 |
15-02-2006, 20:17
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "רקע לאקטואליה - מסלול בני הישיבות (בני"ש) - "ההסדר""
כשיש משבר זה שווה כותרת ראשית.
כשהמשבר נפתר זה לא ווה ידיעה בעיתון...
כתבה מתוך מקור ראשון על הפיתרון המוצע בעניין פיזור חיילי ההסדר:
פיזור בהסדר, לא בכפייה
על פי הצעת פשרה בין צה"ל לראשי ישיבות ההסדר, כל ראש ישיבה יקבע מעתה אם תלמידיו יתגייסו למחלקה הומוגנית או יפוזרו בתוך כלל פלוגות הטירונים. הוויכוח בין תומכי ´תוכנית הפיזור´ של ראש אכ"א, אלוף אלעזר שטרן, למתנגדיה רק מתחיל
יהונתן ונדר מקור ראשון 21.2.06
עולם ישיבות ההסדר סוער בשבועות האחרונים. על הפרק שוב תוכניתו של ראש אכ"א, אלוף אלעזר שטרן, שלא להקים עוד יחידות נפרדות לתלמידי ישיבות הסדר אלא לפזר אותם בתוך כלל פלוגות הטירונים בצה"ל. חלק מהרבנים רואים בתוכנית זו תחילתו של חורבן נוסף וגורסים כי "יש לצאת למאבק ציבורי כבר עכשיו". אחד מהם אפילו אומר שהדבר יביא "לקבורת חמור של כל מערך ישיבות ההסדר". אחרים, ובראשם ראש ישיבת הכותל –הרב מוטי אלון, ראש ישיבת אור-עציון –הרב חיים דרוקמן וראש ישיבת עתניאל - הרב ראם הכהן, תומכים עקרונית בתוכנית. אולם הכל מסכימים כי אין לקבל בנושא זה מהלך כפוי.
"אין ספק שתוכנית ההתנתקות ואירועי עמונה מגבירים את חוסר האמון בין הצבא לבין עולם הישיבות בפרט והציבור הדתי-לאומי בכלל", מסכימים הן בצבא והן בישיבות. אולם איש אינו טוען שתוכנית הפיזור הזו קשורה למציאות הפוליטית ולמערכת הבחירות. "מדובר בעמדה עקרונית של שטרן", מודים בעולם הישיבות, "והוא פועל על פי התכנית הזו כבר זמן רב".
'נערי רפול' בתוך הישיבה
תוכנית הפיזור של מחלקות ההסדר עלתה על סדר היום כבר בשנה שעברה. בשיא הויכוח סביב תוכנית ההתנתקות, פרסם ידיעות אחרונות ידיעה כי "הצבא מתכונן לפרק את ישיבות ההסדר". אחרי שוך סערת הידיעה הזו, התברר שלא מדובר בפירוק הישיבות, אפילו לא בצמצומן, אלא בפירוק היחידות ה'הסדריות' ההומוגניות בתוך הצבא.
סמיכות הזמנים בין תוכנית זו לבין תוכנית התנתקות, לצד ההתנגדות הנחרצת לה בתוך עולם הישיבות, הולידו נוסחת פשרה: הצבא יערוך ניסוי על פלוגה אחת, שאליה יגויסו הבחורים על בסיס התנדבותי. באשר להצלחת הניסוי - חלוקות הדעות. בצבא אומרים שהניסוי הצליח, אך מדגישים כי "זו היתה קבוצת מדגם קטנה מכדי לראות בה פיילוט וזוהי רק התחלה. בישיבות אומרים שהניסוי לא הצליח, וגם שם מדברים על כך שאי אפשר להסיק מסקנות מקבוצה כל כך קטנה וכי יש להמשיך בניסוי לתקופה נוספת.
הצבא מצידו המשיך בתוכנית כרגיל וקיבל החלטה שהחל מהגיוס הקרוב כל בני ישיבות ההסדר יתגייסו ויפוזרו בין מחלקות הפלוגה. בישיבות שוב נבהלו והחלו להידבר עם רשויות הצבא. הוצעה פשרה חדשה: כל חייל הסדר יתגייס על פי החלטתו של ראש הישיבה שלו. כלומר, ראש ישיבה שמסכים לגיוס בתפזורת, תלמידיו יתגייסו במסגרת החדשה ואילו ראש ישיבה שמתנגד לכך - תלמידיו יגויסו במתכונת הרגילה, במסגרת מחלקה הומוגנית.
בשבועות האחרונים התקיימו מספר פגישות בין ראשי הישיבות לבין ראשי מערכת הביטחון. בפגישה בין שר הביטחון לבין ראשי הוועד המנהל של ישיבות ההסדר הבהיר הרמטכ"ל שאין בכוונתו להתערב בהחלטות הדרג הצבאי. בפגישה בארבע עיניים בין הרב דרוקמן, אחד מחברי איגוד ישיבות ההסדר, לבין הרמטכ"ל, הבטיח חלוץ לרב שהמהלך לא ייעשה בכפייה. רבנים אחרים חוששים מכך "שהרב דרוקמן היה בפגישה לבד" ומקווים ש"הרמטכ"ל לא מסובב את הרב". אם הצבא ינסה לכפות את התוכנית, אומרים גם רבנים התומכים בה עקרונית, הם יתנגדו לה בתוקף.
בשבוע שעבר נפגשו כל ראשי ישיבות ההסדר ופרסמו החלטה שהיא למעשה הצעת הפשרה: כל ראש ישיבה יחליט בדבר העדפתו - גיוס בתפזורת או גיוס במחלקה הומוגנית. לפי שעה מרבית ראשי הישיבות מתנגדים לגיוס בתפזורת. בצבא מדברים על תיקו. מרבית ראשי הישיבות אינם מתכוונים לכפות על תלמידיהם את אחד משני ההסדרים. תלמיד שיבחר בהסדר הישן והרגיל יוכל לעשות זאת גם אם ראש הישיבה שלו מעדיף שתלמידיו יתגייסו לטירונות מפוזרת.
אם הצעת הפשרה לא תתקבל, גם התומכים בה לא יסכימו לגיוס תלמידיהם במסגרת המסלול החדש, וייפתח מאבק ציבורי גדול. "צריך להבין", מסביר גורם בישיבות שמכיר היטב את המערכת הצבאית, "שמעולם לא כפה הצבא גיוס על אוכלוסייה ייחודית, אין לכך תקדים: לא חרדים, לא ספורטאים ולא עתודאים".
בצבא דווקא מאשרים את הפשרה המסתמנת. "מבחינתנו, ההחלטה של איגוד ישיבות ההסדר לאפשר לראשי ישיבות שתומכים בפיזור המתגייסים לממש את עמדתם - היא התקדמות גדולה", מצהיר ראש אכ"א, אלוף אלעזר שטרן. "אין לנו כוונה להילחם בישיבות שרוצות להישאר במסלול הרגיל. הצבא ישקיע מאמצים גדולים כדי שהדברים ייעשו בהסכמה".
בצה"ל מקוים שבסופו של דבר, בגיוס הקרוב כמחצית מהמתגייסים יעשו זאת במסגרת המסלול החדש. "בכל מקרה, בגיוס מארס הקרוב לא תהיה כפייה", מבהיר שטרן. "אני לא יכול להגיד שלא תהיה כפייה גם בעתיד, בכל זאת מדובר בצבא".
אחד הגורמים התורמים רבות לחוסר האמון בתוכנית המוצעת היא תוכנית אחרת - להגביל את מספר התלמידים בהסדר. שטרן מבהיר ש"אין כוונה להגביל את מספר התלמידים, אלא מדובר בהצעה שלי לראשי הישיבות לבחון היטב מיהם המתגייסים במסגרת ישיבות ההסדר. מדי שנה מקיף ההסדר כ1,200- בחורים, וגם ראשי הישיבות יודעים שחלקם אינם בחורים שבשבילם נולד ההסדר. אלה לא בחורים שלומדים ברצינות, ובעצם ראשי הישיבות עושים 'נערי רפול' בתוך הישיבה".
על פי הצעתו של שטרן, כיוון שהמחזורים גדלו כל כך, במקום 85 אחוז מהבחורים יחזרו לישיבה אחרי השירות רק 70-65 אחוז וראשי הישיבות הם שיחליטו מי יחזור לישיבה ומי ימשיך בצבא. "זאת מכבסת מילים", מתריע גורם בעולם הישיבות, "למה שטרן חושב שהוא מבין בהסדר יותר מראשי הישיבות?"
בצה"ל מדגישים שתוכנית להאריך את השירות לבני ישיבות ההסדר פשוט אינה קיימת וכי אין שום כוונה כזאת. "ההסדר הוא מסלול חשוב", אומר שטרן, "והרבה אנשים אינם יכולים לעשות הפסקה של שלוש שנים ולחזור לאותה נקודה, זה ברור לגמרי".
שילוב בעייתי עם בנות
ראשי הישיבות התומכים עקרונית בפיזור בני הישיבות בתוך המחלקות, מדברים על אידיאל השילוב: "אני רוצה צדיקים בתוך העיר, אני רוצה צדיקים שמתייסרים את הייסורים ומכירים את עם ישראל", מסביר הרב ראם הכהן. "תפקידו של הצדיק הוא להעלות את עם ישראל ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי קדושה". הכהן סבור כי לא רק שהדברים צריכים להיעשות בהסכמה, אלא שצריך להשאיר את שתי האפשרויות פתוחות בפני התלמידים.
שטרן מסביר שאצלו זו עמדה עקרונית: "אני מאמין שצה"ל הוא כור ההיתוך, גם אם בטמפרטורה נמוכה. מדובר בבחורים בעלי פוטנציאל אדיר להרבה מאוד דברים. במקום להיאבק על סדרת חינוך כזו או אחרת פעם בשנה, כאן יש סדרת חינוך שנמשכת שנה שלמה. זהו ההמשך של התחברות ישיבות ההסדר לקהילה וזה לא פחות חשוב מלמקם ישיבות ברמת-גן, מצפה-רמון או פתח-תקוה".
בצה"ל מבטיחים שגם עם יישום התוכנית יימשך השילוב בין ההסדרניקים לשאר החיילים במתכונת המוכרת: החיילים לא ייאלצו להתמודד עם מד"סיות או עם מדריכות קליעה, ויקבלו מדריכים. גם אורחות חייהם בכל הקשור לשבת או לסדר היום - יימשכו.
"זה פשוט בלתי אפשרי", מבהירים גורמים בישיבות המתנגדים לתוכנית. "הסדר במסגרת הומוגנית מאפשר לצבא לספק לבני הישיבות כל מה שהם מבקשים, גם דברים שחיילים דתיים רגילים לא מקבלים. הפיזור ידרוש מהצבא, למשל, להביא הרבה יותר מדריכים משיש כיום במערכת". וגם השילוב בין בנים ובנות בצבא הוא בעייתי, הם אומרים. גם אם אין מד"סית ואין מדריכת קליעה, יש בנות בתפקידי הדרכה ומפקדה אחרים. "רבנים שתומכים בתוכנית פשוט לא מכירים את הצבא של היום", טוען אחד מראשי הישיבות המתנגדים לתוכנית. "מתי בפעם האחרונה הם עשו תרגיל של יומיים כשלידם נהגת האמר"?
תומכי התוכנית מסבירים, שבעיניהם המחלקה היא המסגרת המינימלית שבה "אפשר לקיים אורח חייםדתי בלי להמאיס את עצמנו על החילונים ובלי להיות מנותקים".
המתנגדים מסבירים כי לא רק השירות לצד בנות פוסל את התוכנית, אלא עצם הקושי לקיים אורח חיים דתי במסגרת מחלקה רגילה. "מתי בדיוק עושים ההסדרניקים מסדר בוקר או מד"ס?" - שואל אחד המתנגדים, "לפני או אחרי התפילה?"
ויש גם קבוצת ביניים - אלה שמתנגדים לשילוב אך מקבלים את הצעת הפשרה. ראש ישיבת רעננה, הרב חיים ראטינג, הוא אחד מהם. "יש כאלה שחושבים שצריך מלכתחילה לערבב דתיים וחילוניים", הוא מסביר. "יש בזה אמנם ערך אבל הערבוב הזה עלול לגרום לרוב להתמוסס בתוך המיעוט. מצד שני, בסופו של דבר הידברות תמיד עדיפה על עימות, והרצון להתעמת ייחלש גם בצד השני".
הרב ראטינג מעדיף לדבר עם הציבור הכללי מצד אחד אך לשמור על הייחודיות הדתית-לאומית מצד שני: "יש לנו אמירה תרבותית אחרת, שמרגיזה הרבה מאוד אנשים. צריך להסתכל על הדברים בראייה ארוכת טווח. זה לא מאבק על בנות בצבא או על עמונה אלא מאבק על היותה של המדינה יהודית".
דובר איגוד ישיבות ההסדר, הרב דוד סתיו, מסכם: "אנחנו מאוד מקוים שהרמטכ"ל יעמוד בדיבורו ולא ייעשה שום מהלך בכפיה. כך, ראשי הישיבות שחפצים כי תלמידיהם ימשיכו במסלול המסורתי יוכלו לעשות כן. וכך, אנו מקווים, המשבר שפוקד את הציונות הדתית לא יחלחל גם לשורות הצבא".
ואם הצבא יחליט לנסות ולכפות על הרבנים את תוכניתו? "הרבנים יצהירו שכל התלמידים יעברו ל'תורתו –אומנתו' ולא יתגייסו לצה"ל", אומר אחד הרבנים. "הצבא לא יוכל לעמוד בזה". רב אחר לעומתו, קובע כי "מכיוון שאין לנו עורף פוליטי משמעותי, הצבא יכול לעשות בנו ככל העולה על רוחו. אם יחליט לסגור את ההסדר - שום כוח לא יעמוד מולו. נוצר מצב בעייתי. יש רמטכ"ל חזק, כפי שאף פעם לא היה, שר ביטחון חלש מאי פעם וציבור דתי-לאומי מרוסק מבחינה פוליטית".
12/2/2006
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
