[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
דברים בעלי משמעות עצומה, אנו כל הזמן מדברים בסיבוב נוסף, האלוף יודע כנראה על מה הוא מדבר. שר הבטחון שלנו אומר את ההיפך. מה נשאר לנו, למי להאמין?


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
עודכן ב- 07:46 05/09/2008
מפקד הגיס הצפוני תוקף בחריפות את מוכנות צה"ל למלחמה הבאה

האלוף (מיל') משה עברי-סוקניק מבקר את תוכניות האימונים בצבא וסבור שהן לא מספיקות לאתגרים המצפים לו. שר הביטחון, לעומת זאת, אמר השבוע כי "אימונים כמו שראינו בשנה האחרונה לא התקיימו בצה"ל מאז 2001"

מאת עמוס הראל

האלוף (מיל') משה עברי-סוקניק, שפרש בתחילת השנה מתפקיד מפקד גיס צפון של צה"ל, תוקף את תוכניות האימונים בצבא, וסבור שאין בהן די לעמוד באתגרים המצפים לו. "אנחנו לא מתאמנים מספיק", אמר אתמול סוקניק, שניהל את אחד התחקירים הצבאיים החשובים על מלחמת לבנון השנייה וחזר לצה"ל בעקבותיה, למשך כשנה, כדי להקים מחדש את הגיס - המפקדה שבין רמת הפיקוד המרחבי לבין האוגדה.

סוקניק שימש מפקד זרוע היבשה בתחילת העשור. לאחר המלחמה עמד בראש צוות התחקיר לתפקודה של אוגדה 162, שלחמה בגזרה המזרחית בלבנון (בין השאר, בקרב הסלוקי). הוא התבקש לשוב לשירות כמפקד הגיס, אבל פרש מתפקידו בינואר האחרון, בין השאר בשל ביקורתו על כך שלא הועמדו די אמצעים ותקציב אימונים לכוחות היבשה. אתמול דיבר בכינוס על המערכה היבשתית במלחמת לבנון, שהתקיים ברמת אפעל. זו התבטאותו הציבורית הראשונה מאז תיחקר את המלחמה ולאחר פרישתו מהגיס.

"אחרי שנה בגיס", סיפר סוקניק, "אמרתי לפורום הבכיר ביותר של הצבא (פורום מטכ"ל), שהוא לא מתכוון ברצינות. אנחנו לא מתאמנים מספיק. אנחנו לא נותנים לאנשים כלים מינימליים כדי להצליח". סוקניק הודה שנעשה מאמץ גדול להחזרת הכשירות של כוחות היבשה, בעקבות המלחמה, אבל טען שאין די בכך. לדבריו, הוא מתנסח בזהירות משום שאינו רוצה שהדברים "יהיו חרב פיפיות. סייעתי כמיטב יכולתי לחידוש הידע. לקח זמן עד שצה"ל התאושש מפצעי המלחמה... היום מדברים שוב על קיצוצים בתקציב הביטחון. הכי קל לקצץ בתקציב האימונים, כי שם הכסף הגדול. התוצאה תהיה שבשנה הבאה, אחרי הקיצוץ, שוב לא תהיה כשירות", אמר.

דבריו של סוקניק חריגים, על רקע הקו הרשמי של מערכת הביטחון בשנתיים האחרונות.

בהשוואה להיקף המינימלי של האימונים בשש השנים שבין פרוץ האינתיפאדה למלחמה בלבנון (2000-2006), עלה היקף האימונים באחרונה באופן משמעותי. השנה התאמנו גדודים בזרוע היבשה כארבעה חודשים בממוצע, פי ארבעה לערך מאשר בתקופה הקודמת.

ואולם, הפערים המקצועיים שנוצרו בשנים הקודמות עדיין לא נסגרו וישנם קצינים הטוענים שריבוי האימונים אינו משקף התעמקות מספקת בתכנים. שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי מרבים לדבר על השיפור באימונים. השבוע, בבית הספר לתותחנות בשבטה, אמר ברק כי הרמטכ"ל מוביל "בתנופה רבה מהלך לאמן את צה"ל מחדש באש, בגיבוי שלי. זו חלק מהיערכות שלנו לכך שנהיה יותר מוכנים. אימונים כמו בשנה האחרונה לא היו בצה"ל מאז 2001".

סוקניק טען כי "צה"ל החליד" בשנים שלפני המלחמה. על אחת האוגדות אמר: "הייתם מאמינים שלא היו להם מפות של רמת הגולן? שלא היתה להם תוכנית אופרטיווית בגזרה קריטית? התוכניות שלהם היו לגזרה אחרת. זה הוורטיגו שבו היה נתון צה"ל. הדבר הראשון שעשיתי כמפקד גיס הוא לחייב את הקצינים להכיר את הצפון".

את כשלי המלחמה הוא מייחס בעיקר לתפקוד הדרגים הבכירים ולבלבול ששרר לגבי אופי המשימות: "החיילים בשטח ראו שבתקשורת ובכנסת מצהירים שלא יהיה מהלך קרקעי. 'תוציאו לכם את זה מהראש. נגמור את זה עם חיל אוויר'. בסוף זה מחלחל ומשפיע. אני אומר באחריות: 70%-80% מהאחריות לתוצאה היא בפיקוד ובמטכ"ל. פערי כשירות הם עניין לא נעים, אבל בסוף הם אחראים רק ל-10%-15% מהתוצאה הסופית".

את תוצאת המלחמה הגדיר סוקניק כ"מבישה", ואמר כי הסכים להצעה לתחקר את תפקוד האוגדה משום שרצה להבין "מה קרה לחבורה הכי מוכשרת. למה הם פעלו כך? אלה האנשים הכי טובים שיש לנו".

סוקניק תקף בחריפות את הירידה בכשירות כוחות היבשה של צה"ל בשנים שקדמו למלחמה. "אנשים לא הבינו מה פירושו של ציר הררי. גדוד טנקים נכנס למעבר בציר הררי (במלחמה) בלי נגמ"ש הנדסה, בלי דחפורים - והוא חושב שזה בסדר. דברים שהם לחם חוק, נעלמו. בחיל האוויר יש מוביל רביעייה (של מטוסים). אם הוא לא תירגל פעמיים בחודש, הוא ירד מכשירות. הכל כתוב בפקודות. ביבשה - מ"פ תמיד כשיר לכאורה, גם אם לא התאמן כל חייו. אלה לא דברים שאפשר ללמוד באינטרנט. כמה שנים מתחו את הצבא עד הקצה: גדוד יצא ל-3 שבועות אימון בשנה, וגם אז התאמן לצורך עזה או שכם, לא למלחמה. לצערי, גם היום זה לא מספיק מובן. מג"ד צריך לדעת להגן ולתקוף ברמת הגולן. מתי הוא יכול להספיק הכול?".

לדברי סוקניק, החובה של צה"ל לטפל באיום הקטיושות קצרות הטווח היא לקח חשוב ביותר מהמלחמה. "מאז, הכנסנו את זה לפקודות: המשימה של כל כוח היא גם הפסקת הירי תלול-המסלול מגזרתו. זו בעיה של המפקד), לא של אחר. אחד הלקחים העיקריים שהפיקו שכנינו מהמלחמה הוא שאם ידאגו לא להפסיד, לירות קטיושות עד היום האחרון, זהו ניצחון מבחינתם".

עוד בנושא:

חשופים לגמרי / עמוס הראל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]
כל הזכויות שמורות ,"הארץ

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://server-uk.imrworldwide.com/cgi-bin/count?cid=uk_haaretzx_0]

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מקסימום הוא קורפוס, ובצה"ל כיום בכלל זו מסגרת שליטה, ולא בהכרח סדר כוחות.

דבר שני - אני לא מקבל את הטיעון של 'התאמן לעזה או שכם, לא למלחמה'. ז.א., ברור לי שאסור להזניח את האימון לקרב משולב בשטחים פתוחים ושטחים הרריים, אבל לוחמת שטח עירוני בעזה ושכם יכולה להיות מלחמה מכאן ועד להודעה חדשה, ויהיה רע מאוד אם נחזור להזניח את תחום הלוחמה בשטח עירוני בשמן של ההכנות למלחמה 'קונבנציונלית'.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH מקסימום הוא קורפוס, ובצה"ל כיום בכלל זו מסגרת שליטה, ולא בהכרח סדר כוחות.

אם תכתוב מה זה אוגדה ומה המקבילה בצבאות אחרים וסד"כ הנמצאים במסגרתה.
גם גיס וכדומה, כי אני פשוט מתבלבל.

נ.ב.
בקשר למוכנות צה"ל אולי עדיף לשואל את...ההוא שעדין מסתתר מתחת לאדמה וכל הזמן כולם מצטטים אותו כאילו היה ה"אורים והתומים" .

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ובכל מקרה, רק אתה קראת לזה ארמיה (שלא קיימת בצה"ל), כי המילה או כל מילה אחרת לתיאור סד"כ, לא מופיעה בכתבה.
גיס זה גיס, המפקדה שבין רמת הפיקוד המרחבי לבין האוגדה.

עכשיו כבר אפשר לספר

מה קשור/חשוב מפקד "גיס" או "ארמייה" ? - אתה מפספס את העיקר, והוא תוכן הדברים.
לא טוב ...

טענתך נכונה לגבי חיילי החי"ר, ההנדסה ובמידה מסויימת גם מודיעין השדה אשר לגביהם ניתן לומר שהתעסוקה המבצעית באיו"ש ובאזח"ע משפרת את יכולותיהם (או לפחות חלק) המבצעיות.

חיילי השריון והתותחנים זה סיפור שונה לחלוטין.

לוחם בשריון צריך להיות 100% מזמנו עם הטנק. נקודה. סימן קריאה.

היות ובשנים האחרונות אני חי כאן ולא על המאדים - ברור לי לצערי שהמצב המתואר לעיל לא יכול להתקיים במציאות בה אנו חיים. בתחילת האירועים באיו"ש ובאזח"ע ניסינו לשמור על הכלל הזה (טנקיסט עם הטנק) ככל שהיה ניתן. כידוע לכולנו ובדיוק כפי שמתאר האלוף במיל. סוקניק המצב הזה לא נשמר לאורך זמן ומצאנו הסברים נהדרים למה זה לא כל כך נורא.

המצב החמיר מאד באירועים שהחלו בשנת 2000. התוצאה הסופית - כפי שתיאר האלוף היום בבוקר בגל"צ היתה שמ"פיים/מג"דים בשריון ראו את המסגרות שלהם בתנועה בפעם הראשונה במלחמה.

במלחמה גם ראינו את ההבדל העצום בין מילואימניק (גם כזה שלא התאמן שנים) שהבסיס שלו איתן (דהיינו - בשירותו הסדיר קם, אכל, שתה, טיפל, הזיע והלך לישון בטנק) אשר אחרי מס' שעות כבר תפקד כאילו לא השתחרר מעולם לבין מי שאת עיקר שירותו בשיריון העביר בתעסוקה מבצעית.

מאז המצב מאד השתפר אבל יש עוד לאן לשאוף...

לא הייתי מנסה לחזור ולהצדיק את התעסוקה המבצעית (שהיא כורח המציאות וחייבים לבצע אותה כולם - גם הלוחמים בשריון) בכך שהיא תורמת ליכולת המבצעית. תרומה ליכולת המבצעית ללוחם בשריון מתרחשת אך ורק כאשר הוא יושב/עומד בתאו.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

להתכונן ללחימה בשטח עירוני, ואני לא רוצה שההזנחה שבמשך שנים הייתה בצה"ל של נושא הלחימה העירונית תקבל הצדקה בטענת 'צריך להתכונן למלחמה'. צריך, בהחלט צריך, אבל מלחמה איננה רק קרבות בשטח פתוח ברמה"ג. לא רוצה לנוון את השריון, אבל בהחלט רוצה שהוא יידע איך לעבוד בשטח עירוני, ושהחי"ר יידע איך משתמשים בו בשטח כזה, מה אפשר ומה אי אפשר לבקש ממנו, וכן הלאה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אבל אימון כזה יכול, וצריך, להתבצע על טנקים. לאמן שריונרים למעצרים ולנסות לעזור להם לשכנע את עצמם שהרובאי 03 שלהם הוא כמעט כמו 05, לא ממש תורם למיומנות טנקאית...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

השאלה המעניינת היא האם יש פעולות בבט"ש שפוגעות פחות במיומנות טנקאית.
למשל, אם יש טעם להצמיד לכל גדוד חי"ר פלוגת שריון, שתעשה את כל הסיורים בגיזרה (כמובן, בהאמרים/ סופות)? לפחות נהגים ומט"קים ישתפשפו קצת.

לא התעמקתי מספיק במה שכתבת.
אתה צודק כמובן.

Pashut Shiryoner
לא פחות ולא יותר

סוקניק איננו מפקד הגייס הצפוני - למיטב ידיעתי החליף אותו האלוף במי'ל אודי שני

טל"ח

טל"ח לא מקובל פה.

אין שום צורך לפרט מיהו המפקד הנוכחי של הגייס הצפוני.

עכשיו כבר אפשר לספר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 760 אין שום צורך לפרט מיהו המפקד הנוכחי של הגייס הצפוני.

למה אתה מרגיש צורך לצנזר מה שגדולים ממך בלמסו?
קרא כאן

מינויים בסדר גודל כזה אינם חשאיים.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אני מבין שלאור הצלחתו המופלאה של אגף התקשוב במלחמה האחרונה, נשלח אודי שני כדי לארגן הצלחה דומה לאוגדות השדה.

אם תאמר לי במה חיל התקשוב כשל במלחמה אודה מאוד.
זה שמפקדים משתמשים בפלזמה ולא נמצאים בשטח זה בעיה שלהם נטו.
על אותו עקרון תאשים את חיל חימוש על זה ששריונרים לא ידעו להשתמש בטנק

הפלזמה הינה רק סימפטום.
קשר רדיו לקוי, זה בעיה. מגדים בשטח (באיזור הסלוקי למשל) ללא כל אמצעי קשר למחטים, זה כבר בעיה.
אי פריסת ממסרים כנדרש- עובדה. ממסרים מוטסים, מה זה?
משמעת קשר לקויה.
שימוש יתר באמצעי תקשורת אזרחיים.
העדר פריסת אמצעי קשר קווי ליחידות בתוך תחום המדינה.או פריסה חלקית.

הבעיה של אגף התקשוב במלחמה היתה בדרגי הביניים, אם כבר.
שאל את מח"ט גולני דאז מה דעתו על הקשר"ח שהיה לו...

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הבעיה היא הרבה יותר עמוקה. דעותיהם של מח"טים על קשרחים לא מלמדת דבר. מח"ט שאינו מבין בקשר בד"כ, יפרוק את זעמו על הקשר"ח, בין אם הוא שווה ובין אם הוא שווה ל.... הבעיה היתה בחוסר תכנון מערכות הולמות את הלחימה הקונקרטית ברמה גבוהה יותר, והתעסקות בהקצאת משאבי מחשוב, תוך התעלמות מרמת הכוחות הפועלים בקו המגע.
אגב, גם זניחת ציוד הת"ג גם היא מחדל שהביא לתשלום יקר בדרגי המג"דים- מח"טים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מאצו פיצו אגב, גם זניחת ציוד הת"ג גם היא מחדל שהביא לתשלום יקר בדרגי המג"דים- מח"טים.

זה נכון.
אני רוצה יותר תדרי תג"מ ויותר אמינות באחזקתם.
לפחות עד שיוכלו לתת לכל מג"ד מחשב נישא שיכול לשלוח לי דוא"ל.
המחשוב טוב, יפה ומאוד נוח. אבל הוא לא נותן לי קשר עם הכוחות המתמרנים, והם אלו שבמפקדות הכי צריך קשר איתם.
הם יכולים להשתמש רק בתג"מ - אז אנחנו צריכים תג"מ. המגבלות שלהם הן הגדולות ביותר, אז אנחנו צריכים להתיישר על-פיהם. עד כדי כך פשוט.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

זניחת ציוד הת"ג...?
אם אני מבין את זה נכון, ואני ממש לא מומחה גדול בנושא, השימוש בת"ג הוא אפסי ודי בצדק. אם פורסים נכון את אמצעי הקשר (וזה באחריות החטיבה והאוגדה) אין סיבה שבלחימה בגזרה כל כך "קטנה" תצטרך ת"ג. קשר טקטי זה תג"ם, ולא מעבר..

ממה שאני מכיר בנושא, יש די והותר סוגי ציוד (וגם מו"פ) שהתאימו לצרכים שהיו בלחימה. אם היתה בעיה, היא ברמת כמות הציוד והפריסה שלו. וכמובן - התנהגות קציני הקשר בדרג הביניים והדרג הזוטר. אם כי כמובן קצת קשה להאשים קשר"ג בכל דבר, כשזה ממילא האחד מהתפקידים הקשים ביותר בצה"ל.

אמרתי לשאול את מח"ט גולני (זה היה תמיר ידעי, לא?) בגלל שהקשר"ח שלו היה בעייתי במיוחד במלחמה. לא יודע כמה מזה פורסם, אבל מי שקשור לנושא לא צריך לחפש הרבה כדי לדעת מה היה שם.

אמצעי קשר קווי, פריסת ממסרים - כל זה אמנם ברמה האוגדתית והחטיבתית (בעיקר), אם בוצע או לא בוצע - נראה לי שזה באחריות דרג הביניים, בעיקר. לא באחריות ראש האגף.

אגב - משמעת קשר זאת דוגמה קלאסית לאחריות של הדרג הזוטר, בעיקר קשר"גים. אבל כידוע, קשר"ג שיגיד למג"ד לסתום את הפה.. יודח. הם גם ככה מודחים כמו זבובים.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG אמצעי קשר קווי, פריסת ממסרים - כל זה אמנם ברמה האוגדתית והחטיבתית (בעיקר), אם בוצע או לא בוצע - נראה לי שזה באחריות דרג הביניים, בעיקר. לא באחריות ראש האגף.

זה לא נכון.
בלי הממסרים האלו, אין קשר בין היחידות למפקדות שלהן, כלומר כל מה שהאגף הנ"ל עשה או לא עשה בחמש השנים האחרונות שווה כקליפת השום.
המחשבים והקשר הקווי משרתים רק את המפקדות בינן לבין עצמן - השיריונר והחי"רניק שרצים קדימה משתמשים בקשר.
אם הקשר הקווי לא יעבוד והמחשבים יקרסו - עדיין אפשר לנהל מלחמה בתג"מ.
בלי תג"מ אפשר לשחק סוליטר על המחשבים האלו, כי אי אפשר יהיה לנהל קרב.
אז האחריות על הממסרים האלו - היא האחריות הישירה של ראש האגף, ולא של אף אחד אחר.
אם צריך, שירד לשטח הוא בעצמו ויעשה את העבודה.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

כיוון שלפחות לי יש קצת ידע בקשר טקטי ב"דרגי הביניים" מרמת הגדוד ועד לרמות הגבוהות ביותר של דרגי השדה, אני רשאי לומר כי לא אחת מהווה קשר הת"ג (חד פס) כמעט את האופציה היחידה והאחרונה לשמירה על קשר רדיו, בתנאים טופוגרפיים קשים, או כאשר נפתחים טווחים או לצורך התגברות על בעיות קשר אקוטיות נוספות, ולא אוסיף. איני יודע מה התקנון הנוכחי של הציוד הזה, אולם בזמני היה מדובר בציוד טוב ואמין, אשר אם לא הופעל , היה זה אך ורק עקב רעשי הרקע הכרוכים בהפעלתו והצורך בהחלפת תדרים. סבורני, כי לו היה מופעל ציוד כזה בטנקי המגדים,וכן ב-10א , וכן במפקדות שמעליהם, ניתן היה להתגבר היה על בעיות שנוצרו אגב ניהול הקרב. מובן שתפעול הציוד דורש ידע מקצועי ותרגול. ציוד הת"ג יכול היה להביא לפתרון חלקי לבעיה של העדר פריסת ממסרים.

.

לא הופעל כי השימוש בו לא נלמד.
חניך בהשלמת קשר"גים ששאל "למה לא לומדים להפעיל חד-פס?" נענה ש"לא צריך!"
כשנדנדתי לחברים שהיו בהשלמת קשר"גים לשאול על קוד יומי מתחלף (אני נמנע משימוש פה בשמו של הקוד אך מניח שאתה מבין על מה אני מדבר) הם שאלו ונענו ש"ממילא הכל היום מוצפן. מי צריך אמצעים ממלחמת העולם?!"
אני מניח שאח של נחמיה יוכל לפרט יותר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לפחות מיולי 05 עד יולי 07 (שנה אחרי המלחמה) לא לימדו בהשלמת קשר מה זה קודים
ציוד ת"ג - במערכת המיושנת יותר שמעתי יותר מקשר"ח מילואים אחד מצהיר ש"זה לא עובד". במערכת לפחות יש להם אמון, רק לא את הציוד בכל הדרגים

ממה שאני מכיר, אין כמעט שימוש בת"ג בצה"ל ברמה הטקטית, המכשירים שישנם מיושנים מאוד, ומרבית הכשרת הקשר"גים כיום עוסקת בתג"ם ובמערכות ממוחשבות.

לגבי המלחמה - אני יודע שבמספר מקרים לא היה קשר בין כוחות בגלל רשלנות (פושעת?) של קציני הקשר שמיקמו באופן רע מאוד את האנטנות השונות.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תמהני על הידע המעמיק שלך. האם חזית פעם אחת בהפעלת ציוד חד פס? האם אתה יודע מהם מאפייניו המיוחדים?
נראה לי שאתה מעלה כאן טיעונים שאינם מבוססים על ידע אישי, אלא על שמועות ורכילות. גם אם הציוד מיושן, ובצה"ל קיים ציוד שנכנס לשירות בשנות ה-80, הרי מדובר בציוד טוב ואמין, אשר רק מחמת עצלנות של כמה זבי חוטם, אשר לא התנסו מעולם בהפעלה של ציוד, הדורשת טיפת התמקצעות, אינו מותקן ואינו מופעל.

מסכים

.

דווקא נזהרתי מאוד מאוד בהתבטאות.. הידע המוגבל שלי מבוסס על הנסיון של אחי - הן כטכנאי קשר והן כקשר"ג.

למתוח עלי ביקורת זה מאוד נחמד, אני רק מספר מה לא לומדים כמעט בהשלמת קשר"גים.

אגב, אם אני זוכר נכון, גם בקורס מת"מ מדברים על ציוד ת"ג. לפחות ברמה התיאורטית, לא יודע כמה לעומק.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כידוע בצה"ל בטחון המידע אפסית, האויב לא צריך משאבי מודיעין רבים מספיק לפתוח ערוץ 2 ו- 10 על מנת להבין לאן מתקדמות האוגדות הצה"ליות.

בעיני שמוש בקשר SSB אך לא מוצפן הוא בעייתי לאור 0 בטחון שדה.

עדיף להנהיג מערכת קשר ולא חשוב באיזה תחום תדרים ובאיזה אפנון אשר תהיה מוצפנת, קלה לנסיעה, קומפקטית ושכולם יכירו את השמוש בה. מעבר לתדרים יותר גבוהים משמעותו גם אנטנות קצרות יותר לא שקול של מה בכך.

הקשר הוא כלי הוא לא מטרה, עד שבצה"ל לא יחנכו את המ"מ שכל מילה שהוא מוציא מהפה משהו שומע שום דבר לא יעזור.

משמעת קשר, משמעת קשר ושוב פעם משמעת קשר.

הוא הכלי החשוב ביותר להתמודדות עם ל"א יחד עם אמצעי החמיקה האחרים שאני לא רוצה לחשוף את שמם פה.
כל החבר'ה שהפעילו פעם נגמ"ש מג"ד יודעים על מה אני מדבר בדיוק.
חד פס שנמצא בתחום תדרי הת"ג מהווה מענה קשר איכותי לכוחות מרמת הגדוד והאוגדה.
אני יכול להעיד כי המכשירים מתוצרת תדיראן תקשורת שיוצרו בשלהי שנות ה80 לעיתים לא אמינים אבל לא פעם סיפקו את המענה הראוי לתקשורת עם החטיבה והאוגדה(בתור קשר חד-פס בחפ"ק המג"ד אני מדבר).המכשיר היה למעשה היחיד שפעל כאשר הופעלה ל"א וחסימה רחבת סרט.
בעזרתו הקש"א טיווח יעדים גם אם זה כלל סירבול קצת,המג"ד יכל לקדם את הכוחות לקראת קרב התקדמות תוך כדי פקודות מהמח"ט.
השאלה היא כיצד מפעילים את המכשיר.
ידוע שברמות ממונות המכשירים שנמצאים ברשותם מיושנים ויש כל מיני גבישים שצריכים להתחמם כחצי שעה על מנת שיהיה אפשר לדבר.
למדתי הרבה מאוד על התפעול של המכשיר גם ברמת תפעול של טכנאי על מנת שאוכל לפתור בעיות טכניות של המכשיר בשטח והן קורות לא פעם ולא פעמיים.
יש לציין כי המכשירים שברשות הגדוד שלי הם במצב מצויין ומתוחזקים היטב.

"בגבורה ובענוווה"

אני מקווה שהציוד הזה עדיין בשימוש. כמי שעבר לפני שנים רבות את שלב הקשרגות, עלי לציין, כי במתווים מסויימים היה זה הציוד היחיד שיכול היה לספק מענה קשר בין המפקדים. נכון, שהפעם האחרונה שהפעלתי ציוד כזה היה בשנת 1997, אולם המ.ק. 174 שהיה אז בשימוש, היה אמין וקל יחסית לתפעול. נכון, שלעיתים היה קושי עם הקשר"חים, אשר לא אהבו להתעסק עם הציוד הזה, אולם משחייבנו אותם להפעילו, נתקבלה תמורה הולמת. איני יודע מה המצב ומה התיקנון כיום, אבל סבורני כי הציוד חיוני, ואי תפעולו ראוי שיזקף לחובת מישהו. צר לי מר NG כי אתה סומך רק על שמועות של טכנאים וקשרגים , אבל נסיוני רב השנים מלמדני כי הסוכן עמוס והפיצ'ו יודעים בדיוק על מה הם מדברים. תיאורו של הסוכן עמוס מדוייק ביותר, וניכר כי הוא יודע על מה הוא שח. נער הייתי וגם זקנתי ובכל הרמות בהן שירתתי, למדתי כי הציוד המעצבן, שנראה כי כיום בקורס המועבר ע"י אגף התקשוב זוכה למקום זניח,הוא לעיתים המענה הזמין האחרון. אבל מי אני הקשיש שאלמד את הצעירים התוססים שכבר יודעים הכל. אולי כדאי שאתפנה מהפורום הזה שנועד לצעירים.

.

עמוס עובד עם הציוד (כלי ראשון), לי יש אח שעובד עם הציוד (כלי שני, במקרה הטוב). זה ברור לחלוטין, ואני לא הסתרתי את זה..

אם תעזוב את הפורום ההפסד יהיה בעיקר של הצעירים התוססים..

אגב, בנושא ציוד ישן/חדש - בעיני הבעיה העיקרית היא שלא תמיד ציוד ישן תואם לציוד הצפנה חדש..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

במה חיל התקשוב כשל במלחמה?
אם תאמר לי במה הוא לא כשל זה ילך יותר מהר!
יש אשכול שלם בנושא. אתה מוזמן לקרוא אותו.
רק דוגמאות בקצרה:
חוסר בממסרים
אי החלפת אק"ש למרות שידוע שהאוייב כבר מכיר אותו
אין הקצאות לקשר מוצפן לכוחות שנכנסים פנימה (דווקא הם הכי צריכים אותו)
אין מקלטים.
אל תגיד לי שהמקלטים הם לא בתקן. פשוט רצו לחסוך כסף על המקלט אז הורידו את התקן. כך שאם בתקופת הסדיר שלי על כל טנק היה 1 מקמ"ש בית היוצר ו1 או 2 מקלטים. עכשיו היה מקלט רק לטנקי סמ"פ ומ"פ ומעלה. אותו דבר עושים היום בעיסקה הנוכחית של אגף התיקשוב: במקום לרכוש את הPRC 710 המכונה "ברק" מורידים לו את המדלג (משאירים רק מוצפן) ונותנים למכשיר שם חדש "מגן ברק". ואח"כ מספרים לחיילים שקנו את המכשיר הכי מתקדם שקיים בשוק.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

השאלה לטעמי היא האם מסגרת מתמרנת כשירה היתה מסוגלת לנצח את 2006 כשעומדים לרשותה אמצעי הקשר כפי שהיו.

כמי שלא היה שם, אינני יודע את התשובה.
אני מנחש שהבעיה המהותית לא היתה באמצעי הקשר, למרות כל הנאמר.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רגב06 אני מנחש שהבעיה המהותית לא היתה באמצעי הקשר, למרות כל הנאמר.

הקשר הוא לא חזות הכל.
זה תנאי הכרחי אך בלתי מספק.
בגלל החשיבות שלו אנחנו מתעקבים עליו, אבל לא נראה לי שיש מי שטוען שנקודה זו אחראית לכלל הכשלים שעלו על פני השטח.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

א.זה הק"ש.

ב.אתה יודע במה כרוכה החלפה של מהדורת הק"ש?,אז הגיע הק"ש לידי האוייב,מהדורה של הדפסת הק"ש לוקחת כמה חודשים.
להזכירך לכל כוח צריך למצוא או"ק חדש,תדר חדש (שגם זה פשוט אתגר כ"כ גדול כי אין,נגמרו התדרים לצה"ל שקילו הרץ כבר מפריד בין תדר לתדר לפעמים,לך תמצא קודי דילוג והצפנה חדשים לכל כוח שצריך קשר כזה.
זה לא הוקוס פוקוס זאת עבודה אינטנסיבית ומטורפת.
לך תפיץ מהדורה חדשה באמצע מלחמה כב"פ"-X האחמ"ס יחלק כבר לכל המ"פים +מטה את ההק"ש חירום והם נמצאים עמוק בלחימה,כשהדרג עמוק בתוך הארץ.(אחמ"ס הוא דרג א').

ויש מקלטים,ובית היוצר לאמור להיות בטנק מ"פ אלא מכלול 122 עם 2 מקלטי עזר או 120 עם שני מקלטי 442 עם מת 1990 וראיתי מספיק כאלה.

"בגבורה ובענוווה"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos א.זה הק"ש.

הוא מדבר על משהו ספציפי. אני מסכים איתו שלא יועיל להגיד את השם המפורש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos ב.אתה יודע במה כרוכה החלפה של מהדורת הק"ש?,

אתה יודע כמה זמן לוקח לייצר את כל פגזי הטנק שיורים במלחמה?
זו הסיבה שמייצרים אותם לפני המלחמה, לא אחרי שהטנקים כבר עם "בטן" ריקה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos אז הגיע הק"ש לידי האוייב,

בסיטואציה הנ"ל, אם לא תחליף הק"ש, האויב יודע כל מה שאתה יודע, באותו זמן שאתה יודע אותו, כולל איזה סד"כ הולך לאיפה ולמה.
אם אתה לא מבין שהמשמעות היא גופות של חיילים, אין לנו על מה לדבר פה.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos א.זה הק"ש. ב.אתה יודע במה כרוכה החלפה של מהדורת הק"ש?,אז הגיע הק"ש לידי האוייב,מהדורה של הדפסת הק"ש לוקחת כמה חודשים. להזכירך לכל כוח צריך למצוא או"ק חדש,תדר חדש (שגם זה פשוט אתגר כ"כ גדול כי אין,נגמרו התדרים לצה"ל שקילו הרץ כבר מפריד בין תדר לתדר לפעמים,לך תמצא קודי דילוג והצפנה חדשים לכל כוח שצריך קשר כזה. זה לא הוקוס פוקוס זאת עבודה אינטנסיבית ומטורפת. לך תפיץ מהדורה חדשה באמצע מלחמה כב"פ"-X האחמ"ס יחלק כבר לכל המ"פים +מטה את ההק"ש חירום והם נמצאים עמוק בלחימה,כשהדרג עמוק בתוך הארץ.(אחמ"ס הוא דרג א'). ויש מקלטים,ובית היוצר לאמור להיות בטנק מ"פ אלא מכלול 122 עם 2 מקלטי עזר או 120 עם שני מקלטי 442 עם מת 1990 וראיתי מספיק כאלה.

אני כ"כ מסכים עם CRE אך מכיוון שפנית אלי אני אשיב:
הק"ש או אק"ש (אותות קריאה ושידור!) אפשר להחליף בתוך שעות. לא צריך לייצר אותו במיוחד מאחר שאמור להיות מוכן אק"ש חלופי לכל הצבא מראש (לפחות אחד אם לא יותר).
בסדיר שלי בלי שום מלחמה הצליחו להחליף אק"ש שלוש פעמים. פעם אחת בגלל שהתגלה שהאוייב מכיר חלק מהאק"ש וההחלפה התבצעה כמו בחירום.

לגבי מקמ"ש-מקלט: הבאתי את הדוגמא של בית היוצר + מקלט/שני מקלטים כדוגמא למה שהיה בסדיר שלי (שוב, לכל טנק בפלוגה היה מקמ"ש בית היוצר + מקלט אחד ולרוב שניים, בטח בטנקי קצינים).
כשכל הצבא עבר מבית היוצר למכלול הסבירו לנו (אני כבר הייתי במילואים) שהגדולה של המכלול זה שלא צריך מקבע טכני עבור המקלטים אלא שהם יושבים על המקמ"ש ומקבלים זרם (ונכנסים לקשר פנים) מהמקבע שלו. כך, אמרו לנו, יהיו הרבה יותר מקלטים לכוווווווווווווולם.
בפועל גם המקלטים של המכלול עולים כסף.
אז פשוט הורידו אותם מהתקן והחליטו לשים מכלול 102 (נדמה שזה המספר) בטנקי גור בלי שום מקלט (אם היה שכל אז היו שמים לפחות מקלט VRC שיש בצבא כמו זבל) ובטנקי מ"פ/סמ"פ מכלול 122 עם מקלט אחד או שניים.
במצב הזה פלוגת טנקים לא יכולה להחזיק האזנה על מוסקיטו (תדר חרום למניעת דו"ץ. יש לך מושג כמה חיילים נהרגו בדו"צים במלחמה? יש לך מושג כמה דו"צים היה אפשר למנוע אם הייתה האזנה על מוסקיטו ואם היו יודעים להשתמש בו?), אי אפשר לחבור לאף אחד, או שמאבדים האזנה על התדר העיקרי.

במקרה יצא לי במלחמה להיות אחד משני טנקים שפעלו עם חמישה כוחות חבירים (זה כשאני לא כולל את המסוקים) יש לך הצעה איך עושים את זה בלי מקלט? יש לך מושג איך ההרגשה בארוע כזה: לילה, חושך כמעט גמור, צמוד לבינת ג'בייל, נורתה פצצת תאורה ויש התראה לטילים, כולם מתפזרים ומנסים לתפוס מחסה (אחרי שטילים כבר פגעו בשני טנקים ויש הרוגים) עכשיו אתה טנק בודד מסביב יש מחבלים אך גם כוחות שלנו ואין לך איך לתקשר עם אף אחד?
לי יש מושג.

בבוקר למחרת כבר ניסיתי להיכנס לטנק של יותם הי"ד ולהוציא ממנו את המקמ"ש + שני מקלטים (טנק מ"פ). עשיתי שני נסיונות אך לא הצלחתי להתגבר על הבחילה.

בקיצור: יכולת יש, צורך יש, אך לצערי גם זילזול יש והרבה. התיקשוב אולי לא מה שהכשיל את צה"ל במלחמה אך גם לו הייתה השפעה מזיקה. והו מעיד על הכנת שאר הצבא.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קרה666,
ברור לך שאני מבין את משמעות הדבר.אבל כיום כאשר כל מ"כ מקבל לידיו הק"ש ספציפי לגזרה והק"ש לשעת חירום שמכיל את כלל התדרים של כוחות צה"ל וזה אובד במהלך פעילות מבצעית.אז אנחנו בצרות.לא אחת הזהרנו את המג"ד כי את ההק"ש לשעת חירום שהוא הק"ש שמכיל את כלל כוחות יחולק אך ורק בשעת חירום.ההתעקשות של בע"ת לחלוקה של הק"ש כזה ליום יום היא הרסנית.
מחלקת התקשוב של הגדוד שלי נאלצת לטפל באובדנים עם סיפורי סבתא של כיבסתי את המדים וההק"ש היה בפנים ועד הוא נפל באיזה מארב זיג יותר מדי פעמים.
האחריות מתחילה אצלנו בחיילות הבסיסית של שמירה על דברים כדוגמת אלו כאילו היו נשק.
מייצרים הק"ש חלופי,השאלה הוא כיצד יגיע אותו ההק"ש אם הדרג תקוע ולא יכול להיכנס כי המפ"מ לא יודע לנווט או כי אי אפשר להכניס אותו לאיזור בגלל איום נ"ט.


יוסיפון,

לגבי ההק"ש,יודע כמה זמן לקח לנו לקלוט מהדורת הק"ש חדשה,לעדכן את העדכונים שכבר אמורים לעדכן בה ולחלק אותה למ"פים,משהו כמו שבועיים,כי כל איזה שעה צץ משהו חדש.
אני עצמי גרמתי פעמיים להחלפת תדר אחרי ששמעתי לא מעט פעמים רדיו פלסטיני או חסימה בלי שום קול.
זה מכלול 120,וגם אליו אפשר לחבר מקלטי 442 נפרדים או שטכנאי יוסיף קומת מקלטים.
יש תו"ל לחיל התקשוב שקובע תקנים.למשל שנגמ"ש סמל יהיה עם 121 יאזין לפלוגתי ויקלוט את הגדודי.נגמ"ש מ"פ יאזין למוסקיטו ולמבצעים גדוד.
קראתי מספר תחקירים על העובדה שמוסקיטו הציל חלק מכוחות צה"ל.אבל רמת הזלזול שמפגינים הגדודים בהכשרת הקשרים ובהבנת הפק"ל שלהם גורמת לכך שהפק"ל כאשר הוא יהיה קריטי לא יהיה מי שיתפעל אותו כמו שצריך.
כסמל חפ"ק אני יכול להגיד לך שלא פעם ולא פעמיים הקשרים לא ידעו את הנדב"ר הבסיסי,כשרצו קמ"ן או ק.אג"מ אני פשוט באתי ודיברתי בשמם ואח"כ העברתי להם.ופה יש לנו את הכשל העיקרי.קשר חייב להיות מחוייב לפק"ל שלו.אם לא הייתי רוצה ללמוד על הקשר שלי סביר להניח שלכייל תדר לא הייתי יודע.כדי להיות מקצוען צריך לשאוף לדעת כמה שיותר על מה שאתה מפעיל ועל המחלות שלו.היום בצה"ל זה לא ככה,חיילים לותרים להגיע לעצירת שתייה הבאה גם אם קמ"ן חטיבה עולה שעה ומנסה להשיג את הקמ"ן גדוד.כשיש תחקיר סוף תרגיל אז אומרים הקשר עם המודיעין חטיבה (דוגמא מיני רבות) לא היה טוב לך תתן את הדין למג"ד למה לא היה.האם מחלקת התקשוב אשמה בזה או שמא הקשר שלא היה בקיא בנדב"ר.
יכולת יש ויש גם תו"ל שאותו קבע קשר"ר.בלי קשר או תקשוב כשזה כולל את מערכות השו"ב אין לנו קרב ואין לנו יכולת לחבר את הכוחות ולקבל תמונת מצב ברורה.
בלי קשר יש לך אנרכיה נקודה.
שבוע טוב!.

"בגבורה ובענוווה"

ואתה יודע שמבחינת המג"ד (ואולי בצדק), אם הקשר שלו לא יודע נדב"ר זה באשמת הקשר"ג.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אאל"ט, המקור לבילבול עשוי לנבוע מההגדרות השונות למונח "ארמיה"במזרח ובמערב.

במערב, "קורפוס" הוא אגד של דיוויזיות ("אוגדות"), ו"ארמיה" (army - למעשה "צבא") - היא אגד של קורפוסים. מעל לארמיה ישנה "קבוצת ארמיות" - רמת פיקוד שלידיעתי לא הופעלה מאז מלה"ע 2.

בבריה"מ, "ארמיה" היה הכינוי שניתן לאגד דיוויזיות - כלומר לרמה המקבילה לקורפוס (גייס) במערב. הרמה שמעל לארמיה סובייטית כונתה "חזית" (שהיא המקבילה לארמיה מערבית).

ולכן, סוקניק היה גם מפקד קורפוס וגםמפקד ארמיה - רק תלוי את מי שואלים

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מבחינת סד"כ, הארמיה היחידה שיש לנו היא כלל צבא היבשה של צה"ל.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

???!

מה שקראת.
אין לישראל יחידה בסד"כ של ארמיה, לפחות על פי הסד"כ שמקובל לומר שיש לישראל.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הוא מתייחס להגדרה המערבית.
אפשר לטעון שפיקוד צפון מהווה ארמיה ע"פ ההגדרה המערבית, אבל זו תהיה הארמיה הקטנה ביותר ששמעתי עליה.
נחמיה צודק, ארמיה צריך להיות מתורגם לצה"לית כ"זרוע היבשה".

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

קורפוס הוא אכן גייס. זה איגוד כמה אוגדות (=דיביזיות) לצורך משימה, בהגנה או התקפה. לקורפוס אין יחידות אורגניות משלו, אלא מפקדה ויח' קשר. אם מפקד הגייס/קורפוס רוצה לבנות לו עתה (חת"מ/נ"ט/הנדסה/נ"מ או לוגיסטיקה), הוא מקבל הקצאת גופים כנ"ל מהדרג שמעליו : פיקוד או מטכ"ל או ארמיה, תלוי בצבא בו מדובר.
ארמיה (בעבר תורגמה בעברית ל"מחנה") הינה מסגרת קבועה של דיביזיות, עם יחידות סיוע לויגיסטיקה קבועות, אורגניות בארמיה. כמובן שגם היא יכולה , כמו הקורפוס, להגדיל עתודותיה בדרכים הנ"ל, אך יש לה בכל מקרה יחידות קבועות לבניית עתודות.
במלה"ע ה-2 היו ארמיות שכללו כמה קורפוסים, ואצל הרוסים, על שפע כה"א שלהם, גם קבוצת ארמיות. [פלא שהגנרלים שלהם כה מבוגרים(...) : איזה מסלול ארוך עליהם לעבור ! וזה לא רק לרעה, להיפך ! }.

גם אצל האמריקאים היו קבוצות ארמיות בלמחמת העולם השניה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח "אחרי שנה בגיס", סיפר סוקניק, "אמרתי לפורום הבכיר ביותר של הצבא (פורום מטכ"ל), שהוא לא מתכוון ברצינות. אנחנו לא מתאמנים מספיק. אנחנו לא נותנים לאנשים כלים מינימליים כדי להצליח". שוב על קיצוצים בתקציב הביטחון. הכי קל לקצץ בתקציב האימונים, כי שם הכסף הגדול. התוצאה תהיה שבשנה הבאה, אחרי הקיצוץ, שוב לא תהיה כשירות", אמר. סוקניק טען כי "צה"ל החליד" בשנים שלפני המלחמה. על אחת האוגדות אמר: "הייתם מאמינים שלא היו להם מפות של רמת הגולן? שלא היתה להם תוכנית אופרטיווית בגזרה קריטית? התוכניות שלהם היו לגזרה אחרת. זה הוורטיגו שבו היה נתון צה"ל. הדבר הראשון שעשיתי כמפקד גיס הוא לחייב את הקצינים להכיר את הצפון". את כשלי המלחמה הוא מייחס בעיקר לתפקוד הדרגים הבכירים ולבלבול ששרר לגבי אופי המשימות: "החיילים בשטח ראו שבתקשורת ובכנסת מצהירים שלא יהיה מהלך קרקעי. 'תוציאו לכם את זה מהראש. נגמור את זה עם חיל אוויר'. בסוף זה מחלחל ומשפיע. אני אומר באחריות: 70%-80% מהאחריות לתוצאה היא בפיקוד ובמטכ"ל. פערי כשירות הם עניין לא נעים, אבל בסוף הם אחראים רק ל-10%-15% מהתוצאה הסופית". סוקניק תקף בחריפות את הירידה בכשירות כוחות היבשה של צה"ל בשנים שקדמו למלחמה. "אנשים לא הבינו מה פירושו של ציר הררי. גדוד טנקים נכנס למעבר בציר הררי (במלחמה) בלי נגמ"ש הנדסה, בלי דחפורים - והוא חושב שזה בסדר. דברים שהם לחם חוק, נעלמו. בחיל האוויר יש מוביל רביעייה (של מטוסים). אם הוא לא תירגל פעמיים בחודש, הוא ירד מכשירות. הכל כתוב בפקודות. ביבשה - מ"פ תמיד כשיר לכאורה, גם אם לא התאמן כל חייו. אלה לא דברים שאפשר ללמוד באינטרנט. כמה שנים מתחו את הצבא עד הקצה: גדוד יצא ל-3 שבועות אימון בשנה, וגם אז התאמן לצורך עזה או שכם, לא למלחמה. לצערי, גם היום זה לא מספיק מובן. מג"ד צריך לדעת להגן ולתקוף ברמת הגולן. מתי הוא יכול להספיק הכול?". [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://server-uk.imrworldwide.com/cgi-bin/count?cid=uk_haaretzx_0]

א. תעזבו איך לקרא גיס, זה ממש לא לענין. תראו כמה נכתב בקשר לתרגום.
תקראו בבקשה מה אמר האלוף בפסקה הראשונה בקשר לקיצוץ סעיף האימונים.
ב. זה שלמפקדים בשטח לא היו מפות בכלל והם לא הכירו את גזרת הלחימה. איך זה ייתכן.
ג. גם הוא מאשים את התקשורת...
ד. לא היו מפקדים מקצועיים בשטח. נכון, הרמטכ"ל היה מהכחולים. לא מבין איך נלחמים על הקרקע. אך איפה היו קציני המטכ"ל, רובם הגדול הוא מהירוקים ויודעים איך נלחמים ( כך הם הבטיחו ולכן קבלו את הדרגות שלהם...את ההבטחות צריך לקיים...)
בכל האוגדות הלוחמות היו להם מפקדים מנוסים מה קורה איתם, למה זה לא הצליח.???

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אני לא יודע על שום היקף אימונים שגדל או השתפר. הלוואי ולפחות היה נשאר אותו הדבר. השנה היה לי את אחד אימוני המילואים הביזיוניים ביותר (חת"ם - צאלים). כלים לא כשירים בכלל, כאשר כל היומיים הראשונים לאימון, אנשי מילואים שבאו להתאמן היו צריכים להכשיר אותם, היחידים שהתאמנו זו החוליה הטכנית שלנו שהיתה צריכה לתקן/להזמין חלפים וכדומה. תומ"תים שלא השתתפו בכינון ישיר כי הם "לא כשירים" לביצוע ירי כזה, קשר שלא עובד ועוד דברים שאני לא יכול להגיד שלא עבדו. ואחרי יומיים של תיקון תקלות, ירינו ביום השלישי 3-5 פגזים כל צוות. מפאת פרטי בטחון שדה אני לא רוצה להגיד מה עוד לא היה תקין שמשום מה בלעדיו אי אפשר היה להסתדר להפתעתי הרבה, למרות שזה לא היה קיים עד לפני כמה שנים... ורוב הזמן התבטלנו וחיכינו משהו יעבוד ויזוז. מעולם לא היה לי אימון כזה ביזיון ששום דבר לא עובד ומחכים שמישהו יבוא לתקן כל פעם משהו אחר. לכל הפחות, הייתי מצפה מהמדריכים הסדירים שינצלו את השהות שלנו בשטח גם אם לא עושים כלום, כדי להעביר שיעורי ריענון על התומ"ת, שיביאו איתם כל מיני סוגי מרעומים, או חומר הדרכה אחר כדי שנרענן את הזיכרון, איך ממרעמים כל אחד, סוגי פגזים וכדומה, שלא יקרה מצב כמו במלחמה ששני סוגי מרעומים נתקלתי בהם לראשונה בחיי ופשוט איכשהו הצליח לי להרכיב אחד מהם שהיה ממש מוזר ואני לא יודע אם מותר לי להגיד מה בדיוק היה מוזר בו.... אבל זה היה נראה כאילו המדריכים הסדירניקים בצאלים דווקא נהנו מהבטלה שלנו... מצידם הם לא עשו כלום כדי למזער את ביזבוז הזמן וחוסר הניצול המשווע של ימי המילואים האלו. ביום השלישי הצלחנו לעמוד ביעד של לירות 3-5 פגזים לכל צוות, שזה היה במסגרת אימון צוות (שלושה ימים בשביל להגיע לשלב של אימון צוות!!!) וביום הרביעי (בלי אימון פלגה כמו שהיה נהוג פעם) קפצנו לאימון סוללה (תרסו"ל) יבש כי אין הקצאות לפגזים נוספים. וחזרנו לאחר מכן לבסיס. למחרת בבוקר היום החמישי הזדכנו על ציוד וחזרנו הביתה.
. מה זה הדבר הזה לקבוע יעד לאימון שכל מה שצריך לעשות בו זה לירות את הפגזים המעטים שקיבלנו וחוץ מלנסות להגיע ליעד הזה אפשר להתבטל כל הזמן? בחיים האזרחיים שלי אני לא ישן כל כך הרבה כמו שישנתי באימון הזה. כאב לי הגב מרוב לישון בתומ"ת, מחוץ לתומ"ת, על התומ"ת, ובכל זוית ומקום אפשרי תחת כל עץ רענן ( טוב האמת שרק פעם אחת פגשתי עץ והוא לא היה רענן...).
עד לפני 5 שנים אימון מילואים אצלנו היה משהו רציני, החל מניווט, הגנת עמדה ברטוב, כינון ישיר, היו מגיעות מדריכות לשטח ובין אימון לאימון מעבירות שיעורים על מרעומים, סוגי פגזים, אופטיקה בתומ"ת וכדומה ואפילו היינו עורכים אימון אב"כ עם ציוד מלא שמשום מה לא קיים היום בצבא למיטב ידיעתי, או לכל הפחות אצלנו בגדוד זה לא קיים, כבר כמה שנים לא שמעתי כלום במילואים על התגוננות אב"כ, מערכות טיהור וכדומה. אני אפילו לא זוכר בכלל אם יש משהו שקשור להתגוננות מאב"כ בתומ"ת או בתותחנים בכלל! אני לא יודע מה השתנה בצבא, אבל אני יודע שלפני 5 או 6 שנים אימון מילואים אצלנו היה רציני, כולל ירי נ.ט (אומנם תת-קליבר אבל גם זה משהו...), מקלעים ורימונים (כן, אני מדבר על תותחנים! התותחנים של פעם....), כולל תרגיל גדוד מלא שכבר שנים לא היה לנו, וכמובן השיא שלו זה שת"פ עם חי"ר במילואים שגם הם גויסו לאימון מילואים בצאלים, תמיד היה לנו שת"פ באימון תותחנים, וזה היה שיא האימון ביום החמישי בבוקר (כן, ניצלנו את ימי המילואים בזמנו עד הסוף...) ורק לאחר הסיום המוצלח של השת"פ היינו חוזרים לצאלים, מזדכים והולכים הביתה. היום זה כבר לא קורה, היום באים למילואים: בסה"כ צריכים להגיע לנקודה שממנה צריך לירות פגז או שניים, יורים, חוזרים מהשטח כבר ביום הרביעי, וביום החמישי קמים בבוקר רק בשביל להזכות וללכת הביתה....
אני לא יודע איזה שינוי הביאה מלחמת לבנון בשאר המקומות, אבל אצלנו לא השתנה שום דבר, מגמת הירידה נמשכת במלוא עוזה....

ממה שאתה כותב, משתמע שהדרג הפיקודי שהתחלף בשנים האחרונות לא רציני כמו הקודם.יכול להיות?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הדרג הפיקודי אצלנו בגדוד התחלף, אבל הביזיון הזה באימון לא בא מהצד של הגדוד שלנו, אלא מצד אנשי צאלים/כל גורם אחר בצה"ל שאחראי על תכנון האימון וההקצאות. כמובן שהם נתנו הסבר לאימון הביזיוני, ואפילו נתנו לו שם: "אימון במתווה לבנון", דהיינו: לא צריך להתאמן למלחמה עם צבא סוריה, אב"כ ושאר שטויות שעשינו פעם באימון של מלחמה עם צבא סדיר. כל מה שצריך לדעת זה לנוע בשיירה עם מספיק רווחים בין תומ"ת לתומ"ת, כי זה מה שנצטרך לעשות אם נצטרך להכנס ללבנון, והאיום היחיד שקיים זה איום נ.ט. מצד החזבאללה שממילא אין לנו מה לעשות נגדו, ובסה"כ צריך באימון הזה לדעת להגיע לנקודה, ולירות משם פגזים. טוב, אתם לא צריכים לירות יותר מידי פגזים הרי יריתם מעל עשרים אלף פגזים במלחמה אז 3-5 פגזים לצוות זה בסדר גמור בשביל ריענון....

מה שבטוח זה שאם החיזבאללה יקבלו קצת אמצעים סוריים מתקדמים אכלנו אותה..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לכתוב משהו בנוסח להלן תיאור המצב, לאחריו לתאר מה היה המצב פעם, מה אפשר באותו הכסף לעשות, להסביר מה אתה מציע, להחתים כמה שיותר חיילים בסוללה ולשלוח, בכל גדוד קיימים כמה רופאים, עו"ד, מתכנתים, מהנדסים, עובדי בנק, ושאר עובדים ששכרם גבוהה לרשום כמה דוגמאות על מנת להבהיר לאיזה טימיון צה"ל מבזבז מאות אלפים.

יש סכוי שלאחר המכתב מפקד בסיס צאלים יבעט בישבנם של כמה חוגרים ונגדים ויוודא כי לפחות מפעילים ומלמדים את המילואימניקים כל זמן נתון (ואגב לא שולחים אותם לעבודות מטבח כי הם באו להתאמן וללמוד לא להיות נושאי הכלים של הסדירים).

I have to agree with Mevaker's criticism and of General Ivri-Sukenik's opinion

Maybe the IDF is training much more than it did before Lebanon2, but it is still training much less than was the norm in the 80s and most of the 90s.

My reserve infantry battalion had a 5day live fire exercise in Tzaylim during summer2007 that was described as an "intensive" post-war training exercise by the generals that spoke to us at the end. Yet it was no more than an average excercise like the ones we had every year before Intifada2. If anything, it was easier

I expected the IDF to train more than before after the war, to make up for the combat capability gap that had developed over the last decade and that was so painfully seen in 2006. But today it is still training less than what was once considered "regular". Our yearly training norm in the 90s was 5days in Tzalim plus 2-3days additional training in the North, plus a few additional 1days for "fun". And I'm talking here about the main body of soldiers, officers of course would do more

Even if a sadir battalion is really training 4months a year now, this is still 50 percent less than the 2x3month training period that I "enjoyed" in the 80s. And trust me, we were far from "perfect" even then. I would have expected the IDF to train more intensly after the war to relearn what it has forgotten, not less than it did when it just had to maintain its level

Maybe today's senior IDF officers simply do not remember or never knew what what intensive training means?

Despite the embarrassment received in 2006, apparently not enough blood was shed for the State/IDF/People to relly learn its lessons and cause it to change its/our ways

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

ולצערי הבעיה לא מוגבלת רק לצפון.

מצד שני, *נעשו* יותר אימונים ב-2007 מאשר, אם נשווה, ב-2004. אבל לומר שנעשו מספיק? לא.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

הצעה: גם לקו חי"ר בשטחים או לאורך הגבולות לרדת עם טנקים. פעם בשבוע לעשות טפ"ש. כל יום להעלות ולהוריד אמר"ל וכו'.
אני אעפילו; יכול לנסות למצוא צידוק מבצעי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

במילה אחת,צודק.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]