בספרו של יפים גורדון על מיג 21, נתקלתי באיזכור של מטוסי מיג 21 שנפלו בידי צה"ל, בנוסף למיג העירקי הידוע. אני מביא את הקטע כלשונו. האם למישהו יש מידע נוסף בעניין?

רק שהוא לא כותב מתי זה קרה ששישה המיגים מאלג'יר נחתו אצלנו בטעות.
כאשר נחתו 2 מיג-17 בשדה בצת (בגלל טעות בנווט) סורים יצאו מכיליהם להחזיר את הטייסים והמטוסים. כשנחת כאן טייס סורי עם מיג-23, שוב פעם הסורים יצאו מכיליהם. כאן הייתה דממה מכל הגורמים מצריים, אלג'יראים ואיפה הרס"ן "שמועתי". נראה למישהו שהכל היה עובר בשקט בלי הדלפות שחצי טייסת אלג'יראית נחתה אצלנו ויש דממת אלחוט מלאה??
לפי מיטב זכרוני נחתו בבצת 2 מיג-17 ולא שלשה כפי שהוא כותב. הוא גם לא מזכיר בכלל את נחיתתו של מיג-23 סורי במנחת מגידו. יותר אין מה להוסיף אולי שווה לשאול את אלג'יראים אם חסרים להם 6 מיגים.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לכן מוזר לי מאוד לקראו את תאורו על מטוס מספר 007 שני שהוצג במוזיאון - זה מטוס שנקנה מחברה שעסקה במסחר במטוסים סובייטים לשעבר, והוא נצבע באופן כעור ובלתי אוטנטי במוזיאון , לפני ששוחזרה עליו הסכמה של ה - 007 העיראקי. גורדון מתייחס אליו אחרת, כאל מטוס שלל. תמוה מאוד. כמו כן הסיפור על "הטייסת הסובייטית, בחיל האוויר שנשלחה למשימות קרביות .....גרעין של אמת (כוננות יירוט של המיג 21) ושפע של דמיון. הוא מתייחס גם לסוחוי 7 בכושר טיסה בחיל האוויר. נו....

לפי גירסת ביטאון ח"א, המיג העירקי המקורי נשלח בזמנו לארה"ב. הם החזירו מיג אחר, וכשהעירו להם על כך החליפו אותו במיג שלישי, וזהו המיג המוצג כיום במוזיאון.

גורדון אינו הראשון שמעלה על הכתב את הסיפורים האלו, תוכל למצוא אותם למשל גם ב "Air War on the Edge", סיפרו של ביל נורטון על חיל האויר הישראלי, כמו גם במקומות שונים באינטרנט. טום קופר מ ACIG הוא חסיד גדול שלהם ולפי דעתי בחלק מן המקרים גם המקור. גרסה זהה לדברים שגורדון מצטט תוכל למצוא במאמר שלו כאן.
חלק מן הסיפורים עתיק ביותר. מכיוון שאינני חלק מקהילת המודיעין הישראלית אינני לא יכול לפסול את כולם קטגורית, אך לפחות בחלק מן המקרים אין אפילו צורך להתאמץ. חלקם מצוצים מהאצבע, סיפורים רומנטים הנובעים מבורות, שנולדו מרצון להלל את הגאונות הישראלית אך קיבלו חיים משלהם. אחרים הם פשוט טעויות בוטות, אפיסודות ידועות שהועברו בצורה שגויה, עוותו ונולדו מחדש בתור משהו שאין לו דבר וחצי דבר עם המקור.

• המיגים האלגירים כביכול נחתו באל-עריש במלחמת ששת הימים, הטעיה שנעזרה ע"י בקרים דוברי ערבית. סיפור אחר, כמעט זהה בפרטים, מדבר על פאיד ב 1973. יפה, רומנטי ודרמטי, אך לא ממש מציאותי. ואולי בכלל המקור הוא הספיטפייר המצרי שנתפס באל עריש בסוף מלחמת העצמאות?
• הטייסת האדומה - נראה לי כעיוות, פלפול, של הסיפור האמיתי על הטייסת האדומה של חיל האויר. בדיה שנארגה סביב גרעין עובדתי.
• עריקת שלושה מיג-17 סורים לישראל ב 1965 - מלבד השנה והמספרים, הסיפור זהה לחלוטין לנחיתה של הצמד בבצת ב 1968, ובשניהם מדובר בטעות ניווט. אנחנו למעשה נדרשים להאמין שלאחר טעות כה פטלית (מבחינת הסורים), הם לא עשו דבר ואיפשרו לה לקרות בשנית! זה מקרה ברור בו מישהו עיוות את הסיפור המקורי של 1968, בין אם בטעות ובין אם במזיד, ויצר סיפור חדש.
• עריקת טייס סורי לארץ עם מיג-17 - נו, מישהו לא שמע עירק ומיג-21 כל כך טוב. קורה.
• לפני עשור נפוצו באינטרנט שמועות על עריקת מיג-29 סורי לישראל בראשית שנות התשעים. האם טרנר מחביא אותו בין הגרוטאות שלו?

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

מכמה מכרים בחו"ל אודות הסיפור עם המיגים האלג'יראים...
אחד אמר שהסתובב אצלם סיפור שישראל תפסה 3 מיגים ולא שישה בש"ת אלעריש בתאריך 5 ביוני 1967. המוזר בכל הסיפור זה שש"ת נהרס כליל. לא ניתן היה לנחות או להמריא על המסלול. השדה היה ריק לחלוטין. זה מעדות ראיה של אחד...שלי.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

לא ניתן היה לנחות או להמריא על המסלול.

זה כנראה לא נכון מכיוון ששדה התעופה באל-עריש היה היחיד מבין כל שדות התעופה שהותקפו שלא נפגעו בו המסלולים. הסיבה לכך הייתה שרצו להשתמש בשדה כשדה קידמי לאחר כיבושו.

מגדל הפיקוח ומבני המינהלה נהרסו. בכמה מקומות המסלול היה פגוע (לא מבין מה מידת הנזק).
דבר אחד אפשר להוסיף כי ש"ת לאחר כמה ימים נהיה שמיש ...ס"ה ש"ת לא היה מי יודע מה גדול הוא הזכיר בגודלו את ש"ת בהרצליה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

על קבוצת מיג 21 חדשים שנמצאו בהאנגר או בדת"ק באזור רפידים. מעולם לא מצאתי אישור ואימות לשמועה הזו.

אם כבר מדברים על מטוסי אויב - כדאי גם להזכיר את ה"גומהוריה" שנמצא שלם במלחמת ששת הימים (שאפילו זכה לפרק טיסה מסוים בחיל האוויר) ואת היאק 11 שערק בשנת 64 ונחת בחצור. היו כמובן לפני כן עוד מטוסי שלל.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

למיג השמאלי יש חופה אחודה נפתחת קדימה, זה לא היה רק בדגמי הניסוי הראשונים של המיג 21?

לא רק, גם לכמה מהדגמים המבצעיים המוקדים יחסית הייתה חופה אחודה.

למשל למיג-21 שערק לישראל הייתה חופה כזאת ויש סיכוי די סביר שזה הוא בתמונה.

החופה הנפתחת קדימה היא ייחודית לתתי דגם PF,F-13 ולדגמים המוקדמים של הגירסא הסינית של ה F-13,ה F-7.

החופה עצמה היא בעלת מערכת ייחודית,המחברת אותה אל הכיסא בשתי נקודות בעת נטישה,כך שהכיסא,החופה והטייס שביניהם יצאו יחדיו כקפסולה אחת,כשהחופה הופכת למגן רוח.
בדגמים המתקדמים יותר,בהם החופה נפתחת לצד ימין,שיטת הנטישה הינה קונוונציונלית.

אגב,שימו לב שה"מיגים" בצילום הם F-7 סיניים.
מעולם לא היה מיג 21 רוסי,משום תת דגם,בעל חופה הנפתחת לאחור.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

יפים גורדון מצטיין בכתיבה טכנית מעולה, אבל נכשל פעמים רבות כאשר מדובר במחקר היסטורי פשוט. הטעויות התכופות בספריו כאשר הוא כותב על המזה"ת גורמות לי לחשוד שהוא לא מדייק גם במקומות אחרים. ספרו המקיף על המיג-25 שיצא בשנה שעברה מלא בטעויות גסות ובהשמטת פרטים. לדוגמה, הוא טוען כי ח"א נתקל רק פעמים במיג-25 סוריים, הפיל שניים מהם ואיבד F-15 במפגש השני מפגיעת שני טילי R-40. הוא אפילו לא נותן את תאריכי המפגשים.
תחקיר פשוט של מקורות משניים שונים שיצאו באנגלית עד לסיום כתיבת הספר היה חוסך את השטות ומוסיף לו פרטים מעניינים נוספים, כמו סיפור הפלת ה"אפרוח" מעל ביירות.