הפוקארה ירו מערכות נ"מ נוספות חוץ מהבלופייפ ולא בטוח שהוא גרם להפלה. בלופייפ הפיל גם בטעות הארייר GR.3. באופן כללי, מערכת פוקלנד חשפה בעיקר את מגבלותיו הרבים של הבלופייפ.
ידוע לך במקרה מה היו הישגיו באפגניסטן?

כשאני אחזור הביתה הערב אני אציץ בניירת ואחפש את הנתונים שאתה מעוניין בהם. יש לי איפשהו מעטפה עם חומר על טזק"א באפגניסטן.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

באותו היום בו נרשמה ההפלה של הפוקארה על-ידי ה-SAS, שיגרו לוחמי היחידה עוד חמישה טילי סטינגר אך כולם החטיאו. הסיבה הרשמית הייתה ירי מחוץ לטווח האפקטיבי של המערכת. למיטב ידיעתי זהו סך כל הטילים מסוג זה ששוגרו במהלך אותה המלחמה.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

נברתי בהררי החומר שברשותי על הלחימה באפגניסטן. לצערי לא מצאתי נתונים מספריים בנוגע לתיפעול הבלופייפ. יחד עם זאת מצאתי לא מעט איזכורים לכך שהמוג'האידין לא אהבו יתר על המידה את הטיל הבריטי. המערכת נחשבה למסורבלת, כבדה, לא מדוייקת וקשה לתיפעול. לא פעם שוגרו מספר טילים לעבר מטרה בודדת אך כולם החטיאו. לא בכדי המוג'האדין דרשו לקבל במקום טילי סטינגר.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

גם אני מצאתי מעט מאוד מידע על הנושא.

אבל, היו אמצעים נ"מ נוספים שהופעלו, כמו תותחי אורליקון, טילי בלופייפ וכנראה שגם רדאיי. כמו כן אני זוכר דיווחים על כך שאחד המניעים לפיתוח רובי הבארט היה כאמצעי נגד מסוקים עבור המוג'האידין. ההנחה הייתה שלמורדים יהיה קל יותר לתפעל רובים מאשר טילים. אני לא יודע האם לסיפור הזה יש אחיזה במציאות.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני איפה עומדים האמריקאים בתחום?..

זה רק נדמה לי או שתמיד הסובייטים/הפדרציה שמו את הנ"מ ברמת חשיבות יותר גבוהה מארה"ב/נאט"ו?

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

מן הסתם זה קשור לתפיסה השונה על הפעלת חה"א בקרב הטקטי ובאזור קו החזית.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ולכן גם ההשפעה הרבה של תו"לים וטכנולוגיות שפותחו במערב בכדי לספק מענה לאיום זה על מצבה הצבאי של בריה"מ. פתרונות שאיפשרו לצמצם במידה ניכרת את האפקטיביות של מערך הנ"מ הצפוף של בריה"מ הציבו את המדינה בפני אתגר משמעותי בשל מקומו המרכזי בתפיסת הביטחון שלה כמו גם בחלוקת המשאבים לפיתוח והצטיידות.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

כשאני מחבר את ההעדפה של הצפון אסיאתים לנ"מ, עם ההעדפה שלהם לארטילריה (בדגש על רקטית), העדפה שלהם למטולי רקטות קצרי טווח (RPG) ולאמל"ח אישי אמין - זה נראה יותר כמו משהו תרבותי.

לעומת זאת כשאני מסתכל על ההעדפות של ארה"ב/מערב אירופה, נראה לי שאני רואה העדפה דווקא לח"א מתוחכם, שריון כבד, טילי נ"ט מדוייקים וארוכי טווח ולאמל"ח אישי מדויק.

קופץ לעין דגש על אמינות (צפון אסיה) מול דיוק (ארה"ב/מערב אירופה) - דבר שהוא די אינטואטיבי כנראה.
אני לא אומר פה עדיין שום דבר חדש, רק מארגן מחשבות.
אבל נראה לי שאני רואה דרך הערפל הזה עדר של קשתים רכובים מונגולים או קבוצת מלחמה נובגורדית מול אבירים טבטוניים/שבדים במאה ה-13.

צריך לחשוב על זה יותר לעומק, כשאני פחות עייף.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

וכיוון שהרוסים שייכים גם למובילי הקטגוריה בנ"ט, אני חושב שיש בעיה בתיאוריה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

למה באמת הסובייטים השקיעו בטמנ"ט, גם על רק"מ, כשהיו להם מאסות כאלו של שריון?!

ולמה לסובייטים יש נחיתות מסורתית בתותחי טנקים למרות שהארטילריה שלהם ידועה בטיבה?
מי יודע.

הטענה (החדשה אגב) שלי היא שזה מושרש (עמוק בהרבה ממה שחשבתי עד עכשיו) בהבדל תרבותי.

(גילוי נאות - התאורים הבאים מופשטים מאוד ומתיחסים למאות העשירית עד ה-12 בלבד. אני לא מנסה לתאר את הטקטיקות עצמן, אלא רק את מרכיבי הייסוד שלהם).
הכוח העיקרי בצבא המונגולי (וההונים וגם הערבים בחלקם) היו ברובם פרשים קלים וקשתים רכובים. הם התבססו על תמרון, ירי מנגד והמנעות ממגע עם האויב.
את האויב הם השמידו ע"י ירי מאסיבי של חיצים בטווחים גדולים (יחסית ליתר הקשתים באותה תקופה). כשהאויב חותר למגע, הם נסוגים תוך ירי בלתי פוסק, ע"מ לשחוק את האויב מבלי לספוג אבדות.
ישנן גם עדויות לקשתים שירו תוך כדי שכיבה על הגב, כאשר הקשת מוחזקת ע"י הרגליים והיידיים מותחות את המיתר (ע"ע תרגולת מאג נ"מ) - טכניקה זו הביאה להגדלת הטווח ועוצמת הפגיעה - מבלי לחתור למגע.

(ד"א - בטקטיקה דומה, אך ללא שימוש בתמרון, השתמשו קשתים וולשים בצד האנגלי. קרב אז'נקו התפרסם בזכותם. אבל במערב זו הייתה טקטיקה יוצאת דופן, לא הכלל)

לעומתם במערב הכוח העיקרי (מבחינת ההשפעה על הקרב, כי כמותית אלו היו האיכרים בקו הראשון) היו הפרשים הכבדים, וחי"ר נושא חרב/חנית (בשוויץ וסקוטלנד היו גם נושאי רמחים, אבל זה בא לפצות על חוסר בפרשים כבדים, זה לא הכלל לאירופה).
הטקטיקה הייתה לחימה במבנים, חתירה למגע ואיגוף קרוב (לא יותר מדי שונה מלחימת הפלנקס היווני או הלגיון הרומי) - בגלל הטווח הקרוב נדרש שריון יותר מאסיבי שהתבטא בעוד פחות תמרון.

ארטילריה מאפשרת ירי מנגד, תמרון רחב (מכיוון שהקשתות הרחבות בעצם משמשות "מכפיל כוח" לתמרון) ומונעת מגע, שריון מתבסס על חתירה למגע ואיגוף קרוב (יחסית).

אני צריך להתחיל להשוות מבני צבאות בהיסטוריה ולראות איך מפריכים את הטענה הזו.
היא יותר מדי "פסיכו-אנליטית" בשבילי (למרות שכרגע היא נראת לי לוגית). הכל באשמת ההורים...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

שעסק הרבה ב'דרך הלחימה המערבית' מאז ימי היוונים ועד ימינו, והתמודדותה מול 'דרכים' אחרות, ובפרט:
http://www.amazon.com/Carnage-Cultu...19921028&sr=8-2

וכן:
http://www.amazon.com/Western-Way-W...19921028&sr=8-5

יצויין שאני חושב שהסיבה העיקרית שהשפיעה על מבנה הצבא במדינות הגוש הקומוניסטי קשורה לאחוז הלא-משכילים הגבוה שהיה במדינות אלו בתחילת העידן הטכנולוגי. הציוד הסובייטי, וזה לא חדש, נוטה להיות פשוט ואמין, בהכללה גסה, והציוד המערבי מתוחכם ומדוייק. הסיבה לכך לא צריכה להגיע מימי המונגולים, אלא מהחומר האנושי ומיומנותו בהפעלת טכנולוגיה מורכבת, כמו גם מזמן ההכשרה שאתה מוכן להשקיע.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

[QUOTE=YGH]הממ... רוסיה היא צפון אסייתית יותר משהיא אירופאית? [/QUOTE]
רוסיה - לא.
ברה"מ והפדרציה הרוסית - כן. בפרוש. גיאוגרפית, אתנית, לשונית ותרבותית.
"רוסיה" מהווה רק חלק מאוד קטן מהפדרציה.
עצם העובדה שאיוון הרביעי קרא לקיסרות שלו "רוסיה" זו היסטוריוגרפיה לשמה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH וכיוון שהרוסים שייכים גם למובילי הקטגוריה בנ"ט, אני חושב שיש בעיה בתיאוריה.

במטולי רקטות לדעתי הצפון אסיאתים מובילים בצורה ברורה.
בטילי נ"ט מונחים - אם אתה משווה את צפון אסיה לארה"ב לבדה אתה צודק, אבל אם אתה משווה אותה לנאט"ו (ארה"ב+מערב/מרכז אירופה) אנחנו רואים לדעתי יותר פיתוחים מתקדמים בצד הצפון מערבי.

אם אתה רוצה אפשר לעשות די בקלות השוואה של אמל"ח נ"ט מונחה בחתך שיטת הנחיה בין שניהם.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

ולכן אור התאמן בלחתור ולהגיע לשבדיה.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

זה לא ממש קשור...

MI-28N החדש שנכנס לשרות. שימו לב למיגון:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img291.imageshack.us/img291/5886/25667312cdfaa9hk2.jpg]


נ.ב. מה הפירוש של ראשי התיבות טזק"א?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

טיל זעיר קרקע-אוויר

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

תודה!

והשאלה: למה דווקה "זעיר"? למה לא "טיל כתף קרקע-אוויר"?
אמריקאים אומרים: MANPADS - Man Portable Air Defence System.
רוסים אומרים: PZRK - "מערכת נ"מ רקטית נישאת".
למה אנחנו מיוחדים במינינו?
האם קיימים בתרמינוליגיה הצה"לית עוד סוגים מיוחדים של טילי קרקע-אוויר חוץ מהטזק"א?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

1. המינוח טזק"א מוכר בצה"ל מזה כמה עשורים (ויותר קצר להקלדה מאשר "טיל כתף קרקע אויר")...
2. כן !.. אנחנו מיוחדים במינינו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני 2. כן !.. אנחנו מיוחדים במינינו.

עד שיחליפו את זה למשהו סטנדרטי, כמו שעשו עם מזל"ט\מל"ט - כטב"ם.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ללמד את צה"ל אבל - מה רע בטיל קרקע אוויר זעיר - נשמע יותר טוב לאוזן (לפחות שלי). זה יכול זה גם להתחרז מצוין:

א' מיחידת הטקא"ז של המשא"ז

מיוחדים! אולי בגלל שתפסית הנ"מ בצה"ל נמצאת איפשהו בין התפיסה המערבית למזרחית (וד"ל)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH ברודזיה הופלו בטילי SA-7 מטוס קרב או שניים ושני מטוסי נוסעים. הפקיסטנים הפילו מיג 21 ומיג 27 הודים בטילי SA-7 (הגרסה המקומית שלהם - אנזה), בסרילנקה המורדים הפילו לפחות שלושה מטוסי מטען בטילים כאלה, בוייטנאם סקייהוק אחד וגם ספקטרה אחד, ועוד כמה מטוסי מטען. כל זה, כמובן, בלי לספור המוני הליקופטרים, מוייטנאם עד צ'צ'ניה ועיראק, שנפלו קורבן לטיל הזה.

במלחמה גרוזית-אוסטית האחרונה הופל Su-25 (אני מניח שמדובר בשידרוג ה"סקורפיון" של אלביט) גרוזיני אחד לפחות ע"י טזק"א רוסי. יש כתבה בעיתונות רוסית בנושא זה (לא מעניינת במיוחד).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אני מתפלא שמלחמת יוה"כ לא הוזכרה כאן עדיין בהקשר זה. עד כמה שידוע לי, אין סטטיסטיקות מדוייקות לגבי מספר המטוסים שנפגעו מ"זרתות", אבל מטוסים נפגעו וגם נפלו. מערך העיט סבל מהן במיוחד. ראיתי פעם גם תחקיר שהעריך שחלק מהקורנסים שאבדו במהלך "דוגמן 5" נפגעו מ"זרתות" במהלך נתיבי הגישה הנמוכים מעל לכוחות הקרקע הסוריים.

מתוך 38 כלי-טיס קבועי כנף שהופלו במלחמת המפרץ, 13 הופלו על-ידי נ"מ חום, מרביתו טזק"א (כנראה SA-16). לשם השוואה, רק 10 הופלו מפגיעת נ"מ מכ"מי ו-9 מנ"מ קני. אם מוסיפים לכך מסוקים, הרי שהמספר גבוה יותר.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

זו היתה גם מסקנת הכתבה שכתבת בזמנו לבטאון ח"א - גם אם משאירים את אפגניסטן בחוץ.
ובנושא פגיעות במטוסי נוסעים, זו כנראה הפגיעה המפורסמת מכולן.

כמה מהם היו מטוסי קרב?

!Ya Gotta Believe

לצערי אין פירוט על סוג הטק"א הספציפי בכל מקרה.

הפלות
4 מטוסי A-10
2 מטוסי OA-10
1 מטוס AC-130
3 מטוסי AV-8B
2 מטוסי OV-10
1 מטוס טורנאדו GR1

כלומר - למעט הפלה אחת, כולן של מטוסים תת-קוליים לסיוע קרוב

פגיעות
1 מטוס יגואר
1 מטוס B-52
1 מטוס AC-130
3 מטוסי A-10
7 מטוסי F/A-18 (ביחס לאחד המקרים אין ודאות)
2 מטוסי F-16

כלומר - מספר גדול יחסית של מטוסים מהירים נפגעו מטק"א חום אך הצליחו לשוב בשלום.

הנתונים לקוחים מהדו"ח הרשמי של חיל-האוויר האמריקאי (GWAPS)

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

תודה רבה.

!Ya Gotta Believe

רק להזכיר שהארכת צנ"פ העייט לאחר יוה"כ הייתה להקטנת חתימת החום בכדי למנוע את פגיעת ה"זרת" - אם כי מטוסים נפגעו וחזרו לנחיתה (וכבר שמתי פה בעבר תמונות של עייטי 116 פגועים).

חוץ מזה, זיכרון מעומעם (שפאת השעה אין לי כוח לבדוק) מדבר על פגיעה של "זרת" בעייט של אחיעז ז"ל במלחמת לבנון הראשונה (ז"ל מסרטן, מהמלחמה הוא יצא שבוי).

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

תמונה של Su-25 לאחר פגיעת סטינגר מתקופת המלחמה באפגניסטן. מניח שכבר הובא כאן בעבר.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אין להם כפתור פאניק במכונות הרוסיות האלו.
לא עדיף לנטוש מלנחות במטוס קרוע עם כל החימוש על הכנפיים?

טל

מה דינו של מטוס נוסעים בעל מנועים חיצוניים במקרה של פגיעת טיל כגון הסטרלה (רשק קטן יחסית)
והאם פגיעה במנוע בתוספת הנזק הנגרם מפיזור להבי הטורבינה יכול "לגזור את הכנף".
האם קימת סטטיסטיקה בענין?

אני לא חושב שזה יהיה נכון לעסוק כאן יותר מדי בענייני טילי כתף ומטוסי נוסעים.....

מטוסי תובלה רבים שרדו פגיעות של סטרלה, והיו גם כמה מקרים שבהם אפילו המנוע הנפגע ספג רק נזק שטחי יחסית. אבל היו גם מקרים שטיל אחד הפיל מטוס נוסעים או תובלה ואפילו פוצץ אותו באויר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תמונה של Su-25 נוסף שנפגע מטזק"א במלחמה בגרוזיה:

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

נראה כמו פגיעה ישירה היות ואין סימני רסס נראים לעין (לפחות לא מהפוזיציה של הצילום הזה) !
והיה ואכן מדובר בפגיעה ישירה אזי זה בהחלט יכל להגיד משהו על חזקו של המטוס הזה.....

ושאלה - אני מסתכל על המעטפת של גוף המטוס ועל פניו נראה כי היא מרכבת ממספר רב של לוחות שמחוברים זה לזה במעין מסמרות, זו שיטת בנייה/הרכבה מקובלת גם במערב?..
משום מה המטוסים המערביים נראים לי "חלקים" יותר, לא?...

אחרי פגיעה כזאות אני מופתע בכלל שהמנוע עדיין שם!

תמונה בגודל מלא - כאן: http://forums.eagle.ru/attachment.p...92&d=1220639401

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

1. ראיתי באחת הזדמנויות כי פנלים בגחון בצד מנוע הימין כזכור לי עשוי מטטניום בעובי של אינץ בערך.
2. נאמר לי על ידי החברה שמטיסים אותו שיש הגנת שיריון על אחד המנועים ואביזרים הצמודים אליו.