עם כל הכבוד לתאטרון המשובח במחוזותינו, התאטרון בחו"ל (ובמיוחד ברודווי ולונדון) מתעלה בכמה רמות על התאטרון המקומי.

אם נתעלם מיכולת המשחק הישראלית שלרוב לא נופלת מיכולותם של זרים, ההבדל העיקרי הוא בתפאורה.
מי שלא יצא לו לראות את Lion King (מלך האריות) בלונדון או ברודווי, כנראה שלא ידע מעולם תפאורה איכותית מהי.
הדינמיקה על הבמה משאירה את הקהל בפה פעור; הבמה נראית כמקשה אחת אך למעשה מדובר בבמה מפורקת המחולקת לעשרות חלקים נעים הנמצאים במפלסים שונים. בכל רגע מפתיעה דמות אחרת מחלק או מגובה נוסף בבמה הדינמית. הבמה למעשה לא מסתכמת בשטח המוגבה מול הקהל כי אם הבמה מתפרסת בדפנות האולם ואפילו בין יושבי הקהל עצמו.
אני זוכר שעוד לפני שצפיתי במחזמר הנ"ל, זלזלתי קמעה בהנאה שהוא טומן בחובו. תהיתי כיצד יוכלו מפיקי המחזמר להציג חיות שונות ומגוונות במגלותיו הידועות של התאטרון.
כשנפתח המחזמר הופתעתי לגלות כמה הזלזול שלי התגלה כשגוי; מכל פתחי הבמה החלו לעלות דמויות של חיות בעזרת מפעילים חיצוניים או פנימיים בצורה מדוייקת שמעוררת השתאות. לעיתים ניתן להבחין ב5ו-6 אנשים שמפעילים את אותה החיה.
ליקטתי כמה תמונות שממחישות את דבריי, תוכלו להיווכח שלא ניתן לראות דומה לזה בארץ הקודש.
פשוט תאווה לעיניים.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tourism.vic.gov.au/piecesofvictoria/april_2005/i/78168.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.michaelcurrydesign.com/img/galleries/gall4/gall4_4.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://blog.silive.com/stagewhispers/2007/08/medium_Lion%20king.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://media.monstersandcritics.com/theatre/thelionkinglondonproduction_1/images/group2/lk2a.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://yeinjee.com/travel/wp-content/uploads/2008/01/hong-kong-disneyland-lion-king-show.jpg]




הבדל נוסף בולט התאטרון הוא המוסיקה בכלל והסאונד בפרט.
לרוב, מדובר באיכות קול שאין כמותה בגלילינו. מי שיצא לו לראות את המחזמר של Mama Mia בחו"ל כנראה מבין על מה אני מדבר.
מדובר על תזמורת המורכבת מכ-40 נגנים שיושבים מתחת לבמה וניתן לראות רק את פלג הגוף העליון שלהם, המנגנים בהרמוניה ובדיוק מושלמים.
אין צל של ספק שתזמורת איכותית שכזו שמנגנת מול עיני הצופים רק מעשירה את החוויה התיאטרלית ומהווה יתרון מוחץ נוסף על התאטרון הישראלי.



יש עוד מספר הבדלים ולמעשה, קיימות מספר סיבות בולטות להבדלים החל ממעמד התרבות בארץ בכלל ומעמד התיאטראות בפרט וכלה בתקציבים, עניין וכו'.

אכן - אין בכלל מה להשוות בין הפקות של הווסט-אנד וברודווי. ההפקות שם סופר-מושקעות, וכל הצגה היא חוויה. יש לי זיכרון מעולה מצפיה ב"עלובי החיים" בווסט-אנד לפני המון שנים.
ההבדלים לא מתחילים בהפקה עצמה. ההבדלים מתחילים כבר במבנה עצמו. המבנים שם בנויים ככה שמכל פינה באולם, ולא משנה כמה היא רחוקה מהבמה (ואני ישבתי מ-א-ד רחוק - כרטיס ב-4 פאונד ) שומעים כאילו יושבים בשורה הראשונה. גם צורת למידת המשחק שונה. שם עדיין שמים דגש על דיקציה, הגייה נכונה וכו' - מה שבארץ שכחו מזמן.
ההמשך - תפאורה, תלבושות, במה וכדומה הם כבר תולדה של תקציבים שבארץ יכולים רק לחלום עליהם....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

4 פאונד? לעזאזל, שילמתי 80 לMamaMia !

קניתי 3 דקות לפני שהתחיל, וזה היה ב- 1996...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20